הנקודה שלהלן עלתה במסגרת השתלמות שהעביר רמי סגמן, מייסד חברת סט פוינט בנושאי החקיקה הפנסיונית החדשה לאחרונה:
כידוע, כל עובד זכאי לבחור כל מוצר פנסיוני שירצה כראות עיניו וכל משווק פנסיוני שירצה. ישנם עונשים חמורים על מעסיקים המנסים להגביל ולנווט את עובדיהם והמערכת גם גאה בכך. החקיקה המעודכנת אפילו מחמירה ומחזקת את מעמדם של העובדים. זה שהמעביד ייאלץ לעבוד יותר קשה, שהסיכון לטעויות ותקלות עולה וכד'- זבש"ו. בסדר.
לא פעם ה"יתרונות" האלו לעובד משמען פוטנציאלה נזק לו. מעסיקים נוהגים לעיתים להפעיל את כוחם למען העובדים בהשגת תנאים והטבות שונות. אין דין כוח מעסיק המייצג 300 עובדים מול הגורם הפנסיוני כדין מעמדו של עובד אחד מול ההבטחות (בדרך כלל בעל פה) של סוכן הביטוח.
אבל, באותו המפגש הרמתי יד והצעתי לרמי ולמארגני ההשתלמות (לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון) לנסח מכתב הבנות עובד- מעביד: על פי הרעיון, אם עובד מודיע למעסיקו שבחר תוכנית/ משווק אחרים מברירת המחדל הוא גם מודיע למעסיק (בכתב!) שהוא מבין את המשמעויות ומקבל על עצמו את האחריות להחלטות שעשה.
תשובתו של רמי הדהימה אותי: הוא סיפר שהם ניסחו מכתב שכזה, והרגולטור אסר עליהם להחתים את העובדים בטענה שהמעסיק מהלך בכך איימים על העובד.
חבר'ה אתם רציניים? אני רוצה לדאוג לעובדים שלי ועושה את כל המאמצים. אם עובד חושב שהוא יודע יותר טוב/ יכול להשיג יותר, שיהיה לו בהצלחה. באמת עם כל הלב שיהיה לו בהצלחה.
אבל אם משהו ישתבש, באיזו מהירות יחזור אותו עובד או שאריו אלינו עם תביעות? לא ידעתי/ לא הבנתי/ לא הסברת לי. חסר? והמערכת תמיד לטובת העובד/ האלמנה והיתומים האומללים. עד כמה?
רוצה לבחור לבד? אתה מאמין שהעיסקה שלך יותר טובה? לך על זה. אבל אז, אני רוצה לדעת שלא תבוא אלי מחר עם טענות אם דברים ישתבשו.
עם הכח לבחור, באה האחריות לשאת בתוצאות הבחירה. האצילות מחייבת
