הטיפ השבועי 2013

האם יעמדו הגופים הפנסיוניים בהתחייבויותיהם?

עשינו חשבון קטן: מה הסיכון שחברות הביטוח / קרנות הפנסיה לא יעמדו בתשלומיהן למבוטחים ולחוסכים כי הובטחו להם קצבאות לא סבירות?

המקדם המקובל כיום למתן קצבאות הוא כ- 200, כלומר- אם צברת בקרן 1,000,000 ₪, הקצבה החודשית שלך תהיה כ- 5,000 ₪ עד יומך האחרון.

האם חברת הביטוח/ קרן הפנסיה תוכל לעמוד בהבטחה זו? לשם כך עשינו חישוב לכמה זמן תספיק הקרן. בהנחה השמרנית שהגוף הפנסיוני ישיג תשואה שנתית נטו של 2.5% על הקרן (לשם השוואה, הנתונים מגמלנט מצביעים על תשואה שנתית ממוצעת של 7.38% ו- 3.46% בקרן הגרועה ביותר).

בתנאים לעיל, אדם המתחיל למשוך כספים בגיל 67, הגורם המשלם יעבור להפסד כאשר האיש יגיע לגיל 88 (21 שנים). איש אשר קיבל בעבר הבטחת מקדם של 164 למשל, יעביר את חברת הביטוח להפסד כאשר יגיע לגיל 83. יוזכר שחברות הביטוח עובדות על ממוצעים כך שהשאלה המעניינת היא לא עד מתי אני אחיה, אלא מה קורה עם מאות אלפי המבוטחים שלהן.

תוחלת החיים בישראל כיום עומדת על 80-84 שנים. לפיכך, עם כל הדאגה לעתידנו הפנסיוני או לשלומן הפיננסי של חברות הביטוח, לא נראה לי שיש מקום לדאגה גדולה, גם כאשר מביאים בחשבון את המשך העליה בתוחלת החיים.

תאריך פרסום: 20/12/2013

 

בשל מזג האויר הקשה השורר באזור ירושלים...

ביום ה' בשעות הערב הודיעה הרשות למסים על דחיה בתשלומי המס מה- 15/12 ל- 19/12 ללקוחות והמייצגים המתגוררים בירושלים וסביבתה וישובי גוש עציון (ההדגשה במקור).

במוצ"ש כתב שר האוצר בדף הפייסבוק שלו שההקלה היא לכל העסקים.

באתר של הרשות למסים אין אף מילה.

מה יעשה מי שגר מחוץ לאיזור ירושלים? שישלם או שירוויח עוד כמה ימים? הלואי וידעתי.

אה, וכמובן- הביטוח הלאומי לא הודיע שום דבר...

תאריך פרסום: 14/12/2013

 

הסדר פנסיית חובה- האם מספיק?

בשנת 2008 נפל דבר בישראל: נחתם הסכם פנסיה חובה שבעקבות צו הרחבה הפך למעשה לחוק כאשר כל מקבל שכר יקבל הפרשות פנסיוניות. המדובר במהלך שהשלמתו לקחה מספר שנים- מעבר לחוזה, היו נושאים של מסלול יישום והטמעה שלקחו זמן. נכון, יש קשיים/ תקלות/ לאקונות, אבל בסך הכל פנסיית החובה הפכה לנורמה במדינה.

בגין הסכם זה, זכאים החותמים עליו (לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, ההסתדרות הכללית והממשלה) לקבל את פרס ישראל. אוכלוסיה עצומה אשר היתה חסרה כל זכויות פנסיוניות קיבלה פתרון לשעת זיקנה. גם אופן היישום של ההסכם היה חכם מאוד ואדריכליו ראויים לכל שבח.

אחת הטענות הנשמעות היא שההסכם אינו מספיק טוב וכי ההפרשות באמצעות ההסכם לא יספיקו כדי לכלכל את העובדים לעת זקנה. ציר הדיון מתמקד בעובדים המוחלשים, המקבלים שכר מינימום. מרבית העוסקים בתחום מסכימים כי בעלי הכנסות גבוהות ו/או מעמד סוציואקונומי עדיף אמורים לדאוג לעצמם וכי על המדינה להבטיח רק רשת בטחון בסיסית.

כדי לבדוק טענה זו, הרצנו סימולציה לפנסיה הצפויה כדי לבדוק את הצפוי לו. הנחות היסוד של המודל היו:

• שכר מינימום (4,300 ₪) לחודש, ללא שינויים או צמיחה בשכר.
• תקופת עבודה: מגיל 27 ועד גיל 67 עם הפסקה של שנה במהלך התקופה (לכיסוי ארועים חריגים בחיים).
• תשואה ריאלית שנתית ממוצעת נטו של 2.5% לשנה- על פי נתוני האוצר, התשואה בפועל גבוהה יותר.
• מקדם פרישה של 250 המביאהבחשבון הרעת תנאים בעתיד (המקובל כיום כ- 200).

בהנחות אלו, הפנסיה הצפויה לעובד בהגיעו לגיל פרישה מקרן הפנסיה שלו היא כ- 2,400 ₪. בנוסף, האיש יהיה זכאי גם לקצבת זקנה מהמוסד לבטוח לאומי של למעלה מ- 2,000 ₪.

אמת, יקר להיות זקן, והסכומים לעיל נמוכים עד כאב. אבל, כאשר בודקים את הנתונים, מתברר שהפרשות של 17.5% (המצב החל משנת 2014) הנן סבירות בהתחשב בנתונים.

תאריך פרסום: 7/12/2013

לקראת ההפקדות השנתיות בקופת הגמל ובקרן ההשתלמות

לקראת סוף שנת המס, מתחיל המירוץ של הרגע האחרון לצורך הפקדות בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות (במיוחד לעצמאים). חשוב ביותר לבצע את ההפקדות האילו- הצורך בחסכון פנסיוני קריטי בעולמנו ובנוסף, קיימות הטבות מס מצויינות למפקידים.

גם החברות הפיננסיות מפרסמות ודוחפות (הן במישרין והן באמצעות המפיצים) לעודד את החוסכים לבצע את ההפקדות הדרושות. אמנם, הן דואגות לעצמן, אבל במקביל הן מבצעות שירות לציבור בכך שמעלים לתודעה צורך חשוב מאוד.

עם זאת, לקראת ההפקדה (שיכולה להיות, במקרים מסויימים, למעלה מ- 50,000 ₪) ברצוננו להסב את תשומת לב הקוראים והגולשים לכמה נקודות.

ראשית, יש בקופות הגמל עמלה חדשה: לא עוד דמי ניהול על היתרה הצבורה בלבד אלא דמי ניהול נוספים על הסכומים שהופקדו. המדובר בדמי ניהול נוספים שיכולים להגיע אפילו ל 4%. כלומר- אם הפקדת בקופת הגמל 100 ₪, נזקפו לזכותך 96 ₪ בלבד.

אמת, ה"תרגיל" הזה קיים בקרנות הפנסיה ובבטוחי חיים מזה זמן רב, אולם בשיעורים הרבה יותר נמוכים ועצם העובדה ששם זה קיים, לא אומר שאני רוצה לשלם גם כאן- ניתן להתמקח עם הקופה, ניתן לעשות "שופינג". זה כספך. שמור עליו.

הנקודה השניה שברצוננו לציין היא לא להתפתות מנתוני התשואות שיציגו קרנות וקופות מסויימות. אמת, בכל שנה או תקופה יש קרן המשיגה תשואה גבוהה יותר ממתחרותיה, אולם לאורך זמן יתרון זה מתקזז וקופה ש"כיכבה" בתקופה מסויימת לא תשמור על מעמדה בתקופות אחרות.

בדקנו את כל קרנות ההשתלמות וקופות הגמל המנייתניות (ששם לכאורה, הכוכבים יכולים לזהור באופן הרבה יותר בהיר) לתקופות של שנה, 3 שנים, 5 שנים ו- 10 שנים. הנתונים מבוססים על אתר גמלנט של משרד האוצר והמדובר ב 14 או 39 קופות (תלוי בתקופה).

מתברר שבטווחים קצרים קיימת שונות עצומה. בטווח של שנה, קופה אחת יכולה להראות תשואה של פי 4 לעומת קרן אחרת. אולם הדבר נובע מהשונות הגדולה שיש בין הקופות המגיעה לסטיית תקן של 4.6% (בשפה פשוטה ומאוד לא מדוייקת- מרבית הקופות יציגו תשואה שונה אחת מהשניה בתחום ממספר זה).

