הטיפ השבועי 2010
משפט קצב- גזירה שווה
כנראה שבעניין הרשעתו השבוע של מר משה קצב נאמרו כבר כל הדברים שניתן לאמר על ההשפעות הפוליטיות, ציבוריות ומוסריות של העניין.
עם זאת, נבקש להסב את תשומת הלב לגזירה שווה אפשרית לתחום עיסוקנו בנושא שבשולי העניין.
כזכור, הגיעו פרקליטיו של מר קצב בזמנו להסדר טיעון עם הפרקליטות שעל פיו הוא יודה בסעיפים פחות חמורים והמדינה תבקש להטיל עליו מאסר על תנאי בלבד. אחרי שהחליט לחזור בו מהעיסקה הגיעה הכרעת הדין וכמעט בוודאות שהאיש יישפט למאסר בפועל. אנו די משוכנעים שפרקליטיו במקור המליצו לו לקבל את עיסקת הטיעון ולא ללכת למשפט. התוצאה מראה שצדקו.
ומכאן לענייננו. לא פעם כאשר אנו מקיימים דיון מול מס הכנסה בעניינו של נישום/ לקוח, אנו מגיעים להסכם בשמו שמשמעותו תוספת מס מסויימת. לעיתים, הלקוח מתקומם קשות נגד ההסכם ולא מבין מדוע עליו להוסיף מס כאשר נהג כחוק (לעיתים קרובות הוא צודק). לא פעם הלקוח רוצה ללכת לעימות מול רשויות המס ולהאבק על צידקתו במסגרת השגה בתוך מס הכנסה או ערעור לבית המשפט.
גם כאשר הלקוח צודק, לפעמים צריך להבין ש"צדק" זה שמו של כוכב בשמים (יופיטר בלעז) ולעיתים אין ברירה אלא להתפשר במסגרת השטחים האפורים. ניתן לצאת למאבק, מדי פעם אפילו לזכות בו. אבל צריך לזכור שכזה מאבק יש בו אלמנט של חוסר וודאות ואלמנט אחר וודאי:
- ברמת חוסר הוודאות, ניתן לציין את אי הבהירות לגבי תוצאת המהלך. לעיתים אכן נצליח להגיע לתוצאה טובה יותר, אולם לעיתים התוצאה תהיה יותר קשה לנישום/ לקוח.
- ברמת הוודאות, אין ספק שהמשך המהלך משמעותו עלויות ולעיתים ניכרות. אין המדובר רק בעלות הכספית, אלא גם ובעיקר העלות מבחינת השקעת הזמן, המתח והלחץ.
מה לעשות? ההחלטה כמובן אישית ואת שיקולי העלות / תועלת על כל אחד לעשות לעצמו. מר קצב כנראה טעה בחשבון שלו...
שנה (אזרחית) ושנת מס טובה לנו
תאריך פרסום: 31/12/2010
האם האשל משתדרג לשמנת?
כידוע, תקנות מס הכנסה הגבילו והמעיטו מאוד בהוצאות האש"ל שניתן לתבוע. כך, למשל, הסכומים לא עודכנו מזה עידן ועידנים ועמדו על הסכום המגוחך של שקל אחד לארוחת בוקר או שבעה שקלים לכל שלושת הארוחות. בעניין זה אף הוגש בג"ץ נגד משרד האוצר על המנעותו מעדכון הסכומים.
בתאריך 20/12/2010 פורסמה תקנה חדשה המבטלת את כל הסעיף הדן בהוצאות האש"ל החל מתאריך 1/1/2011. ייתכן והביטול נועד למנוע את הצורך להגן על התקנות האלו בבג"ץ.
על פי המצב החוקי מתאריך זה, לא קיימת כל מגבלה או הגדרה להוצאות אש"ל. המשמעות היא כי הוצאות אש"ל יכולות לכלול גם פגישות עסקיות בבתי קפה (למשל) וכי אין מגבלה על הסכום.
ברור שמצב זה לא יכול ולא צריך להמשך לאורך זמן וכי המדינה תקבע הגדרות תשים מגבלות על הסכומים שניתן לתבוע. אולם, מאחר ואנו צריכים לדעת כיצד לנהוג מחר, להלן מספר המלצות כיצד לרשום ולתבוע הוצאות אש"ל החל מ- 1/1/2011:
- מומלץ כי הוצאות האש"ל ייתבעו רק בגין ובעת שהיה במרחק סביר מחוץ לישוב בו ממוקם עסקנו. בכך נוכל להתמודד עם הטענה מדוע בכלל אנו תובעים הוצאה כלשהי. יש לזכור כי קיימות תקנות נפרדות על התרת הוצאות כיבוד (חלקיות) במקום העסק.
