חסכון מס בלמידת מקצוע חדש

רקע

פעם, אנשים נולדו אל תוך המקצוע שלהם ופרשו/ נפטרו איתו- זו היתה דרכו של עולם. דרך זו הופכת לנדירה יותר ויותר בזמננו.

כיום, אנשים רבים עושים שינויי קריירה במהלך חייהם. לפעמים, גם בתוך התחום המקצועי שבו הם עבדים- הם מבצעים שינוי מסלול אשר מהווה, למעשה, תפנית מקצועית משמעותית.

במקרים רבים, השינוי המקצועי כרוך בלימודים לא קצרים, לא קלים ולא זולים היכולים להגיע לעלות של עשרות אלפי שקלים.

בעוד שאין מחלוקת כי השתלמויות ולימודים כדי לשמור על הרמה המקצועית מוכרות כהוצאה וניתנות לניכוי  מההכנסה. מקובל לחשוב שהוצאות לימוד מקצוע חדש אינן ניתנות לניכוי.

בנייר עמדה זה, בכוונתי לחלוק על מקובלה זו.

כללי

קונספט בסיסי בדיני המס הוא "העץ והפרי" כאשר במונחי הוצאות- ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון מבדילה בין הוצאה פירותית והוצאה הונית כאשר הוצאה פירותית היא הוצאה הכרוכה במהלך השוטף והרגיל של העסק, ולעומת זאת, הוצאה הונית היא השקעה "לטווח ארוך", אשר נועדה ליצור את התשתית לפעילות העסקית.

בהתאם, לימוד מקצוע חדש לא יכול להיות הוצאה פירותית מאחר והוא מהווה "נטיעת עץ" שפירותיו ייאכלו בהמשך.

מעבר לכך, המחוקק קבע במפורש בסעיף 32(15) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן- הפקודה) כלהלן:

=============

32.     בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל –

…

(15) הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, ולמעט הוצאות השתלמות מקצועית, שאינה לרכישת השכלה או מקצוע כאמור, לצורך שמירה על הקיים;

=============

(הדיון כאן מתמקד בהוצאות שהן מעבר ל"שדרוג טבעי" של המקצוע הנוכחי- שזו סוגיה נפרדת.)

באשר ללימודים אקדמאים, סעיף 40ג לפקודה מקנה הטבת מס בצורה של נקודות זיכוי למקבלי תארים אקדמאים.

סעיף 40ד לפקודה מקנה הטבת מס בצורה של נקודות זיכוי למסימי לימודי מקצוע כאשר הלימוד היה כרוך בהשקעה ניכרת (היקף של 1,700 שעות אקדמאיות) המקבלים תעודת מקצוע (מוכרת על ידי משרד ממשלתי).

תזכורת: נקודות הזיכוי הן הטבת מס ישירה בשקלים והיא נאמדת בכ- 8,500 ₪ המייצגים הכרה בהוצאה של 24,000 – 42,000 ₪ במצטבר.

אם כך, עלינו לברר באם סעיף 32(15) לפקודה מונע כל הטבת מס שהיא או רק את ניכוי ההוצאה בעת יציאתה.

הצעת פתרון

אין חולק כי הסכום ששולם על רכישת המקצוע החדש אכן יצא, וכי אכן הוא ייתן לנישום מקור הכנסה (חייבת במס) בעתיד.

בהתאם, הנישום יצר לעצמו "נכס" שישמש אותו בעתיד ליצירת הכנסה עסקית.

הגדרת "נכס" בפקודה הנה רחבה ביותר. כך, למשל, על פי סעיף 88 לפקודה "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות". ידע מקצועי הנו זכות או טובת הנאה המוחזקת על ידי הנישום.

אפשר לראות שאינני תובע את ניכוי ההוצאה במישרין- יש סעיף מפורש בפקודה האוסר זאת. אולם בדיוק באותו אופן אין ספק שביצעתי השקעה ביצירת נכס (כך, לטעמנו, השקעה זו אמורה להכלל בהצהרת ההון של הנישום).

אם כך, עברנו אל השאלה באם ניתן להפחית נכס זה.

על פי הנוסח המילולי/ דקדקני של הפקודה, ניתן לרשום פחת רק על נכסים אשר נקבע להם שיעור פחת בחקיקה או בתקנות. אולם, גישה זו אינה "מחזיקה מים". הן בפסקי דין והן בחשיבה המקובלת- ניתן להפחית כל נכס אשר דינו להיגרט ולאבד את ערכו.

יוזכר כי באיספור פסקי דין וקביעות, נקבע כי יש להתייחס לעסקאות, נכסים ופעולות על פי מהותן הכלכלית יותר מאשר על פי צורתן הפורמלית.

ממה נפשך (דוגמה): אדם אשר בגיל 50 למד מקצוע חדש, מה ערך הידע המקצועי שלו למחרת יום פטירתו? ברור שה"נכס" מתאפס עם חדלונו של האיש. אגב, בדרך כלל המדובר במועד מוקדם יותר- בעת פרישתו לגמלאות.

לפיכך, נראה לנו ראוי ונכון שניתן לרשום הוצאות פחת ונותרנו עם השאלה מה שיעור הפחת.

לטעמנו, השכלה מקצועית מקבילה ל"ידע" או ל"מוניטין" מאחר ושניהם מהווים נכס אישי המאפשר לך בתוקף היותך מי שאתה, הכשרתך ויכולתך המקצועיות לקבל לקוחות/ לתת שירות/ לגבות שכר טרחה. כהערת אגב, מעניין לציין שמוניטין מוזכר בפקודה, אולם איננו מוגדר כך שיש להשתמש בהגדרות הכלליות המקובלות.

על פי תקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), תשס"ג-2003 יש להפחית מוניטין בשיעור של 10% לשנה.

על פי המקובל (לא בדיוק נמצא בתקנות אלא נגזר מחוק עידוד התעשייה (מיסים) התשכ"ט-1969), ניתן להפחית ידע בשיעור של 12.5% לשנה.

לסיכום

לדעתנו, העלויות לרכישת מקצוע חדש מהוות נכס בר פחת וניתן להפחיתן על פי שיעור של 10%-12.5% לשנה החל מיום תחילת העיסוק במקצוע החדש.

יש להדגיש, כמובן, כי המדובר במסקנות כלליות ויש להתאימן לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה בהתאם לפרטים הנקודתיים המתאימים.

כמו כן, חשוב לזכור כי זו חוות דעתנו וכי אין כל וודאות שרשויות המס יקבלו גישה זו.

בטעון עיון, האם ניתן להפחית גם הוצאות לימוד לקראת תואר במוסד אקדמי ולקבל כפל הטבה- גם הפחתת ההשקעה וגם נקודות הזיכוי.

באשר למייצגים, ישנה נקודה פרטנית נוספת אשר תימסר לפי דרישה למי שיבקש אולם איננה שייכת לעניין הציבורי כאן.

----------

נייר עמדה זה נכתב במסגרת הלימודים לקראת דוקטורט ב- Unseen Univesity.

המחבר מודה לחברים וקולגות ובהם ז.ר. & א.ש. שעברו על המסמך ותרמו לשיפורו.

המסמך נכתב, למען נוחות הקריאה, במין סתמי/ זכר- אולם הוא נכון לכל המינים והמגדרים.