הטיפ השבועי 2007

שוק ההון- ברגע האחרון

כידוע, בחודשים האחרונים הבורסה מקרטעת ואפילו קשות. כך, למשל, עד סוף אוקטובר 2007 עלה מדד ת"א 100 בכ- 26.5% אולם מאז ועד היום הוא ירד ב 2.57%. יותר גרוע, התנודתיות בשוק ההון עלתה באופן חד: אם סטיית התקן לתשואה היומית היתה 0.47% בחצי הראשון של השנה, היא עלתה ל- 0.69% בחצי השני של 2007- עליה של קרוב ל- 50% בסטיית התקן.

המשמעות היא שיש לא מעט אנשים אשר למרות שהרוויחו בשוק ההון בתחילת השנה, הרי שבחודשים האחרונים הם בהפסד. השבוע אנו מייעדים את הטיפ לאנשים אלו.

הבעיה שאנו רוצים להתמקד בה היא (כמובן) המס על רווחי הון. אם מכרנו ניירות ברווח בתחילת השנה, הרי שהבנק ניכה מאיתנו במקור מס הכנסה. אם ניירות אחרים שלנו ירדו, הרי שכל עוד לא מכרנו, למרות שאנו בהפסד כלכלי, מס הכנסה לא רואה אותו ולא נקבל בחזרה את עודף המס ששילמנו.

לפיכך, ההמלצה היא לאותם אנשים למכור בימים א' וב' (30/12 & 31/12) ניירות ערך "מופסדים" לפחות ברמת הפסד אשר תקזז את רווח ההון שדווח ונוכה מס בגינו מתחילת השנה. כתוצאה, באישור השנתי של הבנק (טופס 867) נראה רווח אפס, מס ששולם X שקלים ונהיה זכאים להחזר מס בגובה ה- X (פלוס ריבית והצמדה ממס הכנסה).

שאלה נוספת היא מה אם אינני רוצה להפטר מאותו נייר ערך מופסד מאחר ולדעתי הוא מייצג השקעה טובה וישוב ויעלה. הפתרון הבא אינו "סגור" ב 100% ואין וודאות שמס הכנסה יקבל אותו, אולם נראה לנו כי הוא אינו חורג מהמותר על פי החוק:

במקרה כזה, מכור (בכל זאת) את הנייר המפסיד ב 31/12 וחזור ורכוש אותו (אולי לא באותה הכמות) בתחילת השנה הבאה. המשמעות היא שההפסד "יצוף" במחשבי הבנק וייזקף כהלכה. ההפסד הפוטנציאלי שלך כתוצאה מהטרנזקציה הוא העמלה במכירה וברכישה והפרשי שער (אם יהיו) באותם יומיים- שלושה. אמנם, בשנה הבאה כשנייר הערך המדובר ישוב ויעלה תשלם מס מלא, אולם במקביל נוצר לך חסכון מס מיידי.

בתיאבון

במדור המאמרים, העלינו מאמר חדש: בתיאבון. במאמר זה אנו מנתחים את המוסכמה המקובלת כי בתי קפה ומסעדות אינם מהווים הוצאה מוכרת לצרכי מס.

על פי ניתוחנו (המאמר פורסם במגזין "רואה החשבון") ניתן בנסיבות מסויימות לתבוע הוצאות בתי קפה ואפילו מסעדות.

השבוע התפרסמה במדור הצרכנות של נענע 10 כתבה של יוסי גורביץ "כריש נולד".

לצורך הכנת הכתבה ראיין מר גורביץ אותי ובניגוד למה שניתן היה לצפות, צוטטתי באופן די נכון ואפילו שמי אויית כהלכה. המעניין הוא שיוסי פנה אלי ביוזמתו ולא "דחפתי" את עצמי באמצעות יחצ"ן.

טוב, אז עכשיו אני סלב. מה, לא?

שנת 2007 עומדת להסתיים בעוד כשלושה שבועות. עכשיו זו ההזדמנות האחרונה לבצע את מקצי השיפורים הדרושים לצורך תכנון והקטנת נטל המס. להלן דוגמאות למספר נקודות שחשוב לדון בהן עם רואה החשבון/ יועץ המס שלנו לפני שיהיה מאוחר מדי:

• כיצד נראה הרווח מהפעילות העסקית שלנו? מה אמדן המסים (מס הכנסה וביטוח לאומי) שיהיה עלינו לשלם מעבר למקדמות שכבר שילמנו במהלך השנה?
• אם יש חוב פוטנציאלי לביטוח הלאומי, להזדרז ולשלמו לפני סוף השנה באמצעות כרטיס האשראי- גם אם נשלם בתשלומים, הדבר ייחשב כתשלום בשנת 2007 ויקנה לנו את הניכוי (הנחה במס).
• השכיר צריך לבדוק את תלוש השכר שלו- האם יש מקום להפרשות פנסיוניות באופן עצמאי תוך ניצול הטבות המס? במקומות הגדולים, בדרך כלל ועד העובדים או מדור משאבי אנוש דואגים להתקשר עם אנשי מקצוע שיבצעו את הבדיקה עבור עובדיהם.
• האם ניצלנו את כל הטבות המס הגלומות בהפקדות לקרנות השתלמות/ ביטוחים פנסיוניים וכד'? חשוב להתייעץ עם מומחה פנסיוני מאחר והנוסחאות השתנו באופן דרמטי. כך, למשל, יש הבדל באפשרויות אם נולדת לפני או אחרי 1961.

עכשיו זו ההזדמנות האחרונה לבצע את "מקצה השיפורים", אנו ביישורת האחרונה של המירוץ. עוד מעט יהיה מאוחר מדי.

בגליון האחרון (104) של מצב הרו"ח- ידיעון לשכת רואי חשבון מדווח מחקר חדש הכולל נוסחאות היכולות לסייע למנהלים ולמשקיעים לחזות את הסבירות לשחיתות או למניפולציה בדו”חות כספיים. קישור ישיר למחקר עצמו ניתן למצוא כאן.

על פי המחקר, ניתן לחשב "ניקוד הונאות" בחברות. ניקוד של 1.00 ומעלה הוא "דגל אדום" המרמז על אפשרות שהחברה "משחקת" עם הנתונים המדווחים, כנראה כדי להשפיע על מחירי המניות בבורסה. המודל המתמטי מנסה למצוא תבניות בחמישה תחומי מפתח ולזהות מטריצות שאינן תואמות.

למשל: המודל בוחן את מספר העובדים ונכסי החברה, שכן מנהלים נוטים להסתיר את המצב הפיננסי המתדרדר באמצעות צמצום מספר העובדים.

ככל שאחר המדדים חורג מהנורמה, וככל שמספר החריגות במדדים השונים עולה, כך עולה הסיכון שמשהו בלתי כשר מתרחש בחברה.

המחקר התבסס על 2,191 מקרים בשנים 1982-2005 בהם 60 חברות עיוותו לפחות את אחד מבין הדו"חות הרבעוניים או השנתיים. בין הממצאים המעניינים ניתן למנות:

• ההכנסות הן הנתון אותו מטים באחוזים הגבוהים ביותר: 55% מבין החברות שנבדקו.
• מניפולציות במלאי ובעלות המכירות מתרחשות ב 25% מהמקרים.
• יש תעשיות המיועדות למניפולציות יותר מאחרות. ביניהן ניתן למנות מיחשוב, קמעונאות ושירותים כלליים (כולל טלקומוניקציה ושירותי בריאות)
• דוקא החברות הגדולות נוטות לבצע מניפולציות בנתונים.

לידיעה ולזהירות

בתאריך 5/7/2007 פירסמנו בטיפ השבועי את הטיעון כי "סביר ביותר שמחירי המניות עומדים לרדת". אנו רוצים עכשיו להרחיב את אזהרתנו ולטעון כי הכלכלה כולה נמצאת בסיכון של בלימה משמעותית.

לשם הנוחות, אתמקד בנתונים בישראל: בשנים 2004-2007 עלה התמ"ג בכ- 5% בממוצע שהם צמיחה של למעלה מ 3% לנפש. התוצר העסקי עלה באותן שנים ביותר מ 6% לשנה. אנו מדברים על שיעורי צמיחה מרשימים ויציבים כבר 4 שנים. ברור שרמה שכזו לא יכולה להמשך לנצח.

במקביל, האנליסטים מקצצים את תחזיות הצמיחה בישראל ובמקומות אחרים. תחום האנליזה ידוע בכך שעדכון התחזיות כלפי מטה סובל מתגובת חסר ואיטית.

שחיקת הדולר (למשל- כנגד האירו) אף היא מוסיפה שמן למדורה. אמנם, הדבר כנראה טוב לכלכלת ארה"ב, אבל השחיקה חזקה מדי, ארוכה מדי והגופים הנפגעים (כגון סין או הודו) חזקים מדי.

לסיכום, אנו חשים פסימיות מתחזקת והולכת וממליצים לקוראינו להתחיל לחשוב במונחים של התבצרות והגנה על הקיים במקום במונחי התרחבות וצמיחה. יודגש כי אין לנו מושג מתי (אם בכלל) הבלימה המדוברת תבוא. אם היה עלינו לנחש, היינו מהמרים על השליש או הרבע האחרון של שנת 2008 בתור נקודת המפנה. אולם מיום שחרב המקדש, ניתנה הנבואה לשוטים ולתינוקות.

לפעמים, הפיקנטריה עוזרת לנו להזכר בכללים די בסיסיים.

בתאריך 4/11/2007 ניתן פסק דין בעניין בו דרש דוד אפל את קיזוז מע"מ התשומות ששולם לגלעד שרון בקשר לפרוייקט האי היווני המפורסם.

בית המשפט אמנם הצדיק במקרה זה את רשויות המס ולא התיר את קיזוז מע"מ התשומות, אולם מה שחשוב הוא שאושר העיקרון שאכן ניתן לתבוע מע"מ תשומות שהוצא לקראת הקמת עסק או יצירת עיסקה אפילו אם בסיכומו של דבר לא קרה כלום.

הדרישה היחידית היא להראות שאכן היה כאן מהלך או נסיון להקים עסק או ליצור עיסקה ולא מדובר בהוצאה אחרת. כלומר- גם אם בסיכומו של דבר העניין "התפוצץ" ולא קרה כלום, עדיין ניתן לקזז את מע"מ התשומות כל עוד אנו מסוגלים להוכיח שאכן ניסינו.