- מומלץ כי תביעת ההוצאה תהיה בסכום הגיוני ולא להוציא סכומים בלתי מתקבלים על הדעת. תזכורת: אחת העבירות החמורות בפרקטיקה של דיני מס היא עבירה על הדיבר ה- 11: “לא תגזים".
- חשוב ביותר לרשום על חשבונית המס שקיבלנו בכמה מילים מדוע הוצאה זו היתה חיונית. למשל- עם מי נפגשנו, במסגרת איזה פרוייקט נאלצנו לשהות באותו מקום מרוחק וכד'.
- יש לזכור כי כל אותן הוצאות עדין לא וודאי שיוכרו וייתכן שבסיכומו של יום לא נוכל לתבוע אותן כך שלא כדאי להוציא כספים "על חשבון הברון".
וכמובן, עליך להתייעץ עם רואה החשבון/ יועץ המס שלך באשר לנסיבות המיוחדות והפרטיות שלך כדי לדעת אם ניתן ומה ניתן עבורך.
תאריך פרסום: 25/12/2010
סוף שנת 2010 It's now or never
אנו מתקרבים ליישורת האחרונה מבחינת ההפקדות שיקטינו לנו את תשלומי המס. נותרו לנו שבועיים עד לתום השנה, ומה שלא נעשה באותם שבועיים פשוט לא ייעשה.
מי שמעסיק עובדים ויש לו את האפשרות, שיפקיד לקופה מרכזית לפיצויים. זו ההזדמנות האחרונה ומהשנה הבאה לא ניתן יהיה יותר להפקיד בקופות מרכזיות אלא רק בקופות אישיות. עליך להתייעץ עם רואה החשבון שלך לגבי האפשרות (לא כולם יכולים) והסכום האפשרי.
חובה, ואנו מדגישים- חובה (ואם לא חובה, לפחות מצווה) להפקיד בקרן השתלמות את הסכום המכסימלי שניתן (7% מההכנסה החייבת עד לתקרה של 17,010 שקלים). בישראל 2010 אין השקעה יותר משתלמת מקרן ההשתלמות- גם חסכון במס, גם תשואה פטורה ממס וגם אפשרות למשיכה של הכסף 6 שנים אחרי ההפקדה הראשונה.
כמו כן, יש להשלים את ההפקדות הפנסיוניות עד כמה שניתן. על כל אחד לפנות לייעוץ מקצועי בתחום זה מאחר והשינויים אדירים וההבדלים בצרכים בין האנשים השונים עצומים. כמו כן, יש לזכור שרובינו מבצעים הפקדות שוטפות באמצעות הוראות קבע ויש להשלים רק את ההפרש שבין מה שהופקד לתקרה המקנה הקלות מס.
לאחרונה החל הביטוח הלאומי במבצע התקשרויות למבוטחים והצעה לשלם את חובם כעת. הרעיון מצויין מאחר ותשלומי הבטוח הלאומי מקנים הקלה במס הכנסה. ניתן אפילו לשפר את העניין ולהוסיף לתשלום החוב גם את מקדמת דמי הביטוח האמורה להיות משולמת ב- 15/1/2011. יש להזכיר כי גם תשלום דמי הביטוח בתשלומים באמצעות כרטיס האשראי מתווסף לאישור על התשלומים על פי תאריך ה"גיהוץ" של כרטיס האשראי.
לסיכום- הגענו ליישורת האחרונה. רוץ או שתישאר מאחור.
תאריך פרסום: 17/12/2010
בעקבות אסון הכרמל
אחד הלקחים שהזכירה לנו שריפת הענק בכרמל בשבוע שעבר, הוא הצורך מהתגוננות מפני אסונות טבע. אמת, לא הרבה ניתן היה לעשות ברמה האישית כדי להתגונן מפני אסון בסדר גודל כזה, אולם מאחר ופגעי הטבע צפויים גם בעתיד, יש דברים שחובה לעשות.
