הבעיה והצורך בפירוש קיימים: מי שמוכר במסחר מקוון מאות פריטים בשקלים בודדים ו/או מבצע גיוס המונים צריך להוציא כמות עצומה של חשבוניות מס. לפי המצב החוקי כיום, ה- INVOICE של EBAY (למשל) איננו חשבונית מס חוקית לצרכי רישום ההכנסה.
אבל, כאשר קוראים את סעיף 2 בהנחיה של הרשות למסים, התשובה היא שכך לא ניתן יהיה לעבוד וקבלת אישור להפקת חשבונית מרוכזת הנה, למעשה, לא מעשית.
אני מצטער. כבר כמה שבועות אני מתחבט עם הרשומה הזו ולא יודע איך לבנות אותה כמאמר מעניין. אז מחוסר ברירה, רק אציג את הטיעון באופן הכי גולמי שיש בתקווה שאצליח להבהיר את הנקודה.
הצהרת הון הנה כלי אשר מטרתו איתור הכנסות שלא דווחו (ולא שולם עליהן מס). השיטה היא השוואה בין הונו של נישום בנקודה אחת לבין הונו בנקודה השניה. האם הכנסותיו יכולות להסביר את הגידול בהונו כאשר מובאת בחשבון רמת החיים המצופה ממנו?
יעל אופנהיים (גלוי נאות- יש בינינו קשרים נוספים) פרסמה מאמר מרתק "הלבנת אילי הון: ייצוגים של עושר ועשירים בעיתונות הכלכלית בישראל".
בתמצית, המאמר סוקר איך העיתונות הכתובה מתארת ומקטלגת את העשירים, הן מבחינת פעילותם העסקית והן מנקודות השקפה אישיות וכד'". ניתן למצוא בגוגל את עבודת התזה כולה, אבל המאמר מהווה בהחלט תמצית טובה
