הטיפ השבועי 2011
לקראת השנה האזרחית החדשה
ברצוננו לברך את הגולשים והקוראים בשנה אזרחית טובה, בשנת כספים וכלכלה יותר טובה מזו שעברה ובקיצור- רק טוב
תאריך פרסום: 31/12/2011
פרס נ ובל בכימיה
ההתרגשות והגאווה על זכיתו של פרופ' דן שכטמן מהטכניון בפרס נובל לכימיה מובנת לגמריא. סוף סוף משהו שאנו יכולים להתגאות בו מכל כוון אפשרי, שהוא שלנו, שאיננו במחלוקת. נכתבו עליו ועל הישגו מאות אם לא אלפי מאמרים, הוא צוטט בכל הזדמנות וכד'. כך, נכון למועד כתיבת שורות אלו, חיפוש בגוגל מניב כ- 188,000 תוצאות.
אבל, עולה השאלה מדוע איזכורה של עדה יונת ממכון וייצמן, זוכת פרס נובל לכימיה בשנת 2009 מניבה רק כ- 41,500 תוצאות בגוגל? התקשורת והאינטרנט לא התפתחו כל כך הרבה בשנתיים האחרונות, חייב להיות כאן עוד משהו.
מבחינה מדעית, גם אם יש הבדלים ב"איכות" ההישגים המדעיים של שני הזוכים, הם קטנים ומובנים רק ליודעי ח"ן. מבחינה אישית, שניהם בני אותו דור, שניהם ישראלים ומדענים באותה הרמה. אם פרופ' שכטמן יותר "צבעוני" (מעצב תכשיטים, עניבות עם דוגמאות של קואזי גביש) הרי שפרופ' יונת היא אשה- דבר פחות מקובל במיוחד בדור הקודם שבו מעמד האשה היה פחות מאשר מעמד האשה כיום.
לדעתנו, מקור ההבדל בכיסוי התקשורתי (ובעניין הציבורי) בא ממקום שונה: הסיפור שמאחורי שני ההישגים אחר. פרופ' שכטמן בנוסף להישגו המדעי המהולל הביא איתו לתקשורת גם סיפור אישי מרתק- כיצד הגילוי שלו נתקל בהתנגדות תקיפה ביותר, איך הלך בודד נגד הזרם במשך שנים עד שהעולם המדעי נאלץ לקבל את האמת ועוד. הסיפור עשה את ההבדל. ינסה הקורא להיזכר במאמרים שהוא קרא- איזה חלק מספר על מהות הקואזי גביש וכמה מדובר על המאבק האישי והאנושי לזכות בהכרה.
ואיך העניין מתקשר, עד כמה שהוא מעניין, עם הנושאים המעניינים אותנו של מיסוי, כספים ועסקים? הקשר הוא שכולנו רוצים למכור, ומכירות מתבצעות באמצעות סיפור. כדי לשבור קשר עם לקוח, על מנת ליצור אינטרקציה, אמון ונכונות לביצוע עיסקה, סיפור טוב יעשה את העבודה. הדבר קורה מסיבות רבות. כי אנשים מזדהים עם סיפורים, כי הסיפור מעורר אצלם אסוציאציות לדברים שקרו להם, כי הסיפור צובע את המספר בגוונים אנושיים או, בקצרה, כי אנשים הם אנשים.
מחנכים מכירים את זה, אנשי שיווק יודעים את זה, וכל מי שנמצא בעולם העסקים צריך להפנים את זה. ידידה ותיקה, רויטל סבג, כתבה מאמר נפלא על נקודה זו בדיוק.
ועכשיו כרואי חשבון אנו יודעים לכמת זאת. כמה טוב לנו סיפור טוב? פי 4.5 (188,000 מול 41,500) בדיוק...
תאריך פרסום: 17/12/2011
טרכטנברג- התחילה החקיקה
כידוע, החליטה הממשלה ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג בשלבים או באופן חלקי: בטווח המיידי מוטלות הגזירות וההטבות- יחכו להזדמנות אחרת...
בהתאם, החל מ- 1/1/2012 יועלה המס על רווחי הון ב- 5% דהיינו, מ- 20% ל- 25% על ההשקעות כגון מניות, קרנות נאמנות (רובן) וכד'. גידול המס יחול על כלל הרווחים שידווחו במכירה, כלומר גם על הרווחים שנצברו עד 31/12/2011.
מאחר ומשמעות זו קשה מדי אפילו לפי קני המידה המאוד ליברלים של משרד האוצר, קיימת אפשרות לבצע מכירה רעיונית של חלקים מתיק ההשקעות הפרטי. המשמעות היא תשלום מס מיידי של 20% על הרווחים שנצברו עד היום, אולם בתמורה המס המוגדל יחול רק על הרווח העתידי. בעוד אין ספק בכדאיות ביצוע המכירה הרעיונית של ההשקעות הרווחיות, השאלה באם לבצע מכירה רעיונית של ההשקעות בהן אנו בהפסד "על הנייר" יותר מורכבת ויש מחלוקות בעניין. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לקראת תום החודש בנקודה זו.
בנוסף, מי מאיתנו שהוא בעל מניות מהותי בחברה, ראוי שיזדרז ויחלק את הרווח הצבור כדיבידנד. המס על הדיבידנד לבעלי שליטה עולה מ- 25% ל- 30%. גם אם אין בכוונתנו או ביכולתנו למשוך את הדיבידנד, עדין הדבר ניתן לביצוע באמצעות משיכה והפקדה מיידית כהלוואת בעלים לחברה (משיכה עתידית אפשרית, הצמדת החוב פטורה ממס) והחסכון במס גדול מאוד.
תאריך פרסום: 10/12/2011
לקראת סוף השנה- חסכון פנסיוני
אין דרך להפריז בחשיבותו של החסכון לטווח ארוך ועל הצורך לחסוך ליום סגריר ובראש ובראשונה לקראת זיקנה. למרות הפסדי 2011, בטווח הארוך החסכון הפנסיוני מניב תשואה חיובית. על פי נתוני גמלנט, ששת הקופות הגדולות הניבו לתקופה ינואר 1999 - אוקטובר 2011 תשואה שנתית ממוצעת של 7.55%. תשואה נאה לכל הדעות למרות שבתקופה זו עברה הכלכלה והמדינה שורה של משברים חלקם חמורים ביותר.
חשוב גם לזכור את הטבות המס הניכרות הניתנות למפקידים בקופות וקרנות. המדובר בחסכון מס (באמצעות ניכויים וזיכויים) ובכך שהרווחים שהקופות משיגות פטורים ממס רווחי הון, בשונה מהמצב על השקעותינו באופן פרטי.
לקרן השתלמות הטבת המס ניתנת על הפקדה בשיעור של 7% מההכנסה העסקית החייבת (בכפוף לתקרה של 249,000 שקלים). עם זאת, הפקדה עד לסכום של 17,430 שקלים מקנה פטור ממס על רווחי ההון. מקובל לאמר שקרן ההשתלמות הנה אפיק ההשקעה המשתלם ביותר, במיוחד כאשר הכספים שנצברו ניתנים למשיכה אחרי 6 שנים. לפיכך, ההמלצה היא להפקיד את הסכום המכסימלי האפשרי: 17,430 שקלים גם אם הרווח השנתי נמוך מ- 249,000 שקלים.
החסכון הפנסיוני ניתן יהיה למשיכה רק בגיל הפרישה, ורק כקיצבה חודשית (למעט חריגים מסויימים). עם זאת, לאור כל השיקולים לעיל, ההמלצה היא להפקיד כמה שניתן או נוכל לעמוד בו. מבחינת מסוי, הטבת המס המיידית הנה על הפקדה בשיעור של 16% מההכנסה החייבת (בכפוף לתקרה של 196,800 שקלים) אולם המלצתנו היא להתייחס למספר זה כאל סכום מינימום ולהפקיד עד כמה שניתן מעבר לכך.
תאריך פרסום: 3/12/2011
אשל- באמת חשבתם?
הוצאות אש"ל מוכרות לצרכי מס לא עודכנו בישראל מאז עידן ועידנים. הדבר גרם תסכול ומרמור רבים בקרב בעלי העסקים כאשר ההוצאה המוכרת לארוחת בוקר למשל, עמדה על 1 שקלים (שקל אחד) ליום. אחרי שנים רבות ומאמצים רבים, פנה להב – לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים לבג"ץ (בשנת 2009) בבקשה שיורה לשר האוצר לתקן עיוות זה.
בתאריך 13/7/2011, במהירות בזק (כשנתיים בלבד אחרי הפניה לבג"ץ) הכריע בית המשפט העליון לטובת העותרות וקבע כי על שר האוצר לעדכן את סכומי האש"ל המוכרים כהוצאה לאנשים שיש הצדקה עניינית לתביעת הוצאות האש"ל על ידם. ההחלטה בתוקף החל משנת 2009 (מועד הגשת העתירה).
משרד האוצר כמובן הגיב לקביעת בג"ץ ופעל בשני מישורים במקביל:
ראשית, הועברה חקיקה מפורשת האוסרת ניכוי הוצאות אש"ל בכלל, ללא קשר לסכום, החל מ- 1/1/2011. לפיכך, הבג"ץ מתייתר והופך להיות לא רלוונטי החל משנת המס הנוכחית ואילך.
שנית, בתאריך 11/10/2011 (פורסם בתאריך 20/11/2011) נקבעו סכומי אש"ל ראלים לשנים 2009 ו- 2010. תזכורת- עד מועד זה הוגשו הרוב המכריע של דו"חות שנתיים למס הכנסה.
מה יצא לנו בסיכומו של דבר?
הוצאות אש"ל באופן שוטף לא ניתן לתבוע ולא ניתן יהיה לתבוע. כרגיל- פסיקה בבית המשפט לטובת הנישומים משמעותה המיידית חקיקה לביטול הקלה זו.
תביעת הוצאות בגין השנים 2009 & 2010 כרוכה בהגשת דו"חות מתקנים, ביסוס באסמכתאות (שסביר שלא נשמרו) וכמעט בוודאות הזמנה לדיון במס הכנסה.
