עם כזו תקשורת, מי צריך תקשורת?
אני אובד עצות בעניין איכות התקשורת הכלכלית (ובעצם, לא רק)
המדינה וחברות הגז הגיעו להבנות בעניין מתוה הגז. מה הן אותן הבנות אני לא באמת יודע (ולמעשה- גם מה הבעיה לא באמת ברור לי). אבל בואו נסתכל על הכותרות בעתונים הכלכליים המרכזיים:
הארץ: “הכניעה למונופול"
גלובס: “המדינה נצחה את חברות הגז"
כלכליסט: “סביר, לא יותר"
תגידו "גבש לעצמך את דעתך"? יופי אבל מה העובדות? מה הנושא במחלוקת?
באופן מדהים, אני לא מצליח למצוא שום דיון רציני ועובדתי בנושא ורוב הבלוגרים והכתבים הרציניים מודים בחוסר ידיעה והבנה. כך שבלי שום מושג- לפי מה אדם חושב יכול לגבש דעה?
וכמאמר שירו של נתן זך "ואני בעצם לא לבד"
נ.ב.
השאלה שלי היא כלהלן: למה בכלל צריך מתווה?
כלומר- למה שחברות הגז לא ישאבו כרצונן, ימכרו למי שהן רוצות ויגבו כל מחיר שבא להן?
ומצד שני: חברת חשמל תרכוש ממי שיציע לה את העסקה הטובה ביותר, בלי קשר לזהותו.
על פניו, השוק העולמי יקבע כל יום וכל חודש את המחירים, חברות הגז לא יכולות "להתחזר" כי לחברת חשמל יש אלטרנטיבה.
ברמת האינטואיציה, המחיר שחברת חשמל תקבל יהיה קצת יותר טוב מהמחיר העולמי מאחר והיצרנים נהנים מעלויות הובלה נמוכות יותר.
אבל השאלה הבסיסית- למה לתהערב?