G20, OECD ואני
אנו חיים בעולם שהפרטיות בו היא נחלת העבר.
"תודות" לטכנולוגיה כגון הרשתות החברתיות, אין לנו פרטיות- כולם יודעים עלינו די הרבה ומאוד קשה להסתיר סודות.
ומן הכלל, אל הפרט המעניין אותנו- הכסף. פעם ניתן היה להסתירו במדינה אחרת, לקנות נכסים תחת שמות ונאמנויות ובכך למנוע את הגעת פקידי המס אל הנכסים ושאלות חטטניות על מקורם.
זה נגמר והולך. יש יותר ויותר שיתופי פעולה והחלפת מידע בין מדינות, וזה רק יחמיר. מדינות ה- G20 אימצו את כללי ה- OECD, בנקים מוסרים מידע לרשויות המס של מדינות אחרות וכד'.
זה עוד לא הגיע לכל מקום, שינויי חקיקה עוד צריכים לעבור בפרלמנטים המקומיים. בישראל אנו במצב יותר בעייתי מאחר ויש רתיעה מסורתית מלמסור יהודים לגויים (לא מעט יהודים מחו"ל משקיעים בישראל כספים שלא דווחו במדינות מוצאם). כמובן שמי שלא מוסר מידע, תהיה לו גם בעיה בקבלת מידע.
במסגרת שיחות עם אנשים על נושא הגילוי הנאות, אני שומע רתיעה בגלל שזה יעלה למגלים הרבה כסף (אמדן סביר: 50% מהסכומים המגולים). אנשים מסויימים מדחיקים את המחשבה. אחרים חושבים שהם מספיק קטנים כדי שלא יעניינו אף אחד או שכספם מוחבא במקומות מספיק טובים.
לא לי לשפוט את אותם מעלימי כספים, אבל מי שמתעלם מהעובדה שהעולם מצטמצם והולך, מזה שיש פחות ופחות סודות- פשוט עוצם עיניים מול המציאות.