יקום הנישום שיחליט ששווה לו לתבוע את ההוצאה. יקום המייצג שייעץ ללקוח שלו להגיש את התביעה הזו.
מופתעים? אנו לא. ממש לא.
תאריך פרסום: 25/11/2011
לקראת סוף שנת המס
כעת, כחודש וחצי לקראת סוף השנה ואחרי הגשת דו"חות מע"מ לחודשים ספטמבר- אוקטובר 2011 הגיע הזמן להתחיל ולהתכונן לקראת סוף השנה.
השבוע אנו מבקשים לדבר על התוצאות העסקיות. כעת, כאשר מונחות לפנינו התוצאות העסקיות של עשרת החודשים הראשונים של השנה, אנו יכולים להעריך את הרווח השנתי החזוי לנו. יותר מכך, בהיכרותנו את עיסקנו ואת הסביבה העסקית שלנו, יש לנו אינדיקציות על הצפוי לנו בשנה הבאה.
לאור כל זאת, אנו יכולים לנסות ולנווט במידה מסויימת את הרווח השנתי שנציג לשלטונות המס. אנשי עסקים ותיקים בדרך כלל ינסו להקדים הוצאות ולדחות הכנסות, אולם לא תמיד זו האסטרטגיה הנכונה. יש מצבים שבהם כדאי לפעול הפוך. זה קורה בעיקר כאשר התחזית לשנה הבאה הרבה יותר טובה מהביצועים השנה.
לא כל דבר מותר לעשות, אולם קיים טווח מסויים שבו ניתן לנתב דברים. המשמעות הכספית יכולה להיות גדולה מאוד מבחינת חישובי המס (תזכורת: בישראל מגיעים מהר מאוד לשיעור מס שולי המתקרב ל- 50%).
לפיכך, כעת זה הזמן שכל אחד מאיתנו יתייעץ עם מי שהוא נוהג להתייעץ איתו כדי לנתב עד כמה שאפשר הן מבחינה כלכלית והן מבחינת המגבלות החוקיות את הרווח לכוון הרצוי והמתאים לו.
תאריך פרסום: 18/11/2011
טרכטנברג
לאחרונה מסתובבת בחוגי המקצוע המלצה לביצוע חלוקת דיבידנד של כל רווחי החברות בע"מ של לקוחותינו מאחר ושיעור המס על דיבידנד אמור לעלות בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג החל מה- 1/1/2012. ברצוננו, בשורות הבאות להבהיר מעט את הדברים:
אכן, על פי המלצות ועדת טרכטנברג, שיעור המס במשיכת דיבידנד אמור לעלות עבור בעלי שליטה בחברות מ- 25% ל- 30% החל מ- 1/1/2012. על פי המלצות הועדה, עליה זו אמורה היתה לחול רק על רווחים שייוצרו החל משנת 2012 ולא על רווחי העבר. על פי טיוטת החוק הממשלתי, חלק זה (תחולה על רווחי העתיד בלבד) לא נזכר ומכאן החשש.
מצד שני, הכרזה על דיבידנד משמעותה תשלום מס של 25% באופן מיידי, גם אם אין כוונה למשוך את הכסף.
לדעתנו, סביר ביותר שבמהלך סבב ההערות על הצעת החוק, תתוקן לאקונה זו ותתווסף ההוראה ששיעור המס המוגדל יחול על רווחי העתיד בלבד. המשמעות ההפוכה אינה הגיונית, אינה כלכלית ולאמיתו של דבר יוצרת מיסוי רטרואקטיבי ניכר (הגדלת מס של 20% על רווחי העבר).
לפיכך, לדעתנו אין מקום למהר ולהכריז על דיבידנד כעת, אלא מספיק להיות ערניים ולקבל החלטות רק לקראת תום שנת המס.
בהזדמנות זאת, ברצוננו להזכיר כי הגדלת המס צפויה לחול גם על רווחי השקעות ובראשן רווח הון. סביר שיהיה מהלך של מכירה רעיונית לקראת תום השנה אולם שוב- חשוב לשמור על ערנות ולקבל החלטות לקראת תום דצמבר 2011.
תאריך פרסום: 11/11/2011
משקיעים ומנת משכל
במחקר שפורסם לאחרונה במגזין המוביל בעולם המימון Journal of Finance טוענים המחברים כי קיים קשר ישר (מונוטוני, כהגדרתם) בין רמת ה- IQ לפעילות בשוק ההון. על פי המחקר, גם כאשר מנטרלים משתנים כגון גיל, מצב כלכלי ומשתנים דמוגרפים ותעסוקתיים אחרים התוצאות תקפות. בעלי IQ גבוה מחזיקים יותר קרנות נאמנות ומניות, נחשפים לפחות סיכון ומציגים תשואה יותר גבוהה יחסית לסיכון (יחס שארפ).
המחקר עצמו הוא כמובן קוריוז נחמד כמו מחקרים אחרים המדברים על סטטיסטיקה. אנו מכירים משקיעים שבכל מבחן מקובל יקבלו ציון נמוך ולהיפך. הוא מצטרף למחקרים אנקדוטלים אחרים. אבל כמו שנאמר על גימטריה, ניתן להתייחס לנושא כאל "פרפראות למדע".
כמובן שמשקיעים יותר פעילים במניות יראו בכך סוג של אישוש לאינטליגנציה שלהם. מהצד השני, יהיה מי שיטען שהדבר שוב מוכיח כמה אין קשר בין IQ וחוכמה או שכל...
תאריך פרסום: 4/11/2011
שרשרת הדורות בעסק
השבוע נתקלתי בשני עסקים בהם הדור השני הצטרף לפירמה ואחרי זמן- מה התברר כי יש בעיות שמובילות, או עלולות להוביל להפרדת כוחות בין דור המייסדים לדור השני עד לכדי פרישת הדור הצעיר מהעסק. בשיחה עם יועץ עסקי ותיק, הוא טען שכעקרון הוא ממליץ נגד כניסת הדור השני לעסק מאחר ולדבריו זה "פתח לצרות".
מצד שני, אנו מכירים לא מעט עסקים שעברו לדור שני ואפילו שלישי באופן חלק למדי, בלי זעזועים תוך שגשוג ופריחה מרשימים. האם ניתן לאפיין את הבעיות? להצביע על הפתרונות?
הבעיה העיקרית בעסק משפחתי בין- דורי הוא הבעיה הבין- אישית. קיומם של מחלוקות, נקודות השקפה שונות וסכסוכים. העניין הוא שריב המתחיל בעבודה ממשיך אח"כ הביתה ולהיפך. דברים כאלו יכולים בהחלט להביא לקריסה קולקטיבית הן של העסק והן של המשפחה.
בנוסף, לא פעם הדור המייסד כל כך להוט לצרף את הדור הצעיר עד שהוא לא עושה את החשבונות המדוייקים ולפעמים מבטיח הבטחות שאינו מצליח לעמוד בהן.
מצד שני, העסק המשפחתי מקנה מימד של יציבות. הדור הצעיר לא צריך לבנות את הביזנס מאפס, אלא מקבל בסיס יציאה מסויים. כמו כן, ללא דור ממשיך העסק יירד עם הזדקנות/ התעייפות המייסדים ואם הוא יימכר ב"שוק" יתקבל עבורו מחיר נמוך בהרבה משוויו הכלכלי.
אז מה לעשות? לדעתי לצירוף הדור השני לעסק יש יתרונות אדירים. יש המשכיות, יש מחוייבות, יש הגיון כלכלי ועוד. העניין הוא שצריך לעשות זאת נכון, בתכנון נכון הן של מערכות היחסים והן של הנושאים הכלכליים. אולי להעזר בייעוץ מקצועי, אבל בעשיה נכונה זה יכול להיות מתכון להצלחה.
תאריך פרסום: 29/10/2011
שביתה במס הכנסה?
על פי ידיעות בתקשורת, הוכרז סכסוך עבודה במס הכנסה. העובדים דורשים תוספות שכר משמעותיות ותוספת כח אדם. אם המשא ומתן בין העובדים למשרד האוצר לא יעלה יפה, תהיה בידי העובדים בקרוב האפשרות להכריז על שביתה.
מעבר להלצות הטבעיות והצפויות בה עם ישראל תומך בזכותם של עובדי מס הכנסה לשבות ולא לגבות מסים, חשוב לציין שיש להם נקודה. מצבת כח האדם במשרדים שאנו מכירים התכווצה פלאים בשנים האחרונות וכח האדם מתוח "עד דק". יש משרדים בהם איכות השירות לאזרח (למשל- טיפול בפניות בכתב) התדרדרה לרמה שניתן להגדיר כבלתי נסבלת.
בשנים האחרונות, המדיניות של רשויות המס היא להעביר כמה שיותר מהנטל האדמיניסטרטיבי מכתפי עובדי מס הכנסה אל הנישומים. כך, למשל, קיימת כיום חובה להגיש דו"ח שנתי מקוון גם אם הנישום אינו נעזר במייצג או מיודע למיחשוב. עם זאת, עדין יש מטלות רבות יותר ויותר על מסגרת כח אדם מכווצת יותר ויותר. לכן, ניתן בפירוש להבין את העובדים.
כהערת אגב, ניתן להזכיר את הפוסט שלנו מ- 19/8/2011 בה אנו מלינים על ההתנהלות הפגומה של הממשלה באיתור ממלא מקום ליו"ר הרשות למסים. שוב, הרשות למסים אשר מפרנסת את כל משרדי הממשלה היא הילד המוזנח.
תאריך פרסום: 22/10/2011
דמי לידה בשנת 2010
על פי הודעה לעתונות של הביטוח הלאומי, המוסד שילם 177 מיליון ש"ח מענק לידה ל- 167,000 נשים שילדו בשנת 2010. מענק הלידה משולם במישרין ליולדת למימון ההוצאות הראשונות לטיפול בילוד.
בנוסף, המוסד לביטוח לאומי שילם 2.3 מיליארד ש"ח דמי לידה ל- 103,000 נשים, שהן 62% מכלל היולדות בשנת 2010, שהיו זכאיות דמי לידה. מדובר בתשלום הבא לפצות את היולדת על אובדן שכרה במשך חופשת הלידה.
