הטיפ השבועי 2006

 

 

השבוע, לקראת השנה האזרחית החדשה, אנו מעלים את ספרו הקלאסי של וואלאס די. וולטרס "מדע ההתעשרות". הספרון (50 עמודים) שנכתב בשנת 1910, מגדיר את עצמו כ"מדריך עינייני, ברור ומעשי שמתאר כיצד להתעשר בדרך מנטלית ורוחנית".

קראתי את הספר, הוא מקסים. היום היו קוראים לזה "דמיון מודרך", "חזון" או כל דבר אחר. אבל עדיין מדובר ביצירה מצויינת, מעוררת מחשבה ומאתגרת.

חובה נעימה היא לי להודות למתרגמת ניבה לב, אשר העלתה את הספר לרשת והתירה הפצה חופשית שלו.

קריאה נעימה

 

 

כידוע, תחום הביטוח הפנסיוני עובר מהפיכה אדירה לאחרונה. מצידנו, החוסכים, המדובר בשני שינויים עיקריים: הפקדות לקופת גמל לא יהיו נזילות לפני גיל 60, והצעירים שבינינו (שנולדו בשנת 1961 ואחר כך) חייבים להפקיד לקיצבה (קרן פנסיה) סכומים ניכרים לפני שבכלל מותר להם להפקיד כסף בקופת גמל.

המשמעות היא מכה קשה מאוד לקופות הגמל והאוצר מנתב אותנו להשקיע בקרנות פנסיה. יותר לא ניתן להפקיד כסף בקופת גמל, לקבל הטבות מס, ולמשוך אותו אחרי 15 שנה כשהרווחים עליו פטורים ממס.

לא ניתן? כמעט לא ניתן.

מתברר שהאוצר לא נגע בקרנות ההשתלמות. משום מה (בכוונה או בשוגג) קרנות ההשתלמות לא טופלו. כתוצאה- אנו יכולים להפקיד כסף בקרן השתלמות, לקבל הטבות מס בגין הפקדות אלו (עצמאים בלבד) והרווחים יהיו פטורים ממס עד לתקרת ה"הפקדה המוטבת".

כדאי שכל אחד יתייעץ עם רואה החשבון/ יועץ המס/ סוכן הביטוח שלו מה הסכום שכדאי לו להפקיד. על פניו, זו השקעה סולידית, מהרווחיות ביותר שיש כיום בישראל.

 

 

בטיפ השבועי בתאריך 8/9/2006 דיווחנו על השינויים הצפויים בכללי מס הכנסה בנושא ההכרה בהוצאות רכב. להערכתנו דאז, השינויים היו צפויים להכנס לתוקף ב 1/1/2007 ולכלול הגדלה ניכרת של המרכיב הפרטי בהוצאות הרכב. המסקנה שהשתמעה אז היא שמי שיכול להמתין עם ההחלטה, עדיף לו לדחות את נקודת ההכרעה עד להתבהרות המצב.

השבוע התפרסמה ידיעה כי שר האוצר מעכב את העלאת המס המתוכננת ויקיים שימוע לעוסקים בענף. עדין לא ברור מה יהיה הרכב הצוות או הועדה ומה המנדט שיינתן להם.

בכל מקרה, הסיכויים כי השינויים בענף הרכב ייכנסו לתוקף ב 1/1/2007 קלושים. האם בכלל יהיו שינויים או שהקמת הוועדה מהווה דרך של שר האוצר "לקבור" את הנושא? אין לדעת. על השר מופעלים לחצים חזקים ביותר מצד הגורמים המעורבים בשוק הרכב.

אם היה עלינו להעריך, הרי שהשינויים מהווים מעין "עתודה" של משרד האוצר למקרה של מחסור משמעותי בהכנסות. אם יתברר כי קיים גרעון ניכר בתקציב, סעיף זה מהווה פוטנציאל לגביית מס נוספת. מצד שני, כל עוד אין צורך בכך, האוצר והשר יימנעו מהטלת תוספת מס שתפגע ותרגיז הרבה אנשים בעלי זכות בחירה.

לפיכך, המלצתנו לכל מי שעלול להיות מושפע מהנושא לעקוב בקפידה אחרי התקשורת הכלכלית ולהמתין למידע נוסף.

 

 

העוסקים הפטורים שבינינו, בתחילת שנת 2007 יידרשו להגיש הצהרה על מחזור הכנסותיהם בשנת 2006. אם עוסק פטור עבר את ה"תיקרה" של 65,721 שקלים הכנסות לשנה, צפויים הדברים הבאים:

ראשית, עליו לשנות את מעמדו מעוסק פטור לעוסק מורשה. יש מצבים (נדירים וגבוליים) שניתן "להתחמק" מכך, אולם הכלל הוא שיהיה עליו לשנות את מעמדו.

שנית, בגין הכנסותיו שמעל התקרה, יהיה עליו לשלם מע"מ. כלומר, אם הכנסות העוסק "שלנו" היו 65,836 שקלים במהלך 2006 (115 שקל מעל התיקרה), יהיה עליו לשלם מע"מ של 15 שקלים.

לפיכך, כדאי לעוסקים הפטורים להקדים ולבדוק את עצמם- מה הכנסותיהם עד היום, מה הכנסותיהם הצפויות עד לתום השנה, ואיך הם עומדים מול ה"תיקרה". אם הם עוברים או צפויים לעבור אותה, אז בנוסף לדברים שצויינו לעיל, אפשר להרים כוסית "לחיים" לכבוד ההצלחה וההתפתחות הטובה של עיסקנו.

 

 

לקראת סוף שנת המס, חשוב גם להסתכל על אמדן הביטוח הלאומי שעלינו לשלם. תזכורת, הביטוח הלאומי הוא (במידה רבה) מס הכנסה ב' והקשר בין מה שאנו משלמים למה שנקבל רופף למדי.

אם אנו במצב שבו המקדמות השוטפות שלנו נמוכות משמעותית מאמדן דמי הביטוח שיחולו עלינו, יש לנו אינטרס לפנות ולבקש הגדלה של המקדמות כדי שנוכל לשלם את יתרת דמי הביטוח עוד השנה. דמי ביטוח ששולמו, מקנים הטבת מס (ניכוי). תשלום של 100 שקל לביטוח הלאומי יכול לחסוך לנו 17 שקל במס הכנסה. לפיכך, כדאי לשלם עכשיו ולהינות מהטבת המס מיידית ולא בשנה הבאה.

אם אין לנו את האפשרות לשלם סכום ניכר בבת אחת, ניתן להגיע להסדר תשלומים עם המוסד לביטוח לאומי בכרטיסי אשראי כאשר האישור יכלול גם את התשלומים שיירדו בשנה הבאה. לתשומת לב, הדבר נכון להסדר בכרטיס אשראי בלבד ולא להסדר בשיקים.

אם שילמנו עודף של דמי ביטוח, העודף יוחזר לנו לאחר הגשת הדו"ח השנתי בצירוף ריבית והצמדה.

