האנומליה של התנודתיות הנמוכה

הנחת בסיס, ברמת אקסיומה, בתורת ההשקעות היא הקשר בין ביצועים וסיכונים- ככל שפוטנציאל הרווחיות ואפילו הרווחיות הממוצעת גבוהים יותר, כך הסיכונים הגלומים בהשקעה זו רבים יותר. כאשר המדובר בשוק המניות מקובל למדוד את התשואה שהשיג השוק/ מדד/ נייר ערך מסויימים ואת הסיכון באמצעות תנודתיות = סטיית התקן של אותו שוק/ מדד/ נייר ערך (יש דרכי מדידה מתוחכמות יותר, למתקדמים).

עד כאן התיאוריה, ועכשיו נתונים משוק המניות הישראלי: ב- 10 השנים האחרונות, עלה מדד ת"א 25 בכ- 157%, מדד ת"א 75 עלה בכ- 23% ואילו מדד יתר 50 עלה בכ- 4% בלבד (במדידה על פני 5 שנים, ת"א 75 מפגר אחרי יתר 50 אולם ת"א 25 עדיין מוביל).

האם ההשקעה במדד ת"א 25 יותר מסוכנת מאשר המדדים האחרים? סוף ההקדמה, ועכשיו העלילה:

מתברר שקיימת תופעה בשוק ההון הקרויה אנומליית התנודתיות הנמוכה (Low- Volatility Anomaly). קיים מידע סטטיסטי רב על כך שדוקא מניות או קבוצות מניות בהן התנודתיות נמוכה יותר, מפגינות ביצועים טובים יותר ומשיגות למשקיעים תשואה גבוהה יותר.

הדבר מפתיע מאוד. הוא מנוגד הן לתיאוריה השלטת בתחום והן להגיון הבריא או השכל הישר. נעשים מאמצים רבים על ידי חוקרים להבין את התופעה וליישב אותה עם התיאוריה. אולם עד היום, המחקרים והמאמרים שקראתי לא השביעו את רצוני.

ומה הנתונים בישראל? להלן תשואה חודשית ממוצעת וסטיית תקן של התשואה מאז שנת 2000 (2003 במקרה של יתר 50) בבורסה בתל אביב:

	ת"א 25	ת"א 75	יתר 50
תשואה חודשית	0.83%	0.48%	0.61%
סטיית תקן	5.65%	7.02%	7.51%
מדד שארפ	0.1467	0.0678	0.0812

בואו ננסה להבין את המספרים: מדד ת"א 25 מציג גם תשואה גבוהה משמעותית מהמדדים האחרים וגם סטיית תקן נמוכה יותר.

מדד שארפ הוא מדד מקובל לשקלול התשואה מול הסיכון (מוגדר כתשואה חלקי סטיית תקן) ועל פי מדד זה, השקעה במדד ת"א 25 טובה בסדרי גודל של פי 2 מהאלטרנטיבות.

מעניין? לדעתי, מרתק. האם זה בסיס לקבלת החלטות השקעה? בודאי שלא! רק על סמך רשומה בבלוג? תהיו קצת יותר רציניים ויסודיים מזה שהמדובר בכספכם.

וציטוט אחרון לסיום: איזק אסימוב אמר "הביטוי הכי מרגש, הכי מעניין במדע הוא לא 'אוריקה' אלא 'הםםם… זה מוזר'”. אני חושב שאנו נמצאים שם.