דוגמאות לדברים שיש להשקיע בהם יכולות להיות מערכות גיבוי מרוחקות למידע במחשבינו, אמצעי הגנה מפני שריפות (מטפים/ מתזים), ביטוחים ראויים וכד'. העניין הוא שכל דבר כזה עולה כסף ולמרות שבשבוע שעבר קיבלנו תזכורת עד כמה אי- רכישת הגנות יכולה לעלות לנו ביוקר, עדיין הכסף שיוצא יהיה יקר.
בהקשר זה, יש להזכיר את סעיף 17(6) לפקודת מס הכנסה האומר (בניסוח ערוך על ידינו) “ לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו יציאות והוצאות, לרבות - הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו"
המשמעות היא שהשקעה בהתגוננות מפני פגעי טבע מהווה הוצאה עסקית מוכרת גם אם מבחינה חשבונאית יש לרשום אותה כרכוש קבוע ורק הפחת השנתי נחשב כהוצאה. לפיכך, גם אם נשקיע בהתגוננות מפני פגעי טבע ביום האחרון של השנה, למרות שמבחינה חשבונאית אין לכך השפעה על הרווח הרי שמבחינת חוקי המס הדבר יכול להחשב כהוצאה שוטפת ולהקטין את תשלומי המסים עוד השנה.
לפיכך, יש כאן הקלה משמעותית, לפחות מבחינת תזרים המזומנים.
תאריך פרסום: 10/12/2010
מס הכנסה על השכרת דירות למגורים- עדכון
כידוע, מי שמשכיר דירה למגורים פטור ממס על ההכנסות משכר דירה בתנאי שהן פחות מ- 4,680 שקל לחודש. מי שהכנסותיו משכר דירה גבוהות מסכום זה, מגיע מהר מאוד למצב שבו עדיף לו לשלם מס של 10% על כלל הכנסותיו משכר דירה.
על פי החוק, מי שבוחר ללכת במסלול זה (תשלום מס של 10% מהכנסותיו מהשכרת דירות למגורים) חייב לשלם את המס עד 30 יום אחרי שנת המס המדוברת (במקרה שלנו: 30/1/2011). על פי החוק כפי שהיה בעבר (ונותר ללא שינוי בתודעת מרבית האנשים) התשלום כמוזכר לעיל הוא תנאי לכך שישולם מס של 10% בלבד.
מתברר שלא זה המצב: בהרצאה של רו"ח נדב הכהן (מבכירי המקצוע בישראל) הוא גילה שלמעשה אין כיום תנאי של תשלום המס עד ה- 30/1. נכון, זו חובה חוקית, ומי שלא עומד בה עלול להידרש לשלם קנס. אבל אין למס הכנסה את הזכות לשלול את שיעור המס המופחת ממך.
לכן, בעל נכסים יקר, נכון שהחוק מחייב אותך לשלם את המס עד ה- 30/1/2011. וכמובן שמומלץ לשלם את המס בהקדם גם מסיבות פיננסיות. אבל, גם אם לא תשלם את המס במועד הסנקציות שניתן להטיל עליך פחות חמורות ממה שחשבנו רובינו.
תודה, רו"ח נדב הכהן
תאריך פרסום: 27/11/2010
נכשלנו
לפני כחודשיים, פנה אלינו לקוח (שכיר) שעמד לפני פיטורין. הוא היה אמור לקבל מענק הסתגלות של כ- 300,000 שקל וביקש את עזרתנו בהתנהלות.
כמובן שייעצנו לאיש כמיטב יכולתנו, ובנוסף הפנינו אותו לעו"ד המתמחה בדיני עבודה וליועץ פנסיוני.
האיש הקשיב לשלושתנו ולא עשה מאומה. כמו במקרים רבים, ההתנהלות היתה של לא לעשות מתוך תקוה ש"זה יהיה בסדר" וש"הם (מקום העבודה) יהיו בסדר איתי".
מתברר שזה לא קרה- כאשר האיש קיבל את הפיצוי, הוא גילה שעל מעט פחות מ- 300,000 שקל ניכו לו מסים של למעלה מ- 168,000 שקלים! להערכתנו, אם היה מקשיב לעצות ולהדרכה שקיבל היה משלם פחות מחצי מסכום זה.
כמובן שקל לצקצק בלשוננו על עוד מקרה של איש שלא הקשיב למומחים שייעץ והעדיף "יהיה בסדר" על פני התמודדות עם הענין. אבל זו לא הנקודה.