מה קורה בטווחים הארוכים יותר של 5 או 10 שנים? מתברר שהקופות מתקרבות מאוד אחת לשניה וההפרשים ביניהן מצטמצמים משמעותית. סטיית התקן בין תשואות הקופות בתקופה של 5 שנים היא 2% - 2.4% (תלוי בצורת המדידה) ותשואת התקן של התשואות בתקופה של 10 שנים היא 1.8% בלבד. אגב, יוזכר שהבדיקה נעשתה על ההשקעות המנייתיות בלבד שהן תנודתיות מאוד בהגדרה. באפיקי השקעה אחרים הפרשי התשואה צפויים להיות אפילו יותר קטנים.

המשמעות היא שהתשואות אמנם חשובות, אבל מאחר והמדובר בהשקעה לטווח ארוך, ההפרשים פחות דרמטים ממה שניתן לחשוב ולכן העמלות מקבלות חשיבות יתר.

תאריך פרסום: 9/11/2013

 

נטל המס, כמה הוא באמת כבד?

ישראל ישראלי עובד במקום סביר, ומרוויח משכורת הגיונית של 15,000 ₪ לחודש ברוטו. מברוטו זה, הנטו שלו הוא 10,818 ₪ והעלות למעביד (הסוציאליות) היא 18,938 ₪.

החודש, עקב הצטיינותו של ישראל ישראלי, החליט מעסיקו לתת לו בונוס בעלות (למעסיק) של 1,000 ₪ כמובן ללא תוספות סוציאליות. כדי שהעלות למעביד תהיה 1,000 ₪, בתלוש השכר של ישראל ישראלי נוספה שורת "בונוס" והסכום: 940 ₪ (מאחר ומהביטוח הלאומי שחל על המעביד לא ניתן להמנע).

כמה יקבל ישראל ישראלי תוספת לנטו שלו בעקבות נדיבותו של המעביד? 536 ₪ בלבד. כאשר המעביד משלם תוספת של 1,000 שקלים, לישראל ישראלי נשאר "ביד" רק 536 ₪! יתרת ה- 464 ₪ שקלים מועברים לשותפים השקטים שלהם ובראשם ביבי...

אם ישראל ישראלי היה גר באילת, זה סוף הסיפור- הוא היה הולך לחנות ורוכש מוצרים (או פונה לקבל שירות מאיש מקצוע) עליהם יקבל הספק 536 שקלים. אבל לא זה המצב. מאחר וגיבור סיפורנו איננו תושב אילת, כאשר יגיע לחנות לרכוש מוצרים, הוא ישלם עליהם מע"מ. לפיכך, כאשר נותן השירותים יקבל מידידנו את הסכום הנ"ל, הוא יעביר עוד 82 ₪ למע"מ כך שהתמורה בידיו היא רק 454 ₪.

לטובת מי שקשה לו עם מספרים: הבוס של ישראל ישראלי מחליט "לבזבז" עליו 1,000 שקלים שילך עם זוגתו, נאמר להתפנק בעיסוי. כמה יקבל המעסה? 454 שקלים בלבד. כמה תקבל המדינה? 546 ₪ (וזה בלי להביא בחשבון את מס ההכנסה על המעסה עצמו...)

כמה נטל המס בישראל? כבד, מאוד כבד...

תאריך פרסום: 26/10/2013

 

מה יש למבקר המדינה להגיד על עסקים קטנים

בכתבה בגלובס השבוע מצויין ש"המבקר יוסף שפירא מציף תופעה שבמסגרתה רשות המסים מבקרת בהרחבה את העסקים הקטנים, שהכנסות המדינה מהם נמוכות מאוד ביחס לתאגידי הענק". בכתבה עצמה מצויין כי אחוז גבוה מאוד של הבקורות מופנה כלפי עסקים שגם אם הם נתפסים בליקוי, אין משמעות של תוספת מס או תוספת המס זניחה.

כמייצגים, אנו מודעים לתופעה זו כבר שנים. ההסבר המקובל הוא הפחד של המערכת מפני הגופים הגדולים. בביקורת בחברת ענק, ייאלצו המבקרים והרשות להתעמת עם עורכי דין ורואי חשבון מן השורה הראשונה שלא יהססו להביא את הדיון אל בית המשפט- מה שיגרור שנים של דיונים והשקעה אינסופית של משאבים (זמן ואנרגיה).

כאשר המפקחים נמדדים כל חודש על התפוקה החודשית, האינטרס שלהם הוא כמותי- כמות התיקים שהם "מחסלים" וזה כמובן שונה מהאינטרס של המערכת/ המדינה. נקודה לא פחות חשובה היא שהעסקים הקטנים לא בנויים למלחמות ארוכות ויקרות ופעמים רבות הם מנחים את המייצגים להתפשר ולסגור עניין גם במחיר של תשלום שלא באמת צריך לשלם.

כדוגמה, ניתן להביא את פסק הדין שניתן לפני כחודש בעניין זוהר ש.ב.א. סחר כנגד מע"מ. הנושא שנדון בפסק דין זה הוא שומות המתייחסות לשנים 2004 – 2005. אנו בשנת 2013 וזה פסק הדין במחוזי שייתכן ויוגש עליו ערעור לעליון. מי מבעלי העסקים הקטנים מסוגל או מעוניין להכנס למהלך כזה?

אז הרשות למסים מחפשת לפעמים מתחת לפנס, לא את השקל האבוד אלא את העבודה הקלה. ואנו, העסקים הקטנים, משלמים את המחיר.

תאריך פרסום: 19/10/2013

 

מה קורה בארצות הברית- הסבר במילים פשוטות

העיתונות הכלכלית מלאה וגדושה בדיונים על המשמעויות של הגעה לתקרת החוב בארצות הברית ושיתוק הממשל. מאחר והמדובר בנושא באמת חשוב, ומאחר והעיתונות הכלכלית מיועדת ליודעי ח"ן, ננסה בשורות הבאות להבהיר את הדברים בלשון בני אדם.

מוקד הויכוח הוא על הכלכלה ועל התנהלות הממשל בארה"ב. שלא בטובתו, חוק ביטוח הבריאות שהעביר אובמה נמצא בכותרות ולכן נשתמש בו להסבר:

מצד אחד, צודקים הדמוקרטים בטענתם שלא יכול להיות מצב שבו שליש מהאמריקאים אין להם ביטוח בריאות מינימאלי וצריך לתקן את זה. לנו הישראלים קשה להבין, אבל בארצות הברית בהחלט יכול לקרות מצב שאדם לא יזכה לראות רופא כי אין לו ביטוח או היכולת לשלם עבור ביקור אפילו אצל רופא משפחה.

מצד שני, טוענים בהגיון רב הרפובליקנים שצריך לענות על השאלה "מי ישלם עבור זה?”. המימשל יכול לעשות דברים רבים- טובים, נכונים וחכמים. אבל בסיכומו של יום מגיע מועד הפרעון ואי אפשר להתחמק מן השאלה איך ישולמו החשבונות.

סביב הציר הזה, החל מתחילת אוקטובר אין לממשלת ארצות הברית תקציב ולכן, באופן מיידי הרבה מאוד פעולות של הממשל נעצרו. זה המצב החוקי שם: אין תקציב, אז מה שלא חיוני פשוט לא קורה. לקבלת פרופורציות, זו לא הפעם הראשונה שהדבר קורה בארצות הברית ובדרך כלל נפתר תוך מספר ימים  או שבועות. יוזכר, לשם השוואה מדינת ישראל פעלה בלי תקציב בערך חצי משנת 2013 והדבר כמעט לא הורגש.

הבעיה החמורה יותר היא בעיית תקרת החוב. ארצות הברית הנה בעלת חובות אדירים לכל כדור הארץ (ובעיקר לסין). המצב התפתח מאחר והאמריקאים רוכשים הרבה יותר מאשר מוכרים. כל עוד מדינות הסכימו שארה"ב תהיה חייבת להם דולרים, זה היה בסדר. אבל ברור שזה לא יכול להמשך. לכן, נחקק חוק הקובע תקרה מכסימלית שלא ניתן לעבור אותה מבחינת החובות. ניתן להשוות זאת למסגרת אשראי בחשבון הבנק שלך ושלי שברגע שנגיע אליה, הבנק לא יתן לנו להוציא עוד כסף. הממשל רוצה להגדיל את ה"מסגרת" (על פי הטרמינולוגיה במשפט הקודם) אולם הרפובליקנים רוצים בתמורה התחייבויות מפורשות.

