נקודות לרילוקיישניסט- טיוטה בתהליך

 

הערת המחבר: החקיקה, החברה וגם אנו עוד לא הפנמנו "עד הסוף" את תופעת הגלובליזציה, הניידות בין מדינות, חברות ותרבויות וכד’. הנושאים האישיים, משפחתיים, כלכליים, משפטיים (ועוד) מורכבים ועדיין תהליך השינוי דינאמי ולא יציב.

בהתאם, לא ניתן עדיין לכתוב מאמר ממצה ומסכם את הנושאים הרלוונטים. עם זאת, העניין חשוב מכדי להיות מוזנח ומאמר הזה הוא טיוטה חלקית ולא שלמה אשר מנסה לתמצת חלק מהנקודות להן צריך לשים לב.

מאחר והמאמר להלן נכתב לטובת האדם מן היישוב שאיננו מומחה למיסים, הוקרב במספר מקרים הדיוק הדקדקני לטובת הסבר בהיר של המצב. כמובן שעל כל אדם לקבל ייעוץ מקצועי בהתאם לנתוניו הפרטניים.

 

אז החלטת לקבל את ההצעה ולנסוע לחו"ל עם המשפחה כדי להתיישב "שם" ולנצל את ההזדמנות המדהימה ההיא להתפתח ולהתקדם. בדרך כלל, אתם זוג צעיר עם ילד/ שניים שאומרים "אם לא עכשיו, אימתי" (כדברי הלל הזקן). יופי, שיהיה לכם בהצלחה. רק תזכרו שלפעמים אחרי שנה/ שנתיים/ חמש מגיעים למסקנה שיותר טוב בבית וחוזרים. כשאתם עולם על המטוס, זה לא חיתוך סופי וברוב המקרים, עוד לא גמרתם בדעתכם ש"זהו זה" ולפחות לתקופה מסויימת אתם שומרים את האופציה לחזור ארצה.

להלן כמה מהנקודות שעליכם "לכסות" לפני הנסיעה ושלפעמים, אנשים שוכחים מהם מאחר ואלו דברים שצצים בהפתעה בנקודה מסויימת בעתיד (ואז ייתכן שנוצרה מורכבות בהתמודדות).

נושאים משפטיים

מאוד מומלץ להשאיר ייפוי כח נוטריוני אחריכם לאדם הנאמן עליכם. לעולם לא ניתן לדעת מה יצוץ ועל איזה נייר יהיה צורך לחתום. תמיד יישארו אחריכם "זנבות" ונושאים שיש לטפל בהם (האם הקנס ההוא באמת בוטל או שאבא יצטרך להמשיך את הטיפול מול העיריה?).

פנו לעו"ד כדי שינסח את המסמך על פי הכללים. בהזדמנות גם התייעצו איתו אם יש דברים מיוחדים המתאימים לכם.

בנוסף, יהיה זה רעיון טוב לכתוב צוואות. כן, אני יודע- אנו מתכוונים לחיות לנצח אבל לפעמים זה לא מצליח… אמת, זה נושא שלא נעים לדבר או לחשוב עליו, אבל מאחר וזה קורה- צריך להסתכל לדברים בעיניים (יש לך ביטוח רפואי, נכון?). הדברים פחות טריוויאלים ממה שניתן לחשוב. דוגמה אחת- אם שניכם, חלילה, נספיתם בתאונה- יש חשיבות לשאלה מותו של מי נקבע קודם (ההפרש יכול להיות דקות).

עצה זו (לכתוב צוואה) נכונה תמיד, אבל היא נכונה שבעתיים כאשר הנושאים המשפטיים מתפרסים על פני מדינות ומערכות חוק שונות. חברת הביטוח "שם", למי היא אמורה לשלם כשהיורשים כאן?

היו מודעים לכך שעליכם להשאיר כספים בארץ/ להזרים כספים לצורך נושאים שוטפים (ראו בסעיף הבא) ולכן כדאי שתשאירו את חשבון הבנק שלך פתוח לעת עתה.

 

בטחון ליום פקודה וסגריר

מאוד מומלץ להמשיך ולשלם את הביטוח הלאומי המינימאלי גם כשאנו בחו"ל (כ- 170 ₪ לחודש למשפחה). על פי כללי הביטוח הלאומי, אנו רשאים לשמור על מעמדנו כתושבים 5 שנים מאז העזיבה.