 

 

עכשיו, אחרי שהגשנו את דו"חות מע"מ בגין ספטמבר- אוקטובר 2006, אנו צריכים ויכולים להתארגן לקראת סוף שנת המס. יש לנו נתונים על עשרת החודשים הראשונים של השנה, אנו באמצע החודש האחד עשר, ולפיכך- אנו יכולים להעריך בצורה די סבירה כיצד תסתיים שנת המס כולה. ייתכן ויש לנו כבר אפילו אינדיקציות ראשוניות לגבי שנת 2007.

אם אנו יודעים את הרווח השנתי הצפוי, אנו יכולים להעריך ברמה סבירה גם מה המס שנידרש לשלם בגין אותו רווח. כשנשווה את המס הצפוי למס ששילמנו במהלך השנה (באמצעות המקדמות והניכוי במקור), נדע מה חוב המס הצפוי לנו לקראת תום השנה.

אנו חייבים לעצמנו לעשות את החשבון הזה. אם באופן עצמאי ואם על ידי היעזרות באיש המקצוע המטפל עבורנו בנושאי המיסוי באופן כללי (יועץ המס/ רואה החשבון שלנו). הסיבה העקרונית היא שעלינו לדעת "באיזה עולם אנו חיים" ולאסוף כל מידע זמין ונגיש הרלוונטי לנו ולעיסקנו. אולם מעבר לכך, יש לפחות שתי סיבות נקודתיות נוספות:

ראשית, אם אנו מעריכים את חבות המס הנוספת שלנו, יש לנו את הזמן לארגן את הכספים הנדרשים. כאשר המדובר ביותר ממספר שקלים, תיכנון גיוס הכסף (בהנחה והמדובר ביותר מסכומים קטנים) ידרוש זמן ואירגון. את הזמן יש לנו (תשלום עד 31/1/2007 גם פוטר אותנו מריבית) אז הבה ננצל אותו באופן המיטבי.

שנית: כפי שהודגש על ידינו ובעצם, על ידי כל אחד, חשוב ביותר לחסוך כספים ליום זיקנה וסגריר. יש הטבות מס די ניכרות בגין סכומים שהופקדו באפיקים פנסיוניים. מרבית ההטבות הן פונקציה של רמת הרווח המדווח למס. כאשר אנו יודעים מה הרווח לצרכי מס, ניתן לתכנן את ההפרשות הפנסיוניות הנוספות (מעבר להפקדות החודשיות השוטפות) שיש לבצע. מומלץ ביותר להעזר באיש מקצוע מאחר והחוקים מסובכים, אולם רמת הרווח השנתי היא אחד הנתונים הבסיסיים שתזדקקו לו.

 

 

ועדת הכספים אישרה אורכה של 3 חדשים נוספים לתקופת מתן פחת מואץ בענפי התעשייה, הבניה, החקלאות והתיירות.

הוראת השעה המקורית, שתוקפה הסתיים ב -31 בספטמבר השנה, הייתה חלק משורת צעדים להאצת הצמיחה במשק שנכללו בתכנית המסים הרב שנתית שאושרה על ידי הממשלה ויצאה לפועל בחודש יולי אשתקד. לחברי הועדה נמסר כי ההצעה לתת ארכה נוספת באה בכדי להמשיך ולבצע צעדים לקידום והאצת הצמיחה על רקע אירועי הלחימה בצפון.

התקנה קובעת כי נישום שעיקר פעילותו בישראל בתחום התעשייה, הבנייה, החקלאות או תיירות אשר רכש ציוד המשמש במישרין בפעילותו כאמור החל מה - 1 ביולי 2005, יהיה זכאי לניכוי פחת בגין אותו ציוד בשיעור של 100% בתקופה של עד שנתיים, בשונה משיעור הפחת הרגיל החל על אותם נכסים המתפרס על פני שנים רבות.

חשוב לציין כי בתי תוכנה (קטנים כגדולים) נחשבים כ"תעשייה" ולפיכך, יכולים להשקיע בציוד תוך הנאה מהקלת מס משמעותית ביותר שתחול עליהם בשנת 2007.

 

 

הבישולים שלך מדהימים, כל החברים והמשפחה כבר לפני המון זמן אמרו לך שאת צריכה לעשות מזה עסק ועכשיו, סוף סוף את שומעת בקולם ורוצה להתחיל להרוויח מהבישולים שלך. קודם כל, בהצלחה, אבל עד כמה שאת מושלת בסירים, יש דברים שאת לא יודעת ויש גם סכנה שאת צריכה להיזהר ממנה.

שני הדברים שאת לא יודעת זה לבשל ולנהל. קודם כל, תדעי לך שבישול כמויות זה דבר שונה לחלוטין מבישול ביתי. זה לא רק חישובים שונים, זה גם כלים שונים, זה גם "אפשר" ו- “אי אפשר" שונים, כללי תברואה, הכנות מראש, התנהגות חומרי הגלם עד הרכבתם במוצר הסופי ועוד. פשוט עולם אחר ניתן לאמר שכמעט אין קשר בין היכולת שלך בבית ליכולת שלך לבישול מסחרי. הדבר השני זה ניהול: אין קשר בין היכולת המקצועית שלך לדרישות הניהוליות: איך לקנות, ממי וכמה, ניהול תזרים, תימחור, המחרה, תיקצוב, שיווק וכד'. זה מקצוע שונה לחלוטין מבישול ובהחלט ייתכן שאנשים שונים יטפלו בפונקציות השונות.

הסכנה היא שבהיותך כזו אשפית מטבח תגיעי עם יותר מדי בטחון עצמי לעסק. ואז תיפלי. יש לך המון ללמוד, כמו שאמרתי קודם, יש מקצועות שלמים שאת צריכה ללמוד מהתחלה. אל תחשבי שבישול סעודת חג מדהימה למשפחה המורחבת אפילו דומה למכירת מנות לקראת החג ביריד או בישול לאירוע של מישהו אחר. יש לך את הטאצ' או הכישרון. את יכולה למנף אותו?

אז מה לעשות? כדאי בכלל להיכנס לעסק? ברור שכן! אבל עם ראש פתוח, עם נכונות נפשית ללמוד, ברוח נמוכה ובצעד זהיר. רצוי שתעשי כמה קורסים מקצועיים הן בתחום הניהול והן בתחום הבישול המקצועני, אולי תגייסי יועץ מומחה שיוביל אותך, את יכולה להצליח, עם תכנון, זהירות, וכמובן עם הבישולים הנפלאים שלך.

בהצלחה

תודה לרג'ין – טעמי המטבח הבלקני על הערותיה והארותיה המחכימות.

 

 

ככל שהמדינה מתפרקת מאחריותה על מוכי הגורל בחברה, הנטל הנופל על כתפינו גדול יותר. והנטל, לא רק שהוא נפשי, חברתי ואישי, הוא גם כלכלי.