זו, אגב, הסיבה לדחיית התביעה במקרה דנן- התובעים פשוט לא הצליחו לעמוד בנטל ההוכחה: למשל- להראות תוכנית עסקית, למשל, לתת פרטים על המיזם וכד'. אולם אנו, בפרוייקט שלנו, במיזם שאנו מתכננים, אם נוכל להוכיח שאכן היה כאן מהלך עיסקי, אין סיבה שניכשל בתביעת קיזוז מע"מ התשומות שהוצאנו.

הפעם, אנו פונים במיוחד אל המורים אשר נמצאים עכשיו בביתם בעקבות השביתה (שאין צודקת ממנה) ויש להם זמן לדאוג לעצמם:

מאחר וכל מורה יוצא לשנת שבתון, כמעט תמיד בשנות השבתון מגיעים לו החזרי מס משמעותיים ביותר בגין השנה בה יצא לשבתון ולעיתים קרובות גם בגין השנה בה חזר מהשבתון. הדבר נובע מאופן העבודה של התוכנות לחישוב שכר (יד על הלב- מתי לאחרונה מישהו מאיתנו בדק את חישוביה של תוכנה כלשהי?).

המדובר בסכומים שיכולים להיות ניכרים בהחלט וניתן לתבוע את ההחזר 6 שנים אחורה. דהיינו, עד ה- 31/12/2007 ניתן להגיש בקשה להחזר בגין שנת 2001 ואילך. המדובר בטופס והליך פשוטים למדי. תזכורת: כספכם המגיע לכם נמצא בטלפיו של משרד האוצר- אותו משרד אשר מתעמר בכם ודואג שלא תקבלו אפילו את השכר המגוחך שאתם מוכנים לעבוד עבורו.

בהזדמנות חגיגית זו (מומלץ להעזר באיש מקצוע) יש שורה ארוכה של סעיפים אשר מקנים הטבות מס שרוב השכירים אינם יודעים לנצל. להלן מספר קטן של דוגמאות:

• תשלומים לביטוחי חיים, כולל ביטוח החיים במסגרת המשכנתא.
• תרומה למוסד ציבורי מוכר.
• תשלומים לביטוח הלאומי שלא באמצעות המשכורת (למשל: פנסיה).
• השתתפות בהחזקת קרוב מדרגה ראשונה במוסד סיעודי.
• ילד הסובל מהפרעות קשב.
• משפחה חד הורית.
• הפסדים בשוק ההון שלא קוזזו כנגד רווחים.

לסיכום, יש לכם כעת את הזמן לטפל בדבר שבדרך כלל מוזנח. תחטאו כלפי עצמכם אם לא תעשו זאת.

מזה שנים, מקובל לטעון כי אחת ההגנות היעילות ביותר נגד תביעה על עבירות מס היא כי הסתמכנו על חוות דעת מקצועית שמעשינו כשרים. דוגמה מפורסמת היתה פרשת "פרומדיקו" בה אלי הורוביץ (אז, מנכ"ל טבע) זוכה בסיכומו של דבר במידה רבה תודות לכך שהוא פעל על פי המלצות של בכירי המשפטנים ולכן חשב שמעשיו אינם חורגים ממסגרת החוק.

לאחרונה, בשני פסקי דין בבית המשפט העליון (ע"פ 845/02 מיום 10/10/2007 ו- ע"פ 5672/05 & ע"פ 5679/05 מיום 21/10/200) נידונה בין השאר טענת הגנה זו. אחד הנושאים המרכזיים בשני התיקים היה החשש שתיווצר תעשיה של רכישת חוות דעת אשר תאפשר לכל בעל הון להסתתר מאחורי חוות דעת משפטית ולעשות ככל העולה על רוחו.

אין זה הפורום לפרט ולהרחיב בקביעות בית המשפט. אולם, בתמצית, ניתן לאמור כי נקבעו שורה של כללים המצמצמת ומגבילה את ההסתמכות על חוות דעת כהגנה במשפטי מסים. בין השאר, נקבע כי חוות הדעת צריכה להיות לאחר שנותן חוות הדעת קיבל את כל המידע הרלוונטי בעניין וכי עליו להיות בר סמכא בתחום הקונקרטי.

המשמעות היא כי האפשרות להתבסס על חוות דעת כדי לנתח מראש אם מהלך נמצא במסגרת החוק או לאו הפכה גם יקרה ומורכבת יותר, וגם מוגבלת יותר- יידרש מהלך מסודר ומתוכנן כדי להעלות את השאלה ולקבל את התשובה המתאימה. יוזכר גם כי עקרונית ניתן לפנות לרשויות המס בבקשה לקבל החלטה מקדמית בעניין שבדיון, אבל גם לאפשרות זו היתרונות והחסרונות שלה.

מקובל, מאז שנפסקה ההלכה בפס"ד שרון ואח' בבית המשפט העליון (ע"א - 7493/98 7543/98 5321/98 5936/98 7479/98 6690/99) שמוניטין של אדם ניתן למכירה או העברה. אמנם, נקבעו מספר תנאים והגבלות באותו פסק דין, אולם הכלל העקרוני הוא שאכן מוניטין (אפילו אישי) הינו נכס סחיר.

מאז אותו פסק דין, ניתן "אור ירוק" לעוסקים להקים חברות בע"מ ולמכור את המוניטין האישי שלהם לחברות שבבעלותם. בדרך כלל, הדבר עובר בשלום (המדובר בחסכון מס שיכול להיות ניכר למדי). אולם, בנסיבות מסויימות פקידי השומה התנגדו לכך שבעל מקצוע חופשי מוכר את המוניטין שלו לחברה בבעלותו. טענתם העיקרית היתה שהמוניטין נשאר אצל איש המקצוע והחברה אין לה זכות קיום אם המייסד ומוכר המוניטין יפרוש ממנה (ראה לדוגמה את עמ"ה 9018/05 - נאנס אברהם נגד פקיד השומה ירושלים).

לאחרונה (26/8/2007), ניתן בבית המשפט העליון פסק דין חשוב נוסף. בבע"מ 4623/04 - פלוני נגד פלונית עלתה (אחת הסוגיות) השאלה למי שייכים המוניטין של רואה חשבון הנפרד מאשתו. בית המשפט העליון קבע כי המוניטין שייכים בעצם לשני בני הזוג וכי רואה החשבון אשר נפרד מזוגתו חייב לשלם לה את חלקה במוניטין. אין חולק כי המדובר במוניטין אישי- הגברת לא היתה רואת חשבון, לא השתתפה בניהול הפירמה וכד'. עם זאת, מאחר ופעילותה תרמה לבנייתו וביסוסו של המוניטין של בעלה, יש לה זכויות עליו.

ומן המשל אל הנמשל: לדעתנו, אם מחר יחליט בעל מקצוע חופשי (עו"ד, רופא, רו"ח, מהנדס וכד') להתאגד כחברה בע"מ ולהעביר את פעילותו אל אותה חברה תוך מכירת המוניטין האישי שלו אל החברה, יש בסיס נוסף לחיזוק הטענה כי ניתן למכור מוניטין במקרה זה.

כידוע, מי שמשכיר דירה למטרת מגורים בלבד, פטור ממס הכנסה על הכנסתו זו עד לרמה של 4,200 שקל לחודש. מעל לרמה זו, מקובל לשלם מס של 10% משכר הדירה (יש מספר מסלולים וחישובים, אולם זה המסלול הנפוץ).

לאחרונה, בוצע שינוי חשוב במסגרת תיקון 159 לפקודת מס הכנסה (אגב, תיקון שביעי של החוק בשנת 2007) המתייחס לנושא זה:

עד עתה, המסלול בו ניתן לשלם 10% מס בלבד היה תקף רק אם המס שולם באופן שוטף כל חודש תוך 30 יום מקבלת ההכנסה. כתוצאה, אדם אשר לא היה מודע למצב, לא העריך נכונה את רמת הכנסותיו מדמי שכירות או בעיה אחרת לא יכל היה להנות ממסלול מועדף זה ומבחינה חוקית, היה עליו להגיש דו"ח שנתי ולשלם לעיתים מס הרבה יותר גבוה- רק בגלל שהמקדמות לא שולמו במועדן.

במסגרת התיקון המדובר, נקבע כי אם ישלם האדם את המקדמות הנדרשות ממנו (10% מדמי השכירות השנתיים) עד ה 31/1 בשנה שאחרי שנת המס, יוכל גם הוא להנות ממסלול המיסוי המועדף. המשמעות היא שגם אם מישהו, מכל סיבה שהיא, לא שילם את המקדמות התקופתיות, עדין יש לו את האפשרות להזדרז ולשלם את המס עד ה- 31/1/2008.

לדעתנו, בדרך כלל, זו לא שיטה עדיפה- עדיף לשלם באופן שוטף ולא לחכות לרגע האחרון. אולם מי שטרם שילם, יוכל לקחת את שכר הדירה שקיבל בחודשים נובמבר- דצמבר ולהעביר בעזרתו את המיסים למדינה כדי להרוויח את המסלול בו נדרשים לשלם מס של 10% בלבד ולא לפי מדרגות המס השוליות שלו (העלולות להגיע אפילו ל 48%).

הרישא במשפט בכותרת לקוחה מתפילת שמונה עשרה בסידור התפילה (אגב, היא נוספה מאוחר יחסית).

מצד שני, במס הכנסה די משתלם להיות מלשין.

מס הכנסה נוהג לתת תגמול כספי משמעותי לאנשים אשר בעקבות דיווחיהם נתפסים מעלימי מס. ניתן למסור את הדיווח במגוון של דרכים (למשל: באמצעות האתר שלהם), ניתן באופן אנונימי וניתן להזדהות.

לאחרונה, פורסם פסק דין אשר מגדיר את התנאים, הכללים והאחוזים שישולמו למדווחים. בקיצור, מי שגורם ללכידה של עבריין מיסים יקבל 10% מכל מה שהרשויות יוציאו מאותו עבריין.

משמעות נוספת ממה שסופר, היא שסכומים אלו פטורים מכל מס.

אם אנו מזהים עבריין, האם לדווח או לא? זה נתון להחלטתו ולמצפונו האישי של כל אחד. אבל לפחות אנו יודעים קצת יותר על המשמעויות של כך, על מה שיקבל מי שידווח על העלמות המס שלנו.

בהשפעת חופשה מרגיעה באילת, ומנפלאות האסוציאציות החופשיות בין ידיעות שונות בעיתונות

קצת על דיני עבודה:

על פי ידיעה בעיתון גלובס "בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין סרסור לפרוצה וחייב אותו לשלם לה..."