ננסה לדמיין מה יקרה אם ביום אחד (כנראה בתוך שבוע) ארצות הברית לא תוכל לשלם את חובותיה או לרכוש סחורות בחו"ל. מה עוצמת המשבר שתקרה באמריקה, מה גודל הזעזוע לכלכלת העולם. זה יהיה אסון. יותר מאשר הבעיה הנקודתית, כל מני גופים וגורמים שעד עכשיו היו  מוכנים לקבל דולרים, עלולים להחליט "לא רוצים דולרים יותר". אי אפשר אפילו להתחיל ולדמיין את ההשפעות.

מה יהיה? לדעתי יהיה טוב בסיכומו של דבר. ראשית, כמו שאנו מכירים היטב- הפוליטיקאים בסוף יצליחו למצוא נוסחה ולצלוח את המשבר. יוזכר שכלכלת ארצות הברית במגמת שיפור משמעותית וגם זה תורם לאופטימיות. כך, למשל, התלות ביבוא נפט הולכת וקטנה וכבר מדובר על עצמאות אנרגטית של ארה"ב.

אבל הסיבה העיקרית לאופטימיות שלנו היא שבסיכומו של המשבר, הולכת ומחלחלת לתודעה הציבורית בארצות הברית המסקנה ש"ככה זה לא צריך להמשך" ולכן, אני מאמין שהאמרקאים יבינו שעליהם להתעמת עם הנושא הכלכלי ויעשו זאת. בכך, בסיכומו של דבר, יפתרו בעיה גדולה ומעיבה שכבר שנים רבות מנסים להדחיק. וזה יפסיק.

תאריך פרסום: 14/10/2013

ביטוח לאומי- סיפור אמיתי

ישראל מ' נפטר לפני מספר שנים. יורשיו שילמו את כל חובותיו עד השקל האחרון מאחר ואף נושה לא העלה על דעתו (ובצדק!) לוותר.

לפני כחצי שנה, לגמריא במקרה התברר כי לישראל ז"ל קיימת יתרת זכות של מספר מאות שקלים בביטוח הלאומי.

פנינו בשם היורשים בבקשה לקבל את כספו. בהדרכת המוסד צירפנו את כל האסמכתאות הדרושות- צו ירושה, אישורי בנקים וכד'. והכסף לא הגיע.

פנינו למוסד לביטוח לאומי כמה פעמים, בכל פעם התשובה (וזה מתועד!) היתה שהכסף מייד יעבור. וזה לא קרה.

אחרי מספר פעמים הרמנו ידים. המלצנו ליורשים לפנות למבקר המדינה (זה לא הכסף אלא העקרון) אבל הם החליטו לוותר ו"שיילכו לעזזל".

 

אנו פוגשים סיפורים דומים על בנקים שעושקים אנשים, על חברות ביטוח המתעשרות על חשבון נפטרים וכד'.

אבל כאן? לגופים מסחריים יש את ה"תירוץ" של ההפסד שלך הוא הרווח שלי. אבל המוסד לביטוח לאומי איננו גוף למטרות רווח והעובדים שכרם אינו תלוי בתוצאות העסקיות. איך הם יתרצו את התנהגותם?

סיסמת הביטוח הלאומי היא "לצדך, ברגעים החשובים של החיים". נניח שזה נכון (וזה לא). אבל אחרי המוות? לך לעזזל.

ואולי מישהו אחר צריך ללכת לעזזל?

תאריך פרסום: 13/9/2013

 

חוצפה, אין מילה אחרת

היום, יום רביעי 28/8/2013 הודיעה הרשות למסים בדף הפייסבוק שלה כי "לרגל ראש השנה ויום כיפור, החליט מנהל רשות המסים, מר משה אשר, לפנים משורת הדין, לדחות את מועד הגשת דיווח ותשלום מקדמות מס הכנסה, ניכויים ומע"מ מה-15.9.13 ביום אחד ל-16.9.13”

חביב מאוד מצידו של מנהל רשות המסים מר משה אשר...

האמנם?

ראשית, איך זה שהרשות מודיעה דבר כזה בדף הפייסבוק שלה ולא בפרסום רשמי כגון אתר האינטרנט שלה? נישומים או מייצגים שלא עשו "לייק" לדף הפייסבוק של הרשות למסים לא אמורים לדעת דברים כגון אלו?

אבל הדבר העיקרי הוא- יום אחד? רק יום אחד? ועוד "לפנים משורת הדין"?

מר משה אשר- איפו אתה חי?

ראש השנה יוצא על ימים ח/מישי- שישי וגם בערב ראש השנה (יום רביעי) חצי מדינה מושבתת. ערב יום הכיפורים, יום שישי ה- 13/8/2013 למעשה המדינה כולה נערכת לקראת היום הזה. מי עובד?

זה לא מספיק? הסתכל סביבך, מר משה אשר- כמה אנשים נטלו חופשים/ גשרים בין החגים/ לקראת החגים וכד'? בדוק בבקשה ברישומי מערכת כח אדם של הרשות למסים כמה מהעובדים שלך ביקשו חופשים במהלך ספטמבר.

יום אחד?

כאשר יום הזכרון לחללי צהל ומערכות הבטחון (לא יום שבתון) יצא ב 15/4/2013 ניתנה לציבור אורכה של שלושה ימים. כאשר דודינו המוסלמים חגגו את עיד אל פיטר (לפני פחות מחודש) ניתנה להם אורכה בת שלושה ימים. וליהודים? לעג לרש.

יודע מה? מר משה אשר- אני יודע את החשבון שלך: אם תדחה בעוד מעט, יגיע חג סוכות שבו יהודים רבים חוגגים בישיבה בסוכה ובטיולים ואז מה יהיה על אוצר המדינה? איך תתמודדו עם איחור בן שבועיים שלושה בתשלום המסים?

אז תרגיע, מר משה אשר- הנזק שיגרם למדינה מהפיגור בתשלומים הוא אפסי לעומת ההפסדים והבזבוזים של הממשלה בכל מני החלטות מטומטמות שלה. לעשות מהלך לטובת הנישומים, פעם בהרבה שנים. מה כבר יכול להיות?

תתעורר, מה משה אשר. תתעורר ותתקן את הטעות או הטפשות בהודעה מעליבה ו/או חצופה זו.

תאריך פרסום: 28/8/2013

עדכון הודעה

בתאריך 2/9/2013 פורסם כי שר האוצר הודיע על דחיית תשלומי מע"מ ומס הכנסה ל- 29/9 (אחרי חג סוכות)
מצד אחד, יפה מצידם.
מצד שני, מזכיר את אמירתו המופלאה של אבא אבן: "הממשלה עושה את הדבר הנכון. אחרי שניסתה את כל האפשרויות האחרות". למה קודם הבזיון של דחיה ביום אחד, יצירת כעס ציבורי כללי ואז לתקן? מה היה קורה אם היו חושבים על כך מראש?

ואם לא די בכך, טוב ויפה שדחו את מע"מ ומס הכנסה. מה לגבי הביטוח הלאומי? נכון, זה "שייך" לשר אחר (אגב, ממפלגתו של שר האוצר)- כל כך קשה היה לתאם שתתפרסם הודעה אחת על כולם?

השלמה קלה

גם הביטוח הלאומי הודיע, סוף סוף השבוע על דחיה במועד התשלומים לו. אבל, הוא נתן דחיה של יום אחד בלבד.

האם צריך לחזור על מה שאני חושב עליהם? על התיאום בין זרועות הממשלה השונות? חבל, בין כך הם לא קוראים ואם כן- לא אכפת להם

 

ביטוח לאומי- החדשות הרעות

הביטוח הלאומי פרסם את הדו"ח האקטוארי שלו. הדו"ח מבוסס על נתוני 2010 (חושבים שזה עתיק? הדו"ח הקודם היה בשנת 1998). ניתן לקרוא את ההודעה לעיתונות או את הדו"ח המלא (196 עמודים).