אחת ה"נחמות" הקטנות היא שקיימות הטבות מס קלות לנושאים אלו. בשורות הבאות, נזכיר בתמצית שבתמצית מספר מההקלות הקיימות כדי שמי שחש שהדבר מתאים למקרה שלו, שיפנה לקבל ייעוץ מקצועי. כל המדובר כאן נכון גם לשכירים, ולא רק לעצמאים.

ראשית, מי שמשלם בעד החזקה במוסד של הורה, בן זוג או ילד משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים, לא שפויים בדעתם או ילד מפגר זכאי לזיכוי בגין התשלומים ששילמו.

שנית, מי שהיה לו או לבן זוגו ילד משותק, עיוור או מפגר זכאי לנקודות זיכוי בגין הילד. הזיכוי על פי סעיף זה אינו מוגבל בגיל הילד. כמו כן, הפרעות קשב חמורות מזכות אף הן בנקודות הזיכוי (נדרשות הוכחות שהמרכזית בהן היא שיבוץ הילד לחינוך מיוחד).

אגב, נכה 100% אשר יש לו הכנסה (בעיקר מיגיעה אישית) פטור ממס על חלק מהכנסתו זו.

כמובן שהקלות המס אינן מהוות אפילו שמץ של נחמה למצב הקשה של יקירנו. אולם, אם המצב הוא כמות שהוא, אנו זקוקים לכל עזרה שניתן לקבל ואם מס הכנסה נותן אותה, אז כדאי לקחת.

בנוסף, חשוב להזכיר כי תרומות למוסדות מוכרים (בסכום מצטבר של למעלה מ 370 שקל לשנה) מקנה אף היא זיכוי במס. כלומר, גם עזרה לקהילה ולציבור "שווה" משהו לא רק באופן מוסרי אלא גם באופן כלכלי.

 

 

יש לא מעט מצבים, בהם הורים מבוגרים מעבירים את כספיהם לילדים. איננו מדברים כאן על מתנות לילדים, אלא על מצבים בהם ההורים מבקשים מהילדים לשמור על כספם (של ההורים) בידיהם (של הילדים). הסיבות למהלך כזה יכולות להיות רבות, למשל: משיקולי "משפחולוגיה" כגון נישואין שניים, התחושה שהילד ינהל את הכסף יותר טוב מהם וכד'.

מהלך שכזה, גם אם הוא מתואם ובנוי נכון במסגרת היחסים בתוך המשפחה, יש לו לא פעם, משמעויות רעות מבחינת שיקולי המיסוי.

על פי חוקי המיסוי בארץ, לאנשים מבוגרים ישנן הקלות בהכנסות הריבית משוק ההון. הדבר מתבטא בעיקר בכך שחלק מההכנסות פטור ממס. בנוסף, אנשים אשר הכנסתם נמוכה (וזה המצב אצל קשישים רבים), נהנים מפטור נוסף ממיסוי על הרווחים שהם מקבלים משוק ההון. כאשר הכסף נמצא בידי הילדים, בדרך כלל המערכת אינה "יודעת" שהמדובר בכספו של קשיש שהכנסתו נמוכה ולכן הריבית או רווחי ההון חייבים במס שאחרת היה נחסך.

כיצד להתמודד עם המצב, על כל משפחה להחליט לעצמה. יהיו מקרים בהם המשפחה תחליט כי שווה לשלם את המס כדי להשאיר את המצב כמות שהוא. אולם, במספר רב של מקרים ניתן לחסוך את המס תוך השארת הכסף בידי הילדים על ידי פתיחת חשבון בנק משותף להורה ולילד. במצבים אילו, ההורה נרשם בתור בעל החשבון המוביל ולכן נהנה מהפטורים, אולם הילד שותף מלא בחשבון ויכול לעשות כל פעולה. אגב, הדבר אינו זהה למתן ייפוי כח מאחר וייפוי הכוח פוקע בפטירת בעל החשבון וחשבון משותף ממשיך להיות פעיל גם במצבים אלו.

לסיכום, חלוקת המשאבים בתוך המשפחה והטיפול בהורה המבוגר לעולם אינם קלים, אולם ברגע שגם שלטונות המס "שולחים ידם" אל המערכת, ראוי ורצוי לבדוק כיצד ניתן להשאירם "מחוץ לתמונה" עד כמה שניתן.

 

 

לכל מי שנפגע או הושפע מהלחימה בצפון: מי שגר בצפון, מי שעובד בצפון, מי שיש לו עובדים שגרו באיזורים הנפגעים- אנו מתקרבים לשריקת הסיום.

על פי החוק, תביעות לפיצוי בגין הנזקים שאירעו בחודש יולי 2006, חייבות להיות מוגשות עד ה- 31 באוקטובר 2006. תביעות בגין נזקי אוגוסט, חייבות להיות מוגשות עד ה 14 בנובמבר 2006. אחרי תאריכים אילו, זה יהיה מאוחר יותר והאפשרות לתבוע תפקע.

טעות נפוצה של עוסקים היא שהם חושבים שאינם זכאים לפיצוי- למשל, אם הם עבדו בתקופת הלחימה כרגיל. התקנות וההסדר מזכות גם עסקים כאילו בפיצוי.

מומלץ בחום, לכל מי שטרם טיפל בנושא, לפנות במהירות לרואה החשבון/ יועץ המס שלו כדי לוודא שהוא ממש אז זכויותיו.

אנו בדקה התשעים, שריקת הסיום קרובה.

 

 

בימים האחרונים התפרסמו התקנות, הטפסים ודברי ההסבר בעניין פיצוי תושבי הצפון בגין הנזקים העקיפים שנבעו מהמלחמה. עקרונית, הכללים דומים למדי לכללים שנקבעו בגין חודש יולי. הבדל אחד הוא בכך שנושאים שונים שהיו לא ברורים ביולי, הובהרו והוסברו כעת (אולי כתוצאה מהלקחים). מומלץ לכל בעל עסק נפגע להתייעץ עם איש מקצוע במילוי התביעה כדי לבדוק כיצד ניתן לקבל את המכסימום.

הבדל משמעותי אחד הוא העלאת "פקטור" הפיצוי בגין הנזקים מ 32.5% ל 45%. המשמעות היא תוספת פיצוי של 9.43% (other things being equal). הדבר נכון לגבי כל המסלולים (שכר/ מי שהפסיק את פעילותו ומי שלא היתה לו הפסקת פעילות). הבדל נוסף הקשור לכך הוא כי משכר עובדים שנעדרו עקב המצב, ינוכו רק 15% מהחופשה ולא 20% שנוכו ביולי.

אולם, ההבדל המשמעותי ביותר היא הוספת מסלול פיצוי נוסף (אופציונלי) בו יוכל העסק להיות מפוצה: “מסלול המחזורים". על פי מסלול זה, עסק יפוצה לפי הירידה בהכנסותיו על פי הדיווח שלו למע"מ. מסלול זה פתוח לעוסקים מורשים בלבד ולא עוסקים פטורים.

