אשתי פיטרה אותי

מה דינו של אדם העובד כשכיר אצל בן/ בת זוגו?

מתברר שאם הוא מפוטר, הוא זכאי לדמי אבטלה.

שרה עבדה אצל מוטי, בעלה, קרוב ל- 3 שנים שבסיכומן הוא פיטר אותה. כאשר היא פנתה אל המוסד לבטוח לאומי נענתה בשלילה. אבל, בניגוד למקרים רבים מאוד, היא בחרה להאבק ותבעה את זכויותיה בבית הדין האיזורי לעבודה.

לא היתה מחלוקת על כך ששרה אכן עבדה ותרמה לעסק. אם היא לא היתה שם, היה נשכר אדם אחר "מן החוץ" כדי לבצע את עבודתה. גם שכרה היה שכיר לעומת המקובל בשוק.

עם זאת, המוסד לבטוח לאומי סירב וטען שהיא לא היתה שכירה אלא שותפה בעסקו של בעלה (יחס חלוקה) ואז, כעצמאית היא אינה זכאית לדמי אבטלה. כהערת אגב, אי אפשר שלא לחזור ולהתקומם על כך שעצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה למרות שהם משלמים את אותו הבטוח הלאומי כמו שכירים.

הטיעון המרכזי שהעלה המוסד היה שלא שולם שכר בפועל בשיק או העברה בנקאית ולא הופרשו תנאים סוציאליים. כל טענות הזוג שהמדובר בחשבונות בנק משותפים, לא הועילו להם ונפלו על אזניים ערלות במוסד.

בית הדין המחוזי לעבודה בנצרת (אב"ד- כבוד השופט מירון שוורץ) חייב את הביטוח הלאומי לשלם לה. בתמצית, קבע בית הדין את הקביעות הבאות:

• אמנם, כאשר המדובר בעבודת קרובי משפחה מן הדרגה הראשונה, יש חובת הוכחה מוגברת על כך שהמדובר בתמונה אמיתית של המצב ולא פיקציה. אבל במקרה שבנדון לא היה ויכוח על העובדות שהגברת אכן עבדה, ושכרה היה בגין עבודתה ובמסגרת הסביר.
• עצם העובדה שלא שולם שכר בהעברה בנקאית כאשר המדובר בחשבון משותף אינה מספיקה לכשלעצמה לפסול את היות המצב יחסי עובד- מעביד. הדבר משתלב במסכת העובדות הכללית וכאשר המדובר בחשבון משותף, אין לעובדה זו משקל מכריע.

לכן, ידידי וידידותי, המצב השתפר. ניתן לשקול העסקת בן/ בת זוג בעסקך.

בשולי הדברים, עלי להתקומם שנית: הגברת תבעה דמי אבטלה בשנת 2007. פסק הדין ניתן בשנת 2015. האם לכל אחד יש את הכוחות למאבק כה ארוך ומתיש?

למרות המחירים, הנחישות בהחלט משתלמת.