לטובת רובינו, להלן ה"פנינים" העיקריות מתוך הדו"ח:

•     משנת 2024 תתחיל צבירה שלילית בביטוח הלאומי- תשלומים יותר גבוהים מהכנסות + ריבית (התשלומים יותר גבוהים מההכנסות כבר עכשיו)
•     בשנת 2042 ייגמר הכסף
•     עיקר ההוצאה; קצבאות ילדים, זקנה ושארים (ע"מ 31)
•     המצב בארה"ב ובריטניה דומה (בקנדה הדברים יותר טובים)

    לכן, הביטוח הלאומי ממליץ

•     להעלות את הגביה בכ- 10%
•     להקטין את הקצבאות ב 10% באופן גורף
•     דחיית גיל הפרישה (הם לא כותבים את זה, אבל הכוונה בעיקר לנשים)

    ואם התמונה לא מספיק קודרת, "הצעדים המצויינים לעיל אמורים להביא למצב מאוזן לתקופה של כ- 40 שנה בלבד... ויידרשו תיקונים נוספים וקיצוניים יותר"

נכון עושה הרגשה טובה? (ולטובת מי שלא הבין- זה היה באירוניה)

תאריך פרסום: 17/8/2013

 

שותפויות- פתרון פחות אטרקטיבי?

במשך תקופה ארוכה (שנים) האמנתי בשותפות כמבנה עסקי מנצח. לטעמי, ה 1+1 של שותפות אמור לתת הרבה יותר מ- 2 ובמשך המון זמן ראיתי איספור הצלחות כאילו.

הדבר נבע מהשלמה בין השותפים, התמיכה ההדדית, וגורמים נוספים רבים. לא פעם נהגנו בהלצה לקרוא לשותפים "בני זוג" מאחר והיה דמיון בין הדברים. יש שותפויות ששרדו שנים רבות ומצבים קשים לטובת עסק משגשג ופורח שצלח את משברי הזמן, במקרים רבים תודות לעובדה שהנטל נישא על ידי שני אנשים. כפי שנאמר במקורות "טובים השניים מן האחד" (קהלת ד' ט').

עם זאת, בשנים האחרונות נראה שדברים משתנים. יותר ויותר שותפויות אינן שורדות ומתפרקות לאחר זמן קצר יחסית. הדבר נכון לא רק אצלנו. בדקנו אותו במקומות בהם יש חשיפה רבה יותר (משרדי מע"מ איזוריים מסויימים). אמנם, זה לא מדעי או מבוסס, אבל תחושתם של אנשים הנוגעים בקהל רחב ביותר הנה בסיס לא- רע.

מדוע זה קורה? הדבר דורש ניתוח יותר מסודר, יש לי את ההערכות הפרטיות שלי, אולם מאחר והן אישיות- אין להן שום תוקף. עם זאת, כנראה שהמגמה עצמה נכונה- שותפויות סובלות מאחוזי כשל גבוהים יותר.

המצב הגיע לכדי כך שיותר מפעם אחת, כאשר שני אנשים רוצים להקים שותפות, המלצתנו להם היא לנסות לעבוד תקופה מסויימת ביחד ללא מיסוד הקשר ורק אחרי שהם רואים כי זה הולך בכוון הנכון- שיקימו את השותפות רשמית.

יודגש, אנו מכירים לא מעט שותפויות מצליחות ורווחיות. אולם, כנראה שכדי ששותפות תצליח קיימות דרישות ו/או תנאים מסויימים שצריכים להתקיים.

תאריך פרסום: 11/8/2013

ארכיב דיגיטלי במס הכנסה? רק לעשירים

יותר פעם נשאלנו על האפשרות לשמור מסמכים באופן דיגיטלי/ סרוק במקום הררי הניירת המעמיסים במיוחד על העסקים הקטנים אשר מתקשים בניהול ארכיונים ומחסני תיוק. בדרך כלל התשובה היתה שלילית מאחר ולא היו נהלים ברורים אשר עמידה בהם יכלה ליצור מעמד מול רשויות המס.

לאחרונה, פרסמה הרשות למסים חוזר המסדיר את הנושא. לפני שניגש למסמך עצמו, יצויין כי תיקון החוק פורסם ב 31/12/2012 והוא בתוקף מה- 1/1/2013. החוזר עצמו פורסם ב 5/6/2013, כמעט חצי שנה פיגור- לא רע בסטנדרטים של הרשות למסים.

החוזר מפרט ומחדד את הנהלים הדרושים לצורך הסריקה. חלק מהנהלים סבירים למדי, אולם נבקש להסב את תשומת הלב לשני תנאים חשובים:

4.3 הקובץ הסרוק נחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת.
4.4 אדם נוסף בדק שמסמך המקור זהה לקובץ המחשב שנסרק וחתם בחתימתו האלקטרונית המאושרת.

בנוסף, ביעור מסמכי המקור דורש קיום של תנאים נוספים שבעיקרם הוא שהביאור יוכל לקרות בממוצע שנה אחרי תאריך ההקמה של המסמך- כלומר עדין יש לשמרו זמן רב כנייר.

המשמעות פשוטה- אולי חברות גדולות עם משאבים כספיים משמעותיים יוכלו לעמוד בדרישות. העסקים הקטנים, הנלחמים על כל שקל- תשכחו מזה. ההקלות החוקיות נועדו לעשירים, לא עבורנו...

תאריך פרסום: 11/7/2013
 

חסכון פנסיוני- משתלם?

עשיתי סדר בניירות שלי. יש לי לא מעט קופות גמל וקרנות השתלמות שנפתחו בעבר עם הפקדה חד פעמית של כמה שקלים ומאז לא נגעתי בהן (פעם היתה לכך סיבה שבשנים האחרונות איננה תקפה יותר).

ואז, ניסיתי לעשות בדיקה: כספים שהושקעו בעבר (1992 עד 2001), איזו תשואה הם נתנו עד סוף 2012? לא ניתוחים מתוחכמים של גמלנט, אלא "רק" קופות מסויימות שלי, להן אני יודע כמה הופקד ומתי ואני גם יודע כמה הן שוות היום.

זו הבדיקה ה"נקיה" ביותר- כי זה הכסף שלי, אחרי ניכוי עמלות הקרנות ושאר ירקות. נכון, זה לא מדעי, אבל זה נותן אינדיקציות.

התשובה היא שהתשואה השנתית הממוצעת היתה בטווח שבין 3.02% ל- 4.44% לשנה בממוצע אחרי ניטרול האינפלציה.

טוב? רע? אני יכול להשיג יותר או לא? (תזכורת- על רווחים אישיים משלמים מסים) כמובן שכל אחד יחליט לעצמו. אבל ההתלהמות על קופות הגמל בתור אפיק מפוקפק, כנראה לא לגמריא במקום.

תאריך פרסום: 29/6/2013

תזכורת- מועד אחרון להגשת הדו"ח השנתי

עבור מרבית העצמאים במדינה, ה- 30/6/2013 הנו המועד האחרון להגשת הדו"ח השנתי.

מי שמטופל על ידי מייצג, כנראה נהנה מאורכות שונות.

אבל מי שמנהל את העניינים בעצמו- חייב להגיש את הדו"ח השנתי עד ה- 30/6/2013.

מי שלא יגיש את הדו"ח בזמן, יוטלו עליו קנסות ניכרים וחבל...

תאריך פרסום: 23/6/2013

מע"מ- הוא עלה ויהיו עוד

ביום 2/6/2013 עלה המע"מ בישראל ל 18.0%. המדובר בעליה בשיעור המע"מ של אחוז אחד בחזרה לרמה שמעולם לא היתה גבוהה ממנה. יוזכר ויודגש- מע”מ הוא מס שמשלמים בעיקר העניים והחלשים בחברה! הם הנפגעים הגדולים.

להלן כמה מספרים שימושיים עם שיעור המע"מ החדש:

שיעור המע"מ

כאשר אנו מקבלים חשבונית מס כולל מע"מ, נאמר על סך של 100.00 שקלים, המע"מ הכלול בחשבונית הוא 15.25 שקל וההוצאה עצמה היא 84.75 שקלים.