הנוסחה לחישוב הפיצוי די מורכבת (בודאי למקום כמו כאן), אולם בכדי לייעל ככל האפשר את תהליך קבלת הפיצוי במהירות ויעילות, חישוב הפיצוי יעשה ע"י רשות המסים, ללא הגשת תביעה יזומה מצד הניזוק ותוך היעזרות בנתוני העסק המצויים במערכות המחשב של רשות המיסים. באופן זה הפיצוי יועבר לחשבון הבנק של הניזוק באופן אוטומטי.

בנוסף, מאחר ומסלולל המחזורים הינו אופציונלי, יש לנו את האפשרות לבחור באיזה מסלול כדאי לנו לבחור: המסלול ה"ישן" של יולי או מסלול המחזורים. יותר מזה: יש לנו את האפשרות לחכות לראות מה נקבל (במהלך נובמבר) ורק אחרי זה להחליט באיזה מסלול אנו בוחרים.

כלומר, המלצתנו לגבי נזקי אוגוסט היא להכין את התביעה, אולם לא להגיש אותה עדין. כדאי להמתין מעט עד שנראה כמה נקבל אוטומטית לפי מסלול המחזורים, ורק אם כדאי לנו, להגיש תביעה נוספת.

 

 

לנו, היהודים במדינת ישראל יש פעמיים "ראש השנה" כל שנה. ראשית, יש את ראש השנה שלנו ב א' ו- ב' בתשרי. ושנית יש את ראש השנה על פי הלוח הכללי, אשר משמש בדרך כלל בעולם העסקים. איך זה שייך לטיפ השבועי? ההסבר בהמשך.

על פי החוק, שכיר יכול לתבוע החזרי מס אם שילם ביתר 6 שנים אחורה. כלומר, אם אתה חושב שלפני כמה שנים היתה סיטואציה שבה שילמת יותר מדי מס הכנסה, עדין יש באפשרותך לתבוע את כספך.

להלן מספר דוגמאות למצבים בהם כנראה ניכו משכרך יותר מדי מס:

• שילמת ביטוח חיים באופן פרטי? אם יש לך משכנתא על דירתך, סיכוי סביר שהבנק חייב אותך לביטוח חיים.
• האם יש הפקדות לקופת גמל שלך/ בן זוגך/ ילדיכם/ הוריכם? היו שנים בהן היה מאוד מקובל להפקיד בהפקדה חודשית לקופת גמל לטובת הילדים.
• האם (טפו טפו) יש לך או לאשתך הורה סיעודי במוסד אשר אתם משתתפים במימונו? לחליפין (לא עלינו) האם יש לכם ילד הסובל מנכות לרבות הפרעות קשב חמורות?
• האם אתם משפחה חד- הורית? האם אתם משלמים מזונות לאקס ו/או לילדיכם?
  האם הייתם מחוץ למעגל העבודה חלק מהשנה? החלפתם מקומות עבודה?

במצבים הנ"ל כמו ברבים אחרים, סביר מאוד שמגיע לכם החזר ממס הכנסה ולעיתים, המדובר בסכומים גדולים למדי.

תביעת החזר הנה הליך פשוט מאוד ובניגוד לחשש מקובל, אינה כרוכה בפתיחת תיק ונדיר מאוד שבעקבותיה מס הכנסה "יתלבש עליכם". זה פשוט לא קורה.

ישנן חברות המתמחות בהחזרי מס לשכירים, כמעט כל רואה חשבון או יועץ מס נותן את השירות הזה ואם אינכם בודקים את מצבכם (אם מגיע לכם) אתם פשוט חוטאים כלפי עצמכם ומשפחתכם.

איך כל זה מתחבר? ה- 31/12/2006 הוא היום האחרון בו תוכלו להגיש תביעה להחזר עבור שנת 2000. אם לא בדקתם את זכאותכם להחזר, אתם עלולים לאבד שנה שלמה. אנו מתקרבים אל היישורת האחרונה וכדאי לטפל בכך עכשיו.

ראש השנה שלנו הוא זמן טוב לחשבון נפש. נצלו את הפגישות עם המשפחה, החברים כדי לשאול אותם אם הם לא הפקירו כסף בידי מס הכנסה. עוד לא מאוחר להציל אותו.

 

 

על פי ידיעות שונות, הן בתקשורת והן בפורומים מקצועיים, ישנה כוונה במשרד האוצר לשנות באופן משמעותי את הטיפול בנושא הרכב הצמוד לעובדים. מה יהיה השינוי? אף אחד לא יודע והשמועות משתנות חדשות לבקרים, תלוי את מי שואלים, באיזו שעה שואלים ואחרי כמה כוסות בירה השיחה מתנהלת...

להערכתנו, השינוי יתבטא בכך ששויי השימוש הפרטי למכונית הצמודה לעובד (הסכום עליו הוא משלם מס) יעלה באופן ניכר. קיימת גם סבירות לשינוי בשיטת ההכרה בהוצאות לבעלי עסקים. מצד שני, השמועות על שיטות הכרה שונות לרכב שנלקח בחכירה (ליסינג) לעומת רכישה נראות לנו כבעלות סבירות נמוכה יחסית. אם היינו צריכים להמר על מועד כניסת השינוי לתוקף, ה 1/1/2007 נראית לנו כנקודה הגיונית למדי.

השאלה היא מה לעשות וכיצד ניתן להערך לקראת השינוי הצפוי.

אם אתה שכיר, הרי שברוב המקומות באפשרותך לבחור בין קבלת רכב חברה לבין הטבות אחרות (בדרך כלל, יותר שכר תחת "כותרות" שונות). כאשר תעשה את השיקול, חשוב שתביא בחשבון כי המס אשר תשלם היום על הרכב הצמוד נמוך בכמה מאות שקלים מהמס שתשלם החל מעוד כמה חודשים. כדאי או לא? זו החלטה שלך, רק אל תשכח את השינוי הקרוב.

אם אתה בעל פירמה המחזיק רכב לצרכי עבודה, ייתכן כי קיימת הצדקה להקדמת הוצאות כדי להנות מכללי ההכרה הנוכחיים ולא הצפויים. כך, למשל, אולי ניתן להקדים את תשלום הביטוח ולבצע טיפולים עוד בדצמבר במקום בינואר שנה הבאה?

אם אתה בעל פירמה אשר נתנה לעובדים שלה רכבים, כנראה שהשיקול צריך להיות הפוך: מאחר ושווי השימוש ברכב על ידי העובד מקטין את ההוצאה הלא מוכרת שלך, הרי שכדאי (כנראה) לדחות הוצאות ולשלמן בשנה הבאה.

יודגש, הטיפ מבוסס על הערכות וספקולציות. עם התפרסם הכללים החדשים, מומלץ לכל אחד לקבל ייעוץ פרטני לפי נסיבותיו האישיות.