ובמקביל, משהו בעניין תנאי העבודה:

מס הכנסה פרסם, במסגרת דיווחיו על פעילות חקירות את סיפור קניית הביקורת הבא: (סעיף 1) "בקניית ביקורת בבית מלון (הזמנת חדר ל-4 שעות) התברר כי ..."

קניית ביקורת משמעה כי חוקרי מס הכנסה רוכשים שירות או מוצר ואחרי שהם משתמשים בו, בודקים אם וכיצד נרשם.

מאחר והחוקרים במקרים רבים הנם גברים ונשים צעירים, נותר לנו רק לקוות כי לפחות אותן 4 שעות בבית המלון שנרכשו כחוק מכספי משלם המיסים לא התבזבזו להן לריק...

בתאריך 24/9/2007 פורסמה ההודעה הבאה באתר של רשות המסים (הדגשות נמחקו מסיבות טכניות):

"לרגל חג אל-פטר אשר אמור לחול בין התאריכים 13-15/10/07, הודיעה סמנכ"ל שירות לקוחות, יעל שביט, כי הוחלט לדחות לציבור המוסלמים בלבד, את מועד ההגשה והתשלום של דו"ח מע"מ, מקדמות וניכויים למס הכנסה בגין חודש ספטמבר 2007, שאמורים להיות מדווחים ומשולמים עד לתאריך 15.10.07 לתאריך 18.10.07"

ראשית, מפתיע לגלות שרשות המסים מנהלת מעקב אחרי השתייכותם הדתית של נישומים ומייצגים. אנו מניחים שהשלב הבא יהיה הוראות שונות לחרדים/ כיפות סרוגות או יהודים חילוניים.

מעבר לכך, ההודעה מקוממת ביותר:

הרשות למסים כולה סגורה עד ה 7/10/2007. גם אתר שע"מ האמור לאפשר נגישות של מייצגים למחשבי הרשות כדי לבצע בירורים ועדכונים אינו פועל.

יהודים שומרי מצוות יושבים בסוכה על פי מצוות התורה. יהודים רבים (שומרי מצוות וחילוניים כאחד) מנצלים את החג למטרות חופש ושהות עם המשפחה והחברים.

נוסיף על כך את העובדה שהחג היהודי יוצא ביום חמישי- דהיינו ימים רביעי ושישי מהווים גשר טבעי ונותרנו עם "מיטת סדום" כמעט בלתי אפשרית כדי לעמוד בדרישה החוקית, להגיש את הדו"חות ולבצע את התשלומים במועד.

למניעת אי הבנות, אנו בהחלט מעריכים ומכבדים את הרצון ללכת לקראת המאמינים המוסלמים, אולם צורם לנו שאין התחשבות דומה בבני דת אחרת. כאשר ליהודים היו חגים, האורכה שניתנה היתה כללית ולא ליהודים בלבד.

לסיכום- מעבר לטרוניה הרי שיש צורך למצוא פתרון לבעיה, ובמקרה זה הפתרון פשוט מאוד: הבה נתאסלמה.

לכבוד הצום המתרגש ובא עלינו עוד מספר שעות, כתבתי מאמר על כיבודים כהוצאה עסקית. על פי החוכמה המקובלת, לפי תקנות מס הכנסה לא ניתן לתבוע הוצאות בתי קפה, מסעדות וכיוצ"ב.

לאחר קריאה מדוקדקת של התקנות על שלל האיסורים וההגדרות השונות, נראה לנו (וזה פרומו- המאמר בשלבי הגהה אחרונים לקראת פרסומו) שזו החמרה שלא כלולה בחוק. ניתן, במקרים מסויימים, לתבוע ניכוי הוצאות בתי קפה וארוחות קלות במסעדות.

אנו מקוויים לפרסם את המאמר בקרוב, אולם כבר בשלב זה כדאי להתחיל ולנהוג לפי אחת ההמלצות בסיכום המאמר: "שנית: בכל אותם מקרים של פגישות עסקיות, מומלץ לאסוף את חשבוניות המס ולציין 'בזמן אמיתי' עליהן את מהות ההוצאה- עם מי נפגשנו, מטרת הפגישה וכד'."

ייתכן ובסוף לא ייצא כלום, אולם כדאי להתחיל ולאסוף את ההוצאות- מכסימום נשליך בסוף את הניירת העודפת אבל אולי נרוויח מהעניין כמה שקלים על חשבון מס הכנסה.

במסגרת מסיבות סיכומי השנה, בואו ניזכר בכמה דברים שלא ממש ניתן להתגאות בהם בשנה שחלפה עברה לה:

שר האוצר נחשד בעבירות כלכליות חמורות ונאלץ לעזוב את משרדו, בימים האחרונים התפרסם כי המשטרה ממליצה להעמידו לדין.

קבוצה גדולה של אישים, מצמרת רשויות המס, חשודים בעבירות חמורות ביותר. כתוצאה, רשות המיסים משותקת למדי, מנהל הכנסות המדינה פועל ללא ממונה ועוד.

החשב הכללי של מדינת ישראל שרוי במאבקים מרים עם כמעט כל הצמרת הכלכלית והפוליטית של השירות הציבורי. לאחרונה מתנהל מאבק על הנסיון להעבירו מתפקידו מול נסיונו להמשיך ולהגן על הקופה הציבורית מפני השחיתות (כהגדרתו).

ככה אי אפשר לנהל קיוסק, קל וחומר מדינה והתוצאות ניכרות בשטח.

לא נותר לנו אלא לאחל "תכלה שנה וקללותיה, תכל שנה וברכותיה"

שנה טובה

לקראת שנת התשס"ח אנו מברכים את כל גולשינו בשנה טובה ומבורכת, שנת הצלחה בעסקים, שנת בריאות, שנת הישגים מקצועיים ואישיים, שנת מימוש שאיפות, ובקיצור: שנה טובה.

ובהזדמנות, נבקש לחזור על ההמלצה שנתנו לקראת ראש השנה הקודם (בתאריך 25/8/2006) בקיצורים מסויימים:

"אנו רוצים להציע נקודה נוספת למחשבה לקראת החג והיא איחולי ה"שנה טובה"....

חודש אלול, לקראת ראש השנה זה זמן פשוט מושלם ליצירת קשר אישי עם כולם. אנו ממליצים בכל לשון של המלצה פשוט לקחת את מכשיר הטלפון ולהתחיל לטלפן לאנשים ולברך אותם"...

זה ממש משתלם. באחריות"

שנה טובה

כן, גם לנו, צוות האתר מגיע לנפוש קמעה. לפיכך, בחודש אוגוסט 2007, העדכונים יהיו קצת פחות תדירים. עם זאת, אנו כאן, אם יהיו דברים חשובים שצריך להגיב עליהם בזמן אמת.

חופשה נעימה לנו ולכם, גולשינו ואורחינו

בתאריך 19/7/2007 חתמו לשכת התאום של הארגונים הכלכליים והסתדרות העובדים הכללית החדשה על הסכם למתן פנסיה לכלל העובדים במשק.

על פי ההסכם, החל מ 1/1/2008 כל עובד יהיה זכאי לפנסיה. אמנם, בתחילה המדובר יהיה בהפרשה נמוכה יחסית, אולם תוך 5 שנים המדובר בשיעור הפרשה הולך ועולה.

לא כל הפרטים עדיין מחוורים עד תומם. כך, למשל, לא נאמר בהסכם אם הוא יחול על כלל השכר או רק על רכיבים מסויימים. עם זאת, סביר לצפות כי המדינה תוציא צו הרחבה אשר ירחיב את תכולת ההסכם לכלל העובדים במשק ולא רק לעובדים המיוצגים על ידי הצדדים להסכם.

איך זה משפיע עלינו? אם אנו מעסיקים או מתכוונים להעסיק עובדים, אם אנו עובדים כשכירים, יש סיכוי סביר שהדבר ישליך ישירות עלינו. לקראת סוף השנה, והתבררות הפרטים, מומלץ שכל אחד מאיתנו יפנה לגורם המקצועי עמו הוא קשור כדי לברר את המשמעויות וההשלכות לגביו.

להלן דוגמה לסעיף אחד בפקודת מס הכנסה. סעיף 47:

בספירה פשוטה, המדובר בסעיף אחד (מבין מאות). הסעיף מורכב מ 650 מילים (משהו כמו שני עמודים במעבד תמלילים) ומכ- 25 תתי סעיפים שונים ומשונים.

האם מישהו מסוגל לחיות עם זה? להשתלט על כל הסיבוכיות הזו? התשובה האכזרית היא שגם מרביתנו, בעלי המקצוע לא ממש מצליחים.

מדכא? בהחלט, אבל נא לא לפנות אלינו אלא אל המחוקק.

==========================================================

47. ניכוי תשלומים או תגמולים או קצבה

(א) בסעיף זה -

(1) "הכנסה מזכה" - סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על-פי
סעיף זה ועל-פי סעיף 47א, כמפורט להלן, לפי הענין:

(1) לגבי יחיד שהיתה לו רק הכנסת עבודה - עד לסכום של 84,000
שקלים חדשים לשנה;

(2) לגבי יחיד שלא היתה לו הכנסת עבודה - עד לסכום של 118,800
שקלים חדשים לשנה;

(3) לגבי יחיד שהיו לו הכנסת עבודה והכנסה שאינה הכנסת עבודה, בשל
הכנסת עבודה - עד לסכום האמור בפסקה (1) ובשל הכנסה שאינה
הכנסת עבודה - עד לסכום האמור בפסקה (2) בניכוי הכנסת העבודה
שלו, או בניכוי הסכום האמור בפסקה (1), לפי הנמוך מביניהם,
ובלבד שתובא בחשבון, תחילה, הכנסת העבודה שלו.

(2) מבוטל.

(3) "הכנסה לעמית עצמאי" - סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי
על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א עד לסכום של 87,600 שקלים חדשים
לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת;

(4) "הכנסה מבוטחת" - הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת
המס, סכומים לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה, וכן הכנסת
עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על פי דין או חוזה;

(5) "הכנסה נוספת" - הסכום הנמוך מבין אלה:

(1) סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל
פי סעיף 47א, שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 87,600 שקלים
חדשים לשנה;

(2) סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל
פי סעיף 47א עד לסכום של 350,400 שקלים חדשים לשנה, בניכוי
הכנסתו המבוטחת או סכום של 87,600 שקלים חדשים, לפי הגבוה
מביניהם;

(6) "עמית יחיד" - יחיד, שאינו עמית מוטב, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא נולד לפני שנת 1961;

(2) היתה לו, בשנת המס, הכנסת עבודה שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי
דין או חוזה;

(7) "עמית מוטב" - יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים
לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק
באותה שנת מס;

(8) "השכר הממוצע במשק" - כהגדרתו בסעיף 3(ה3)(2).