בשנת 2010 נצלו את זכותם לקבל דמי לידה גם 360 גברים שהתחלקו עם האמהות בחופשת הלידה.
מכל פרטי המידע המעניינים לעיל, האחרון הוא המטריד מכולם- בוצע מהלך חוקי כה יפה המאפשר גם לגברים לקחת חופשת לידה, וכה מעטים הם הגברים המנצלים זכותם זו. חבל.
תאריך פרסום: 14/10/2011
חגים ותשלומים
לרגל חגי תשרי, הודיעו גם רשות המסים וגם המוסד לבטוח לאומי על דחיה במועד תשלום המסים עד ה- 26/10/2011. להקל על הציבור.
תאריך פרסום: 7/10/2011
שנה טובה
בפרוס עלינו שנת תשע"ב, צוות הפירמה מאחל לכל הגולשים והאזרחים שנה טובה ומוצלחת. שנת בריאות, אושר ועושר, הצלחה בכל ונחת.
תאריך פרסם: 28/9/2011
הוצאות טלפון כמשל
תקנות מס הכנסה אמורות להסדיר ולקבוע דברים אשר החוק אינו מפרש עד תומם. כך, למשל, יש תקנות לגבי השיעור המותר בניכוי מהוצאות הטלפון הסלולרי, הוצאות הרכב וכד'.
הבעיה היא שהתקנות מתעדכנות לעיתים רחוקות וכתוצאה נוצרים מצבים בהן התקנות פשוט לא מתאימות למצב בשטח.
דוגמה טיפוסית היא הוצאות טלפון קוי עבור מי שמנהל את עסקו מהבית (הציטוט מהתקנות עבר עריכה לטובת הקוראים):
(א) לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפון במקום מגוריו של הנישום, זולת אם הוכיח כי בית המגורים משמש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום
(1) היו הוצאות החזקת הטלפון בסכום שאינו עולה על 22,500 שקלים לשנה, יותר בניכוי הסכום בגובה 80% מהוצאות החזקת הטלפון או חלק הוצאות החזקת הטלפון העולה על 2,300 שקלים, לפי הנמוך;
יקום מי שחשבון הטלפון הקוי שלו גבוה משמעותית מ- 200 שקל לחודש. בעולמנו, כאשר אחוז כה עצום מהתקשורת עובר לחברות הסלולר, כאשר יותר ויותר משפחות כבר אינן מחזיקות טלפון קוי, מי שהותיר את ההוראה הזו פשוט חי בעבר.
בהנהלת הרשות למסים עסוקים בדברים שברומו של עולם כגון הדיווח המקוון ו/או מיזוגים שונים ומשונים. אבל את הדברים הקטנים, היום יומיים, של העסקים והעוסקים הפשוטים המהווים 80% מהאוכלוסיה (אם לא יותר) פשוט מזניחים.
תאריך פרסום: 23/9/2011
השקעה בדירה- רעיון טוב?
לאור הדיון הציבורי על מחירי הדיור, ולאור החוכמה העממית שהשקעה בדירה מהווה ברירת מחדל מוצלחת למי שרוצה להשקיע באופן בטוח, בדקנו על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את התפתחות מדד מחירי הדירות מאז ינואר 1994 ועד מאי 2011 (נקודת השיא במחירים).
כמובן שהבדיקה אינה מושלמת מכמה סיבות. למשל, אין דירה "ממוצעת" ויש דירות שעולות יותר או פחות. או, מי שרכש דירה לפני 16 שנים מחזיק היום בנכס "זקן" יותר. אולם מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהווים בסיס לא- רע להשוואה.
מאז ינואר 1994 ועד מאי 2011, עלה מדד מחירי הדירות בכ- 149.06%. עליה זו היא נומינאלית באותה התקופה עלה מדד המחירים לצרכן בכ- 104.59% ולפיכך, העליה הריאלית במחירי הדירות הנה כ- 21.73%.
בממוצע, עלו מחירי הדירות בתקופה בכ- 1.21% ריאלית לשנה. מי שהשקיע בדירה צריך להוסיף על עליית מחירים זו גם את שכר הדירה שקיבל (מקובל להניח תשואה של 4% לשנה).
האם תשואה זו סבירה? לשם כך צריך להשוות אותה לאלטרנטיבות- כמה ניתן לצפות להרוויח אם הכסף היה מושקע באפיקים אחרים, היתרונות והחסרונות של אותם אפיקים. כל אחד יעשה לעצמו את החישוב שלו, אנו מסתפקים בשתי תרומות: ראשית, הבאנו את האינפורמציה ושנית, מתברר שעם כל הצעקה, מחירי הדירות הם "לא כצעקתה"
תאריך פרסום: 9/9/2011
הדיווח המפורט- “הקלה"
כזכור, החל משנת 2012 כל עוסק מורשה אמור היה לדווח מדי חודש למדינה על כל חשבוניות המס שהוציא וקיבל- כולל מספרי הזיהוי של הלקוחות והספקים, מספרי החשבונית, סכום החשבונית וכד'. כדי להוסיף חטא על פשע- החוק דורש שכל חשבוניות המס תהיינה ממוחשבות ומספרי החשבוניות ייקבעו מראש על ידי המדינה לכל עוסק...
התקוממנו בעבר על החדירה הזו לפרטיותו של העוסק (מכל מדינות העולם, רק בצ'ילה יש רמה דומה של “האח הגדול”) שלא לדבר על הנטל האדמיניסטרטיבי שהדבר מטיל על העוסקים והמשק. כעת מתברר שגם משרד האוצר מודע לקשיים וכנראה לא ערוך בעצמו להתמודדות מלאה.
בהודעה שפורסמה בתאריך 25/8/2011 מודיע משרד האוצר כי בכוונתו ליזום שינוי חקיקה ש"יקל" על הציבור בכך שיצמצם את קבוצת החייבים בדיווח מפורט. לענייננו, על פי הצעת תיקון החוק, יחוייבו בדיווח המפורט "רק" חברות בערבון מוגבל שמחזור עסקאותיהן עולה על 500,000 שקל בשנה ועוסקים מורשים שמחזור עסקאותיהם עולה על 1,000,000 בשנה.
בהנחה שתיקון החוק יועבר, כבר עברנו על רשימת לקוחותינו והודענו למקרים ה"גבוליים" שיקפידו לא לעבור את התיקרות הנ"ל. יש אנשים בירושלים שאין להם מושג מה קורה בעולם האמיתי ולאמיתו של דבר, נראה שלא באמת אכפת להם.
תאריך פרסום: 2/9/2011
הקדמת תשלום קצבאות הביטוח הלאומי
המוסד לבטוח לאומי הודיע כי יוקדם תשלום קצבאות הביטוח הלאומי לרגל עיד אל פיטר.
קצבאות הביטוח הלאומי שהיו אמורות להיות משולמות ב-28/8/11 יוקדמו, וישולמו לחשבונות הבנק של כלל הזכאים כבר ביום 26/8/11.
הקצבאות שיוקדמו הן: זקנה ושארים, נכות כללית, ילד נכה, שירותים מיוחדים, מזונות, הבטחת הכנסה, נפגעי עבודה וניידות.
תאריך פרסום: 27/8/2011
נסרדישי כמשל
יו"ר הרשות למסים יהודה נסרדישי מונה לתפקידו בחודש אפריל 2007 כמנוי זמני בעקבות המשבר שהתגלע ברשות עם מעצרם של יו"ר הרשות דאז ביחד עם עוד מספר בכירים. המנוי הפך לקבוע ונסרדישי, משרת ציבור במובן הטוב של המילה המשיך בתפקידו (למרות שמועות ששר האוצר ביקש להחליפו).
האיש, שהוא מאנשי המפתח בניהול הכלכלי של מדינת ישראל היה אמור לפרוש לגמלאות ב- 30 באפריל 2011. באופן טבעי, היה על הנהגת המדינה (למעשה, שר האוצר) למנות לו מחליף זמן מספיק מראש כדי שתוכל להתבצע חפיפה מסודרת.
בפועל, ועדת האיתור לצורך מציאת ה"יורש" הוקמה רק ב- 30 במרס 2011, חודש בלבד לפני מועד הפרישה. כאשר הועדה סוף- סוף החלה לפעול היא ביקשה למנות אדם שלא עמד בתנאי הסף שלה עצמה. לאחר מכן המליצה לשר על אדם אשר השר לא קיבל את ההמלצה ונכון להיום (4 חודשים אחרי מועד הפרישה המתוכנן) אין מחליף מיועד.
כתוצאה, מועד פרישתו של נסרדישי נדחה שוב ושוב והאיש עדין מכהן בתפקידו.
מצד אחד, ניתן לאמר שלא נורא- המדובר באיש מקצוע מוערך ביותר, שעשה ועושה את תפקידו בצורה מעולה ובכלל- העניין של השלכתו של עובד טוב בהגיעו לגיל מסויים יש בכך טעם לפגם. הבעיה העיקרית (אם בכלל) היא שבהיותו מודע לקוצר ימיו בתפקיד סביר שהחלטות מסויימות נדחות ולא מתקבלות.
מצד שני- ככה מתנהלים? זה מה שהיינו מצפים מהאחראים על ניהול הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל? זה לא שתאריך הפרישה בא כהפתעה. זה לא שחל ארוע בלתי צפוי. הכל היה ידוע וניתן לתכנון מראש. אם השר והממשלה מתנהלים כך מול תהליך סטנדרטי ומקובל כיצד ניתן לבטוח בהם מול אירועים פחות צפויים ויותר דרמטים?
אם להסיק משהו ממקרה פרטי זה- יש לנו מה לדאוג...
תאריך פרסום: 19/8/2011
עוד נתונים על משבר הדיור
המוסד לבטוח לאומי פרסם נתונים משלו על הירידה בשיעור הבעלות על דירה בישראל בשנים 1999 -2009. על פי הנתונים, באותן 10 שנים ירד שיעור הבעלות על דירה כמעט בכל קבוצות הגיל בישראל כאשר רק בקבוצת הגיל של בני 55 ומעלה המגמה היתה שונה.