 

 

בתאריך 4/8/2006 פרסמנו, בטיפ השבועי "מילה טובה על הממשלה" ששם שיבחנו את הממשלה ומשרד האוצר על ההסכם המהיר לפיצוי נפגעי הלחימה בצפון בחודש יולי. מאז, כנראה שמישהו שם למעלה התעשת והחליט להחזיר עטרה ליושנה ובירוקרטיה לתפארתה. ואכן, ההנהגה הכלכלית שלנו חזרה לסורה.

במה דברים אמורים? היום, 1/9/2006, יש מעסיקים בצפון המדינה האמורים לשלם שכר לעובדיהם. אולם יש עובדים שנעדרו עקב הלחימה והוראות פיקוד העורף. האם לשלם להם שכר כלל? לשלם חלקית? לחשב את אותם ימים כימי חופשה של העובד? אף אחד לא יודע. ההסכם המקורי בין הממשלה, הסתדרות העובדים החדשה ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים היה תקף לחודש יולי בלבד.

לכאורה, על פי החוק, המעביד לא צריך לשלם לעובדים (לפחות בחלק מהמצבים) בגין התקופה בה לא הגיעו לעבודה. עיני כל עולם העסקים בצפון היו נשואות אל קריית הממשלה לקבל הנחיות אולם אלו לא הגיעו. ישנן ידיעות שונות בתקשורת על ההסכם המתגבש, אולם הנחיות בפועל? טרם.

מה יעשה המעסיק אשר רוצה לשלם את שכר עובדיו כמקובל אצלו בראשון לחודש? בתורה כתוב בפירוש "ביומו תתן שכרו". אבל מה שכרו? כמה עלי לשלם לו?

גם לעסקים ולפירמות מגיע פיצוי על הפסדיהם. כאן דובר כבר בתקשורת שהוא יינתן באיחור, וגם זו שערוריה. אולם בעיית העובדים והמשכורות קריטית ולא טופלה. נסה, קורא יקר, לדמיין את הרגשתך כאשר תקבל החודש רק חצי ממשכורתך כי לא ברור אם מגיע לך החצי השני.

שוב הממשלה לא עושה את תפקידה בזמן אמת, אלא (אולי) תגיב באיחור ותנסה לתקן חלק מהנזקים אחרי שיקרו.

 

 

בעוד חודש (לפי הלוח העברי) אנו חוגגים את ראש השנה. מעבר לחגיגה המשפחתית, החברתית והדתית, ומעבר לבילויים הרגילים יש לחג עוד משמעויות. על פי הדת, זה זמן טוב לעשות חשבון נפש על מה שעשינו בשנה שעבר וכיצד נשתפר בשנה הבאה.

אנו רוצים להציע נקודה נוספת למחשבה לקראת החג והיא איחולי ה"שנה טובה". לפני שנים, היה מאוד מקובל לשלוח כרטיסי שנה טובה. כיום הדבר מתבצע בהיקפים גדולים באינטרנט באמצעות הדואר האלקטרוני, כרטיסי הברכה המקוונים וכד'. אולם, דברים אילו אינם אישיים, ומי שמקבל את המייל יודע שביחד איתו קיבלו את אותו המייל כמה וכמה אנשים, קל וחומר אם (כמו רבים מאיתנו) אנו משתמשים במשהו שקיבלנו ממישהו אחר ומפרוורדים אותו.

חודש אלול, לקראת ראש השנה זה זמן פשוט מושלם ליצירת קשר אישי עם כולם. אנו ממליצים בכל לשון של המלצה פשוט לקחת את מכשיר הטלפון ולהתחיל לטלפן לאנשים ולהגיד להם "שנה טובה". מי שאנו מעדיפים לא לטלפן, לשלוח כרטיס ברכה אישי (למשל, אפשר לקנות מעמותות שונות וגם לעשות מצווה בהזדמנות) שעליו נוסיף בכתב יד כמה מילים חמות.

עדות אישית: אנשים ממש שמחים שמישהו מטלפן רק כדי להגיד שנה טובה ולשאול מה נשמע, בלי שום עניין עיסקי או מכירתי. זה יקר- הדבר גוזל זמן רב, אולם הרגש החם שהאיש בצד השני ישפיע עליך בחזרה כשיקבל את האיחולים, זה ממש משתלם. באחריות

 

 

כידוע, על הכנסות מהשכרת דירה למגורים, ישנו פטור ממס הכנסה עד לסכום די משמעותי. מצד שני, לפעמים ישנם עסקים השוכרים דירות למטרה עסקית (למשל: הקמת קליניקה) ולא למגורים. על פי החוק, על הכנסות אילו משכר דירה אין פטור ויש חובה לדווח ולשלם מס הכנסה מלא על כך.

לעיתים קורה שבעל הנכס מיתמם ואינו יודע לכאורה כי הדירה שהוא השכיר תשמש כמשרד ולא למגורים. מבחינתו (וכך אף כתוב בחוזה) הדירה הושכרה למגורים ואין לו מושג מה עושה בה הדייר שלו.

מה לעשות, אבל במס הכנסה לא- כל- כך תמימים. אם אתה משכיר נכס "כאילו" למגורים אבל בפועל לשימוש עסקי, מס הכנסה לא ימהר להאמין לך שלא ידעת. מה שאולי יכול להצליח אם הדייר משתמש בדירתך גם למגורים וגם לקבל לקוחות, לא יצליח אם המדובר בדירה המשמשת לעסק בלבד.

לסיכום, חבל להסתבך, ועוד על שטויות.

 

 

כואב הלב, אבל לפעמים צריך, בניגוד גמור לרצוננו ולתחושותינו הטבעיות, להגיד מילה טובה על הממשלה ועל משרד האוצר.

מאז פריצת הלוחמה בלבנון ב 12/7/2006 היו בצפון הארץ נזקים רבים לתושבים ולעסקים. בעוד הנזקים הישירים מכוסים (בדרך כלל, באמצעות מס רכוש), הנזקים העקיפים בדרך כלל לא מכוסים או מכוסים בצורה מאוד חלקית.

יוצא שעסקים שהיו מושבתים, עובדים שלא הגיעו לעבודה עקב המצב וכד', היו במצוקה כפולה: גם פגיעה כלכלית וגם חוסר וודאות באשר למצבם. נסיון העבר במצבים דומים לימד שפיצוי ניתן (אם בכלל) למגזרים מסויימים בלבד ובפיגור רב, אחרי מו"מ אינסופי.

והנה, הפעם, הדברים התנהלו אחרת: בתאריך 27/7/2006, חתמה הממשלה עם הסתדרות העובדים החדשה ועם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על הסכם להסדרת צורת הפיצוי והיקפו. הדבר היה שבועיים בלבד לאחר פרוץ הלחימה ואפילו לפני שהתסיימה. בתאריך 1/8/2007 (טכנית, כמעט מייד) כבר התקנות אושרו והטפסים המתאימים פורסמו, כך שמי שנפגע יכול לתבוע את הפיצוי שלו מיידית. כהערת אגב, אנו נוטים ברוב המקרים להמתין עם תביעת הפיצוי, אולם מי שרוצה או דעתו שונה מגישתנו, יכול לתבוע ולקבל את הכספים המגיעים לו באופן מיידי.