הוצאה מעורבת

לעיתים ההוצאות נחשבות כהוצאות מעורבות, דהיינו: חלק מהחשבונית מהווה הוצאה עסקית וחלקה הוצאה פרטית. ברוב המקרים, מרבית ההוצאה או השימוש הוא למטרות העסק. דוגמא להוצאות מהסוג הזה: דלק, חשבון הטלפון הנייד. בכזה מקרה, שני שליש בלבד מהמע"מ ששולם ייחשב כמע"מ תשומות.
כאשר אנו מקבלים חשבונית מס כולל מע"מ, נאמר על סך של 100.00 שקלים, המע"מ המוכר כתשומות יהיה 10.17 שקלים ואילו ההוצאה למס הכנסה (לפני תיאומים) תהיה 89.83 שקלים.

חושבים שזה הכל? תחשבו- במשרד האוצר גם חושבים. על עוד מיסים...

תאריך פרסום: 1/6/2013

נציבות תלונות הציבור- הדו"ח השנתי בכיכובו של...

נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה פרסמה לאחרונה את הדו"ח השנתי ה- 38 שלה לשנת 2011. הדו"ח מכיל כמות עצומה (ומדכאת) של אינפורמציה. כך, למשל, מספר התלונות של הציבור עלה ל- 14,880 תלונות- גידול של 6.5% לעומת השנה שקדמה לה.

קונקרטית, אני מפנה את הקוראים לע"מ 41 בדו"ח. כאן ניתן לראות כי (כמו בשנים הקודמות) הכוכב הגדול של התלונות הוא המוסד לבטוח לאומי עם 1,358 תלונות נגדו. מספר כמעט כפול של תלונות בהשוואה לגוף הבא ברשימה (משטרת ישראל). אגב, בשנת 2012 עלה מספר התלונות נגד המוסד בנציבות תלונות הציבור ב- 20% נוספים.

לשם השוואה, נגד הרשות למסים (מס הכנסה + מע"מ) היו באותה שנה 249 תלונות "בלבד".

כל מי שפוגש אנשים אשר "נתקלו" במוסד לביטוח לאומי שומע סיפורי אימים על דרכי התנהלות שרירותיות ומשונות. במידה רבה, התלונה העיקרית במערכת צריכה להיות מופנית למערכת המחשוב שלהם. המוסד שולח הודעות שונות ומשונות, פעמים רבות לאוכלוסיות מוחלשות ופגועות שפשוט לא יודעות איך להתמודד עם הדבר אם בכלל. באופן אבסורדי, דוקא במקום שבו יש צורך עצום במיחשוב, חשוב שלא לסמוך עליו מאחר והשימוש בו יוצר בעיות מגוחכות והדוגמאות רבות.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הגיב על הדו"ח ותגובתו מורכבת, בסיכומו של דבר משתי נקודות:

ראשית, לטענתו שיעור התלונות המצודקות קטן. חוששני שזו לא אמת. המערכת (כל מערכת) מטרתה העיקרית לטייח ולהעלים דברים וזה קורה גם כאן. אגב, המספרים המפורסמים בתגובת המוסד לא מתיישבים עם הנתונים בהודעה זו עצמה. מישהו עשה כאן עבודה רשלנית.

הנקודה השניה היא כי הביטוח הלאומי בוחן כיום את תפישת השירות שלו במגמה לפשט תהליכים, למעט בבירוקרטיה ולהקפיד על מיצוי זכויות המבוטחים. על כך נאמר, “נחיה ונראה".

תאריך פרסום: 25/5/2013

ביטוח לאומי בכלל וקצבאות ילדים בפרט

השבוע, ככל שמתגבשים ומתבהרים הדברים בעניין התקציב, יש כמה דברים שחשוב להזכיר לציבור הקוראים לאן אנו הולכים ומה הכוון אליו מובילים אותנו פקידי האוצה (שהם השליטים האמיתיים של המדינה).

יש בתקשורת סערה גדולה סביב נושא הקיצוץ בקצבאות הילדים אשר נראה כעובדה מוגמרת. על פי דברי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הדבר יפגע בעשרות אלפי ילדים. יספרו לנו שזה יחול רק על X ואילו Y יפוצו בדרכים אחרות, אבל כמו תמיד הקשר בין הסיפורים למציאות- לא וודאי.

הסיפור היותר גדול הוא שעל פי הצהרתו של שר האוצר, עשירים לא יקבלו קצבאות ילדים. יוזכר כי העשירים משלמים ביטוח לאומי ובסכומים ניכרים. שאלה מעניינת היא כיצד יגדיר האוצר "עשיר" כאשר השכר החציוני בישראל (על פי דברי שר הכלכלה, תחושתי היא שהנתונים אפילו גרועים יותר) הוא 6,600 שקלים בחודש. חצי מהעובדים במדינה מקבלים שכר יותר נמוך מזה...

אז, ראשית, זו תזכורת לכך שהביטוח הלאומי הוא מס ככל מס אחר בלי שום קשר למילה "ביטוח" ושלא יספרו לכם מעשיות. מי שקורא קבוע באתרנו כבר מכיר את זה, ומי שלא- כדאי שיידע: ביטוח לאומי זה מס ולא ביטוח.

העניין הוא שאם פיילוט זה יצליח, הוא יתרחב. מדוע לשלול מה"עשירים" את קצבאות הילדים לבד? בדיוק באותה מידה ניתן לפגוע בקצבאות הנכות שלהם, קצבאות הזקנה למי שחסך לפנסיה (תרגיל מעניין בעל השלכות מטורפות) ועוד. כנראה שקצבאות המילואים לא יישללו מהעשירים, הם מתחמקים לא רע כך שאין בכך "כסף" בהשוואה לנזק התקשורתי...

חסכת? הרווחת? זה אומר ששילמת. אבל בדיוק באותה נשימה, זה אומר שלא תקבל.

ברוכים הבאים אל המציאות. זה קרה לשר האוצר הטרי עם התיישבו על הכיסא, וזה קורה לנו

תאריך פרסום: 18/5/2013

 

דחיה במועדי הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה

על פי החוק, המועד להגשת הדו"ח השנתי למרבית הנישומים הוא 30/4. בפועל, מזה שנים רבות מאוד ניתנת דחיה אוטומטית לכלל הנישומים ל- 31/5.

השנה, פורסם על ידי מס הכנסה כי מועד ההגשה של הדו"ח השנתי לרוב הנישומים נדחה ל- 30/6/2013.

לידיעת הנישומים והלחוצים.

תאריך פרסום: 10/5/2013

 

נפתחו לשכות ההדרכה לציבור במס הכנסה

בתאריך 7/4/2013 פורסם באתר מס הכנסה (וכנראה רק שם, לא ראיתי פרסום בשום מקום אחר) על פתיחת לשכות ההדרכה לציבור. החל ממועד זה, כל יום בשעות אחה"צ ניתן לקבל במס הכנסה סיוע במילוי והגשת טפסי הדו"ח השנתי. השירות (שהוא מוצלח ביותר) חינם ואנונימי.

לשכות ההדרכה לציבור תהיינה פתוחות עד ה- 30/5/2013 למרות שעבור מרבית הציבור, המועד החוקי להגשת הדו"ח השנתי נדחה ל- 30/6/2013.

המדובר בשירות חשוב מאוד וטוב עד מצויין של הרשות למסים והמדינה. כל נישום אשר אינו מיוצג על ידי איש מקצוע, כדאי לו להעזר בשירות זה על מנת לקבל את הסיוע הניתן בהגשת הדו"ח השנתי (שהוא לא פשוט בכלל).

היינו רוצים להניח שאי הפרסום של שירות זה נובע מתקלה טכנית ולא מרשלנות או מחשבת זדון של הרשות למסים (למרות שבפרסום הודעות על מבצעי תפיסה או "קו הצדק" תקלות כאילו לא קורות). כולנו תקווה שבימים הקרובים ייצא מס הכנסה במבצע פירסום כפי שראוי ורצוי.

עם זאת, עלינו להתקומם שוב ושוב על החוצפה (אין מילה אחרת להגדיר זאת) של הרשות למסים: במדינת ישראל כולה, לשכות ההדרכה לציבור תהיינה פתוחות רק עד ה- 30/5/2013 (כאמור, לפני המועד החוקי להגשת הדו"חות) אבל במדינת תל אביב, הלשכות תהיינה פתוחות עד ה- 1/8/2013- למעלה מחודש אחרי המועד האחרון בחוק להגשת הדו"חות.