הנקודה המרכזית היא שאנו רואים בעניין כשלון אישי ומקצועי (של שלושת הגורמים אליהם פנה לייעוץ): היה עלינו "לקרוא" את האיש ולהבחין שאנו לא מצליחים להגיע אליו ושהוא לא יפעל.היה עלינו לעקוב אחריו ולהרגיש שהוא פוסע לכוון שגוי ולנסות להציל אותו מראש.
זה נכון עלינו וזה נכון על כל איש מקצוע. לא מספיק לתת עצות טובות, זה תפקידך כאיש מקצוע. העניין הוא שחלק מהגדרת התפקיד היא גם מתן שירות. ושירות זה "להריח" את האדם מהצד השני של השולחן.
תאריך פרסום: 20/112010
חדשות ועדכונים מחזית החקיקה
ככל שאנו מתקדמים בהליכי חקיקת חוק התקציב וחוק ההסדרים הנלווה אליו אנו מגלים דברים חדשים.
השבוע, פרסם ידידנו רו"ח ועו"ד אלעד רוזנטל כי במסגרת תיקון 178 לפקודת מס הכנסה, יידרשו כל המעסיקים להגיש דו"חות 126 ו- 856 על בסיס רבעוני לרשות למסים.
לטובת מי שלא מודע לכך (ורוב מי שחייב לא), טופס 126 הוא ריכוז שנתי על שכר המשולם לעובדים ושכל מעביד משדר אחת לשנה ישירות למחשבי הרשות למסים. רוב המעסיקים אינם מודעים לכך מאחר והדבר מתבצע על ידי המייצגים שלהם (רואי חשבון/ יועצי מס) כחלק מהשירות אולם אם הדבר אינו מתבצע, הוא כרוך בסנקציות וקנסות.
כעת, במסגרת הידוק עניבת החנק של האח הגדול על צאוורי האזרחים, יידרש כל מי שמעסיק עובדים ו/או מנכה מס במקור (ורבים חייבים בכך למרות שאינם מודעים או עושים זאת) לדווח את הדיווח המפורט הזה אחת לשלושה חודשים.
ועולה השאלה- מי ישלם על כך? רואה החשבון שלכם שכמות העבודה שלו בקטע זה עלתה פי 4 גם עלויותיו צפויות לעלות. מי ישלם את העלות הנוספת הזו?
ומעניין לעניין באותו עניין. השבוע מע"מ שיחרר את הרשימה של מי שיהיה חייב בדיווח מקוון בשנת 2011.
לטובת מי שלא זוכר (או, למען ההגינות, העדיף לשכוח או להדחיק) משנת 2012 כל עוסק מורשה יידרש לדווח ישירות למע"מ על כל חשבונית מס שהוציא או קיבל לרבות מס' ת.ז. של מקבל/ נותן החשבונית. שנת 2011 היא שנת מעבר שבה רק עסקים מעל גודל מסויים יצטרכו לעמוד בדרישה זו.
בבדיקת רשימת לקוחותינו הופתענו לגלות שיש לקוחות שמחשב מע"מ מחייב אותם בדיווח למרות שלדעתנו הם אינם חייבים ויש לקוחות שמחשב מע"מ החמיץ. משיחות עם חברים, מתברר שהמצב דומה גם אצלם. לכן, קורא/ת יקר/ה, כדי לבדוק אצל המייצג שלך מה מצבך כי המשמעויות רבות וקשות...
תאריך פרסום: 13/11/2010
20 מיליארד שקל
בתאריך 7/11/2010 צוטט בעיתון גלובס יו"ר הרשות למסים מר יהודה נסרדישי כאומר "העלמות המס מגיעות לסדרי גודל של 20 מיליארד שקל בשנה". הדברים נאמרו, על פי העיתון בדיון סגור לתקשורת שהתקיים בועדת הכספים של הכנסת כשבוע לפני הפרסום.
עוד דברים שנאמרו לכאורה מפי מר נסרדישי הם כי עיקר העלמות המס מגיע משכירים ומעצמאים שמנהלים עסקים קטנים ולא מהקונצרנים הגדולים.
וכל מה שנותר לנו לענות ליו"ר הנכבד של הרשות למסים (בהנחה שהציטוטים מדוייקים) הם: מה אתה מתפלא?