לא נסתיר את דעתנו ודעת גורמים מקצועיים רבים כי ההסכם מלא פגמים וליקויים, יש עסקים ועובדים אשר עלולים ליפול בין הכיסאות ולקבל פיצוי פחות או בכלל לא ולא בצדק. אולם, כאשר האלטרנטיבה היא בין הסכם מהיר ב"מסלול ירוק" לבין התמשכות אינסופית של דיונים, אנו מאמינים שהמדינה פעלה באופן נכון וראוי כאשר כל הליקויים והפגמים יתוקנו בעתיד, אבל הרוב הגדול של העסקים קיבלו פיתרון סביר ב"זמן אמת".

לא לעיתים קרובות, אבל הפעם אנו אומרים לממשלה כל הכבוד

 

 

הפעם, אבקש להקדיש את ה"טיפ השבועי" לנושא שהוא קצת מחוץ למנדט הרשמי של משרדנו: ההיערכות העסקית לתקופה שלאחר סיום המלחמה.

אנו כעת במלחמה, ובעוד שכולנו מאחלים רק טוב לחיילים ושהלחימה תסתיים בשלום ותשיג את מטרותיה, יש לה השפעות ישירות ומיידיות על עולם העסקים. עסקים רבים (במיוחד בצפון הארץ) נסגרו או סובלים מירידה חדה בהיקף העבודה. גם באיזורים אחרים במדינה, גיוס המילואים ההולך ומתפתח גורם נזקים.

עם זאת, מאחר וברור שיום אחד הלחימה תסתיים, אנו כאנשי עסקים, צריכים לחשוב על אותו יום- ה"שש אחרי המלחמה".

סוחר ותיק הפנה את תשומת ליבי לכך שכמעט תמיד, אחרי תקופות מלחמה ו/או משבר, ישנה נטיה של אנשים לשחרר את הרסן התקציבי ולקנות יותר מאשר קנו בעבר. הדבר נבדק ונמצא נכון גם במחקרים באקדמיה. ההסברים לכך רבים, החל מתחושת הרווחה עם התפוגגות הלחץ וכלה ב"פיצוי עצמי" על המצוקות שהיו.

אם דברים כאלו קרו בעבר, אין סיבה שתמנע מהם לקרות שנית בעתיד (הקרוב, אנו מקווים) עם סיום הלחימה בלבנון. בנוסף, תחושתי האישית (מהמעגלים שאני שותף או צופה בהם) היא שניתן לראות ניצנים להתנהגות כזו כבר היום.

בעוד שניתן להבין עסקים וסוחרים אשר בתקופת המלחמה מצמצמים מלאים וחושבים במונחים של התכווצות, כדאי כבר היום לפחות לחשוב על המחר. אם נסיון העבר מהווה אינדקציה לעתיד, כדאי שבעלי העסקים יחשבו ויתכננו כיצד הם משתלבים ב"חגיגת הקניות" הצפויה ואיך ניתן להפיק ממנה את המיטב- כל אחד על פי אופי עסקו.

 

 

הלחימה בלבנון ובצפון הארץ עדין בעיצומה וסופה אינו נראה באופק. על המשמעויות הלאומיות, מדיניות וכד', כמובן שלא זה הפורום לדון. אולם, ההשפעות על העסקים והמציאות הכלכלית כבר מובחנות. דוגמאות להשפעות ניתן להזכיר את סגירתם של עסקים רבים, אי הגעת עובדים, ירידה בהיקף העסקים של פירמות רבות, התייקרויות בתשומות מסויימות וכד'.

נכון להיום, הממשלה עדין לא הודיעה על מדיניותה בנושא הפגיעה בעסקים. אולם, על סמך נסיון העבר ישנם מספר דברים שכדאי לשים לב אליהם כבר עתה. נבקש להצביע כאן על 2-3 נושאים שראוי לטפל בהם מיידית.

• על אי תשלום מיסים במועד של עסקים בצפון הארץ, לא יוטלו קנסות. נכון להיום, רשויות המס טרם הודיעו עד מתי תימשך הדחיה, אולם פיגור סביר כנראה "יעבור בשלום". אגב, גם רשויות אחרות שלא הודיעו הודעות דומות, סביר כי יתקשו לגבות ריבית או קנסות על הפיגור בתשלום.
• הבנקים נערכו לטפל באופן מיוחד בעסקים אשר נקלעו לקשיים עקב המצב. כך, למשל, קיימת יוזמה (שטרם פורסמה) להקל על הדרישה להחזיר שיקים אשר חורגים ממסגרת האשראי לעסקים באיזור הצפון מאחר ויש להם קושי אובייקטיבי בניהול התזרים.
• מומלץ לנהל רישום מדוייק של העדרויות עובדים. על סמך נסיון העבר, המדינה לא תפצה עובדים ומעבידים אשר לא הגיעו לעבודה וכנראה למעביד תהיה הזכות לנכות את ההעדרות משכרו או להפחית לו ימי חופש. עם זאת, באוירת הלכידות הלאומית כיום ישנה אפשרות שההסתדרות תגיע להסכם עם הארגונים הכלכליים (שיקבל תוקף באמצעות צו הרחבה) על פיצוי חלקי לעובדים.
• מומלץ לנהל רישום מדוייק על ההפסדים והנזקים (ישירים ועקיפים) שנגרמו לעסק כתוצאה מהמצב. במקרים דומים בעבר, רק סקטורם מסויימים פוצו ומרבית העסקים ספגו את ההפסדים והנזקים. סביר שגם הפעם המדינה תקפוץ את ידה ולא תמהר לחלק סיוע לנפגעים. מצד שני, רישום מפורט של הנזקים יכול להסביר למס הכנסה מדוע רווחי השנה (וכמובן, המיסים שאנו משלמים עליהם) נמוכים יחסית לשנה הקודמת ו/או עסקים דומים במרכז הארץ.

ברור שהרשימה לעיל אינה מלאה, אולם מה שחשוב הוא שכל בעל עסק יתחיל לחשוב כבר עכשיו על היערכותו ל"יום שאחרי" ולא לחכות לאותו יום.

 

 

כידוע, מס הכנסה מערים קשיים גדולים על זוגות נשואים העובדים ביחד בעסק המשפחתי. ברוב המקרים, לא ניתן לשכנע את פקיד השומה לבצע חישוב נפרד של הרווח בין בני הזוג (דבר היכול להביא לחסכון מס גדול מאוד). אמנם, ישנן "סוכריות" שונות אשר המחוקק העניק, אולם אין הן משתוות בערכן לדבר האמיתי: חישוב נפרד.

