אובר- זה לא פשוט כמו שזה נשמע

לאחרונה התחיל דיון תקשורתי על אובר במקביל לכניסתה הצפויה/ בפועל לישראל. מאחר ויותר מדי ידיעות בעיתון הן תעמולה בוטה בנסיון לייצר דעת קהל (או לפחות מוטים בגלל דעה קדומה של הכותב), השקעתי מעט מאמץ כדי להפריד את המוץ מן הבר ולנסות להאיר חלק מן הדברים כמו שאני רואה אותם…

 

אז בתור התחלה, אובר בישראל מפעילה מוניות בלבד. לא ניתן להיות נהג באובר ישראל כאדם פרטי. כלומר, לפחות במדינתנו, אובר היא תחנת מוניות כמו כל תחנת מוניות אחרת. עם היתרונות והחסרונות שלה, אבל לא שונה מאוד ממתחרותיה (באפליקציה או ברחוב).

 

 

אבל בואו ניגש למיתוסים מול מציאות.

 

ראשית, אובר לא "זורקת את הכלכלה הישנה לפח". התוצאות של אובר לטענתם (ירידת מחירים, שיפור השירות וכד') הן הדבר הכי צפוי בכלכלה וסטודנטים לומדים את זה כבר באמצע הסמסטר הראשון בשנה א' ללימודים.

 

מה שאובר עושה בפועל זה הגדלה של היצע הנהגים. והגדלת ההצע באופן הכי ישיר ומיידי מפחיתה את המחירים ומשפרת את איכות המוצרים. קוראים לזה בעברית "תחרות" וזה חוזר על עצמו כל פעם מחדש, בלי יוצאים מן הכלל. נא לזכור בדיונים על רפורמת הקורנפלקס או כמעט כל דיון כלכלי.

 

 

השאלה השניה היא ההחלטה הפוליטית/ חברתית/ ציבורית: האם אנו רוצים שכל אחד יוכל להסיע נוסעים בתשלום? המדינה (ולפי מיטב ידיעתי, כמעט כל מדינה בעולם) שולטת על מספר המורשים (נהגים ו/או רכבים) להסיע נוסעים בתשלום ולא מתירה שוק חופשי. תגיד טוב? תגיד רע? זה כבר החלטה שהציבור או המערכת הפוליטית מקבלת.

 

פריצת הדרך של אובר היא שטכנית, כל מי שרוצה- יכול להתחיל ולהסיע נוסעים. יש לכך השלכות רבות (שרובן כמובן עדיין לא נבדקו עד הסוף). האם אנו רוצים לפתוח את שוק ההיסעים בארץ לכל דכפין? שאלה לא טריוויאלית.

 

להלן, רק בשביל התרגיל, כמה דוגמאות לבעיות:

  • אם כל אחד יכול, מה הסינון שהנהג אכן בעל כישורים ראויים ו/או אישיות מתאימה להסיע אנשים?

  • מה יעלה בגורלם של נהגי המוניות הנוכחיים אשר רכשו בכסף רב "מספרים ירוקים" מהמדינה ופתאום השקעתם זו יורדת לשווי אפס?

  • איך המדינה תתמודד עם שאלות המיסוי על מי שמקים לעצמו עסק שני כנהג אובר?

  • איך, אם בכלל, יהיו הנהגים והנוסעים מבוטחים? גם מבחינת ביטוח מסחרי וגם מבחינת הביטוח הלאומי?

  • מה מעמד נסיעות אובר מבחינת חוקי התעבורה? למשל- נתיבי תחבורה ציבוריים המורשים היום למוניות ואוטובוסים בלבד או הפטור לנהגי מונית מחגורת בטיחות.

 

 

נכון, כל השאלות האלו פתירות. אבל את הפתרון צריך לבנות ולנסח מראש, לא לתת לשוק לווסת את עצמו- מה שיקרה אחרי כמה מקרים חמורים של נזקים קשים…

 

הנקודה השלישית היא המחשבה על כוחה של המדינה בעידן הטכנולוגי. נכון, אובר מגבילה את עצמה ונזהרת שלא להתעמת עם חוקי מדינת ישראל, אבל זו החלטה עסקית שלהם. אין שום מניעה שמחר יקום (ואופתע אם זה לא יקרה) גוף אחר שישתמש באותה טכנולוגיה כדי להציע נסיעות לכל דכפין.

 

 

ברגע שהשרתים מחוץ לגבולות המדינה, הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ומאוד קשה (אם בכלל ניתן) לרסן את פעילותם. המדינה אשר רגילה לשלוט לנווט ולרסן פעילויות מסויימות מוצאת את עצמה כשיש מי שעוקף את חוקיה ו"ארגז הכלים" הרגיל של השלטון כמעט חסר אונים מולו.

 

טריוואלי? ממש לא, אבל אובר נותן לנו חומר למחשבה.

 

Comments

בעקבות תגובות שקיבלתי בפרטי, אני רוצה להבהיר משהו:

אין חולק שאובר זה סוג של שינוי ואפילו מהותי בדרך שהעולם המסויים הזה מתנהל (היו ויש שינויים דומים בתחומים נוספים). אבל! הטענה שלי שזו לא מהפיכה אלא התפתחות במסגרת הפרדיגמה הרגילה של העולם הכלכלי. אין כאן שינוי במהות ומה שיקרה עם אובר זה מה שקרה עם כל שינוי טכנולוגי בעולם- אבולוציה ולא רבולוציה.

מה שאובר מציפה (שוב) זו הבעיה הפוליטית/ חברתית/ ציבורית: כיצד טכנולוגיה משנה את מערכת הכוחות של שלטון/ חברה, מה זה עושה ליכולתו של השלטון לחלק את המשאבים על פי שיקול דעתו וכד'. זו לא כלכלה, זו מדיניות ציבורית ו/או סוציולוגיה.

Blog | by Dr. Radut