(ב) עמית יחיד שבשנת המס שילמו הוא או בן-זוגו סכומים לקופת גמל בעד
תגמולים או קיצבה לטובת אחד מהם, או יחיד שאינו עמית מוטב, שבשנת המס
שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה בלבד, לטובת אחד מהם,
והכל גם אם ציווה שלאחר מותו תועבר זכותו לטובת מוסד שהוכר כמוסד
ציבורי לענין סעיף 9(2), או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או
לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה של אחד מהם, יותר
ניכוי הסכומים ששולמו כאמור ובלבד שהניכוי לא יעלה על -

(1) 7% מהכנסתו המזכה שאיננה הכנסת עבודה, ואולם אם שילם בעד קצבה
בלבד והסכום ששילם עולה על 12% מהכנסתו כאמור, יותר לו, בשל החלק
העולה על 12% כאמור, ניכוי נוסף עד ל- 4% מאותה הכנסה;

(2) הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) 5% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת;
(ב) 5% מהכנסתו החייבת שהיא הכנסת עבודה עד לסכום של 350,400
שקלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת;

(ב1) לעמית מוטב שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לתגמולים
או לקופת גמל לקצבה לטובת העמית המוטב, ולעמית מוטב שבשנת המס שילם
כאמור סכומים כאמור לטובת ילדו שגילו, בשנת המס, 18 שנים ומעלה, יותר
ניכוי הסכומים ששולמו כאמור, ובלבד שהניכוי לא יעלה על אלה, לפי הענין:

(1) בשל סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה - 11% מההכנסה לעמית עצמאי;

(2) בשל סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה ושבשלם לא הותר ניכוי לפי פסקה
(1), ובשל סכומים ששולמו לקופת גמל לתגמולים - 7% מההכנסה הנוספת;
ואולם אם הסכומים ששולמו כאמור לקופת גמל לקצבה עולים על 12%
מהכנסתו הנוספת, יותר לו בשל החלק העולה על 12% כאמור, ניכוי נוסף
שלא יעלה על 4% מההכנסה הנוספת, והכל בלבד שלא יינתן ניכוי לפי
פסקה זו בשל סכומים שהופקדו בעד העמית המוטב בקופת גמל לקצבה
שסכומם אינו עולה על 16% מהשכר הממוצע במשק.

(ב2) סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב), לא יהיה ניתן לנכותו לפי סעיף קטן (ב1),
ולהפך.

(ג) סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) לא יובא בחשבון לצורך סעיף 45א.

(ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ניכויים בשיעורים
גבוהים מהאמורים בסעיף קטן (ב) לסוג מסויים של בני אדם ובתנאים
ובסייגים שיקבע.

על פי פרסום מה- 18/7/2007, במהלך ביקורת ספרים בתיק חברה, שערכה יחידת מע"מ תל אביב 3, ברשות המסים בישראל, נתגלו הפרשים משמעותיים בין הדיווח למע"מ לבין התשלום בפועל, שנבע מהוספת מס תשומות בהיעדר מסמכים וכתוצאה מכך הופחתו תשלומי המע"מ.

הידיעה ממשיכה ומחשידה את רואה החשבון: על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, מודה רו"ח כי הוא זה שביצע את הרישומים ואף שלשל את יתרת הכספים לכיסו. מדובר, לדבריו, בשיטה ויש עוד לקוחות שבחשבונם פעל בדרך דומה לאורך שנים.

הידיעה גרמה גל של תגובות מופתעות בקרב קהיליית רואי החשבון מאחר והמדובר במשרד ותיק ומכובד.

אז נכון, יש תפוחים רקובים בכל חבית. אולם בהיכרותינו את הענף ואת האופי של העוסקים בו הידיעה המדוברת והפרטים בה "לא עושים שכל". על סמך היכרות מסויימת את הנוגעים בדבר, אנו משוכנעים כי יתברר שהמדובר בחשדות שוא ושלכל הדברים יש הסברים טובים, חוקיים ופשוטים.

וברוח אמירתו המפורסמת של הרב קוק, אנו מסרבים להאמין כי רואה החשבון זייף רישומים וגנב מאוצר המדינה, הן עבור לקוחותיו והן עבור עצמו. מסרבים להאמין.

המוסד לביטוח לאומי פרסם לאחרונה טבלה המפרטת את שיעור דמי הביטוח הלאומי כאחוז מההכנסה לאורך השנים.

בשנת 1954, הביטוח הלאומי היה בשיעור של 3.30% מההכנסה. בשנת 1966 (בה נוסד משרדנו) שיעור דמי הביטוח הלאומי היה 5.50%. וכך שיעור דמי הביטוח הולך ועולה משנה לשנה. למעט תקופת הבלימה של האינפלציה המטורפת (1984-1986) שיעורי הביטוח הלאומי כיום (16.23) גבוהים ביותר.

האם אנו מקבלים תמורה לאגרה? האם היקף השירותים והתמיכות שהמוסד לביטוח לאומי כיום כל כך הרבה יותר גבוהים לעומת העבר? על הנייר, בהחלט כן. נוספו עוד תקנות ועוד שירותים במשך השנים. בקשר למצב בפועל- כל מי שהגיש תביעה לפיצוי מכל סוג שהוא יחליט לעצמו על סמך נסיונו.

בתאריך 16/2/2007, בעת שמדדי המניות הגיעו לרמה של 1,000 נקודות כתבנו כי "להערכתנו, לבורסה יש עוד דרך לעלות ולהשקעה במניות יש עוד פוטנציאל". מאז, המניות ממשיכות לעלות.

מדד ת"א 100 הגיע לשער של 1,134.18, אחרי עליה של 23.05% מתחילת השנה ו- 2.90% החודש. האם המניות ימשיכו לעלות או לא?

כדי לבטא דעה מושכלת, בדקנו (הנתונים נלקחו מאתר Bizportal) מה רמת מכפילי הרווח של מדד תל אביב 100. לצורך הבדיקה, כאשר המדובר היה בחברה מפסידה או בחברה עם רווח מאוד נמוך (כלומר, מכפיל מאוד גבוה) תוקנן המכפיל ונקבע שרירותית על 50.

המכפיל הממוצע של מניות מדד ת"א 100 עומד על 21.88. אם אנו מתעלמים מהמשקל היחסי ונותנים משקל שווה לכל מניה, המכפיל הממוצע מגיע ל 24.48.

המדובר ברמות מכפיל גבוהות ביותר. המחקר (בארץ ובעולם) מורה על כך כי בכל פעם שמכפיל הרווח עולה על 18, תוך פרק זמן קצר הוא יורד באופן משמעותי. מכפיל הרווח יכול לרדת באחת משתי דרכים: או שיש שיפור משמעותי ברווחי החברות או שמחירי המניות נופלים.

מאחר ולא נראה לנו כי צפויים שיפורים חדים (מעבר למה שכבר היה) ברווחיות החברות, לא נותר לנו להסיק כי, על בסיס ההיסטוריה, סביר ביותר שמחירי המניות עומדים לרדת.

יודגש- אין לנו מושג מתי זה יקרה, וייתכן שהמניות יעלו עוד לפני שיפלו. אולם, לדעתנו, הסיכון מתחיל להיות גבוה מדי ועל המשקיע הזהיר להתחיל ולצמצם את חשיפתו לשוק המניות.

זוכרים את הזמנים שנולד לנו תינוק? כמה אהבה, תשומת לב והשקעה נדרשה מאיתנו לטפל בו? עסק ובמיוחד עסק בתחילת דרכו זה אותו הדבר: הוא זקוק לתשומת לב רבה ועצומה 25 שעות ביממה, 8 ימים בשבוע.

אנשים לפעמים מתחילים עסק במקביל לעבודתם כשכירים או לדברים אחרים שהם עושים. זה יכול להיות עסק משלים/ צדדי/ נוסף, אבל רק לעיתים רחוקות הדבר יתפתח לדבר גדול- לעסק משגשג. מה שעושים כ"חלטורה מהצד" יישאר כזה. נכון, יש מקרים שזה קרה אחרת, אבל הם מעטים ויוצאי דופן. מרבית סיפורי ההצלחה דרשו מהיזם להשקיע את כל כולו בעסק בהקמה ויכלו לסבול רק מעט מאוד הפרעות צדדיות.

אם אתה רוצה להקים עסק, תכין את עצמך למה שהדבר דורש: לא רק כסף, אלא בעיקר את עצמך, את כולך, בכל רמ"ח אבריך ושס"ה גידיך. בענין הזה אין קיצורי דרך. אהבה, מסירות והתמסרות אלו לא מילים ריקות.

הצד השני של המטבע הוא, שאם באמת תשקיע בעסק את כל מרצך ואונך, תתמסר לו, תקשיב לו, תטפח אותו, ותנסה להימנע מהטעויות שתוארו לעיל, יש לך סיכוי לא רע שיגדל לך ילד לתפארת שיביא לך נחת רוח ורווח.

בהצלחה

טעות מאוד נפוצה (למעשה זה ה"טריגר" לכל הסידרה) היא שהיזם "שלנו" רץ למע"מ, פותח לעצמו תיק ומתחיל לעבוד. רגע- איזה תיק לפתוח? בגדול, יש 3 אפשרויות: עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ. לכל אחת מהאפשרויות יש את היתרונות והחסרונות שלה. אם אתם כמה שותפים- אפשר חברה בע"מ, אולי שותפות ולפעמים כדאי לרשום את העסק רק על שם אחד ממכם. לא תשאל, לא תתיעץ, יש לך סיכוי טוב לעשות את הדבר הלא נכון...

בהמשך, חושב היזם שלנו שאם הוא נרשם, הכל בסדר ואפשר להתחיל לעבוד. שוב: זה לא כל כך פשוט- צריך להרשם גם במס הכנסה ובביטוח הלאומי. אולי לא נצטרך לשלם, אבל להרשם חייבים.