להדגמה: זוג נשוי (ללא ילדים) אשר הרוויח בשנת 2005 סכום של 100,000 שקלים, ישלם מס הכנסה של 4,871 שקל בהתחשב בכל ה"סוכריות". אותו זוג, אם אינו נשוי ישלם מס של 194 שקלים בלבד: הפרש של 4,677 שקלים רק בגלל שהם נשואים.

הדבר מאוד מכעיס, וכבר נדון רבות. אבל, ברשימה זו נבקש להפנות את תשומת הלב לכך שבביטוח הלאומי המצב שונה: על פי כללי הביטוח הלאומי, ניתן להפריד את הרווח ולחלקו בין בני הזוג בלי קשר לדרך שבה מס הכנסה רואה את הדברים. בטופס הדיווח לביטוח הלאומי ניתן בפירוש להודיע כי שני בני הזוג עובדים בעסק ומה חלקו של כל אחד מהם.

לדבר יש יתרונות רבים, להלן שנים מהם:

מאחר ובביטוח הלאומי יש מדרגה בה משולם סכום נמוך יותר, הרי שכאשר שני בני הזוג עובדים בעסק, יש כאן שימוש כפול במדרגה- דבר שיביא לחסכון בדמי ביטוח של כ- 3,400 שקל בשנה.

אם הביטוח הלאומי אינו מודע לכך ששני בני הזוג עובדים בעסק, בן הזוג אשר אינו מדווח, אינו מבוטח בביטוח תאונות עבודה. אם תקרה לו חלילה תאונת עבודה, הביטוח הלאומי יסרב לשלם לו.

לפיכך, מאוד כדאי לא לשכוח ולהקפיד ליידע את הביטוח הלאומי בכך ששני בני הזוג עובדים בעסק.

לסיכום, כבר מזמן אנו יודעים שהשלטונות עובדים בשיטה בה יד ימין אינה יודעת את אשר יד שמאל עושה. הפעם הדבר יכול "לשחק לטובתנו", אז בואו ננצל את זה.

 

 

בחודש ספטמבר הקרוב, מורים רבים יוצאים לשנת השבתון שלהם. במקרים רבים, הם לא יעבדו בתקופת השבתון, ואם יעבדו, זה יהיה בהיקף ובשכר נמוכים יחסית למשכורתם במערכת החינוך.

כתוצאה, סביר מאוד שרוב המורים היוצאים לשנת שבתון, זכאים להחזרים ממס הכנסה ואפילו החזרים משמעותיים: שיטת החישוב במערכות שכר ומס מניחה (באופן סמוי) שהשכר הנוכחי יישמר עד סוף השנה. כלומר, המס שנוכה בחודש אוגוסט הוא "כאילו" נמשיך לעבוד ולהרוויח את אותה המשכורת עד דצמבר.

מאחר וזה לא המצב, ומאחר וחישוב המס הוא שנתי, יוצא שהשכר החודשי הממוצע לצרכי מס הוא בערך שני שליש מהשכר שעל פיו הורידו לי מס. התוצאה? לרוב המורים היוצאים לשנת שבתון יגיעו החזרים בלתי מבוטלים ממס הכנסה.

בנוסף, חשוב לחזור ולהזכיר כי לשכירים רבים במדינת ישראל מגיעים החזרים ממס הכנסה בכל מקרה- דבר אשר אפילו מגדיל את החשיבות של הבדיקה באם לבקש החזרי מס בשנה בה יצאת לשבתון.

בהערת אגב, יצויין כי גם מורים החוזרים משנת שבתון, כדאי שיבדקו את חישובי מס ההכנסה שנוכה מהם- ייתכן וגם מהם ינוכה יותר מדי מס (למרות שכאן הדבר פחות וודאי).

 

 

ביום 1/7/2006 משתנה המע"מ בישראל ל 15.5%. המדובר בהפחתה בשיעור המע"מ של אחוז אחד.

להלן כמה מספרים שימושיים עם שיעור המע"מ החדש:

שיעור המע"מ

כאשר אנו מקבלים חשבונית מס כולל מע"מ, נאמר על סך של 100.00 שקלים, המע"מ הכלול בחשבונית הוא 13.42 שקל וההוצאה עצמה היא 86.42 שקלים.

הוצאה מעורבת

לעיתים ההוצאות נחשבות כהוצאות מעורבות, דהיינו: חלק מהחשבונית מהווה הוצאה עסקית וחלקה הוצאה פרטית. ברוב המקרים, מרבית ההוצאה או השימוש הוא למטרות העסק. דוגמא להוצאות מהסוג הזה: דלק, חשבון הטלפון הנייד. בכזה מקרה, שני שליש בלבד מהמע"מ ששולם ייחשב כמע"מ תשומות.

כתוצאה, כאשר נקבל חשבונית מס על סך 115.50 שקלים, המע"מ תשומות המוכר יהיה 10.33 שקל וההוצאה (לפני התיאומים של מס הכנסה) הנה 105.17 שקלים.

כאשר אנו מקבלים חשבונית מס כולל מע"מ, נאמר על סך של 100.00 שקלים, המע"מ המוכר כתשומות יהיה 8.95 שקלים ואילו ההוצאה למס הכנסה (לפני תיאומים) תהיה 91.05 שקלים.

הנתונים בטיפ זה הם כלליים ונועדו להמחשה בלבד. כמובן שאין בטיפ זה כיסוי מלא של הנושא. על כל עוסק לקבל ייעוץ פרטני בהתאם לנסיבותיו וצרכיו.

 

 

הקיץ בפתח, ואיתו עונת החתונות והארועים. החל בבר מצוות, עובר בחתונות וכלה בחתונות זהב- שוב ושוב אנו מוזמנים לאירועים של לקוחות/ ספקים וכד'. לא תמיד יש לנו את החשק ללכת, לפעמים אנו מסתפקים במשלוח כרטיס ברכה עם שיק ו"סוגרים עניין".

הרבה פעמים זו הדרך הלא נכונה. אמת, כאשר אנו הולכים לארוע, השיק צריך להיות יותר גבוה מאשר משלוח ברכה בדואר. אבל- יש כמה יתרונות להליכה:

ראשית, השיק שאנו נותנים זו הוצאה מוכרת (לפחות במידה חלקית) כך שמס הכנסה משתתף בשימחה עם מארחינו.

שנית, המזמינים בדרך כלל מעריכים את ההגעה ואת השתתפותנו בשמחתם. זו הפגנת כבוד והתחשבות, ואנשים יודעים להעריך את המחווה.

שלישית (ואולי חשוב מכל) באירוע נפגוש אנשים: יכול להיות שאלו אנשים שאפשר לעשות איתם עסקים, אולי אנשים נחמדים שאפשר לעשות דברים אישיים יחד, ואפילו אם סתם ניתקל במישהו שונה, מרענן, גם זה משהו.

לסיכום: אם אין חשק, קחו את החתונה של הבת של הלקוח שלכם כמו יציאה למסעדה: האוכל לא רע, המחיר הגיוני (תודות למס הכנסה) ויש סיכוי להיתקל במישהו. כל היתרונות שבעולם.