ראשית, העלמות מס של 20 מיליארד מתוך תמ"ג של כ- 768 מיליארד שקל כ- 2.6% זה לא הרבה. גם אם נשווה את ה- 20 מיליארד שקל לתוכנית הגביה של הרשות (213.5 מיליארד שקל) אנו מדברים על 9.37% שזה לא נורא הרבה. אגב, גם בהשוואות בינלאומיות זה לא המון כסף (למרות שהמספרים גדולים).
שנית- להגיד שההעלמות אינן מהקונצרנים הגדולים זו הלצה- פשוט, כשגוף ענק מתחמק מתשלום, יש לו עורכי דין ורואי חשבון שתמורת שכר טרחה הנמדד במליונים "מכשירים את השרץ" ומוצאים טיעונים ונימוקים מן היקב ומן הגורן מדוע זה לא העלמה אלא תכנון מס לגיטימי.
גם כאשר אתם ברשות עולים על התחמקויות של אותם גופי ענק, הם יגררו אותכם בבתי המשפט נצח וחצי וברוב המקרים תגיעו לפשרות שונות ומשונות שבהם אולי תגבו סכומים מסויימים, אולם זה לא עקב העלמה אלא בעקבות מחלוקת לגיטימית על פירוש סעיפים לחוק. בוא לא ניתמם... מספיק לקרוא את העיתונות הכלכלית והכללית בימים אלו ממש.
ואחרון חביב- העצמאי הקטן. מה אתה מתפלא? כאשר מי שהברוטו שלו פחות מ- 13,000 שקל לחודש נושא בנטל מס שולי של קרוב ל- 50% אתה מופתע מכך שמר ישראלי מנסה לשרוד?
כאשר עומס ההוראות והצווים הופך להיות בלתי נסבל והמדינה מעמיסה על האזרח עוד ועוד חובות דיווח וניהול חלקן בלתי אפשריות במקום שבו יש לחץ מכוון אחד, הוא משתחרר מכוון אחר- פיסיקה בסיסית.
כאשר האזח/ נישום הקטן פונה בבקשות להקלות ו/או הסברים הוא לא נענה כלל ואם הוא נענה, זו תשובה שלילית- כי הוא להבדיל מאדירי הכוח וההשפעה לא מפחיד אף אחד.
לסיכום- 20 מיליארד שקל? לדעתי זה אומדן חסר
תוספת מאוחרת
במכתב תגובה, הכחיש יו"ר הרשות למסים חלק מהדברים שהובאו בשמו. מומלץ לקרוא את פרוטוקול הישיבה של ועדת הכספים במקור כדי להחליט מה נאמר ומה לא
תאריך פרסום: 8/11/2010
עדכונים מחזית חוק ההסדרים
כיום זה כבר לא סוד שחוק ההסדרים מהווה "צינור" שדרכו המדינה מחדירה לנו כל מני דברים שהיא לא מצליחה להשחיל בדרך הרגילה של חקיקה ודיון מסודר. כולם מסכימים שהמדובר בתועבה, אולם משום מה, אף ממשלה מכהנת לא מוצאת לנכון שיטה מכוערת זו.
לפני כשנה וחצי, המדינה העבירה כהוראת שעה את הגדלת תשלומי הביטוח הלאומי לבעלי הכנסות גבוהות. כמובן שהקצבאות לא גדלו בהתאם. ה"אליבי" היה שהמדובר בהוראת שעה עקב מצוקה זמנית.
אולם, כפי שלימדנו מורי ורבי גדעון להבי, בישראל הוראת השעה הופכת מהר מאוד להוראת השעתיים כך שכפי שהדברים נראים, הגדלת תשלומי הבטוח הלאומי הולכת להמשך גם לשנת 2011.
אחד הדברים העקריים שהתבצעו כצעד הגנה של האזרחים הנעשקים היה הקמת חברות אישיות. מאחר וחברה איננה משלמת בטוח לאומי, הרי שבעצם הקמת חברה, המס חוזר להיות קרוב ל- 50% לכל היותר ולא הלמעלה מ- 60% שמשלמים יחידים.
מצד שני, בחקיקה אחרת נקבע שהעסקים ידווחו בדיווח מקוון למע"מ מדי חודש על החשבוניות שהוציאו וקיבלו. הדבר מהווה חלק מהמהלך רב השנים שבו המדינה מטילה עוד ועוד נטל על הנישומים שיאספו עבורה מידע ונתונים. מהלך זה מתבצע במשך שנים כאשר בשנת 2011 רק עסקים גדולם החייבים בהנהלת חשבונות כפולה אמורים להכנס למסגרתו. רוב עם ישראל יצטרף לחובה זו רק בשנת 2012.
