שיעור המס וגבייתו

במסגרת ועידת המיסים והעסקים השנתית 2015 שהתקיימה אתמול, הרצה בפורום ערן פוליצר העובד במחלקת המחקר של בנק ישראל. ההרצאה כללה מספר נושאים תחת הכותרת של מדיניות המיסים. כך, למשל, נותחה הפחתת המיסים שבוצעה לאחרונה (מהיכן הכסף למימון ההפחתה, מדוע התחזיות לא ניבאו את הופעתו ומה המחלוקת בין בנק ישראל לאוצר בנושא).

אחד מנושאי ההרצאה, אמור לעניין את גולשי פוסט זה ואותי. המדובר במחקר של ערן פוליצר ועדי ברנדר על השפעת השינויים בשיעורי המיסוי על הגביה בפועל. להלן תמצית הדברים המעניינים שהוצגו:

בסיס המחקר הוא עקומת לאפר הטוענת שישנם מצבים בהם העלאת שיעור המס תגרום בפועל לקיטון בגביה ולהיפך. הסיבות יכולות להיות החלטות עסקיות שמקבלים בעלי עסקים לאור השינויים בשיעור המס (למשל- העברת עסקים לחו"ל), דיווח יותר (או פחות) ישר לרשויות וכד'. אגב, התיאוריה הזו משמשת חלק מההוגים הכלכליים בדיונים על החשיבות של הפחתת מסים.

קודם החדשות הטובות: בעשרים השנים האחרונות בישראל, אנו נמצאים "בצד הנכון" של עקומת לאפר: עליה במיסים מביאה גידול בהכנסות המדינה וירידה במיסים מפחיתה את הכנסות המדינה. הבדיקה נעשתה על שנתיים אחרי השינוי. אם היו השפעות ארוכות טווח יותר, הן לא נכללו.

ועכשיו החדשות הפחות טובות: על פי המחקר, עוצמת הקשר היא 80% בלבד- עליה בשיעור המס (למשל) תגדיל את הכנסות המדינה ב- 80% ממה שהיה צפוי בלבד ויתר ה- 20% יאבדו. הסיבה המרכזית להפסד היא החלטות עסקיות של הפירמות אשר, למשל, מקטינות את פעילותן הכלכלית. אגב, אנו מדברים על שקלים בלבד; בלי להביא בחשבון השפעות נוספות כגון איבוד מקומות עבודה.

נתון נוסף מעניין הוא שלא נמצא קשר להעלמות מס: הפחתת מסים לא גורמת לאנשים להיות יותר ישרים וגידול בשיעור המס לא יביא (לפחות, לא נמצא שהביא) ליותר פעילות ב"שחור". כנראה שההחלטה אם להיות ישר או לא הנה ברמה בסיסית יותר משינויים מזדמנים בשיעורי המיסוי.

ממליץ, למי שיכול, לקרוא את המחקר המלא. מעניין מאוד. לפחות לטעמי.

התמונה באדיבות http://kumiart.com/