פעמים רבות בא אלינו היזם אחרי כמה חודשים, מספר בגאווה שהוא פתח לעצמו תיק עוסק מורשה, מראה לנו את המסמכולוגיה ו... חושך בעיניים. האיש מנפיק ללקוחותיו חשבוניות מס בלתי חוקיות בעליל! עכשיו לך תתקן, עכשיו לך תסביר. במקרה אחר, האדם פותח לעצמו תיק עוסק פטור כי זה נשמע קטן וקל, ואז הוא מגלה בשיטה הקשה שאף אחד בענף שלו לא מוכן לעבוד עם עוסקים פטורים אלא רק עם עוסקים מורשים...

בדרך כלל, פגישת היכרות והדרכה ראשונה אצל איש מקצוע (רואה חשבון/ יועץ מס) זולה מאוד או חינם. אז תעשו טובה לחברים ולקרובים שלכם אשר עומדים לפתוח עסק ותציעו להם להתייעץ לפני המעשה כדי שלא יצטרכו לתקן את הנזקים אחרי שקרו.

המקור העיקרי למשוב, ללימוד, הוא האנשים סביבנו. הם מספרים לנו דברים, מביעים את דעתם על העולם, על מעשינו ותוכניותינו ועוד. באופן אידאלי ההערות והתובנות של חברינו, קרובינו, קולגות למקצוע ומוקירי זכרנו הם המקור המושלם ללמוד ממנו, להעשיר ולשפר את עצמנו ופעולתנו.

הבעיה היא שאנשים רבים הם "שואבי אנרגיות" (כהגדרתה של ידידתי עידית). הם רואי שחורות, דכאוניים ומדכאים, ובקיצור, כל מה שרע. אנשים כאילו לא יביאו לך שום תרומה משמעותית אלא בעיקר אנרגיות שליליות והפרעה.

רוב האנשים כל כך נרתעים מאותם גורמים שליליים שהם בכלל נמנעים מבקשת עצה ו/או משוב מחברים. אחרי שנכווינו כמה וכמה פעמים, אז "לא מדובשך ולא מעוקצך". זו כמובן טעות חמורה. יש סביבנו אנשים רבים חכמים, תומכים, מנוסים, דורשי טובתנו אשר בהחלט ניתן לבנות על תרומות שהם יתרמו לנו.

השאלה היא, כמובן, כיצד להבחין בין אלו לאלו. איך לדעת למי כדאי להאזין וממי ראוי להתעלם.

התשובה, לדעתי, נמצאת במילה "כי".

אם העלית רעיון להתרחבות של העסק שלך לכוון מסויים (למשל) ובן שיחך אומר "זה לא יילך" תשאל אותו בפשטות "למה לדעתך זה לא יילך?”

אם תשובתו תהיה "זה לא יילך כי זה לא יילך" (בוורסיות שונות) אז חבל לבזבז עליו אנרגיות. איש שלילי ולא תורם.

אם מצד שני, תשובתו תהיה "זה לא יילך כי אין יותר מ X% מהקהל שלך שירצה את זה וגם מהם, הרוב מקבלים את תחליף טוב למה שחשבת עליו באמצעות Y וקשה יהיה לגרום להם לעבור אליך" זו כבר תשובה אחרת, הרבה יותר רצינית וראויה להקשבה. כאן האיש ניתח את הסיפור שלך, ומצביע על הסיבות לטענותיו- עם טיעונים כאילו ניתן להתמודד. לקבל/ לסתור/ לפתור, זה כבר נושא שאפשר לדון בוו.

לסיכום, בהתחלה, תקשיב לכל אדם, הוא מהר מאוד יספק לך את הסיבות אם ראוי להמשיך ולהקשיב לו או לא.

ניהול, הפעלת עסק היא תורה בפני עצמה. מקובל לדבר על הניהול כעל "אומנות". דבר הדורש הן יכולת טבעית והן כישורים נלמדים. המנהל הגדול ביותר בעולם היה פעם תלמיד שעשה טעויות של תלמיד ולמד מהן. לפעמים, הלימוד לא היה במסגרת מאורגנת (כמו אוניברסיטה) אלא בשיטות אחרות, אבל תמיד לומדים.

יש מגוון עצום של דרכי לימוד, ואפיקים שונים מתאימים לאנשים שונים. יש אנשים, הזקוקים לכיתה ושיעור מסודר. אחרים לומדים באמצעות קריאה או האזנה לתוכניות רדיו/ טלויזיה עם ברי סמכא. סוג נוסף של לימוד הוא הניסיון: מנסיונך ומנסיונם של אחרים. כל הדרכים כשרות, כל המסלולים טובים, בתנאי שאכן נלמד מהן.

הבעיה היא שלמרות שכולם מודים בחשיבותו של הלימוד, אנשים עושים שתי סוגים של טעויות בנדון:

הטעות הראשונה היא שהם לא לומדים. בדרך כלל הטיעון הוא שאין לי זמן/ כוח/ כסף וכד'. זו שגיאה: איש מקצוע אשר אינו מתעדכן בחידושים מתדרדר ברמתו. מנהל שאינו משתלם הופך להיות מנהל ובעל עסק פחות טוב. חד וחלק- לא תלמד, לא תדע. נכון, אנחנו באמת עסוקים במידה נוראה, עייפים עד לשד עצמותינו ומוותרים על דברים רבים וחשובים. אבל,יד על הלב, שנינו יודעים שזה גם קצת תירוץ: אם רוצים, מצליחים לארגן את זה. לא מדובר בהשקעה אדירה- לקרוא מאמר אחד, להשתתף בערב עיון אחד לא ממש צריכים לשנות את חיינו.

השגיאה השניה היא הלימוד ללא יישום. לא פעם אנו נתקלים במצבים בהם ניתן לאמר לאדם "אבל בספר שאתה עצמך סיפרת לי עליו הזהירו בפירוש לא לעשות את זה ככה". לפעמים אנו שומעים ממרצה מתוסכל על המאזין שהקשיב ברוב עניין ואחר כך נהג כאילו לא שמע אף מילה. אם כבר השתתפת ביום העיון, אם הסכמת עם מה שנאמר בו, אז למה אתה עושה היום את אותה השגיאה שעשית גם אתמול? שילמת כל כך ביוקר על ההשכלה (בעיקר בהשקעת זמנך) אז למה אתה לא משתמש בה?

לסיכום נביא ציטטה של קיקרו מלפני קרוב ל- 2,100 שנים: “לא זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו"

לפעמים אנו שומעים תלונות ואכזבות מהיועץ העסקי אליו פנה היזם. הלקוח שמספר לנו על כך שהיועץ "לא סיפק את הסחורה". זה קורה, נכון. לפעמים הדבר נובע באמת מיועץ לא מוצלח, לפעמים הסיבה היא חוסר התאמה בין היועץ ליזם. אבל, פעמים רבות מקור הבעיה הוא במקום אחר: פער ציפיות.

היועץ הטוב בעולם, עדיין הוא כהגדרתו יועץ. הוא לא ינהל את העסק שלך, הוא לא יגיד לך מה לעשות והוא לא יבטיח לך הצלחות.

יועץ טוב, תפקידו העיקרי הוא לשאול שאלות. אם הוא מתמצא בענף שלך, הוא יידע מה לשאול. אם הוא לא, הרבה פעמים השאלות הראשונות שלו הן בסגנון "מה לדעתך הפרמטרים המרכזיים להצלחתך?” (אל תטעה- זו שאלה מאוד חשובה). את התשובות אתה צריך לספק לו, ואם אינך יודע, זה אתה שאמור למצוא את התשובות.

באופן פרדוקסלי, היועץ יגרום לך לעבוד "בשבילו". אבל, להבדיל מעבודות אחרות שאתה עושה, כאן ניתן לראות ולצפות את התמורה והתוצאות.

אל תצפה מהיועץ שיאסוף עבורך את הנתונים. זה לא תפקידו. אל תדמיין שהוא ינהל עבורך את העסק- זו המשימה שלך. היועץ הנכון יידע להדריך אותך איך למצוא את הבעיות והפתרונות מתוך הנתונים שאתה עצמך אוסף בהדרכתו, היועץ הטוב יידע ללוות אותך כשאתה מיישם את המסקנות, וזה עיקר תפקידו.

לסיכום: יועץ עסקי מתאים יכול מאוד לעזור לך, אבל רק אם תהיה ביניכם הבנה ותיאום ציפיות.

מכירים את השכנה/ חברה שלכם שכולם כל הזמן לוחצים עליה שתתחיל למכור את הבישולים שלה? שמענו על טכנאי המחשבים שמחזיק בעצם את כל החברה ולמה שלא יתחיל לעשות לעצמו במקום להעשיר את הבעל בית שלו?

ואז האיש יוצא לעצמאות, פותח את החנות שלו, יושב וממתין לקליינטים, יושב וממתין והם לא באים.

זהו, לא יעזור כלום- שיווק זה שם המשחק. לא תשווק, לא תפרסם, לא תרדוף אחרי הלקוחות, הם לא יגיעו אליך.

בואו ניקח דוגמה בולטת: מיקרוסופט. בכל תחום שמיקרוסופט נכנסה אליו, המוצרים שלה היו נחותים יחסית למתחרים. אבל! תודות לגאונות השיווקית שלהם, הם כבשו את התחום עד שהמתחרים הרימו ידיים ומיקרוסופט נשארה למעשה מונופול. אם זה נכון עבורם, למה שזה לא יהיה נכון עבורך?

עובדה עצובה- רוב האנשים לא רוצים או לא יודעים איך למצוא את איש המקצוע הטוב יותר בתחום ופונים אל מי שהוא יותר נגיש. רוב האנשים לא יודעים להעריך מספיק טוב איכות כדי לסנן את הראשון שהם מצאו מהעשירי ברשימה שהוא יותר טוב. מה עוזר לך להיות מוערך על ידי עורכי דין אחרים כאיש מקצוע מבריק אם הפניות היחידות שאתה מקבל זה קולגות המבקשים עצה אבל לקוחות לא יודעים על קיומך?

איך לפרסם? איך לשווק? זו תורה שלמה, אבל- כמו הפרסומת בזמנו של דפי זהב: אם אתה לא שם (בתודעת הלקוח) אתה לא קיים.

מדוע אנו מקימים את העסק שלנו? בין יתר הסיבות, אחת מהן היא כסף. הרצון להרוויח. אם כך, עלינו לשאול את עצמנו מראש היכן הוא ומתי הוא יגיע.

טעות מאוד נפוצה היא שאנשים מקימים את העסק על בסיס הנחת העבודה של "יהיה בסדר". גלינג גלינג. זה לא נכון, או כמו שגו'ליה רוברטס (אשה יפה) אמרה: BIG mistake.