מה דינה של חברת "מקלט בטוח לאומי" אשר על פי הוראות ניהול ספרים אינה חייבת בהנהלת חשבונות כפולה אולם על פי חוק החברות היא חייבת? בתחילה ניסה מס הכנסה להוסיף הוראה לחוק ההסדרים שיחייב גם אותה בדיווח מקוון- המשמעות היתה תוספת גדולה של עבודה לאותן חברות קטנות, בניגוד לחקיקה המקורית.
באגף זה נחלה לשכת רואי חשבון הצלחה כאשר שיכנעה את הרשות למסים להרפות ולא לשנות את החוק כך שבשנת 2011 רק עסקים גדולים יהיו חייבים בדיווח המקוון.
לסיכום- לפעמים מפסידים ולפעמים מרוויחים והמלחמה לעולם עומדת...
תאריך פרסום: 30/10/2010
לתשומת לב אלו המנהלים את החשבונות בעצמם
לאחרונה, הגשנו דו"ח שנתי עבור לקוח אשר מנהל את ספריו במשך כל השנה בכוחות עצמו- ללא עזרתנו. האיש הזדעזע לגלות בעת החתימה על הדו"ח אלו סכומי כסף עצומים הוא חייב לרשויות המס השונות.
מה שקרה זה שהוא עשה עסקים טובים (ואפילו מצויינים) כאשר המקדמות אשר שילם היו נמוכות ביותר ואפילו זעומות. כתוצאה, כאשר שלטונות המס השונים גילו בדו"ח השנתי את האמת, הוא גילה שעליו להביא סכומי כסף ניכרים ביותר...
מדוע אנו מספרים את זה? הרי הסיפור האישי של לקוח אחד לא כל כך חשוב למרות שהוא סימפטומטי.
בשבועות האחרונים, רואי חשבון רבים (כולל אנו) מיידעים את הלקוחות שלהם במצבם אחרי 2/3 או 3/4 השנה כדי שיוכלו להערך נכון מבחינת המסים. האם הם משלמים מספיק מקדמות? יותר מדי? פחות מדי? הלקוחות עצמם הם האחראים על הניהול הכספי שלהם. עם זאת, תפקידנו כנותני שירותים לספק את המידע כדי שיוכלו לקבל את ההחלטות המתאימות.
אבל! מה עם אותם לקוחות/ נישומים/ קוראים אשר מנהלים את ספריהם בכוחות עצמם? תפקידם של אותם אנשים הוא לפנות ביוזמתם אל המייצג / יועץ שלהם, לדווח לו על ההתפתחויות העסקיות (ולא רק העסקיות) ולבקש הדרכה/ עצה כיצד להערך לקראת תום השנה.
מי שמנהל את הדברים בכוחות עצמו, יש לו אחריות מוגברת כלפי התנהלותו. פשוט- אין עוד מישהו שיזכור וישים לב. הדברים באחריותך.
תאריך פרסום: 22/10/2010
לקראת סוף 2010
עם סיומם של אוגוסט- ספטמבר, אנו מתחילים "להריח" את סוף שנת הכספים 2010. ככל שנתקרב אל סוף השנה יהיה לנו לא מעט להגיד על ההיערכות הדרושה לקראת סוף השנה.
אבל, יש מה שצריך לעשות כבר עכשיו. כל אחד מאיתנו צריך לעשות את חשבון הרווח וההפסד שלו לשמונה/ תשעה החודשים הראשונים של השנה. על בסיס מידע של 2/3 או 3/4 השנה יש וניתן לבנות חתזית על כיצד השנה עומדת להסתיים.
על בסיס האמדן, ניתן להגיע לכמה מסקנות- ראשית, ניתן להשוות לשנים הקודמות, לנתח את השנה הזו ולהעריך ולבדוק כיצד אנו עומדים. שנית, ניתן לבנות אמדן על רמת המסים שנידרש לשלם (מס הכנסה/ בטוח לאומי).
