האוטובוס והשקל

אז הירוקים והמדינה רוצים לעודד אותנו לנסוע בתחבורה ציבורית, יפה.

מספרים לנו שזה ידידותי לסביבה (מנוע אחד במקום 40-50) ואולי זה נכון. החוויה האישית שלי היא שהתחבורה הציבורית נוחה וסבירה למרות שבממוצע זמן הנסיעה ארוך יותר.

אבל כאנשים, מה שמניע אותנו הם תמריצים. לכן, המדינה שמעוניינת (לדבריה) בתחבורה ציבורית יוצאת בקמפיין לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, או מחוקקת חוקים לטובת התחבורה הציבורית. גם הרב קו והשיפור המתמיד בו תומכים במגמה (עולה לי בבריאות להגיד את זה, אבל ישראל כ"ץ כנראה שר תחבורה טוב).

כמובן שכמו שניתן לצפות מהממשלה, יש גם תוכניות עם מקל, ולא רק גזר… מפתיע מישהו?

אבל, אנו כאנשים חיים מתמריצים והתמריץ העיקרי הוא התמריץ הכלכלי. ובכלל, אני כרואה חשבון מסתכל על השקל. אז מה אומר החשבון הכלכלי? מי מרוויח מהעניין ועל חשבון מי?

ההנחה הראשונית היא שנמשיך להחזיק מכונית. גם אם נשתמש בתחבורה ציבורית, עדין רכב הנו כלי חיוני ומי שיש לו מכונית היום- יישאר עם מכונית כך שהדיון הוא "רק" על הנסיעה הבאה- האם לעשות אותה בתחבורה ציבורית או עם רכבנו?

אז בואו נדבר על כסף ונשווה את החלופות: להגיע לעבודתי בחיפה או לבילוי בת"א עם מכונית או לנסוע עם הרכב לתחנת הרכבת, ולהמשיך משם ברכבת ועם אוטובוס מהרכבת ליעד הסופי?

על פי נתוני "חשב" (ע”מ 8), ההוצאה הממשתנה לק"מ הנה 97 אגורות (הנתונים הם למכונית ממוצעת ומכאן ואילך אעגל את המספרים לשקל הקרוב). כמובן ש"הומו אקונומיקוס",  ינסה להשתמש ברכב חסכוני יותר אבל נישאר עם מספרים שנמסרים על ידי אחרים שדעתם והנתונים שלהם מוערכים.

כדי להגיע מתחנת הרכבת בבית יהושוע למשרדי בחיפה, המרחק הוא 74 ק"מ. לפי נתון זה, הדרך תעלה לי 74 ₪. אם אעשה אותה בתחבורה הציבורית, היא תעלה לי 34 ₪ (27.50 רכבת + 6.90 אוטובוס בחיפה). למעשה, ההפרש קטן יותר מאחר ואני לא מביא בחשבון את עלות ההגעה לרכבת, אבל שוב- מנסים להשוות בין שווים. כלומר, אם אנו שני נוסעים- אין לתחבורה הציבורית יתרון כלכלי על מכונית.

כדי להגיע מאותה תחנת רכבת לדיזנגוף סנטר (למשל), המרחק הוא 30 ק"מ. כלומר, (שוב- עם אותן הערות כמקודם) ברכבי זה יעלה לי 30 ₪ ועם תחבורה ציבורית, אשלם 22 ₪ (16.00 + 6.90). כלומר- זוגתי ואני יותר זול לנו לנסוע במכונית מאשר בתחבורה ציבורית.

אגב, בואו נסתכל על נסיעה בתוך העיר (בהנחה שאין לנו בעיות חניה). הנסיעה עולה 6.90 ₪ המייצגת מרחק של כ- 7 ק"מ. מרבית הנסיעות בתוך העיר קצרות יותר- כלומר, אוטובוס יעלה יותר ממכונית.

מה נגיד? אומרים לנו לנסוע בתחבורה ציבורית, אבל המספרים לא ממש בעד זה. אם אני לבדי, כנראה. אבל ברגע שיש לי שותפים לנסיעה (מישהו אמר אפליקציה?) ממש עדיף להשתמש במכונית.

טוב, עד כאן היה התיאור- אבל אנו אנשי כספים, מה אפשר להגיד מכך על הכסף?

כפי שצויין לעיל, משרד התחבורה מסבסד בנדיבות את התחבורה הציבורית. על פי הצעת התקציב (ע”מ 170), המדובר ב- 5 מיליארד  ₪ + הרשאה להתחייב לעוד כמעט 8 מיליארד שקלים. המון כסף.

סביר שחברות התחבורה הציבורית מציגות תחשיבים לאוצר המראות כמה הן מפסידות. כרואה חשבון עלי להזכיר לכם שעם קצת לחץ, המספרים יגידו את מה שאנו רוצים שיאמרו… (גלוי נאות: לפני שנים ליווינו משא ומתן בין שניים ממפעילי התחבורה הציבורית למדינה).

אבל- אם נזכור שאוטובוס אחד מסיע 50 אנשים (ורכבת יותר), אזי שבהכרח עלות ההסעה של נוסע לספק השירות צריכה להיות נמוכה באופן דרמטי.

ניסיתי לבדוק כמה יעלה לשכור אוטובוס לנסיעה לעבודה או לת"א.  המחירים הם כ- 1,500 ₪ לחיפה (המחירים לת"א דומים ומיניבוס עולה פחות) הלוך ושוב. כלומר, 22 נוסעים באוטובוס פרטי מאזנים את עלות האוטובוס כולל רווח סביר למפעיל השירות. מהנוסע ה- 23, מפעיל התחבורה הציבורית נמצא ברווח מעל לסביר והראוי.

מה המסקנה? שכרגיל- מי שעובד עם הממשלה יודע איך לדאוג לעצמו ועידוד התחבורה הציבורית, בנוסף לכך שזה טוב לסביבה- מועיל במיוחד למי שיודע לעבוד עם הממשלה...

מה לעשות? אם לפחות "משחילים" אותנו, אז שנהנה מזה. הצעת המומחה (המדען הראשי לשעבר של משרד התחבורה): תחבורה ציבורית חינם. לכולם. ואם חושבים על כך, זה אפילו הגיוני!