בנוסף, נבדק שיעור ההוצאה על שכר דירה מתוך כלל הוצאות הצריכה של אלו הגרים בשכירות. שוב, במשך השנים הורע מצבם של שוכרי הדירות כאשר ברוב המוחלט של המגזרים ההוצאה על שכר דירה עלתה ואפילו באופן חד.
כל אחד יכול ללמוד מהנתונים דברים שונים. אנו מעדיפים לציין שני דברים: ראשית, שמשבר הדיור מתפתח כבר למעלה מעשר שנים ושנית- אם המחליטים לא מתייחסים לסימני האזהרה ולנתונים המדאיגים, בסיכומו של דבר הדברים יתפוצצו להם בפנים.
תאריך פרסום: 6/78/2011
מדוע עלו מחירי הדיור?
המצוקה אמיתית וישנה בעיה אמיתית של מחירי דיור. ניסינו לשאול למה זה קרה, מדוע המחירים עלו באופן כה חד בשנים האחרונות.
עקרונית, המחיר אמור להקבע על ידי הביקוש וההצע. בשורות הקרובות ביצענו אמדן מהיר של הביקוש לדיור בישראל (כל הנתונים- ממוצע ל- 5 שנים בהתבסס על השנתון הסטטיסטי לישראל).
הביקוש העקרוני נאמד בתור מספר הזוגות הנישאים + חצי מהזוגות המתגרשים (כנראה שהמדובר באמדן חסר משמעותי בעיקר בגלל הלא נשואים החיים בגפם, אבל כאמדן ראשוני למטרתנו זו התחלה סבירה).
ההצע העקרוני נאמד בתור התחלות בניה + חצי ממספר הנפטרים
על פי הנוסחה לעיל הביקוש נאמד בכ- 57,000 דירות לשנה.
ההצע נאמד בכ- 52,000 דירות לשנה בממוצע.
כאשר אנו מדברים על הפרש ממוצע ב- 5 שנים, נוצר לנו עודף ביקוש לא מסופק של כ- 25,000 דירות. כאשר הביקוש עולה על ההצע- המחירים עולים
כל הדיבורים על הפחתת מחירי הדיור לא יועילו כל עוד מספר המבקשים לרכוש עולה על מספר הדירות המוצעות למכירה. זה כלל לא קשור לכסף אלא לנתונים הפיסים- מספר הדירות הדרושות.
המדינה רוצה הפחתה במחירי הדירות? נא לדאוג לבניה. כל מני "פתרונות קסם" מהירים לא יוכלו לפתור את הבעיה הפיסית של מחסור בדירות.
עם זאת, חשוב לזכור שבניה היא תהליך איטי ולכן כל פתרון שייושם, ידרוש שנים עד שישפיע משמעותית על השוק.
תאריך פרסום: 31/7/2011
ביזאר
כבעלי מקצוע בתחומי הכספים והכלכלה, אנו מחוייבים לקרוא ספרות מדעית המתפרסמת בתחום. אבל, לפעמים יש דברים הגורמים לנו לפחות לזקוף גבות ולצטט דברים כדי שיידע הקורא מה קורה (פעם קודמת עשינו זאת ב- 22/5/2008).
מחקר חדש, שבדק את הקשר בין גובה הצמיחה הכלכלית לבין גודל איברי המין של גברים, העלה כי קיים יחס הפוך בין השניים וכי גרף הקשר ביניהם הוא בצורת U (בטוקבקים המקושרים למאמר המקורי ניתן למצוא את כל התגובות המשעשעות הצפויות).
מה שמעניין הוא שבקישור למחקר המלא (מועמד בהחלט מכובד לפרס איג נובל) יש טבלה מלאה ומסודרת של מדינות על פי הפרמטרים הנבדקים. בעוד הספרות המחקרית מלאה בטבלאות השוואתיות המראה לקוראים אילו מדינות מובילות ואלו בתחתית הטבלה מבחינת צמיחה כלכלית, כאן ניתן לקוראות לראות אלו מדינות מובילות (זעיר, אקוודור, קונגו וגאנה) ואלו בתחתית הרשימה (קוריאה הדרומית, תאילנד, הודו) מבחינת הפרמטר האחר...
תאריך פרסום: 22/7/2011
נצחון קטן, אבל גדול
השבוע פסק בג"ץ בתביעתה של לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) כי האוצר חייב לעדכן את דמי האש"ל בגין השנים 2009 & 2010 ולאפשר תביעת הוצאות אש"ל סבירות.
כידוע, הסכום המותר להוצאות אש"ל עומד מאז שנת 1985 על 7 שקלים ליום ולא עודכן עד שבוטל בחקיקה החל מ- 1/1/2011. לה"ב טענה כי התוצאה אינה סבירה והיה על האוצר לעדכן את הסכומים ובית המשפט העליון הצדיק אותה.
מצד אחד, המדובר ביותר טרחה מתועלת. האוצר ייאלץ כעת להוציא הנחיות כיצד לתקן את הדו"חות לשנים 2009 ו- 2010 כדי לתבוע את ההוצאות על פי פסק הדין. להערכתנו, מעטים הנישומים שאכן יעשו זאת בחשבון הפשוט שהטרחה עקב ההוראות החדשות (ואין ספק שהן תהיינה קשות לביצוע) לא שווה את התועלת.
מצד שני, בית המשפט העליון שלח מסר חד וחריף למחוקק. נקבע כי העובדה שלשר יש את הזכות להתקין ולעדכן תקנות מהווה חובה שעליו לעמוד בה. כלומר, אי אפשר להסתפק בחקיקה שתישאר רדומה אלא יש גם לפעול באופן אקטיבי.
ספר החוקים, במיוחד בתחומי המסים, מלא בהוראות שאינן מיושמות מאחר ולא הותקנו תקנות ו/או התקנות מיושנות ואינן מתאימות למציאות הכלכלית כיום. כעת, בעקבות פסק הדין, יש לנו את מלוא הזכות לתבוע מהמחוקק למלא את חובתו ולחוקק.
תאריך פרסום: 16/7/2011
גיל הפרישה לנשים ו/או בכלל
אנשים רבים והתלהמות רבה התפרצו לאחרונה לאור כוונת המדינה להעלות את גיל הפרישה המזכה נשים בקיצבת זיקנה. רוב הצועקים (ולשם ההגינות, הצועקות) עשו זאת מתוך נקודת המבט הפרטית והאינטרס האישי/ סקטוריאלי כשלאמיתו של דבר, העובדות הקשיחות לא משנות להם.
אז אולי כדאי להגיד את הדברים בקול רם וברור. לא משנה מה ההחלטה שתתקבל היום, אבל בתוך כמה שנים גיל הפרישה יעלה ויעלה בהרבה. זה עניין של חשבון פשוט- למוסד לבטוח לאומי פשוט אין את הכסף כדי לשלם את קיצבאות הזיקנה מגיל 62 או 67 עד סוף חיינו. החלטות פופוליסטיות שונות יכולות לדחות את רוע הגזירה במספר שנים ובהזדמנות זאת להחמיר את המצב אבל לא ניתן לשנות את העובדות: אנו חיים יותר שנים, בגיל 67 אנו בריאים וכשירים יותר מהורינו כשהיו בגיל זה וכמות המשאבים שיש למוסד לבטוח לאומי או למדינה מוגבלת.
סביר שבסיכומו של דבר, יהיה מהלך שישלב לפחות חלק מהמרכיבים הבאים: דחיה של גיל הפרישה, פגיעה בקצבאות הזיקנה והעלאת דמי הביטוח הלאומי בהווה. כל אחד מהמהלכים יש לו את המחירים שלו, אבל לחוקי הטבע כוח משלהם.
קרנות הפנסיה הותיקות בזמנו גילו זאת כאשר הגיעו לגרעונות אקטוארים עצומים ונדרשה התערבות ממשלתית שכללה את כל הגורמים לעיל. אזרחי יוון מגלים זאת כיום וגם תורינו יגיע. מדיניות של בת יענה לא תועיל לאף אחד מאיתנו.
תאריך פרסום: 9/7/2011
עדכונים למעסיקים
השבוע הודיע הבטוח הלאומי על מתן אפשרות למעסיקים על האפשרות להגיש תביעה לדמי לידה בעבור העובדות באופן אוטומטי (למעשה, באופן דיגיטלי). המדובר בשירות נוסף נחמד אבל לא הרבה יותר מכך מאחר והנתונים עוברים בכל מקרה אוטומטית לביטוח הלאומי מבתי החולים.
מתאריך 1/7/2011 מזכיר משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה על העלאת שכר המינימום ל- 22.04 שקל לשעה. המהלך הנו במסגרת הסכם כולל אשר על פיו יהיו העלאות נוספות של שכר המינימום בשנת 2012.
תאריך פרסום: 25/6/2011
כמה חכם להיות חכמולוג?
אדם יקר לי העובד בבית קפה סיפר לי על פשיטה של מס הכנסה- החברים הגיעו, השביתו את המקום לכמה שעות, שאלו הרבה שאלות, לקחו הרבה חומרים, וגם לקחו איתם את כל מחשבי בית הקפה.
עד שהמחשבים יחזרו, יעבור זמן ובינתיים בית הקפה צריך להמשיך ולהתנהל.
מתברר (לאחר זמן) שמישהו בנה "מעקף" לתוכנה מסויימת לניהול בתי קפה ומסעדות המאפשר מחיקת הכנסות והעלמתן מפני רשויות המס. לכן, מס הכנסה פשט על רבים (אם לא כל) ממשתמשי אותה תוכנה.
בנוסף לכך שהעלמת מס היא פשע ובלתי מוסרית, שיטה זו להעלים גם מסוכנת. אתה משתתף באותה פריצה עם עשרות ואולי מאות שותפים (אותו בית תוכנה וכל לקוחותיו). לפיכך, מספיק שאחד מכל אותם עשרות יילכד וכבר השלטונות תופסים אוטומטית עשרות ואולי מאות מעלימי מס. חשוב לזכור שהעלמת מס היא פשע שעונשו בצידו והעונש עלול לכלול, בנוסף להרבה מאוד כסף גם כלא.
מה הלקח? גם להעלים מס צריך לדעת.