 

 

בימים אלו, לקראת כניסתן של ההוראות החדשות בעניין מסגרות האשראי לתוקף, סיכוי סביר שהבנק שלנו יפנה אלינו במטרה לנהל דיון כדי להסדיר את האשראים שלנו.

על פי התקנה החדשה, על הבנק לא לכבד חריגות מהמסגרת ולהחזיר שיקים היוצרים חריגה. הדבר נועד להפסיק את הנוהג (הנפסד) בו אנשים חורגים ממסגרות האשראי שלהם, לעיתים אפילו לא יודעים מה מצבם, וקל וחומר משלמים ריביות גבוהות ולא ענייניות.

הצעתנו היא לנצל את ההזדמנות בה הבנק מזמין אותנו בכל מקרה לדיון, ולהעלות נושא נוסף: העמלות שאנו משלמים. הבנקים גובים מאיתנו עמלות רבות, שונות ומשונות. באופן כללי, מומלץ אחת לחצי שנה לנהל עם הבנק דיון, ולסקור את העמלות הנגבות מאיתנו ואת האפשרויות לחסוך בהן. נכון, מומלץ- אולם מי מאיתנו באמת עושה זאת? אילוצי החיים דוחקים אותנו לדחות דברים "לא דחופים" כגון אילו ואנו משלמים יותר מדי, על עמלות מיותרות ויקרות.

כעת יש לנו את ההזדמנות- הבנק (עקב תקנה 325 של בנק ישראל) יוזם דיון אחד- בואו נמנף את ההזדמנות וננצל את הפגישה כדי להעלות את נושא העמלות הנגבות מאיתנו ואיך לחסוך בהן.

 

 

בימים אלו, מתחילים להגיע שומות ה 00 (קליטת הדו"חות שלנו במחשבי מס הכנסה) לשנת 2005. בחלק מהמקרים, נקבל החזרים מהשלטונות. על ההחזרים נקבל גם ריבית והצמדה נאים.

ברצוננו להסב את תשומת הלב ולהזהיר לא לבזבז את הכספים האילו כל- כך- מהר. ישנה נטיה טבעית להתייחס להחזר כאל מתנה ממס הכנסה ולתרגם אותה (למשל) לחופשה זוגית בחו"ל.

אבל! חובה לזכור כי שומת ה 00 הנה רק קליטה טכנית של הדו"חות שלנו. בעוד שנה- שנתיים- שלוש, נוזמן לדיון על הדו"חות. בדיון יש סיכוי סביר שיימצאו טעויות, ליקויים או נושאים שבהם מס הכנסה מפרש את החוק באופן פחות ליברלי ממה שאנו חושבים. כתוצאה, במקרים רבים, הדיון מסתיים בתוספת מס.

אנו ממליצים לקחת את ההחזר שקיבלנו ממס הכנסה ולשמור אותו "בצד" לטובת יום הדיון. אם בעקבות הדיון נידרש להוסיף מס, יהיו לנו את הכספים לצורך זה. אם בעקבות הדיון לא נידרש להוסיף (או לא יהיה דיון), נוכל אז "לחגוג" על הכסף. בואו נתייחס להחזר ממס הכנסה כאל הלוואה או מענק מותנה. ואז, בעתיד, כשהעניין ייגמר נחסוך עוגמת נפש ו/או נרוויח נחת רבה.

 

 

בטיפ השבועי בתאריך 8/9/2006 דיווחנו על השינויים הצפויים בכללי מס הכנסה בנושא ההכרה בהוצאות רכב. להערכתנו דאז, השינויים היו צפויים להכנס לתוקף ב 1/1/2007 ולכלול הגדלה ניכרת של המרכיב הפרטי בהוצאות הרכב. המסקנה שהשתמעה אז היא שמי שיכול להמתין עם ההחלטה, עדיף לו לדחות את נקודת ההכרעה עד להתבהרות המצב.

השבוע התפרסמה ידיעה כי שר האוצר מעכב את העלאת המס המתוכננת ויקיים שימוע לעוסקים בענף. עדין לא ברור מה יהיה הרכב הצוות או הועדה ומה המנדט שיינתן להם.

בכל מקרה, הסיכויים כי השינויים בענף הרכב ייכנסו לתוקף ב 1/1/2007 קלושים. האם בכלל יהיו שינויים או שהקמת הוועדה מהווה דרך של שר האוצר "לקבור" את הנושא? אין לדעת. על השר מופעלים לחצים חזקים ביותר מצד הגורמים המעורבים בשוק הרכב.

אם היה עלינו להעריך, הרי שהשינויים מהווים מעין "עתודה" של משרד האוצר למקרה של מחסור משמעותי בהכנסות. אם יתברר כי קיים גרעון ניכר בתקציב, סעיף זה מהווה פוטנציאל לגביית מס נוספת. מצד שני, כל עוד אין צורך בכך, האוצר והשר יימנעו מהטלת תוספת מס שתפגע ותרגיז הרבה אנשים בעלי זכות בחירה.

לפיכך, המלצתנו לכל מי שעלול להיות מושפע מהנושא לעקוב בקפידה אחרי התקשורת הכלכלית ולהמתין למידע נוסף.

 

 

כעת, לאחר שחודש מאי הסתיים, אנו מסוגלים לקבל אינדיקציה ראשונית על שנת הכספים והמס, ולתת הערכה ראשונית על הרווחיות הצפויה.

אם כך, הגיע הזמן לבדוק באם המקדמות שאנו משלמים (למס הכנסה ולביטוח הלאומי) סבירות, ואם לא- לטפל בהתאמתן לרמה הראויה.

אם הרווחיות השנה (ובהתאם, חבות המס) צפויות להיות נמוכות יחסית למקדמות השוטפות, מובן מאליו שעלינו לפנות בבקשה להקטנת המקדמות- אין שום טעם לשלם לשלטונות יותר ממה שמגיע כדי לקבל את העודף בסוף השנה. אולם, גם במצבים ההפוכים (המקדמות קטנות יחסית לרמת המס הצפויה) ייתכן וכדאי להתאים ולהגדיל את המקדמות: אם לא נעשה כך, בסוף השנה נהיה חייבים לשלטונות המס סכום משמעותי, ואז נידרש לגייסו ולשלם. למה לא לחסוך את המאמץ אז ובמקום לשים כעת כל חודש כמה שקלים "מתחת לבלטה" לצורך יתרת המס, פשוט לשלם את הסכום המתאים כבר עכשיו.

הדבר בעל חשיבות רבה יותר כאשר המדובר בביטוח הלאומי: ישנן קצבאות שישולמו לנו (במקרה הצורך) על פי רמת הכנסתנו המצוהרת והמקדמות ששילמנו בהתאם. אם רמת ההכנסה המוצהרת נמוכה מדי, גם הקיצבאות (למשל: פגיעה בעבודה) תהינה נמוכות.