מניות זה מסוכן? תלוי באופק התכנון

"כולם" יודעים שהשקעה במניות זה דבר מסוכן, נכון? מתברר שסיכון הוא פונקציה של אופק התכנון.

בדקנו את תשואת מדד המניות הכללי מאז תחילת 1986 (אחרי שבשנת 1985 נבלמה האינפלציה המטורפת שמונעת כל אפשרות לניתוח היסטורי של נתונים כספיים) ועד תחילת אוגוסט 2010; קרוב ל- 25 שנים. כל הנתונים הנם לאחר קיזוז השפעות האינפלציה מאחר ובכל זאת, קיימת אינפלציה מסויימת בישראל עד היום.

התשואה החודשית הממוצעת בתקופה זו עמדה על כ- 0.7% לחודש (8.7% לשנה צמוד מדד). באותה תקופה בכ- 59% מהמקרים היתה תשואה חיובית ובכ- 41% מהמקרים תשואה שלילית. ממצא זה, לכאורה, באמת מתאים לתמונה המקובלת בציבור של תשואה גבוהה הכרוכה בסיכון גבוה (מקרים רבים בהם בהם היו הפסדים).

אבל! מה אם אופק התכנון ארוך יותר? בדקנו את אותו ממצא למשקיע אשר החזיק במדד המניות הכללי במשך 10 שנים. מתברר שמתוך 176 תרחישים אפשריים, בכ- 95% מהמקרים המשקיע ראה רווחים על השקעתו (תזכורת- במונחים ראליים) ורק בכ- 5% מהמקרים הוא הפסיד. אגב, כל ההפסדים ממוקדים סביב המפולת הגדולה של פקיעת בועת ההי- טק.

אם אופק התכנון הוא של 5 שנים בלבד (מקובל להערכה בתור השקעה לטווח בינוני) אזי בכ- 88% מהמקרים יצא המשקיע שלנו ברווח ובכ- 12% מהמקרים בהפסד. אם אופק התכנון הוא שנה (בהחלט השקעה לטווח קצר) אזי הסיכון לסיום ההשקעה בהפסד הוא 32% לעומת סיכוי לצאת ברווח של 68%.

בדיקה דומה על השוק האמריקאי נותנת תוצאות דומות, אם כי פחות חזקות.

מה ניתן להסיק ממצאים אלו? אם אתה מתכנן להשקיע לטווח קצר, ייתכן ומניות מגלמות בתוכן סיכון גבוהה במקביל לסיכויי הרווח הגבוהים. אבל, אם המדובר בהשקעה לטווח ארוך, הסיכון הגבוה מתפוגג והולך. אם נשווה השקעה זו לרוכשי דירות, מרבית המשקיעים בדירות מביאים בחשבון תקופת החזקה מינימאלית של 4 שנים בנכס (כדי להנות מפטור ממס שבח). באופק תכנון שכזה, כלל לא ברור שיש לדירות יתרון על מניות.

מאמר זה נכתב בהשראת פינה של מירב ארלוזרוב ששודרה ברדיו.