תאריך פרסום: 18/6/2011
תשואת וכדאיות קופות הגמל
בשנים האחרונות, תעשיית קופות הגמל נמצאת בירידה מתמדת. כך, למשל, בשנת 2010 הסתכמה הצבירה השלילית נטו של הענף בכ- 3 מיליארד שקל. קיימות מספר סיבות לתופעה זו, המרכזיות שבהן היא הפגיעה התדמיתית הקשה של הפסדי שנת 2008 והפגיעה באטרקטיביות עקב שינוי תנאי הקלות המס שהפעיל משרד האוצר.
עם זאת, כלל לא ברור שהדברים מוצדקים. בטבלה הבאה מוצגים נתוני התשואה של קופות הגמל וההשתלמות הציבוריות הגדולות ביחד עם הממוצע לכלל התעשיה:
| תשואה | תשואה שנתית ממוצעת לתקופה | |||
| לשנת 2010 | 3 שנים | 5 שנים | 1/99-4/11 | |
| הראל עצמה כללי | 10.01% | 5.10% | 6.33% | 7.85% |
| פסגות גדיש כללי | 10.53% | 6.27% | 7.14% | 8.14% |
| תמר | 12.06% | 8.20% | 8.72% | 8.83% |
| פסגות גמל כללי | 10.12% | 6.88% | 8.17% | |
| מגדל קהל השתלמות | 10.40% | 5.30% | 5.98% | 7.36% |
| פסגות כנרת כללי | 10.12% | 2.48% | 4.55% | 6.86% |
| דש - השתלמות | 11.52% | 7.48% | 8.00% | 10.26% |
| ממוצע הקופות הגדולות | 10.68% | 5.96% | 6.99% | 8.22% |
| ממוצע כלל התעשיה | 9.92% | 6.16% | 6.93% | 8.08% |
הטבלה מראה כי הענף כולו (והקופות הגדולות כמייצגות) מציגות תשואות סבירות למדי. בשנת 2010 התשואה נעה סביב ה- 10% וגם ממוצעים תקופתיים (3 שנים, 5 שנים והתקופה המכסימלית לה ניתן למצוא נתונים במערכת גמלנט) מציגים תשואות סבירות בהחלט.
מה המסקנה? לאור המצב החוקי של הטבות המס, ייתכן ואין הצדקה להפקדות נוספות בקופות הגמל (קרנות ההשתלמות עדיין מייצגות אפיק השקעה אטרקטיבי ביותר). אולם משיכת כספים מאותן קופות אינה בהכרח החלטה טובה- בוודאי לא בלי שהחוסכים יידעו על אפיקים מועדפים להפקדת כספם.
תאריך פרסום: 10/6/2011
רכב- רכישה או ליסינג?
לא פעם, כרואי חשבון, אנו נשאלים על ידי לקוחותינו על האפשרות לליסינג לעומת רכישת רכב. הכוונה היא לליסינג תפעולי מאחר וליסינג מימוני הוא, לאמיתו של דבר, רכישת רכב בהסדר תשלומים. השאלה "צפה" השבוע שוב כאשר הוצג בפנינו דגם מכונית מסויים מאוד מרגש ובמחיר אטרקטיבי למדי.
ישנם מומחים לרכבים (למעשה, לכלכלה או "מסחר" הכרוכים בתחום) אולם להלן דעתנו האישית, לאור בדיקות מסויימות שערכנו. יודגש כי התובנות שלנו הן באופן ממוצע כך שיש מקרים רבים בהם התשובה תהיה שונה. כמו כן, איננו מביאים כלל בחשבון את הערך הרגשי הכרוך בבחירה.
מהבחינה הכלכלית, המשתלם ביותר הוא לרכוש מכונית יד שניה (כנראה מחברת ליסינג או השכרה). חשוב לבדוק היטב מה אתה רוכש, ממי וכד' אולם כלכלית זו העסקה הטובה ביותר. רכוש מכונית מחברת ליסינג, החזק בה 3 שנים גם בהנחה שאז מחיר השוק שלה יהיה אפס. ההמלצה לוקחת בחשבון גם את ההנחה שבמהלך התקופה יהיה לך תיקון גדול (נאמר, שיפוץ גיר) אחד.
אם אתה מעדיף מכונית חדשה (ענין של העדפה אישית- יש מי שמוכן לשלם על כך), ברוב המקרים ליסינג תפעולי מציע עסקה כלכלית יותר טובה מאשר רכישת מכונית חדשה. הסיבה היא שחברת הליסינג עם אלפי כלי הרכב שלה, רואה מבנה עלויות נמוך בהרבה מאשר אנו כבעלי מכונית אחת. על כך צריך להוסיף, כמובן, את הנוחות העדיפה של שירות מחברת הליסינג. אגב, מבחינת המסוי ההבדלים בין ליסינג לרכישת מכונית חדשה זניחים.
לסיכום, השאלה היא שאלה של העדפות וסטטיסטיקה: אם אנו רוצים לחיות בעולם של וודאות ונוחות, הרי שבמרבית המקרים הליסינג הוא הפתרון המועדף. מצד שני, מי שחשוב לו הוא החסכון הכספי (והוא מוכן "לשלם" לפעמים בטרחה וטרדה), עדיף לו מכונית יד שניה.
תאריך פרסום: 4/6/2011
עדכונים מהרשות למסים
לפעמים, אנו כועסים ובצדק. כפי שהודענו בעבר, לשכות ההדרכה לציבור במדינה אמורות היו להסגר בתאריך 19/5/2011 למרות שהמועד החוקי להגשת הדו"ח השנתי נדחה עבור מרבית המיוצגים אל מעבר לתאריך זה. בתאריך 22/5/2011 התעשתו במס הכנסה והודיעו על הארכת פעילותן של הלשכות המשרתות את הציבור עד לתאריך 15/6/2011. עדין פחות מאשר בחו"ל (תל אביב) אבל שיפור מסויים.
שעות הקבלה במע"מ שונו. עד עתה קבלת קהל במע"מ החלה בשעה 8:00 בבוקר (בשונה ממס הכנסה, למשל, אשר שם קבלת קהל החלה בשנה 8:30). מעתה, נוצרה אחידות במערכת וגם קבלת קהל במע"מ מתחילה בשעה 8:30.
תאריך פרסום: 27/5/2011
לשכת ההדרכה לציבור- זמן פציעות
לשכות ההדרכה לציבור מיועדות לסייע לחייבים בהגשת דו"ח שנתי במילוי הטפסים. המדובר בשירות חינמי ואנונימי הניתן על ידי פקידי השומה (משרדי מס הכנסה) ומיועד בעיקר לאותם נישומים המעדיפים להתמודד עם הנושא בכוחות עצמם ולחסוך את שכר הטרחה של בעלי המקצוע. זה שירות הקיים מזה שנים רבות וראוי לכל שבח.
כפי שהודענו בעבר, במדינת ישראל 2011, שירות זה יסתיים ביום ה' הקרוב- 19/5/2011 (בתל אביביסטאן הוא יימשך עוד למעלה מחודשיים). המשמעות היא שמי שטרם הגיש את הדו"ח השנתי שלו ורוצה להעזר בשירות הזה, כדאי שימהר.
אנו ב"זמן פציעות"- מי שרוצה עזרה מקצועית (סבירה בהחלט!) בחינם שיזדרז ויגש אל משרדי מס הכנסה הקרובים עוד השבוע- אחרי זה, יהיה עליו להתמודד עם העניין בכוחות עצמו ו/או לפנות לעזרה מקצועית בתשלום. אגב, יוזכר כי חוברת "דע זכויותיך וחובותיך" טרם הגיעה למשרדי פקיד השומה...
כמובן שלתושבי מדינת תל אביב הודעה זו אינה רלוונטית- להם יש חוקים ותנאים אחרים ומשופרים.
לכן- הבה נזדרזה.
תאריך פרסום: 14/5/2011
לקראת יום הזכרון- מספרי המוות
לקראת יום הזכרון, מתפרסמים הנתונים האיומים על מספר החללים. על פי ספירת מערכת הבטחון, קרוב ל- 23,000 אנשים קיפחו את חייהם במערכות ישראל ופעולות איבה מאז שנת 1860 (151 שנים). אנו מחבקים כל אחד ואחת מהמשפחות השכולות באהבה וחמלה.
אבל, עם כל הצער והיגון, מספר זה קטן בהרבה ממספרם של קורבנות תחום שונה של חיינו- תאונות הדרכים. מאז תחילת הסטטיסטיקה המסודרת בשנת 1951 ועד היום, למעלה מ- 25,000 אנשים מתו כתוצאה מתאונות דרכים. מספר מחריד.
הממצא לעיל אפילו חמור יותר אם ננטרל את מספרם של חללי מלחמת העצמאות (כ- 6,000 במספר) מאחר והמדובר באמת בארוע ייחודי ויוצא דופן. במקרה כזה, המשמעות היא שעל כל שני חללים במערכות ישראל ובפעולות האיבה יש לנו 3 הרוגים בתאונות דרכים.
על פי הודעת המוסד לבטוח לאומי, 981 אזרחים נהרגו בפעולות איבה משנת 2000. באותה תקופה מתו קרוב ל- 5,000 אנשים בתאונות דרכים. עשו את החשבון לבד ונא לזכור שהיו לנו באותן שנים לא מעט קונפליקטים צבאיים עם שכנינו/ דודינו.
עד כמה שזה מחריד, את חללי מערכות ישראל ניתן להבין. זה חלק מה"מחיר" של שיבתנו בארצנו והמאבק על קיומנו. את תאונות הדרכים הרבה יותר קשה להסביר או להבין- על מה אנשים מתים.
לכן, אזרחים ותושבים יקרים ואהובים- אנא, נהגו והתנהגו בזהירות ובחוכמה.
תאריך פרסום: 7/5/2011
חוברת "דע זכויותיך וחובותיך"
בתאריך 26/4/2011 פרסם מס הכנסה את חוברת "דע זכויותך וחובותיך" לשנת 2010. החוברת נועדה לאותם מגישי דו"חות המבכרים להגיש את הדו"חות השנתיים שלהם בכוחות עצמם, ללא סיוע מקצועי. כרגיל, החוברת כתובה בצורה בהירה ונוחה וגם אנו, אנשי המקצוע, מסתייעים בה רבות.
