אבקש להמליץ על הספר "מחסור" מאת סנדהיל מולנייתן ואלדר שפיר.
מחסור מתבטא לאו דוקא מחסור כלכלי, יכול להיות מחסור בזמן, מחסור בחברה (בדידות) וכד'.
המחסור גורם נזקים מוחשיים ומדידים, גם ביולוגיים!
בצד ההתנהגותי, המחסור מפעיל עלינו עומס פסיכולוגי וזה לכשלעצמו גובה את המס שלו- מוביל אותנו לחשיבת מנהרה, גורם לנו ללהטט עם המטלות הדחופות על חשבון החשובות ובסיכומו של יום, אנו מספיקים פחות משלמים בבריאות (ובנקודות IQ), ונמצאים בסחרחרת מתמדת שמזיקה לנו בכל אספקט שרק ניתן לחשוב עליו.
ראיית המחסור כמצב כרוני גם מסבירה למה מרבית התמיכות נכשלות, שיעור עצום מתוכניות ההתערבות והקידום לא משיג את המטרה ולמה תוספת כח אדם לפרוייקט לחוץ לא מביאה (ברוב המקרים) תועלת.
איך להתמודד? העצות שלהם לא ממש חדשות:
ראשית, יש להפחית את העומס המנטלי עד כמה שניתן, למשל על ידי אוטומציה של דברים כדי שלא נצטרך לחשוב עליהם (הוראת קבע קטנה לחסכון הפנסיוני עם הגדלה אוטומטית).
שנית, יש צורך להכין "מרווח בטחון" שיאפשר לנו להתמודד עם משברים פתאומיים (שברור שמגיעים מדי פעם). המחסור ב"שכבת פיצוץ" גורם לכך שגם כאשר אנו מצליחים לישר את עצמנו, ההפתעה הראשונה תדרדר אותנו בחזרה.
הספר עשיר בדוגמאות מאלפות ומדהים לראות את הדברים- איך, למשל, אנשים משכילים לא נוטלים את התרופות (חינם!) שלהם ובכך מדרדרים את מצבם הבריאותי. למה זה קורה ואיך ניתן להקטין את התופעה.
בצד המינוס, הספר לא קל לקריאה. אני לא יודע אם זו עריכה לא מוצלחת במקור או קשיי תרגום, אבל הקריאה דורשת מאמץ מסויים.
מומלץ לעשות מאמץ קטן זה.
