מק חסכון- לעצמאות כלכלית. בפשטות

 

מרבית היועצים לכלכלת המשפחה ואתרים העוסקים בנושא (כגון הסולידית) מתחילים את תהליך הייעוץ עם רישום וניתוח קפדניים של כל הוצאה והכנסה וניהול יסודי של כל פעולה כלכלית. אין ספק שזו הדרך הנכונה לניהול מושכל של הכספים המשפחתיים (בדיוק כמו בעסק).

 

עם זאת, לא לכל אחד ולא בכל מצב השיטה הזו נכונה. רבים מאיתנו מתקשים לעשות את הדבר הנכון (כל עוד לא הגענו למצב של "על סף תהום"). לא לכל אחד מתאימות מהפיכות, ולאנשים רבים נכון יותר ללכת באבולוציה ולא ברבולוציה.

 

בנוסף, לא תמיד ניתן להפוך את החיים בבת אחת. מי שנמצא בתוך "מירוץ העכברים הצרכני" עלול לגלות שמהפיכה קשה. יש אנשים אשר כל משכורתם בתחילת החודש כבר משועבדת להתחייבויות ול"גיהוצים" של חודשים קודמים (בתשלומים…). אנשים כאלו צריכים מסלול נחיתה. נסה לדמיין אדם על קרוסלה מסתובבת שמנסה לצאת בקפיצה. הוא בהחלט יגמור על האדמה (ובדרך כלל עם כמה סימנים כחולים).

 

כפי שאנו אוכלים מדי פעם מק- ג’אנק- פוד (רעל מזוקק- תזונתית, בריאותית ופיננסית), לפעמים אנו זקוקים לצעדי מק- חסכון. צעדים קטנים וקלים אשר יתנו תועלת מיידית ומובחנת, לפחות עד שנתארגן אחרת/ נכון יותר.

 

לפיכך, לאותם אנשים הרוצים להתחיל "בקטנה", מוגשות כאן מספר הצעות לצעדים ראשונים לחסכון בהוצאות.

 

א- אין כרטיסי אשראי

 

כרטיס האשראי הוא מלכודת ומשאבת כספים שאין שניה לה. לא לחינם כל המוכרים מעדיפים שנשתמש בכרטיסי אשראי, כי אז נקנה יותר. יש אינספור מחקרים על כך שהשימוש בכרטיסי אשראי מגדיל את ההוצאה דרמטית.

 

מקומו של כרטיס האשראי בארנק הוא רק כתעודת ביטוח. הוא אמור לשלם את המונית לבית החולים ולא לשום מטרה אחרת. שא איתך את הכסף שאתה צריך (פלוס משהו כרזרבה) ואל תשתמש בכרטיס האשראי.

 

זה נשמע קשה ומופרך. כלומר- בוא נחריג ונשתמש בכרטיס רק בתחנת הדלק (ואז קונים על הדרך חטיף מיותר). נשתמש בו רק לתשלום חשבונות או קניות בסופר (לתשלומים קבועים כגון ארנונה הקם הוראת קבע). הבעיה של "רק" היא הגלישה. בהזדמנות מוסיפים עוד משהו, באופן חד פעמי נעשה גם… וכד’. הרגל את עצמך שאין לך כרטיס אשראי וזהו.

 

תופתע עד כמה שהשימוש במזומנים יחסוך לך כסף (שים לב, לא אמרנו שתחליט לקנות פחות אלא רק שיטת התשלום). מהלך זה לכשלעצמו יחסוך לך, להערכתנו, 20% מההוצאה החודשית. בין השאר מאחר והוא יצמצם את רכישות האימפולס.

 

ב- התמקח

 

הרגל את עצמך, לפחות אחת לשבוע, לנסות ומצוא מקור זול יותר או לבקש הנחה על משהו שאתה קונה. שבוע אחד יכול להיות הנחה בעמלות הבנק. שבוע אחר, תחנת דלק יותר זולה. שבוע שלישי- לבקש הצעות מחיר מכמה גורמים לביטוח הדירה. שבוע שאחריו, לבדוק אם כדאי להחזיק כרטיס מועדון של… (בדרך כלל- לא כדאי. אבל הבדיקה שווה). זה יחסוך לך כסף.

 

אם תשים לב, בסרטים ובסדרות בטלויזיה, נדיר מאוד שמישהו שואל למחירו של מוצר לפני הרכישה ועוד יותר נדיר לראות אותו אומר "זה יקר" ומוותר על הקניה. הדבר נועד לשדר לנו שכסף הוא דבר בזוי והתמקחות היא דבר עלוב. כאשר רואים אנשים נרתעים ממחיר, זה חלק מהאפיון שלהם באותו סרט כעלובים ואומללים.