בהזדמנות זאת, יוזכר לאותם אזרחי ישראל המבקשים להסתייע בלשכות ההדרכה לציבור של מס הכנסה להזדרז מאחר והלשכות תהיינה פתוחות רק עד ה- 19/5/2011 ואחרי זה יצטרכו הנתינים להתמודד בכוחות עצמם עם המטלה (או להגר לתלאביביסטאן)
תאריך פרסום: 29/4/2011
חג שמח
השנה, לפחות מהבחינה הכלכלית, איחולי "חג שמח" יש להם על מה להתבסס. סדרה ארוכה של נתונים מצביעים על כך שבמדינת ישראל יש שגשוג.
התמ"ג עולה, האבטלה יורדת ומספר המשרות הפנויות (= הביקוש לעובדים) עולה. התחלות הבניה עולות, ועוד נתונים רבים אחרים כולם מצביעים בכוון אחד- אנו בצמיחה. גם מי שלא מסתכל על הטבלאות היבשות מודע למספר הגדול של ישראלים שבחרו לחגוג את היציאה מעבדות לחרות בחו"ל...
נכון, הצמיחה אינה מתפלגת באופן שווה בין כל המגזרים וחוסר השוויון זועק לשמים. אמת, אנו עדיין מתקשים להאמין ששכר המינימום יעלה כפי שהובטח ב- 7/2011 וב- 1/2012 אבל עדיין בסיכום ניתן לראות יותר פריחה מאשר עננים קודרים.
אגב, בניגוד לנבואות השחורות, לפחות באגן ההיקוות של הכינרת לא היתה שנה שחונה כלל וכלל.
חג שמח
תאריך פרסום: 22/4/2011
שי לחג משלטונות המס? לא ממש
מס הכנסה הודיע כי המועד החוקי להגשת הדו"חות השנתיים עבור שנת 2010 יידחה ל- 30/6/2011 (עבור מרבית הנישומים) או 30/5/2011 (מיעוט הנישומים). בהודעה מוזכר, כמובן כי "כבכל שנה, מפעילה רשות המסים לשכות הדרכה לסיוע במילוי הדוח השנתי"
מה שמס הכנסה לא מציין היא העובדה המצערת כי במדינת ישראל, אותן לשכות ההדרכה תיסגרנה זמן רב לפני המועד החוקי להגשת הדו"ח כך שהישראלים שימתינו לרגע האחרון ייתקלו בדלתות סגורות. מצד שני, בתלאביביסטאן לשכות ההדרכה תהינה פתוחות לציבור גם אחרי המועד האחרון להגשת הדו"חות. חשוב לחזור ולהזכיר כי בתל אביב יש ספר חוקים שונה מאשר בישראל.
הבטוח הלאומי אף הוא "הולך" לקראת מקבלי הקצבאות בפסח והודיע על הקדמת מועד התשלום ל- 14/4 עבור חלק מהקצבאות ול- 22/4 עבור מרבית הקצבאות (בהן זיקנה והבטחת הכנסה).
ואנו שואלים "למה"? אם כבר החלטתם ונזכרתם שבחג הפסח ההוצאות גדולות- למה לא לעשות את המהלך כמו שצריך ולתת לכולם את המענק בהקדם? מה יועיל הכסף שיתקבל ביום שישי 22/4 לאנשים שיש להם את הוצאות הפסח לפני? תזכורת- גם יום א' 24/4 הוא ערב חג כך שחלק גדול מאותם נזקקים הנשענים על הקצבאות יוכלו להשתמש בהן בפועל רק ב- 26/4. עוד דוגמה לאליה וקוץ בה...
כרגיל, מתנות מהמדינה? אל תמהר לשמוח.
חג אביב שמח לכולנו
תאריך פרסום: 15/4/2011
שתי מדינות לשני עמים
ידוע מזמן כי בגבולות הישות המתקראת "מדינת ישראל" קיימים שני עמים נפרדים בשתי מדינות שונות המוגדרות די- טוב מבחינה גיאוגרפית: מדינת תל אביב המאוכלסת על ידי תל אביבים (או גוש דן, למרחיבים) ומדינת ישראל הכוללת את כל היתר.
שתי המדינות מתנהלות באופן שונה, התרבות שלהן שונה, הכלכלה והעסקים שונות והשירות שהן מקבלות מהשלטון שונה לחלוטין. ועל כך אני רוצה לדבר כאן.
כבשנים קודמות, מס הכנסה פתח לשכות הדרכה לציבור בהן מסייעים עובדי האגף לציבור למלא את הדו"חות השנתיים שלו. המדובר בשירות מבורך לאותו מגזר אוכלוסיה המעדיף שלא לפנות לעזרה מקצועית בתשלום.
על פי הודעת מס הכנסה, בכותרת האלגנטית של "עוזרים לכם לשמור על מצב דוח טוב" תהיינה לשכות ההדרכה לציבור פתוחות עד ליום חמישי 19/5/2011 (כולל).
אבל, בהמשכה של אותה הודעה בדיוק נאמר כי הלשכה בתל אביב וגוש דן תישאר פתוחה עד ליום חמישי 28/7/2011. כלומר, למעלה מחודשיים נוספים.
למה? מדוע? הכיצד?
תיאורטית, לכל אזרחי המדינה מגיע אותו שירות מהמדינה, לא? האם ניתן להחליט שבחיפה או ירושלים (ירושלים!) התקציב לחינוך / משטרה / בריאות לתושב יהיה נמוך יותר מהתקציב לתושבי מדינת תל אביב? האם מישהו מעלה על דעתו שבבחירות יוכרז כי הקלפיות בתל אביב ייסגרו בשעה 22:00 אבל בנתניה או ערד הן תיסגרנה בשעה 18:00?
נכון שיש שווים ויש שווים יותר, אבל כמו שנאמר בבדיחה הידועה "לא מהמקפצה". ניתן לחשב גם כמה תושבי תלאביבסטאן שווים יותר מתושבי מדינת ישראל: בהבאה בחשבון של ימי עבודה (בניטרול ימי שבתון וחגים) התל אביבים שווים בערך פי 2.5 יותר מהישראלים.
אגב, הביטוי "שווים יותר", בספרו של ארוול השווים יותר הם החזירים...
זה שלשכת ההדרכה פתוחה זמן נוסף- טוב ויפה ואפילו כל הכבוד. אבל למה רק בתל אביב? נישום שמסיבות כלשהן (רשלנות שלו או סיבות אובייקטיביות) לא הספיק להגיש את הדו"ח עד אמצע מאי (לפני המועד החוקי האחרון להגשה)- מה הוא יעשה?
אם הוא תושב גוש דן או יכול להגיע בקלות אל גוש דן? יש לו פתרון.
אבל אם הוא תושב באר שבע או טבריה? שיילך לעזזל.
במחשבה שניה- מי הוא זה שבאמת צריך ללכת לעזזל?
תאריך פרסום: 7/4/2011
שיפורים באתר המוסד לבטוח לאומי
המוסד לבטוח לאומי הוסיף לאתרו שני שירותים מקוונים לתועלת המבוטחים (בעיקר- השכירים שבהם)
א- בקשה להחזר דמי ביטוח שנוכו יתר על המידה
ב- בקשה לקבלת אישור לתיאום דמי ביטוח
תאריך פרסום: 2/4/2011
לוחות זמנים? תלוי עבור מי
רובינו נחשפנו בשבועות האחרונים לפרסומות המשעשעות של אלי יצפאן ברדיו, באינטרנט, בעיתונות ואיפו לא על "מענק הכנסה" הידוע יותר בשמו "מס הכנסה שלילי". באופן טבעי, אנשים שואלים אם זה מגיע גם להם ואיך הם יכולים לקבל את זכויותיהם.
מה שלא נאמר ברדיו ונכתב במודעות העיתונים באותיות מאוד קטנות זה משפט המחץ "הגשת בקשות לקבלת המענק מ- 1.1.2012”. כלומר, רק בעוד קרוב לשנה (ולמעשה, יותר משנה) ניתן יהיה להתייחס לפרסומת הזו כאל משהו רלוונטי. מי יזכור אותה אז?
מה המטרה של השקעת הכספים כעת? כמובן פרנסה למפרסמים השונים, אבל מה תועלתה לציבור? אפס מאופס. מישהו לא מתחשב בשעון או בלוח השנה כאשר הוא פונה אל הציבור.
זה לא המקרה היחידי שבו המדינה מתייחסת לזמנים באופן, איך נאמר, ליברלי.
בתאריך 13/2/2011 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בעניין קרלוס בגס בע"מ ואחרים נגד פקיד השומה תל אביב- יפו 1. הנושא שנידון באותו משפט הוא השלכות המס של עסקאות שבוצעו בשנת 1999. הערעור לבית המשפט על קביעת פקיד השומה הוגש בשנת 2004 וכעת, בשנת 2011 ניתן פסק הדין. יעשה הקורא את חשבונות הזמנים לעצמו.
ינסה הנישום התמים להתייחס ללוח הזמנים באותה גמישות וסובלנות בה נוהגת המדינה. מה היחס ו/או הקנסות שהוא יקבל? מפחיד. אבל כנראה שמה שמותר לפריץ אסור לאריס...
תאריך פרסום: 25/3/2011
על ביקורתיות ורצינות
יש לי לקוחה, חברה העוסקת בייעוץ שיוקי- היא תעזור לך לנתח את קהל היעד שלך, דרכי הגעה אליו, מסרים וכד'. היא טובה במקצועה, אבל מדווחת על לא מעט קונפליקטים כאשר פונים פוטנציאלים מגלים שהם אלו שיצטרכו לבצע את המכירה עצמה. אין תחליף לכך שבעל העסק יהיה זה שיפנה אל הלקוחות, ינהל איתם את המשא ומתן ועוד'.