בלי שנשאל את השאלה הזו, בלי שנתבונן בבעיה מראש וברצינות, אנו נדונים לצרות. כלומר, מרבית העסקים שנופלים, נופלים בגלל תזרים המזומנים. אבל אנו, בהקמת עסק חדש, נמצאים בנקודה עוד יותר רגישה:

כהנחת עבודה, אנחנו חייבים להניח כי בחודשים הקרובים לא יהיו לנו שום הכנסות. כן, ידוע, השוק מחכה לנו, יש את X ואת Y שיושבים בכוננות ליום שסוף סוף יוכלו לקנות מאיתנו, אבל חוץ מהם- תגלו שלוקח הרבה זמן והמון אנרגיה להשיג משהו.

כדי לעשות את התמונה יותר שחורה, תביאו בחשבון שההוצאות שלכם בהתחלה יהיו יותר גדולות ממה שאתם צופים. לא יודע למה, אבל כמעט תמיד כאשר אנו מסתכלים על ההוצאות בפועל, מתברר שלא כולן נכללו בתחזית והיו הפתעות וצרכים נוספים.

ואם זה לא מספיק, תזכרו שגם בחודשי ההקמה וההרצה אתם צריכים לאכול. החיים ממשיכים, הבית ממשיך לעלות לנו ואת החשבונות של יעקב מהמכולת צריך לשלם. אגב, להגיד "נצטמצם בהוצאות" לא יחזיק מים ברוב המקרים.

לפעמים יש הפתעות טובות, אבל זה נדיר מאוד. אם לא תתכוננו מראש בשאלות הפיננסיות, לא תכינו את המשאבים הדרושים, אתם צועדים בעיניים פקוחות אל שדה מוקשים.

לאחרונה, התפרסם מחקר של הפרופסורים Tom Arnold, CFA, John H. Earl, Jr., CFA, ו- David S. North המנתח מה קרה למניות חברות אשר היתה עליהן כתבת שער במגזין עסקי נפוץ (Forbes, Fortune או Business Week).

מתברר כי חברות אשר הכתבה דיברה עליהן באופן חיובי היו עם היסטוריה של עליות מרשימות ואילו חברות אשר הכתבה היתה שלילית, הדבר היה אחרי ביצועים נחותים מאוד (יחסית לשוק). כהערת אגב, היו הרבה יותר כתבות עם גוון חיובי מאשר שלילי (המחקר התפרס על פני כ- 20 שנה).

השאלה היתה מה קרה למניות אותן החברות המסוקרות אחרי פרסום הכתבה. מתברר, כי ברוב המקרים הכתבה סיימה את התקופה יוצאת הדופן של אותה חברה. כלומר, חברות "כוכבות" עד עתה, מכאן ואילך התשואות על השקעות במניותיהן ירדו פחות או יותר אל הממוצע. מצד שני, חברות אשר קירטעו ובהתאם גם הסיפור עליהן היה קודר השתפרו אולם שוב- רק אל הממוצע ולא מעבר לכך.

המחקר בדק תקופות שונות החל משבוע אחרי פרסום הכתבה וכלה בשנתיים לפני ואחרי הפרסום). כמובן שהיו פה ושם "פינות" של התנהגויות שונות, אולם באופן כללי ניתן להסיק מהמאמר שפרסום כתבת שער על חברה בולטת (לטוב ולרע) משמעותה היא ש"החגיגה נגמרה".

משום מה, זה מזכיר לי את דברי חז"ל בתלמוד הבבלי: “אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין" (תענית ח' ע”ב).

קישור ישיר למאמר נמצא כאן.

להלן התמצית (abstract) כפי שפורסמה:

לאחרונה, התפרסם מחקר של הפרופסורים JING LIU, DORON NISSIM ו- JACOB K. THOMAS המשווה בין אינדיקטורים מקובלים להערכת מניות.

הם השוו בין שלושה מדדים מקובלים: הרווח, תזרים המזומנים מפעולות והדיבידנדים, ובכל המקרים, הן על פי מה שדווח והן על פי התחזיות.

עיקרי הממצאים הם כי הרווח (למעשה: מכפיל הרווח) הינו המנבא הטוב ביותר של התנהגות המניה בעתיד, הרבה יותר מהמדדים האחרים. כמו כן, בכל אחד מהמדדים, התבססות על התחזית לעתיד הביאה לתוצאות טובות משמעותית מהתבססות על נתוני העבר.

הבדיקה התבצעה, בנוסף לארה"ב גם על נתונים מאוסטרליה, צרפת, הונג קונג, טיואן, בריטניה, דרום אפריקה ויפן. הממצאים היו ברובם דומים ברוב המדינות.

קישור ישיר למאמר נמצא כאן.

להלן התמצית (abstract) כפי שפורסמה:

לאחרונה, התפרסם מחקר של פרופ' RICHARD W. SIAS על עונתיות והסיבות לרווחיות בהשקעות בשיטת המומנטום.

בתמצית, טענותיו הן כי בהתעלם מאפקט ינואר, בחודשים האחרונים של כל רבעון, השקעות בשיטת המומנטום מפגינות רווחיות מרשימה בהשוואה לכלל השוק. הדבר בולט במיוחד בדצמבר (וביוני) וחזק יותר במניות בהן יש השקעות מוסדיות- דבר המצביע על "ייפוי תשואות" של המשקיעים המוסדיים.

קישור ישיר למאמר נמצא כאן.

להלן התמצית (abstract) כפי שפורסמה:

מאחר וחודש יוני קרוב, הםםםם....

בתאריך 19/4/2007 (אולי בעקבוה דוגמה ב' בטיפ השבועי שלנו משבוע שעבר?) פרסמה רשות המסים הודעה בזו הלשון:

"מועד הגשת הדו"ח השנתי על הכנסות לשנת המס 2006 ליחידים, לחברות ולתאגידים נדחה ל - 31.05.2007".

כמובן שצפוי כי לנישומים המטופלים על ידי מייצגים מוסמכים יינתנו אורכות נוספות.

חג עצמאות שמח

בתור מי שמקפידים לשבח את רשויות המסים כשמגיע להן, עומדת לנו את הזכות לכעוס כאשר מגיע.

דוגמה א:

ביום א' הקרוב, ה 15/4, יש לשלם את המיסים: ביטוח לאומי ולפעמים גם מע"מ ומס הכנסה. רואי חשבון, אמורים להגיש את הפנקסי תשלום של לקוחותיהם לדואר כבר ביום חמישי או שישי שעברו (המדובר בעשרות ומאות פנקסי תשלום).

אלא מאי? הדואר נמצא בעיצומים ובסניפי הדואר מסרבים לקבל את פנקסי הדיווח והתשלום. הדואר גם הודיע שכנראה ביום א' ה 15/4 הם יהיו בכלל סגורים. לשלם את הדו"חות בבנקים, אמור לעלות סכומי כסף משמעותיים בעמלות.

עומדים אנו רואי החשבון ולא יודעים מה לעשות. מצד אחד, אי תשלום זו עבירה על החוק. ומצד שני, הדרך המקובלת והרגילה לביצוע התשלום חסומה בפנינו. מה לעשות? אף אחד לא יודע.

רק ביום חמישי בערב (תזכורת: אחרי שרוב רואי החשבון כבר היו אמורים להגיש את פנקסי התשלום לדואר) טרחה הרשות למסים להודיע כי אם העיצומים יימשכו תנתן דחיה במועד לתשלום. עד למועד כתיבת שורות אלו (מוצאי שבת) המוסד לביטוח לאומי לא החליט ולא הודיע מה לעשות.

מה נעשה? אף אחד לא יודע. זה השירות שאנו מקבלים.

דוגמה ב:

על פי החוק, הרוב הגדול של העצמאים במדינת ישראל חייבים להגיש את הדו"חות האישיים שלהם למס הכנסה עד ה 30/4.

נכון להיום, 14/4, רבות מקופות הגמל חברות הביטוח וקרנות ההשתלמות טרם שלחו את הדו"חות והאישורים השנתיים הדרושים לצורך הגשת הדו"חות האישיים של הנישומים. בנוסף, מעבידים רבים (כולל רבות מהרשויות הממשלתיות) עוד לא שלחו לעובדיהן את טפסי ה 106 שלהם.

בשני המקרים, המדובר במסמכים קריטיים אשר בלעדיהם אי אפשר להכין ובודאי להגיש את הדו"חות השנתיים. כדי להשלים את התמונה, רק ב 11/4 פירסמה הרשות למיסים את חוברת "דע זכויותיך וחובותיך" אשר עליה מתבססים מרבית אלו המגישים את הדו"חות השנתיים שלהם.

כתוצאה, רמת הלחץ והחרדה אצל הנישומים המגישים דו"חות למס הכנסה בכוחות עצמם עולות מיום ליום.

בעבר, נתנה הרשות אורכה גורפת לכל הנישומים עד ל 31/5 להגשת הדו"חות האישיים שלהם. ההנחה הרווחת בקרב חוגי המקצוע היא שגם השנה תינתן אורכה דומה. אולם למה להמתין עם ההודעה עד הרגע האחרון?

לסיכום: במסחר, אם חנות נותנת שירות לא טוב, באפשרותנו להחליט שאנו מחליפים ספק ומבצעים את העסקים הבאים עם חנות אחרת. אין לנו את הפריווילגיה לכך ביחסים עם רשויות המס. אבל זה לא משחרר אותם מהזכות לנהוג כשורה ולעמוד בדרישות מינימליות של מתן שרות לציבור.

במדור המאמרים, העלינו מאמר חדש: סודיות והגנה על הרעיון שלי "יש לי פטנט מדהים, אבל אני מפחד להראות אותו ל ... כי מאוד קל להעתיק ולגנוב לי ואז אני נשאר בלי כלום. מה לעשות?” כל מי שמתעסק עם יזמים בתחילת דרכם שמע את המשפט הזה מספר רב של פעמים.

במאמר אנו מנסים להציע כמה צעדים ולתת כמה הסברים כדי לסייע ליזם המהסס.

אנו עומדים בפתחו של חג החירות, חג האביב, פסח. נבקש לברך את כל גולשינו וקוראינו בחג שמח ומבורך, שננצל את החג להתרענן ולהתרגע. בואו ננצל את החג (והגשר הארוך בסוף השבוע הבא) לטיולים בארץ, ולצבירת אנרגיות חיוביות.

שלכם, יוסי נתנזון

לקראת הגשת הדו"חות השנתיים בגין שנת 2006, עולות כמה שאלות באשר לאופן הדיווח על הפיצוי בגין הלחימה בצפון בקיץ.