זה לא הביטוח הלאומי שאנו דואגים לו אלא מס בריאות. תזכורת: הרפואה בארץ טובה וזולה (עד כמה שאנו אוהבים להתלונן עליה, הכל יחסי) אבל אם קורה משהו- אנו ממש לא רוצים שבדרך לרופא נצטרך לעבור דרך הקופאי (באופן מטפורי).

לשם ההגינות, טיפול חירום מציל חיים תמיד נקבל ואף אחד לא ישאל שום שאלה. אבל מה עם המשך הטיפול? והחשבונות שיגיעו? 170 ₪ לחודש בתמורה לשקט נפשי זה ממש זול. לשיקולכם אם תרצו להמשיך ולשלם את הביטוח המשלים בקופ"ח (לדעתי, כדאי).

נושא שני הוא קרן הפנסיה/ בטוח המנהלים שלך. לכל התוכניות יש מסלול לתקופת ביניים בו באפשרותך לשמור על זכויותיך בתשלום זעום של כמה עשרות שקלים בחודש. אם תחזור בעתיד, תהיה פחות צעיר (וכנראה גם פחות בריא) מהיום בו הצטרפת לביטוח ואז בלי הגנה על רצף הזכויות, תהיה חברת הביטוח רשאית להוסיף תנאים/ הגבלות/ החרגות על הפוליסה שלך. חבל.

בדוק את העניין עם סוכן הביטוח שלך.

 

תשלומי מסים

נושא המסוי הוא נושא ענק שאין שום דרך לתמצת בפחות מאשר בספר עב- כרס. ולכן, מאוד מומלץ לפנות לייעוץ בנושא זה (אם המעסיק בארץ שולח אותך לחו"ל, סביר שיש לו קשר/ עסקה עם מייצג המשרת את כלל עובדיו).

עם זאת, כמה נקודות מרכזיות שיש לשים לב אליהן:

  1. הכלל העקרוני אומר שמס בישראל משלם מי שהוא תושב ישראל (על כל הכנסתו בעולם) או מי שיש לו הכנסות בישראל. שים לב שמילת המפתח היא "תושב" (מי שמרכז חייו בישראל) ולא "אזרח".

  2. הגדרת התושב מעורפלת "יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים". עם זאת, המקובל להתייחס למספר ימי השהיה בארץ (183 בשנה או חישוב מצטבר ל- 3 שנים). ממש לא ברור אם אתה "תושב" או לא…

  3. ככלל, אם אינך תושב- הכנסתך בחו"ל אינך חייבת בדיווח בישראל (ובודאי לא בתשלום). מצד שני, הכנסותיך בישראל (מימוש אופציות? שכר הדירה על דירתך שטרם מכרת?) חייבים במס.

  4. אם אתה נחשב תושב ומשלם מסים בחו"ל, יש למדינת ישראל אמנות למניעת כפל מס עם מרבית ארצות העולם כך שלא תשלם פעמיים אלא לכל היותר את ההפרש בין המס בישראל למס (היותר נמוך) בחו"ל. אגב, לא ניתן להתחמק ממס בשני המקומות. לפחות כאן או שם עליך לדווח ולשלם :-).

  5. שאלה מעניינת ולא פתורה היא מה קורה בשנה שבה עזבת. ייתכן ומגיע לך החזר מס נאה. הנקודה מצדיקה בדיקה פרטנית בהתאם לנתוניך האישיים.

  6. אם לטעמך אינך תושב, ייתכן ויש עליך חובה להגיש הודעה לרשות למסים בו אתה מסביר מדוע בנסיבות המקרה- אתה לא תושב. נכון למועד כתיבת שורות אלו, הטופס טרם פורסם ופקידי השומה לא יודעים מה לעשות איתו. אבל החובה קיימת.

  7. אם, בסיכומו של דבר החלטת שעזבת את ישראל סופית- קיים מס יציאה שייתכן ועליך לשלם בגין הנכסים שעוברים איתך לחו"ל.

 

לסיכום

רילוקיישן/ הגירה לחו"ל הוא נושא מורכב הרבה יותר ממציאת דירה/ עבודה/ מסגרת חינוכית לילדים "שם". בהכרח נותרו הרבה נושאים שהטיפול בהם יקח שנים כאן.

אל תזניחו את העניין. אתם ממש לא רוצים שבביקור המולדת/ משפחה בעוד שנתיים השוטר בביקורת הגבולות יגיד לכם (בציניות) "ישראל וישראלה ישראלי? אני מאוד שמח לראות אותכם"...

 

Page | by Dr. Radut