לא פעם בעלי עסק (לרוב, מקצוענים בתחומם) מנסים לגייס איש מכירות שיעשה עבורם את החלקים שהם לא אוהבים. ברוב הפעמים זה ייגמר בכשלון מאחר ואף אחד לא יכול למכור את המוצר שלך כמוך. לאנשי מכירות יהיה, באופן טבעי, את סדר הקדימויות והחשיבויות שלהם עצמם. יותר מכך- המכירה או המוכרן הוא "רק" שלב אחד בתהליך השיווקי הכולל שהוא כולו באחריות בעלי ומנהלי הפירמה.
בעידן בו אנו חיים, יותר מדי אנשים ויותר מדי פעמים מחפשים פתרונות "אינסטנט". סורי לאכזב את הקוראים והגולשים, אבל אין דבר כזה אינסטנט. רוצים דוגמה פשוטה? נסו להשוות את טעמו של פודינג האינסטנט שמכינים מהקופסה לפודינג שסבתא נהגה להכין בזמנו במשך כמה שעות של עבודה קשה.
אנו נתקלים בכך גם במקומות נוספים ורבים. למשל, בקריאת ספרי הדרכה מסוג "שפר את חייך/ עסקיך במו ידיך". לא מעט אנשים קוראים ספר ניהול ויזמות, נאמר "אבא עשיר אבא עני" ואז מגיבים בביקורת שהמדובר בספר שטחי ושבלוני (וזה נכון). הדבר בולט במיוחד בעולם האינטרנט שבו הפורומים, בלוגים ושאר הכלים מוציאים לפעמים את הרע מהאדם.
הבעיה היא שלעיתים רחוקות בלבד אנו נתקלים בתגובות כגון "ניסיתי, הלכתי לאורך כל הדרך שהוא מציע, השקעתי כחצי שנה ועשיתי את כל מה שצריך ולא הגעתי לתוצאות". הרבה יותר קל לתקוף ו/או לזלזל מאשר להתמיד. אגב, גם תגובות כגון "קראתי, אבל הדרך המוצעת לא מתאימה לי/ לאופיי/ לאישיותי" נדירות למדי.
כל כך קל לפסול, כל כך קשה לנסות ולהתמיד. דוגמה אחרת היא מערכות השיווק הרב שכבתי (MLM). מרבית המבקרים קוראים לשיטה "פירמידה" אבל מבחוץ. מעטים האנשים שבאמת ניסו את השיטה, הלכו במסלול המוצע כפי שנדרש ועדיין יקראו לשיטה (לגיטימית) זו בשמות גנאי גם אם ימשיכו בכוון אחר.
יש מרשמים להצלחה. מרבית המצליחנים מספרים את סיפורם ומגלים בחפץ לב את השיטה שהביאה אותם להצלחתם. קל ללמוד זאת, ספר זה דבר זול וזמין. ייתכן שהשיטה של מצליחן X לא תתאים לקורא Y, אבל השיטה תלמד את הקורא משהו חשוב בהרבה- היא תלמד אותו משמעת, התמדה, הקפדה על כללים, מעקב אחרי הדרך. נסו לשאול אנשי חינוך: הרבה יותר חשוב מהחומר הנלמד בבית הספר זה ללמוד את התהליך הלימודי עצמו. החומר הוא דבר קל ופשוט יחסית.
מה המסקנה? מה אני רוצה להגיד כאן לקוראי? לפני שתפסול, נסה. בחר את הדרך שנראית לך ובאמת נסה ללכת לאורך דרך האבנים הצהובות שלה. ואם בחרת לא ליישם שיטה מסויימת, אל תמהר לפסול או להשמיץ אותה- יש מי שהיא עבדה עבורו ואתה לא באמת יודע כדי לשפוט.
תאריך פרסום: 12/3/2011
הצד של המעביד
מול סיפורי האימה של עובדים על ניצול, עושק והתעמרות של מעבידים, יש גם מקרים הפוכים- שבהם מנצלים עובדים את הסימפטיה הטבעית כלפיהם בהיותם לכאורה הצד החלש במערכת היחסים לצורך "חליבת" תנאים שאינם מגיעים להם. בחרנו הפעם להביא שני מקרים שאנו מכירים אישית ועומדים מאחורי כל העובדות המתאורות בהם:
מ' הוא בעל חנות בן 89. העובדת (האחת) שלו הגיעה לגיל פרישה והודיעה לו על רצונה לעזוב. מ' החליט שבגילו אין ברצונו להכשיר עובדת חדשה ולכן יסגור את החנות. להפתעתו, קיבל מכתב מעורך דין של העובדת בקשר לזכויות המגיעות לה (בלי שיחלוק כלל על זכויותיה).
מ' הורה לרואה החשבון שלו להכין תחשיב מלא של כל הזכויות המגיעות לעובדת ושילם לא את מלוא הסכום. במקביל לקבלת הכספים, חתמה העובדת על אישור קבלה ואי קיום תביעות נוספות.
למחרת ביצוע התשלום, קיבל מ' זימון לבית הדין לעבודה בתביעתה של העובדת נגדו. בגיל קרוב ל 90, לאחר שמעולם מימיו לא תבע ולא נתבע, צריך האיש לשכור עורך דין ולהתמודד עם תביעה בגין כספים שכבר שילם!
המקרה השני הוא סיפורו של י'. י' שכר את מ' לשלושה חודשים כדי להחליף עובדת אחרת שלו שיצאה לחופשת לידה. בהודעה על תנאי העבודה נאמר במפורש שהמשרה מוגבלת לשלושה חודשים. במהלך אותם שלושה חודשים הודיעה לו מ' כי היא בהריון.
לשאלתו של י' הסבירה לו מ' כי היא לא תהיה זכאית לדמי לידה מאחר ואין לה את תקופת ההכשרה הנדרשת. לכן, החליט י' (בניגוד מפורש לעצת עורך דינו שהמליץ "תזרוק אותה מיד"!) להמשיך ולהחזיק את מ' עד הלידה כמעשה של חסד כדי שתקבל את דמי הלידה.
בגין המעשה הטוב שלו, נתבע י' מייד אחרי תום חופשת הלידה על ידי מ' כדי שישלם לה חודשיים משכורת, פיצויי פיטורין ועוד כהנה וכהנא. י' שכל מה שרצה וניסה הוא להוסיף קצת טוב לעולם ולעובדת שלו נתבע לשלם סכומים וכאשר התייעץ עם משפטן התשובה שקיבל היא "תתכונן לשלם, אף אחד לא יקשיב לך בבית הדין לעבודה".
מה המסקנה? מה הלקח? שלעיתים המעביד צודק ולא ברור שהאמת נמצאת עם המקופחים והמסכנים לכאורה. אם יקום מחר מעסיק ויגיד "אני מנוול כהגנה עצמית לפני שיתנוולו אלי" לא ברור שאדע מבחינה מוסרית מה לענות לו.
תאריך פרסום: 4/3/2011
האנומליה של הסיכון
מושכלה בסיסית בשוק ההון היא קיומו של מתאם בין התשואה לבין רמת הסיכון. ככל שהתשואה החזויה על השקעה גבוהה יותר, כך המדובר בהשקעה יותר מסוכנת. מתברר שאחת האנומליות הבלתי מוסברות בשוק ההון היא שהתיאוריה בעניין זה לא עובדת.
במאמר חדש, פרי עטנו אנו בודקים את המצב בארץ. האם ההשקעות הפחות מסוכנות אכן יותר רווחיות גם כאן? מתברר שהתשובה חיובית.
קריאה נעימה.
תאריך פרסום: 25/2/2011
סיפור אימה
יש לי לקוח וחבר א' שלאחרונה שאל אותי מתי יגיע החזר המס המגיע לו. ורק אז התברר לי שהוא קיבל לפני כשלושה שבועות את השומה (תדפיס ממס הכנסה המפרט את חשבון המס- כמה מגיע לו, למה וכד').
התחברתי למחשב מס הכנסה ואמרתי לו "הכסף נכנס אתמול לחשבון בנק XYZ”. תגובתו היתה "אלוהים אדירים, זה חשבון הבנק של גרושתי". עכשיו השגת הכסף בחזרה תהיה קלה ופשוטה כמו לשכנע את הרב ליאור והשיח דרוויש לאכול ביחד את החזיר בכנסיה...
מה שהופך את הסיפור לרלוונטי ושווה דיווח זו העובדה שעל השומה מודפס בבירור חשבון הבנק אליו יבוצע ההחזר. אם א' היה מעביר לנו את השומה כשהגיעה, היינו מזהים ומתקנים את הטעות מראש. כעת, א' “שלנו" כמו שאר האלפים (מבית הנשיא, ממשרד התחבורה, מהמשרד לבטחון פנים ואפילו א' שהוא אורי בר לב) סתם נדפק...
נישום יקר, אל תהיה כזה- כאשר השומה מגיעה, אם אתה לא יודע איך קוראים את סיפור האימה הזה, תן למקצוען- כדי שיהיה סוף טוב...
אגב, כנראה שכספו של א' שלנו יינצל, אבל זה יותר מזל משכל.
תאריך פרסום: 18/2/2011
עליסה באץ המראה- עדכונים
בזמנו פרסמנו מאמר שבו הראינו את הקצב המסחרר שבו מתעדכנת פקודת מס הכנסה ושאלנו "האם מישהו יכול לעכל חמישה תיקוני חוק בממוצע בשנה? האם ניתן לתכנן, להיערך או להתמודד עם כזו מסה של שינויים?”
אם כך, בוא נראה מה היה לנו בשנת 2010:
בשנת 2010 תוקנה פקודת מס הכנסה 6 פעמים. בנוסף, במהלך ינואר 2011 עברו עוד 3 תיקונים לחוק (בעיקר כנגזרת של חקיקת התקציב והתועבה הקרויה חוק ההסדרים). כלומר, ניתן בהחלט לדבר על תשעה תיקוני חקיקה לפקודת מס הכנסה.
אם זה לא מספיק, הבה נוסיף על כך עוד 3 תיקונים לחוק מע"מ (2 בשנת 2010 ואחד בינואר 2011) ותשעה תיקונים לחוק מס הכנסה ב' (מה שקרוי בצחוק "בטוח לאומי"). לאן זה מביא אותנו? וכל זה לפני שמביאים בחשבון את חקיקות המשנה (אינספור תיקונים לתקנות השונות ופסקי הדין התקדימיים בבתי המשפט השונים).