חלק מהשאלות הן טכניות (כיצד לדווח, כיצד לדעת שהדיווח מדוייק וכד') ולא נטריד את קוראינו בשאלות אשר יטופלו על ידי המייצג שלהם.

עם זאת, ישנה שאלה אשר יש לה רלוונטיות רבה למיסוי שאנו משלמים והיינו רוצים "להציף" אותה כאן: האם הפיצוי שנתקבל חייב בדמי ביטוח לאומי או לא?

מבחינת מס הכנסה, נקבע על ידי הרשות למיסים כי הפיצוי חייב במס (הוראת ביצוע 8/2006 סעיף 2.7.1 והוראת ביצוע 10/2006 סעיף 5.1). אגב, ישנה דעה כי על פי החוק הפיצויים פטורים ממס, אולם כאן ברור כי דעת הרשות למיסים שונה ומי שירצה, ייאלץ להאבק על צידקתו בבית המשפט. מבחינת מע"מ, הוסכם (אם כי, למיטב ידיעתנו, לא פורסמה הוראה רשמית) שהפיצוי אינו מהווה עיסקה חייבת ולכן אין לשלם מע"מ בגינו. אולם, מצד הביטוח הלאומי (עד כמה שהצלחנו לברר) לא פורסם כלום ולא נקבע מאומה.

בדיונים פנימיים שלנו ועם עמיתים למקצוע, עלו דעות שונות באם הפיצוי חייב בדמי ביטוח לאומי או לאו. חובה עלינו לציין כי מרבית רואי החשבון ויועצי המס עמם התייעצנו חושבים שהפיצוי חייב בביטוח לאומי. עם זאת, נשמעו גם דעות הפוכות על ידי בעלי מקצוע מהשורה הראשונה אשר הציגו נימוקים משכנעים למדי.

מה לעשות? מדוע אנו מפרטים זאת? כדי שבעת השלמת הדו"ח האישי, אותם נישומים אשר קיבלו את הפיצוי יתייעצו עם המייצג שלהם בשאלה מה לעשות וכיצד מוצג פיצוי זה. יש לזכור כי הכנסה אשר אינה מיגיעה אישית חייבת במס לפי דרגה התחלתית של 30% ולא 10%.

בנוסף, גם באותם מקרים בהם התקבלה ההחלטה לדווח כי הפיצוי אינו חייב בדמי ביטוח לאומי, מומלץ לשמור את הכסף המייצג את דמי הביטוח הנחסכים, כדי שאם הדבר יצוף או תתקבל החלטה רשמית שונה, יהיה מהיכן לשלם.

כמובן שאם תתפרסם החלטה רשמית, יהיה על כולנו להתאים את עצמנו אליה.

לאחרונה, נתקלנו עם לקוח בסיטואציה בה ניתן לחסוך סכום כסף משמעותי במס. אולם, הסעיף הרלוונטי בחקיקה מעורפל ואין מספיק פסיקה כדי שנדע את המצב החוקי לאשורו "עד הסוף". בהתאם, ההמלצה ללקוח היתה לשמור את המס הנחסך בחסכון כלשהו כדי שאם תהיה מחלוקת עם שלטונות המס ונפסיד, יהיה מהיכן להחזיר את המס.

הלקוח מאוד התרעם על המצב: האם אין נהלים? האם אין הנחיות? מה זאת אומרת החוק אינו חד משמעי? מבחינתו, הוא צודק ביותר כי בעסקים אנו מחפשים כמה שיותר וודאות. קשה לנהל עסק (שבאופן טבעי, סובל מהעובדה שהעולם דינאמי וגורמי הסיכון וחוסר הוודאות רבים) במצב כזה.

עם זאת, כך מתנהל העולם, חוקי המס הם מהמסובכים ביותר, והמשתנים בקצב המהיר ביותר בספר החוקים. לפקודת מס הכנסה, למשל, יש חמישה תיקונים בשנה בממוצע. יותר מזה- מקצוענו הוא למצוא את החורים והפרצות בחקיקה ובנהלים כדי שאפשר יהיה לעבור דרכם תוך חסכון במס. לפעמים המעברים האילו נעשים תוך ניצול העירפול, כפל המשמעות או ניסוח לא ברור של החוק/ תקנות וכד'.

לפעמים, ניתן לפנות לחלק מהרשויות ולברר או לקבל תשובה מראש על יחסם לאותה סיטואציה (קרוי, בלשון המקצועית, פרה- רולינג) אולם לא תמיד הדבר עוזר:

ראשית, מאופי העבודה של המערכת הציבורית, התשובות מגיעות לעיתים באיחור משמעותי ושנית, ישנם גופים ונושאים אשר מסרבים למסד את הפרה- רולינג ודנים בכל מקרה לגופו אחרי התרחשותו.

לסיכום, אין ברירה. באופן שבו מתנהל עולם המס בישראל, לפעמים החסכון כרוך ברמה מסויימת של חוסר וודאות. צריך לחיות עם זה.

כידוע, האח הגדול עינו פקוחה ומן הראוי שכל מי שחושב להעלים מיסים יזכור זאת, כי חיינו רבי תחנות ותמיד, גם אם נצליח להתחמק בנקודה אחת, ניתפס באחרת (ואז נשלם כפל כפליים).

לפני זמן, פורסם על מוהל אשר נשפט למאסר בפועל של שנה. והנה, השבוע פורסם על ממצאים חמורים בביקורות שהתבצעו אצל קבלני מצבות הפועלים במתחם בית העלמין בקרית שאול. כלומר, מס הכנסה מלווה אותנו מהלידה ועד הלוויה.

חשוב לזכור, מי שנדפק כבר לא יכול להגמל מזה (מאיר אריאל). חבל.

בשבוע שעבר, הוזכרו כאן נתונים חיוביים ביותר על התפתחות הכלכלה והמשק בחודשים האחרונים. בנוסף, צויין כי קיימת הסכמה כללית בין הכלכלנים כי גם שנת 2007 צפויה להיות שנה טובה. עם זאת, חובה עלינו לחשוב גם על האפשרות השניה.

פרסומת לחברת ביטוח מסויימת המשודרת לאחרונה מדברת על כך שהפורצים אלינו לבית לא יתאמו מראש את זמן הגעתם. בהמשך לאותו משל, גם המשבר הכלכלי שיגיע מתישהו (והוא יגיע) לא יודיע מראש על בואו.

עסקים זה עניין מחזורי, יש תקופות גאות ויש תקופות שפל. הדבר בלתי נמנע, וכל מי שנמצא בעסקים מספיק זמן יודע זאת. הבעיה היא שבתקופות הטובות עסקים משקיעים ומתרחבים ולא פעם מדחיקים את המחשבה על "מה יהיה אם".

כל בעל עסק, כל יזם חייב תמיד לחשוב על יום סגריר, מה יהיה אם וכאשר יבוא המשבר הבא. ההיסטוריה מלמדת שבדיעבד תמיד המשבר היה צפוי אולם מראש- רק בודדים חזו אותו. הרבה פעמים המשבר "מתפוצץ" בגלל ארוע זניח וחסר חשיבות אולם תמיד בניתוח מאוחר ניתן לראות שהוא היה שם.

מה לעשות? איך להערך? יש לפחות שני צעדים שעל כל בעל עסק לנקוט:

ראשית- להקשיב לשוק. לא רק לתחזיות החיוביות אלא גם לשליליות ובמיוחד לקרוא את הסיבות: מדוע טוען מי שטוען יקרה מה שהוא חוזה. הסיבות או הביסוס לצעדיו בדרך כלל הם משהו שאנו יכולים להעריך, למדוד ולקבוע דעה משלנו. אבל בשביל זה עלינו לדעת מה לשאול- הנימוקים של החזאים יתנו לנו בסיס טוב לשאלות.

שנית- חשוב להכין עתודות ליום פקודה. על פי כלל אצבע מקובל, עסק אשר אין לו את היכולת לצלוח חצי שנה קשה, אין לו זכות קיום מראש. האם יש לנו את המשאבים הדרושים אם תהיה מחר מפולת בהכנסות? האם יש לנו תוכניות מגירה על מה לעשות אם וכאשר זה יקרה?

המסקנה: נקווה לטוב אולם נתכונן (גם) לרע.

על פי שורת פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנת 2006 היתה שנה טובה לכלכלת ישראל, ובמיוחד החודשים האחרונים של השנה. אנו חיים בצמיחה מואצת וכל הפרמטרים הכלכליים מצביעים על כך.

התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) עלה ברבעון האחרון של שנת 2006 ב 8.0% בחשבון שנתי. ענפי המסחר והשירותים מדווחים על גידול בפדיון של 9.2% בשנת 2006 והייצור התעשייתי צמח ב 10.5% במשך 2006. אפילו נתוני התעסוקה ממשיכים להצביע על ירידה מתמשכת באבטלה, אם כי איטית מדי.

על פי אינדיקטורים ראשונים של תחילת 2007, הצמיחה הכלכלית ממשיכה בקצב לא פחות ואפילו מואץ לעומת שנה שעברה. התחזיות לשנת 2007, הן של גופי השלטון והן של הסקטור הפרטי מצביעות על המשך מגמת ההתרחבות והצמיחה.

כל מי שחושב על פתיחת עסק, על פיתוח עסק קיים או בכלל על תוכניותיו לשנה הקרובה, מן הראוי שיידע נתונים אלו.

בשבוע הבא: על הצד השני של המטבע.

השבוע "חגגה" הבורסה את הגעתה לרמה של 1,000 נקודות (הדיון כאן יתמקד במניות הכלולות במדד תל אביב 100 כמייצג). בכך מצויינת עליה מרשימה ביותר של שערים לאורך זמן. אם הבורסה עלתה ב 900% בחמש עשרה שנים, המדובר בעליה שנתית ממוצעת של למעלה מ 16%.

אם נסתכל על השנים האחרונות, הרי שמתחילת השנה עלו המניות ב 8.30% לאחר שבשנת 2006 הן עלו בכ- 11.99% ובשנת 2005 בכ- 29.41%. רצף עליות ארוך ומרשים לכל הדעות.

כתוצאה, יותר ויותר אנשים מתעניינים בבורסה, ומפנים סכומים גדולים ומשמעותיים (מבחינת כלל נכסיהם) להשקעה במניות. במקביל, יותר ויותר חברות מנפיקות את מניותיהן או מתכננות הנפקה בקרוב.