 

מצד שני, בעולם האמיתי כל הזמן רגישים למחיר. בדוק את הפרסומות בעתון החביב עליך- כמה מהן מדגישות את המחיר הזול במבצע הנוכחי? אין שום בושה בלבקש הנחה. אין שום דבר בזוי באמירה "זה יקר לי עכשיו" וכד’. שאל כל סוחר או ספק שירותים- הם כל הזמן מתבקשים לתת הנחות ובדרך כלל נעתרים. מה עולה לך לנסות?

 

עקרונית- אתה אמור לחפש את ההצעה הטובה יותר כל יום, כל שעה, כל דקה. אבל זה קשה בהתחלה. לכן ההמלצה היא אחת לשבוע כהחלטה מודעת- כתובה ביומן. אנו מאמינים שכאשר תגלה כמה זה אפשרי, תשנה למועדים קרובים יותר וכד’.

 

מעבר לחסכון הכספי, תרגול שוטף ירגיל אותך שתמיד ניתן לקבל הצעות טובות יותר ולשפר עמדות. זו דרך חיים וזה מצטבר לסכום ניכר.

 

ג- התייעץ עם מי שמבין

 

לא כל דבר אתה יודע, ובהרבה מקרים- מי שמבין יידע איך לעשות את "זה" יותר נכון, יותר יעיל ויותר זול. להעזר בהם- מאוד פשוט ומועיל ביותר. מדהים עד כמה "אני זקוק לעצתך בנושא...” מניבה תוצאות חיוביות.

 

השאלה האמיתית היא, כמובן, עם מי להתייעץ וממי להזהר.

 

בשיחות הסלון, תשמע את הרברבנים- אלו ש"פוצצו" טיול יקר (אבל לא מספרים כמה זה חנק אותם בבנק) או את אלו שעשו עיסקה ממש טובה (האחת שהצליחו בה, לא השלוש שכשלו או נתנו תשואה סבירה בלבד). האם הם אלו שראוי להתייעץ איתם?

 

הסכנה האמיתית האורבת לפתחנו בתחומים בהם איננו מקצוענים הנה "דקלמני הססמאות".

 

נאמר שאתה זקוק לסלולר חדש. כאשר תשאל בחוג מכריך, יהיו אלו שימליצו בהתלהבות על דגם X שאל אותם למה דוקא מכשיר זה? ברוב המקרים תשמע משהו כמו "כי הוא הכי טוב שיש" וכד’. אתה מחפש את זה שיגיד לך למה הוא יותר טוב. מה הפרמטרים שהוא עדיף בהם, מה החסרונות שלו וכד’. יודע מה? אם תזהיר את עצמך מפני אותם דקלמני סיסמאות, תדע לזהות את מי שבאמת מבין על מה הוא מדבר.

 

בהזדמנות זו- האינטרנט יכול להיות מקום טוב לחיפוש, אבל בזהירות. נכון שיש הרבה מבקשי ההמלצות וממליצים. אבל מעבר לכך שרבים מהם סתם זורקים שמות ידועים, יש את האינטרסנטים שמנסים למכור לך את מה שטוב להם.

 

איך תדע לזהות המלצה טובה? אם התשובה שלו לא כללה הסבר מפורט- שאל אותו למה הוא חושב כך. אם הוא מבין, הוא יידע לנקוב באוזניך בפרמטרים ובשיקולים, בנתונים ובמספרים המסבירים למה עצתו טובה למקרה הפרטי שלך. אולי לא תבין את ההסבר, אבל תוכל להבין שהוא יודע על מה הוא מדבר. אם הוא מתאים את ההמלצה שלו לך, אישית ופרטית.

 

אתה רוצה להחליף מכונית? התייעץ עם המוסכניק שלך. עצה טובה יכולה להיות הבדל של כמה עשרות אלפי שקלים.

 

ברוב המקרים, אין צורך לפנות לייעוץ מקצועי בתשלום. יש לך חבר/ קרוב שמבין בתחום? שאל אותו. הוא ישמח.

 

אנשים אוהבים לחלוק את הידע שלהם. פנה אליהם. אם תשאל חבר/ מכר העוסק בתחום, תגלה שהוא שמח לחלוק איתך את הידע שלו. אם הוא לא יידע- סביר ביותר שהוא יזכיר לך שידידכם המשותף X "כריש" וכדאי לשאול אותו. נדיר שהוא יגיד לך לפנות לייעוץ מקצועי בתשלום. ואם זה יקרה, הוא יסביר לך למה הפעם כדאי לשלם.

 

מילה אחרונה לסיכום

 

לפעמים, מה שפשוט זה מה שעובד. ההצעות לעיל פשוטות, קלות ליישום ויעילות. תן לזה כמה חודשים (נאמר, חצי שנה) ותגלה לבד איך דרך חייך משתנה בעדינות, אבל ביעילות.

Story | by Dr. Radut