לכן, קורא יקר, בפעם הבאה שתשמע מרואה החשבון/ יועץ המס שלך את התשובה שהמצב מעורפל ואין וודאות אם תכנון מס כזה או אחר יצליח, תדע שהוא ואתה בחברה טובה- כולנו שם.
תאריך פרסום: 12/2/2011
מס הכנסה- מבצעי תחילת השנה
מס הכנסה פתח את שנת 2011 בתנופה גדולה עם מספר רב של מבצעי ביקורת וביקורים בעסקים. להלן "פנינים" מהודעות מס הכנסה מאיזורים שונים (רק הודעה אחת מכל איזור).
- חיפה- תיקה של רופאה פלסטיקאית הועבר לטיפול פלילי לאחר שנתפסה באי רישום הכנסות בסך 530 ₪ בשנה זו ו- 9,030 ₪ בשנים קודמות. הפקדות בנקאיות של הפלסטיקאית בסך עשרות אלפי שקלים לא נרשמו בספרי החשבונות.
- זכרון יעקב- "אני לא מוציאה קבלות על שיעורים פרטיים וכך כל המורים הפרטיים...", טענה מורה פרטית לאנגלית, שלא רשמה את הכנסותיה בגין שיעורים פרטיים (בניגוד לשיעורים במסגרות מוסדרות) בשלוש השנים האחרונות בסך 78,400 ₪.
- בנימינה- מורה פרטית לאנגלית, שבביקורת נמצא אצלה אי רישום הכנסות בסך 680 ₪ הסבירה: "השיעורים מתנהלים תוך כדי ניהול הבית והסעות הילדים לחוגים, לא היתה לי כוונת זדון".
- אבו גוש- מבקרי מס הכנסה ערכו קניית ביקורת במסעדה בסך 60 ₪. לאחר כרבע שעה הם שבו למסעדה והזדהו כאנשי מס הכנסה. עם הזדהותם, זינק אחד העובדים לעבר הקופה הרושמת, חיבר אותה לחשמל והדפיס את התקבול בסך 60 ₪.
- איזור אשקלון- בגן ילדים במושב נמצאו צ'קים בסך 38,000 ₪ שלא נרשמו בספרים. הגננת הסבירה כי הואיל ושני הורים עדיין לא שילמו היא לא הוציאה קבלות לשאר ההורים.
- רמלה- נתפס קבלן מצבות שכלל לא נרשם כעוסק במס ערך מוסף.
- דימונה- "אנשים בד"כ לא מבקשים קבלה לכן אני לא רושם" היה ההסבר של בעל חנות נעליים אשר לא רשם את הכנסות אותו יום.
והדובדבן שבעוגה:
- בני הזוג, שלפני שבוע ימים בלבד התארחו בחדר אירוח בהרצליה פיתוח, המוזמן על בסיס שעתי, חזרו ביום חמישי האחרון בשעות הערב המאוחרות אל המקום. הפעם הם הזדהו כמבקרי מס הכנסה ובביקורת נמצא כי התשלום בגין האירוח שלהם לא תועד בספרים. בבדיקת יומן האורחים נמצא כי בעסק רשומים שני חדרים בלבד. המבקרים, שרצו לספור את החדרים ונענו בשלילה, הזמינו שוטרים ואז הסתבר כי בעסק ישנם 14 חדרי אירוח ובאותה העת חמישה מהם היו תפוסים, ללא תיעוד הכנסות.
מעבר לכך שאנו רואים תנופת ביקורות ובדיקות, הסיפורים לעיל (ורבים אחרים) מתאפיינים בכך שהמדובר בבעלי עסקים קטנים. לא אייל גולן שנטען כלפיו על העלמות של מאות אלפי שקלים אלא עסקים קטנים כמוני וכמוך. חבל שנהיה הבאים בתור...
ולסיכום- בקשה מאת ידידי במחלקת החקירות של מס הכנסה "בבקשה, תהיו יצירתיים עם התירוצים- אל תשעממו אותנו. כמו בבדיחה, אם תתנו תירוץ מקורי, תקבלו הנחה".
תאריך פרסום: 29/1/2011
נטל המס בשנת 2011
לאחרונה פורסמו טבלאות ונוסחאות חישוב המס לשנת 2011 ולהלן מספר נתונים מרכזיים מאותן טבלאות לטובת הנישומים:
- יחיד שהכנסתו השנתית נמוכה מכ- 56,500 שקל לשנה, לא מגיע לסף המס ולא ישלם מס הכנסה. אשה שהכנסתה השנתית נמוכה מכ- 66,700 שקל תהיה פטורה ממס. אשה שיש לה ילדים מתחת לגיל 19, יכולה להרוויח אפילו יותר מכ- 5,600 שקל לחודש ועדין לא לשלם מס הכנסה.
- מאחר ונטל המס במדינה כולל הן את מס הכנסה והן את הביטוח הלאומי: מי שהכנסתו החודשית עולה על 14,070 שקל, משלם מס שולי של 46%. דהיינו, אם הכנסתך עלתה מ- 14,070 ל- 14,170 שקל, המדינה תקבל 46 שקלים ואתה רק 54 שקל. לטובת הטועים, רמת שכר זו גבוהה רק בכ- 70% מהשכר הממוצע במשק ורבים מגיעים אליה (יש לזכור שהשכר הממוצע במשק כולל אוכלוסיה גדולה המקבלת שכר מינימום).
- עד רמת הכנסה של כ- 15,400 שקל לחודש (ואצל נשים כ- 16,100 שקל לחודש), התשלום לביטוח הלאומי גבוה יותר מהתשלום למס הכנסה. כך שלדעתנו כינויו של ביטוח לאומי בתור "מס הכנסה ב'" שגוי ויש לשנות את שמו ל"מס הכנסה ראשי".
שנת מסים טובה
תאריך פרסום: 22/1/2011
יצאתי חומוס
לפני כשבועיים, הודעתי כאן בשמחה שבתאריך 20/12/2010 בוטלו התקנות שאוסרות למעשה ניכוי הוצאות אש"ל. גם כתבתי שהמדינה תקבע הגדרות ותשים מגבלות חדשות, אולם לא שיערתי כמה מהר וערמומי זה יהיה.
במסגרת חוק ההסדרים (תועבה שלטונית ו/או אזרחית מכל נקודת מבט אפשרית) שעבר ביחד עם התקציב, נכנסה לפקודת מס הכנסה הוראה מפורשת האוסרת ניכוי "הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחותיו, שהוצאו בין במקום ההשתכרות ובין מחוצה לו". כלומר, מה שנאסר באמצעות התקנות, עבר עכשיו אל תוך החקיקה הראשית בדלת האחורית, בלי שהמחוקקים יראו על מה הם מצביאים.
בהודעה המקורית העליתי את האפשרות שביטול התקנות נועד למנוע את הצורך להגן עליהן בבג"ץ, כעת אנו יותר משוכנעים שזו המטרה- בג"ץ ממהר הרבה פחות לפסול סעיפי חוק מאשר תקנות.
מצטער, הממשלה והאוצר פעלו כגנבים בלילה והוצאות האש"ל נותרו אסורות בניכוי- יש לך נסיעה למקום רחוק? מבחינת חוקי המס עליך לחיות על סנדויצ'ים שנביא מהבית...
תאריך פרסום: 15/1/2011
הכנד של נסרדישי
אם יש דבר אחד המוסכם על רואי חשבון, יועצי מס ומפקחי מס הכנסה (בעצם, כל מי שנגע אי פעם בפקודת מס הכנסה) הוא שהמדובר בחוק בלתי אפשרי.
הפקודה מסובכת עד אימה, יש בה אינספור כפילויות, סתירות פנימיות, לאקונות, ניסוחים מעורפלים ומה לא. לעיתים, למטרות שעשוע אנו "מתחרים" במציאת פגמים נוספים בפקודה. תמיד יש משהו חדש לצחוק ממנו. רק שזה לא מצחיק.
כדי לסבך את הדברים, פקודת מס הכנסה מתעדכנת באופן תדיר בחידושים ושינויים המוסיפים טלאי על טלאי כאשר כל תיקון מקלקל דברים אחרים והדברים ידועים. לטובת הקוראים שזה לא בדיוק תחום התמחותם, נציין שפקודת מס הכנסה תוקנה בשנת 2010 6 פעמים (אלא אם במהלך אישור התקציב עבר תיקון שביעי) וזה איננו מספר גבוה במיוחד.
האם יש צורך להכביר מילים על כך שיש לנסח את ה"מפלצת" הזו מחדש באופן ברור יותר, מסודר וקוהרנטי? לא לבצע שינויי חקיקה אלא רק להשליט סדר בדברים. אין חולק על כך וגם יהודה נסרדישי, מנהל הרשות למסים מודה שפקודת מס הכנסה אכן מורכבת וסבוכה ויש מקום לפשטה.
אבל, תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. וכפי שהתבטא נסרדישי "אולי הנכד שלי יזכה לראות את פקודת מס הכנסה מתוקנת". יש אינספור סיבות, טעמים ונימוקים מדוע הדבר אינו כה פשוט (והדברים באמת מורכבים) אולם התוצאה מתסכלת: המדינה מודה באמצעות אדם מאוד בכיר שיש כאן מערכת מקולקלת וקלוקלת שאין היא מסוגלת או מעוניינת לתקנה.
לכן, נישום יקר, כנראה שבמרוצת חייך עדיין תאלץ להסתמך על מייצגים שאינם מסוגלים להשתלט באופן מלא על החוק המתמודדים עם מפקחי מס המפרשים את החוק על פי טעמם האישי ואולי להגיע לדיון בבית המשפט בפני שופטים הממציאים את החוק מחדש בכל פסק דין.
מתסכל? כן. יש מה לעשות? כנראה שלא. ולכן, נסיים במנטרה הקלאסית של "אלוהים תן לי את היכולת לשנות את שאני יכול לשנות ואת הכח לקבל את שאיני יכול לשנות ואת התבונה להבדיל ביניהם".
תאריך פרסום: 8/1/2011