כואב לנו הלב להיות מעכירי שמחה, אולם חשוב לזכור כי הבורסה יכולה גם לרדת. והרבה. כל אדם עם זכרון של לפחות 6-7 שנים אחורה צריך להיות מסוגל לזכור מפולות חמורות והפסדים צורבים. התנודתיות במניות גבוהה והסיכון במקביל לסיכוי בפירוש משמעותי.

כאשר מדורי הבורסה בעיתונות תופחים וידיעות גולשות גם לעמודים אחרים, כאשר יש גלי הנפקות גדולים, כאשר המניות הופכות לנושא שיחה נפוץ בין אנשים שאינם עוסקים בכך, כל אלו מצביעים על סכנה הולכת וגוברת לגל הירידות הבא. אמת, לאורך זמן אין השקעה יותר טובה ממניות- אולם היא אפילו יותר טובה כאשר לא קונים לקראת המפולת הבאה...

להערכתנו, לבורסה יש עוד דרך לעלות ולהשקעה במניות יש עוד פוטנציאל. אולם, כאשר מתחילים לראות את גורמי הסיכון, יש להשקיע בזהירות ובתבונה והכי חשוב- להיות ערניים ולשמור "אצבע על הדופק".

על פי הכללים לפיצוי העסקים באיזורים שנפגעו בזמן המלחמה בצפון, היישובים בית אורן, בית צבי, מגדים, עוספיא ודלית אל כרמל לא נכללו באיזור ההגבלה ולכן העסקים בהם לא היו זכאים לפיצוי.

על פי הודעת מס הכנסה מהשבוע, הרי שבעקבות בג"ץ, הוחלט לתת את הפיצוי בגין נזקי המלחמה גם ליישובים אילו, בגין חודש יולי בלבד.

בעל עסק אשר מקיים אחת מהחלופות הבאות, זכאי להגיש תביעה בגין הנזק העקיף שנגרם לו בחודש יולי 2006 :
א. מקום עסקו הקבוע מצוי בתחום איזור השיפוט של אחד מהישובים המצויים באזור הנוסף.
ב. עובדיו (חלקם או כולם) מתגוררים באחד מהישובים האמורים.

עם זאת, כתנאי לקבלת הפיצוי, יש להגיש את התביעה עד ה 28/2/2007. כלומר, תוך פחות משלושה שבועות מהיום.

מי שמכיר עסק או עובד אשר מתגורר בבית אורן, בית צבי, מגדים, עוספיא או דלית אל כרמל, כדאי שיפנה את תשומת ליבם לקביעה החדשה מאחר והזמן העומד לרשותם קצר מאוד.

בימים אלו מגיעים אלינו פנקסי המקדמות ממס הכנסה ומהביטוח הלאומי. למס הכנסה, בדרך כלל המקדמות הן אחוז מההכנסות, בעוד שלביטוח הלאומי המקדמות הן סכום קבוע כל חודש.

ראשית, חובה עלינו לבדוק באם הדרישה מאיתנו סבירה. ברוב המקרים, הדרישה תהיה דומה למקדמות ששילמנו לפני שנה, אולם מי אמר שתשלומינו בשנה שעברה היו מתאימים להכנסותינו ורווחינו? אם הדרישה לא סבירה, ניתן להקטין או להגדיל אותה על פי הנתונים האמיתיים.

שנית, אם הפנקסים לא הגיעו, בקשו מרואה החשבון/ יועץ המס שלכם שיבדוק באם לא נדרשתם. אי תשלום גורר קנסות וריביות והתירוץ של "הפנקס לא הגיע" לא תמיד מצליח. המייצג שלכם יוכל לבדוק באם באמת לא נדרשתם או שיש כאן תקלה.

אחרון חביב, בפנקס הביטוח הלאומי, יש בתחילתו "אישור שנתי למס הכנסה". תנו אותו למי שמכין לכם את הדו"ח השנתי. גם אם אתם משלמים באופן עצמאי, את האישור הזה חשוב להעביר לרואה החשבון/ יועץ המס שלכם- הוא שווה לכם כסף!

השבוע, פרסם האוצר טיוטת תקנות מעודכנת להסדרת האפשרות לניוד כספי החיסכון הפנסיוני, שנוסחה בעקבות הערות שהתקבלו מהגופים המוסדיים ומגורמים מקצועיים נוספים.

בישראל קיימים שלושה סוגים של מוצרים לחיסכון פנסיוני: ביטוחי חיים (ביטוח מנהלים), קופות גמל וקרנות פנסיה. בכוונת משרד האוצר לאפשר לחוסכים בכל מוצרי החיסכון הפנסיוני לעבור ממוצר פנסיוני אחד לאחר, ומחברה אחת לאחרת, לפי בחירתם. התקנות מסירות חסמים ביורוקרטיים מהמעבר ונוגעות למבוטחים שנמצאים במעטפת המס לחיסכון פנסיוני ולא מושכים את הכסף.

כיום, כספי החסכון הפנסיוני שלנו לפעמים "כלואים" בידי הגורמים הפנסיוניים. כך, למשל, אם עבדתי במקום א' ושם היה לי ביטוח מנהלים, ואח"כ עברתי למקום ב' בו היתה לי קרן פנסיה, בגיל 67 אצטרך להתמודד עם שני הגופים. האפשרות לנייד ולרכז את כספי תהיה שיפור משמעותי- אם וכאשר האוצר יצליח להעבירו.

באופן כללי, מומלץ לעקוב אחרי שוק הפנסיה מאחר ויש עוד שינויים הצפויים לקרות כגון קופות גמל אישיות. חשוב לזכור- החסכון הפנסיוני הוא אחד הצעדים הכלכליים הגדולים ביותר שעושה אדם. אל לנו להזניחו.

כזכור, הפטור מהכנסות משכר דירה למגורים מוגבל לתקרה של כ- 4,200 שקל בלבד. אם הכנסותיך עולות על סכום זה, הפטור יורד בקצב מהיר וקיימים מספר מסלולים חלופיים לתשלום המס.

בדרך כלל, המסלול הכדאי ביותר (וגם הנוח ביותר) למקבלי הכנסות משכר דירה הוא לשלם מס של 10% מההכנסות משכר הדירה ללא קיזוז הוצאות. מסלול זה אינו מוגבל בסכום ופתוח גם בפני מי שיש לו הכנסות גבוהות מאוד משכר דירה.

אולם, אליה וקוץ בה: כדי להנות ממסלול נוח זה, ישנו תנאי- עליך לשלם מקדמה חודשית בגובה של 10% משכר הדירה שהתקבל. הדרישה קבועה בפירוש בחוק ואם לא תשלם את המקדמות החודשיות על בסיס קבוע, לא תהיה זכאי למסלול המס המופחת ועלול להיות שתידרש לשלם מס מלא (העלול להגיע ל 48%).

מדוע חשוב לזכור זאת עכשיו? כי אם הכנסותיך משכר דירה למגורים גבוהות, חשוב לפנות באופן מיידי למס הכנסה ולבקש שוברי תשלום חודשיים או דו- חודשיים. תזכורת: אין יותר אפשרות לשלם מקדמות באופן יזום, על ידי שוברי תשלום ועלינו להזמין ממס הכנסה שוברי תשלום ממוגנטים מראש. לכן, כבר בתחילת השבוע כדאי להתקשר למס הכנסה שלך (מ' גביה) ולבקש שוברי תשלום מקדמות מס על חשבון שכר הדירה.

ועל זה נאמר: מרבה נכסים, מרבה דאגה...

נראה שכבר נאמרו כל המילים האפשריות על הפרשה המדהימה הזו, שבה מרבית השדרה הניהולית הבכירה של רשויות המס בעבר ובהווה מוצאים את עצמם נחקרים בחשדות מאוד לא סימפטים. כמו רובינו, כבר איננו יודעים מה לחשוב ונחכה לסיום החקירה ו/או הכרעת בית המשפט.

הבעיה היא שעד שזה יקרה, יקח שנים. גם אם הפרשה תסתיים בלא כלום, אותם בכירים כבר לא יוכלו לחזור לתפקידיהם- הזמן יעשה את שלו. אנו מניחים כי המערכת תנסה לאושש את עצמה ולחזור לעבודה במידת האפשר.

עם זאת, השאלה שאנו חייבים לשאול את עצמנו היא איך מה שקורה משפיע עלינו? הקטנים? מה זה עושה לי? לעסק שלי? וכאן, חוששני, אינני איש בשורות:

התחושה כיום באגפי המס היא שאף אחד לא מעיז לקחת אחריות ולתת הקלות (במסגרת החוק והסמכות) שבעבר היה נותן במקומות שעל פי שיקול דעתו, נכון לתיתם. אנו מתדפקים על הדלתות לפעמים עם נושאים שברור שאנו צודקים, ורוח החוק והנסיון בעבר היתה למען הנישומים, ומקבלים שידור של "לא רוצה לקחת אחריות, שמחר לא ישאל אותי מישהו משהו".

מה שמחריף את הבעיה היא העובדה שאנו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם: עם י' הייתי בטירונות, עם ע' למדתי יחד באוניברסיטה. הרי אם מישהו ירצה לשלוף איזו החלטה ולנפנף קשרים אישיים- מאוד קל למצוא אותם בישראל.

אחד הדברים הטובים שמערכת המס הקימה בשנים האחרונות הוא המוסד לפרה- רולינג: בעלי עסקים הנכנסים למהלך מסויים יכולים לפנות למס הכנסה מראש ולשאול איך מס הכנסה יראה את העיסקה בעתיד? לאחרונה, אותם מקבלי החלטות הרבה יותר הססניים, הרבה יותר עסוקים בלבסס את החלטותיהם ולהגן על עצמם מפני טענות עתידיות והנפגעים הםא אנו, הממתינים לתשובות בתור המתארך והולך.

כולי תקווה שזה זעזוע זמני שיחלוף ושהמערכת תדע לחזור ליעילותה כבעבר. אולם עד שזה יקרה, נאלץ להתאזר בסבלנות.

השבוע, לכבוד השנה האזרחית החדשה, אנו מעלים את הנוסח המלא של הוראות ניהול ספרים, בו משולבות הן הוראות חוק מע"מ והן הוראות פקודת מס הכנסה.

הקובץ, מיועד בעיקר לאנשי מקצוע הזקוקים לגישה קלה לבירור הדרישות והמצב החוקי. עם זאת, חשוב לציין כי הסכומים וההוראות מתעדכנים מעת לעת וחשוב לבדוק באם הנתונים המופיעים כאן אכן הם העדכניים ביותר.

שימוש מוצלח