כל האזרחים שווים, אבל אזרחי מדינת תל אביב שווים יותר. תושבי הפריפריה: מס הכנסה, הרשות לסמים ובעצם- מדינת ישראל משתינה עליכם בקשת. שוב.

תאריך פרסום: 19/4/2013

תאריכים כדוגמה ל(אי מתן) שירות

כידוע, התאריך לתשלום מסים הוא ה- 15 לכל חודש. התאריך קבוע בחוק, ומאחר ולוח השנה ידוע מראש וניתן לחישוב לכל תאריך עתידי, לא אמורות להיות שום הפתעות. כך, למשל, מאחר וה- 15/6/2013 יוצא בשבת, פנקסי התשלום השונים הודפסו מראש כשהתאריך הנקוב בהם הוא ה- 16/6/2013.

פשוט, נכון? אז בואו נבדוק קצת יותר טוב:

יום הזכרון לחללי מערכות הבטחון ופעולות האיבה יצא בתאריך 15/4/2013. לכאורה, על פי החוק, אין כל מניעה לשלם ביום זה. עם זאת, שבוע קודם (ב- 8/4/2013) הבין מישהו ברשות למסים שהמדובר במשהו לא סביר ולכן תאריך תשלום מס הכנסה ומע"מ נדחה ל- 18/4/2013.

יפה, אמת? אז איך זה שהמוסד לבטוח לאומי החליט על כך רק ב- 11/4/2013 (והודיע על כך באתרו ב- 14/4/2013)? הרי המדובר בשתי זרועות של אותה מדינה. שתיהן גובות מס מאותם נישומים. מה היה נגרע מן העולם אם היה תיאום?

חג שבועות "נופל" על ה- 15/5/2013. עבור ישראלים רבים, גם "אסרו חג" ב- 16/5/2013 הוא סוג של חג או לפחות חופש. בפנקסי התשלום של מס הכנסה ומס ערך מוסף הודפס מראש תאריך תשלום: 19/5/2013. אבל בפנקסי התשלום של ביטוח לאומי הודפס תאריך תשלום: 16/5/2013.

האם כל כך קשה לתאם שתי מערכות מראש? האם המשחקים הפוליטיים בין שני השחקנים השונים מונעים יצירת איזושהי רמה של שירות לאזרח במקום להטריפו?

וכמובן, החלק הטוב נשמר לסוף: ראש השנה "נופל" על ה- 5-6/9/2013, יום כיפורים יוצא השנה ב- 14/9/2013. מה תאריכי התשלום המופיעים על פנקסי מע"מ, מס הכנסה והביטוח הלאומי? נכון- 15/9/2013.

תיאורטית, אין בעיה- זה לא יום שבתון, ולכן צריך לשלם במועד (רואי חשבון אמורים להגיש את הפנקסים לדאר ביום הקודם- יום שישי, ערב יום הכיפורים 13/9/2013). בפועל, האם יש בכך אפילו קורטוב של שכל ישר?

כל עובד מדינה (ומרבית השכירים), כבר בתחילת השנה, בדק מתי יוצאים החגים- אילו "גשרים" ניתן לקחת וכד'. אבל בעת הכנת והדפסת מאות אלפי פנקסי תשלום- אף אחד לא יכל להפעיל את אותו הגיון גם על שארית עם ישראל?

הרי כמעט בוודאות שהתאריך ישונה. סביר מאוד ששוב אחת הרשויות "תמתח" אותנו קצת יותר מהשניה. לא מדובר בשום הפתעה או גורם לא ידוע מראש. זה יכל היה להיות מתוכנן יותר טוב.

תאריך פרסום: 14/4/2013

חברות משפחתיות

אחוז עצום של העסקים בעולם (גם המודרני) הנם עסקים משפחתיים. לעסקים מסוג זה יש יתרונות מסויימים טבעיים וידועות דוגמאות רבות להצלחות. הקרובה לנו ביותר הנה משפחת רוטשילד אשר בניה התפזרו להם בעולם וניצלו את הרשת המשפחתית להקמת אימפריה פיננסית אדירה.

הנסיון מלמד כי במקרים רבים, קיימת בעיה בהעברה בין דורית של העסק ולא פעם זו "נקודת שבר" בה עסקים נסגרים או נמכרים לגורמי חוץ. גם כאשר מתקיימת המשכיות, פעמים רבות מדווח על קשיים שונים בביצוע המעבר.

המחקר מיעט לעסוק בנושא החברות המשפחתיות והתייחס לעסקים משפחתיים תחת הכותרת של "עסק הוא עסק"- זו כמובן גישה שגויה מאחר ובחברות משפתיות, מערכת היחסים יותר מורכבת ויש גורמים נוספים השונים מהתנהלות עסקית "רגילה".

ד"ר דן וייס חוקר את נושא העסקים המשפחתיים. לטענתו, יש לחברות המשפחתיות כמה יתרונות משמעותיים ויש לדבר ביסוס הן בממצאים והן בהגיון שמאחורי הדברים. במחקריו על הנושא, הוא מזהה ארבעה גורמי הצלחה קריטיים במעבר דורות בחברה משפחתית:

1. תיאום ציפיות בין בני המשפחה.
2. תקשורת בין- אישית ושותוף פעולה.
3. כללי משחק ברורים.
4. יצירת ערך לאורך זמן

יושם לב כי המדובר בפרמטרים שלפחות בחלקם הגדול אינם עסקיים/ כלכליים טהורים.

כאשר מרבית העסקים בישראל הנם עסקים משפחתיים (כולל הפירמה שלנו), אני מוצא את הנושא מעניין...

תאריך פרסום: 29/3/2013

בואו לא נתרגש

שר האוצר החדש, יאיר לפיד התוודה (באמצעות האינטרנט) בפני מצביעיו "התמונה הנפרשת אט-אט בפניי היא גרועה הרבה יותר ממה ששיערתי...  נעבוד קשה, נצטמצם, נוריד הוצאות, נקצץ גם במקומות הכואבים. יהיה קשה, יהיה מלחיץ, אבל יש לזה גם יתרון: אם נעשה את זה עכשיו, זה לא יהיה ארוך"

יהיה מי שיתמה מה זה אומר על האיש שמגלה רק אחרי שנכנס לתפקידו לאן הוא הגיע.

אבל אנו רוצים להרגיע: הציטטה דלעיל שהובאה מפיו של שר האוצר הנכנס נאמרה, כמעט מילה במילה על ידי כל שר אוצר שנכנס לתפקידו לפחות מאז שאנו עומדים על דעתנו (הכלכלית). בזה שר האוצר לא חידש מאומה ואין לנו צורך להתרגש.

מה יהיה? זה ברור- יהיה רע, אבל זה קורה עם כל שר אוצר שנכנס לתפקידו. בוא נרגיע...

חג שמח

תאריך פרסום: 24/3/2013

עוד על המלשינון

בשבועות האחרונים אנו מתייחסים ל"קו הצדק" של הרשות למסים יותר מן הראוי. עם זאת, כאשר המדינה משקיעה סכומים גדולים מכספי המסים שלי בפרסומו, ומביאה בגאווה עוד ועוד נתונים (כשבמקביל, יש מאמץ להסתיר את הטבות המס לענקים)- מותר גם לנו הקטנים להעיר.

מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה בראשות הרב שלמה אישון עוסק בנושאי כלכלה שונים מתוך הגישה היהודית כדי לדון בדברים לא רק בצדדים ה"טכניים" שלהם אלא גם בנושאים מהותיים מתוך נקודת המבט היהודית/ הלכתית. כך, למשל, הוגשו ניירות עמדה לועדת טרכטנברג או הובעה דעת היהדות על ה"תספורות" בשוק ההון.

לאחרונה, הוציא המכון נייר עמדה לגבי השאלה מהו יחס ההלכה לגבי דיווח לקו הצדק.

בתמצית, דעת היהדות היא כי לא זו בלבד שמותר לאדם לדווח ל"קו הצדק" על העלמת מס אלא שחובה על האדם לעשות זאת. עם זאת ההלכה מגבילה את יכולתו של האדם לדווח על מקרים מעין אלו בכמה תנאים אשר בהעדרם הדיווח אסור באיסור חמור"

1. לדיווח קדם נסיון של המדווח להאיר את עיניו של המעלים מס כי המעשה מנוגד לחוק ולהלכה האוסרת העלמת מס.
2. האדם ראה בעצמו את העלמת המס ואינו מסתמך בדבריו על מידע שהגיע אליו מאדם אחר.
3. המעשה עליו מדווח מהווה העלמת מס וודאית ולא ניתנת לפרשנות אחרת. לדוגמא, אם ראה בעל מלאכה לוקח כסף ואינו מוציא קבלה אע"פ שסביר להניח כי נעשתה כאן עבירה אין זה ודאי שכן יתכן ובעל המלאכה יוציא קבלה לאחר מכן, אלא אם כן שמע בעצמו את אותו בעל מלאכה אומר שאין בכוונתו להוציא קבלה על הסכום אותו קיבל.
4. הדיווח חייב להיות מדוייק. אסור להוסיף כל פרט או פרשנות כלשהי על העובדות.
5. הדיווח אינו מגיע מתוך נקמנות אלא מתוך מניעים ראויים.
6. המדווח אינו מעלים מס בעצמו.

אז בסדר, כל מי שעומד בששת התנאים לדעיל, על פי ההלכה רשאי לדווח לקו הצדק...

תאריך פרסום: 16/3/2013

זהירות - הקו החם של רשות המסים עלול לשרוף

השורות להלן מצוטטות מתוך פרסום באתר רוטר ולדעתי, יש הצדקה להעתקה לכאן:

 מיליוני שקלים הושקעו בקמפיין לעידוד אזרחי ישראל לחשוף באופן אנונימי את מי שאינו משלם מס הכנסה בקו החם שזכה לכינוי "המלשינון" של רשות המסים, ונראה כי הציבור החליט כי הוא מאמץ את עמדת האוצר ונלחם במעלימי המס. לפי כלי התקשורת למעלה מ 2,000 איש כבר פנו לקו החם שמפעילה הרשות ודיווחו על העלמות מס.

לדברי עו"ד אליהו סרור ממשרד סרור מור בן הרוש - עורכי דין, לשעבר בכיר ברשות המסים וכיום עו"ד העוסק בדיני מיסים, הציבור איננו מודע לכך שמי שמדווח עשוי למצוא עצמו במהרה בצד השני של המתרס, כמואשם בעצמו בהעלמת מס או בסיוע להעלמת מס. רשות המסים מצידה, אינה מתעכבת להסביר למדווחים את הסכנות הטמונות בצעד שהם עושים.

"הדיווח האנונימי יוצר מצב שבו אין ספק שיש כאלה הפונים לקו החם ממניעים שאינם אך ורק אזרחות טובה לשמה ורשות המסים עצמה אף הצהירה כי היא אינה בודקת את מניעי המדווחים. לפיכך, סביר להניח שבין הפונים לקו החם ניתן למצוא בני זוג שנפרדו ומנהלים מאבק על רכוש או חלילה על משמורת, שותפים לעסקים שהחליטו לפרק את השותפות ועוד מבקשי נקמה מסוגים שונים.

אומרים שהנקמה היא מתוקה ואכן, אותם אנשים מנצלים את האפשרות לפנות ולדווח מבלי להזדהות ואולי רואים את שותפיהם לשעבר נדרשים לבוא ולתת הסברים בפני רשות המסים. אולם אליה וקוץ בה – לכל סכסוך ישנם לפחות שני צדדים והנוקמים עלולים בקלות למצוא עצמם בדיוק באותה סיטואציה ולהידרש לספק הסברים סבוכים".

לדברי עו"ד סרור בת זוג של מעלים מס, גם אם הם גרושים, נהנתה מתוצאותיה של הונאת המדינה במשך שנים וכמי שנהנתה מהכספים הללו תידרש לשלם את חלקה בעונש על כך. הדבר נכון גם לגבי שותף עסקי לשעבר, שבמידה וידע על העלמות מס מצד שותפיו ולא טיפל בנושא, ייחשב שותף לדבר עבירה ועלול למצוא את עצמו נדרש לספק הסברים בדיוק כמו הנישום עליו דווח. ולפיכך גם אם שוקלים לפנות לקו הצדק של ראשות המיסים מומלץ לעשות זאת לאחר מחשבה והתייעצות ובחינת כל ההשלכות וזאת מומלץ לעשות עם עו"ד הבקיא בענייני מיסים.

תאריך פרסום: 9/3/2013

לא בדיוק שייך, אבל מרתק

אתר TED הוא אחד הדברים המופלאים ברשת. הרצאות קצרות, של מיטב המוחות והמומחים, בלשון עממית, על כל נושא שבעולם. אחת לשבוע אני נכנס, ונדיר שאינני מוצא משהו מעניין שאני צופה בו ברוב עניין.

השבוע שמעתי הרצאה מרתקת של Keith Chen מאוניברסיטת ייל. ההרצאה טרם תורגמה לעברית ולהלן תקצירה:

האיש ניסה להבין מדוע מדינות שונות מקיימות רמות שונות של חסכון לאומי גם כאשר מדובר בתרבויות מאוד קרובות. להפתעתו, נמצא מתאם מרשים בין השפות המדוברות במדינות לבין רמת החסכון. המאמר המקורי כאן.

בניתוח לשוני, הלשונות חולקו לשתי קבוצות: כאילו עם ביטויים שונים בלשון עתיד ושפות שבהן אין הבדל מהותי בין ביטויים ופעלים בהווה ובעתיד (לשונאים- אל תהרגו אותי, אינני איש מקצוע).

מתברר, שבתרבויות בהן יש שפה "מכוונת עתיד" רמת החסכון נמוכה משמעותית לעומת תרבויות בהן השפה "נטולת עתיד". גם כשמדובר בתרבויות מאוד קרובות, למשל פלמית מול וולונית בבלגיה. יותר מזה- הוא מציין שבתרבויות בהן השפה "נטולת עתיד" מעשנים פחות, משתמשים יותר בקונדומים ועוד דברים שמשמעותם פחות נוח עכשיו תמורת עתיד יותר טוב.

אם יתברר שהממצא הזה "מחזיק מים"הוא לא פחות ממדהים. כבר ויטגנשטיין הציג את הקשר שבין לשוננו, למחשבותינו ומשם למעשינו. אורוול  בספרו 1984 מציג את שיחדש כשפה שנועדה להגביל את התודעה. ועכשיו זה מגיע ממדעי הרוח למדעי החברה- להתנהגותם בפועל של בני אדם.

עוד 2 הערות המעניינות אותי: ראשית, בהשווה הבינלאומית, מתברר שרמת החסכון הלאומי בישראל נמוכה יחסית לשאר מדינות ה- OECD ושנית, יש ממצאים על ירידה מתמדת בחסכון לאורך שנים.

אז אולי כל זה לא בדיוק שייך לתחומי העיסוק של רו"ח צנוע העוסק במסים. אבל אם הכלכלה מעניינת, זה מרתק.

תאריך פרסום: 23/2/2013
 

נתונים על כלכלת ישראל

על פי כמה פרסומים חדשים של המדינה על פיהם, המצב הכלכלי בארץ לא רע בכלל, הן בנתונים לכשלעצמם והן בהשוואות בינלאומיות.

משרד האוצר פרסם מצגת מקיפה על פיה כמעט בכל פרמטר להשוואה, ישראל במקום מצויין לעומת מדינות מתקדמות אחרות ומשתפרת לעומת שנים קודמות. באופן קונקרטי, אבקש לציין את השיפור במדד ג'יני המקובל כמייצג את חוסר השוויון באוכלוסיה (שקף 18). יוזכר כי חוסר השוויון הוא נושא "חם" בדיון הציבורי בארץ בשנים האחרונות והיה נושא חשוב במערכת הבחירות שזה- עתה הסתיימה.

המוסד לביטוח לאומי פרסם סקר מקבלי דמי אבטלה בישראל בשנת 2012. על פי הסקר, מספר המובטלים עולה בפחות מהגידול באוכלוסיה כך ששיעורם באחוזים אפילו יורד מעט.

נתון מטריד המתפרסם הוא שגביית הביטוח הלאומי לסעיף דמי אבטלה מהווה כרבע בלבד מהסכום ששולם וההפרש כוסה "באמצעות הרזרבות שהצטברו בענף ילדים". אם בחברת ביטוח פרטית היה כזה פער אדיר בין הגביה לתשלומים, מישהו היה נדרש לתת על כך את הדין. אבל הביטוח הלאומי הוא מס ולא ביטוח.

נותרנו רק עם השאלה "אם הנתונים המתפרסמים על ידי המדינה כל כך טובים, למה ההרגשה כל כך רעה?” מדוע התחושות ברחוב כל כך קשות? מדוע האוצר מדבר ללא הרף על גזירות וקיצוצים? משהו כאן לא בדיוק מסתדר....

תאריך פרסום: 16/2/2013
 

המלשינון חוזר לאופנה

לאחרונה פתחה הרשות למסים במסע פרסום אגרסיבי "העלמת מס היא בעיה של כולנו" שבו היא קוראת לאזרחים להאבק בתופעת ההון השחור, למשל על ידי עמידה על זכותנו לקבל חשבונית מס על שירותים שצרכנו ואם לא- על ידי דיווח ל"קו הצדק" באמצעות האתר או הטלפון (מלשינון).

כמובן שאף אחד אינו מצדיק העלמות מס, אבל בחייכם- האיסטלטור הקטן אשר לא רשם חשבונית על החלפת גומיה או נהג המונית שלא רשם נסיעה זו הבעיה? הרי הפרוטות שהם מעלימים (וזה ממש פרוטות) בטלות בשישים לעומת, למשל, הרווחים הכלואים אשר מוערכים ב- 100 מיליארד שקלים.

אמדן בתקשורת מדבר על כך כי עלות מסע הפרסום כ- 48 מליון שקלים, אשר ישולמו כמובן על ידינו. מצד שני, אותה רשות למסים מסרבת למסור לתקשורת נתונים על הטבות המס הניתנות לתאגידי הענק.

למה נטפלת הרשות דוקא לעצמאי הקטן והמסכן? מאותה הסיבה כמו בבדיחה- כי הוא יכול. הרשות למסים לא מעיזה להתעסק עם הגדולים והחזקים באמת. כי יש להם עורכי דין כרישים ורואי חשבון מבריקים שלא להזכיר את הפוליטיקאים הממומנים. אז מה נשאר להם? להטפל אל אותם קטנים שבקושי חיים.

אותם פקידי מס, אותם מפרסמים, איך הם יגיבו כאשר אצלם בבית יתקלקל המקרר והטכנאי יגיד להם 500 שקלים עם קבלה, 430 בלעדיה? נורא קל לעשות את ה"עליהום" ולשסות אנשים באחרים. בתנאי שאותם אחרים לא יכולים באמת להחזיר.

שלא תטעו בהבנה- העלמת מסים היא באמת עבירה על החוק ובלתי מוסרית. אבל הרשות למסים "שופכת" מליוני שקלים כדי לחפש את השקל מתחת לפנס ולא במקומות בהם הוא באמת נמצא.

תאריך פרסום: 8/2/2013

 

אתר חדש לרשות המסים בישראל

רשות המסים בישראל שינתה את אתרה. העיצוב החדש מודרני יותר ואמור לכלול נגישות לכל השירותים והצרכים של האזרח.

באם האתר מוצלח או לא, לא לנו לקבוע. האתר דומה כעת עיצובית למרבית האתרים של מרבית היחידות הממשלתיות ויוצר תחושה כי מטרתו "לשווק" את הרשות ו/או משרד האוצר ו/או העומדים בראש יותר מכל דבר אחר.  כך, למשל, דברים כמו גישה לתיאום מס או לקבלת פטור מניכוי במקור (או ל"מלשינון") נעלמו מהדף הראשי ויש לחפשם.

בנוסף, האתר "מתהדר" בהודעה כי אתר זה מותאם לגלישה באקספלורר 8 ומעלה. אמנם, הוא נראה סביר בהחלט בפיירפוקס וכרום, אבל בגלישה מסמארט פון (נבדק במכשיר אנדרואיד) לא נמצאה התמיכה הדרושה לצרכי הגולשים ממכשירים אלו.

 

תאריך פרסום: 2/2/2013

 

81%

בהשתלמות מקצועית, הרצה בפנינו בנקאי בכיר שסיפר לנו נתון מדהים:

על פי מחקר פנימי באחד הבנקים הגדולים, 81% מהלקוחות מעולם לא ביקשו הנחה בעמלות. אני חוזר על המספר: 81% מהלקוחות!

נתון זה השאיר אותי בהלם גמור. “כולם" יודעים שתעריפי העמלות בבנקים מטורפים לחלוטין ושאף אחד, אבל אף אחד לא משלם תעריפים אלו. אז מתברר שלא "כולם".

הבנק הוא המקום העיקרי במדינת ישראל בו ניתן כיום לעמוד על המקח. נכון, לא לכל אחד יש את אותו כח המיקוח, אבל כל מי שמבקש מקבל הנחה/ הטבה כלשהי.

מקובל לאמר שהעמלות מהוות כשליש מהכנסות הבנק. אם 81% לא מבקשים ולא מקבלים כלל הנחות, הרי שהבנקים מרוויחים סכומים מטורפים לא בגלל שהם עושקים אותנו (והם כן) אלא בגלל שאנו רשלנים ואפילו מזניחים את עצמנו הזנחה פיננסית פושעת.

מי הם אותם אלו שלא מבקשים הנחות? בעיקר שכירים אשר המגע שלהם עם הבנק מצומצם. לא מדובר רק באוכלוסיות המוחלשות אלא ברוב הגדול של עם ישראל העובדים, הנאנקים תחת עול המשכנתא ואיזון התקציב המשפחתי והמשלמים.

מרבית האנשים להם הצגתי את הנתון פוטרים אותי ב"בכמה בסך הכל המדובר? בכמה שקלים עלובים?” אז התשובה היא כן, המדובר במספר שקלים אבל אם תכפיל את אותם שקלים ב- 12 חודשים בשנה, תגיע לסכומים לא מבוטלים. יודע מה? יותר מזה- הרי בבנקים כשמכפילים את אותם שקלים בודדים במספר החשבונות מגיעים למאות מליוני שקלים. האם התענוג של לחטוף פירור ממלתעות הבנק לא שווה את זה?

מה זה עולה לך? שיחת טלפון אל הבנק שלך (או המוקד הטלפוני). מה סיכנת? 5 דקות חד פעמיות שרובינו יכולים לנצל במהלך הנסיעה לעבודה או במקביל לפעילות אחרת. מה הרווח? סכומים שיכולים להיות די ניכרים.

אנשים אומרים שנמאס להם להיות פריירים. אז הפסק להיות כזה, צא מקבוצת הפריירים- הרם טלפון לבנק שלך שאל כמה הם גו(נ)בים ממך בעמלות ובקש הנחה. נסה אותי.

פתגם ישן אומר "פרוטה לפרוטה מצטברת למאה". בוא נתחיל?

תאריך פרסום: 26/1/2013

עדכון סכומי מע"מ

כבתחילת כל שנה, עדכן מס ערך מוסף סכומים ושיעורים.

הנתון העקרי שעודכן הוא תקרת העסקאות ל"עוסק פטור"- הסכום אשר אם יעבור אותו, יהיה חייב להיות "עוסק מורשה". החל מ- 1/1/2013, הסכום עומד על 77,993 שקלים לשנה (לא 78,000- למה לעשות לנתינים חיים פשוטים?)

חשוב לזכור גם כי לאחר הקמת הממשלה החדשה, צפויים עוד שינויי מיסוי ואחרים. דברים הנדחים כיום בגלל הבחירות יקרו, כנראה, החל מחודש מרס 2013.

תאריך פרסום: 3/1/2013

 

הקלות מס להורים לילדים נטולי יכולת

בתאריך 30/12/12 פרסמה רשות המסים בישראל הוראת בצוע חדשה המסדירה ומארגנת את ההקלות והתנאים לקבלתן.

מבחינת החוק והנהלים, אין הבדלים גדולים. אבל ישנה נקודה אחת הראויה לתשומת לב: בע"מ 5 לחוזר נכתב "יודגש כי ההורים לא יידרשו להמציא אישור על לימוד בפועל במסגרת לחינוך מיוחד".

כלומר, גם הורים אשר בסיכומו של יום ילדם לומד במסגרת הרגילה (אם בעקבות מאבק שלהם או בהמלצת המערכת), יקבלו את הקלת המס המדוברת. לא מדובר בסכומי עתק, אולם גם כמה אלפי שקלים בדרך כלל נחמד לקבל...

תאריך פרסום: 12/1/2013