כעת, כאשר יש לנו מידע ניתן לתכנן מה לעשות בחודשים שנותרו עד לסוף השנה. לפעמים נגדיל או נקטין את המקדמות, לפעמים נעשה מהלכים עסקיים. אבל הזמן לבצע את הניתוח ואת ההיערכות הוא עכשיו. בדצמבר זה יהיה מאוחר מדי.
תאריך פרסום: 16/10/2010
אחרי החגים
כפי שהקוראים הקבועים הבחינו בודאי, הרשינו לעצמנו חופשה מכתיבה עד "אחרי החגים" שהגיעו כעת.
ואנו חוזרים עם מאמר חדש שלנו: כלכלת ישראל- סיבה לאופטימיות. התיזה העיקרית במאמר היא שלמדינת ישראל קיימים שני משאבי כח אדם איכותי אשר אינם מתבטאים נכון להיום במלוא עוצמתם בשוק העבודה וכי התמונה הולכת להשתנות ולטובה. שתי קבוצות האוכלוסיה המדוברות הן הערבים (ובמיוחד הנשים הערביות) והחרדים (ובעיקר הגברים החרדים).
לפיכך, בעתיד הנראה לעין, אנו צופים עתיד ורוד מזהיר לכלכלת ישראל בטווח של 20-30 השנים הקרובות.
קריאה מהנה.
תאריך פרסום: 8/10/2010
תשלומי ה- 15/9/2010
כידוע, כאשר הרשויות מפיקות בתחילת השנה את פנקסי התשלומים (מע”מ, מס הכנסה ובטוח לאומי), אחד הפרטים המודפסים על הפנקס בנוסף לפרטי המשלם הוא המועד האחרון לתשלום. על שוברי התשלום לתשלום הקרוב מצויין התאריך 15/9/2010.
בתאריך 29/8/2010 הודיע מנהל הרשות למסים כי המועד האחרון לתשלומי מס הכנסה ומע"מ יידחו מה- 15/9/2010 ל- 19/9/2010. הסיבה היא (כמובן) סמיכות התאריכים לראש השנה ולעיד אל פיטר. בהערת אגב, גם בעבר נדחו תשלומים עקב עיד אל פיטר אולם למוסלמים בלבד (נישומים ו/או מייצגים). משום מה, ההקלה הפעם חלה גם על הנוצרים למרות שלהם אין חג בתאריכים אלו...
נחמד, נכון? כן. כנראה שזה יפה מצידו של מנהל הרשות למסים. אולם המוסד לביטוח לאומי לא טרח (נכון להיום) לפרסם הודעה דומה. כלומר- כאשר אנו מתכננים כיום את תוכנית העבודה לשבועיים הקרובים עלינו לעשות אחד משתיים- או להניח שהמוסד לביטוח לאומי, אחרי שיוציא לנו את הנשמה בהמתנה יאפשר אף הוא דחייה בתשלומים. או להודיע לעובדינו שיתנצרו כי חגי היהודים והמוסלמים לא יפטרו אותם מעבודה.
ואנו הקטנים מבקשים לשאול: זו לא הפעם הראשונה שחגים מתנגשים עם תאריכי דיווח. מה מונע מהרשויות, בעת תכנון השנה הקרובה לקבוע מראש כי בתאריכים מסויימים תשלומים מסויימים יידחו מעט? מה אם בעת הדפסת הפנקסים בסוף 2009 היתה נקבעת החלטה כזו בדיוק כפי שאם תאריך התשלום "נופל" על שבת הוא נדחה אוטומטית ליום שאחרי? הנזק לאוצר המדינה היה כה בלתי נסבל?
למשל- בשנה הקרובה, ימי העצמאות והזכרון לחללי צה"ל יחולו בתקופה 8-9/5/2011. מדוע שלא יקבעו הרשויות מראש שדיווחי מאי 2011 יידחו? זה קצת תכנון מראש החוסך הרבה לחץ ועצבים ממרבית בעלי העסקים.
הלו? אתם שם בירושלים. פתחו חלון במגדל השן שלכם ותקשיבו קצת...
תאריך פרסום: 4/9/2010
מניות זה מסוכן? תלוי באופק התכנון
"כולם" יודעים שהשקעה במניות מגלמת סיכון גבוה במקביל לתשואה הגבוהה, הלא כן?
מתברר שלא ממש. על פי מחקר ומאמר שפרסמנו במדור המאמרים באתר, אם אופק התכנון של המשקיע מתארך, אזי הסיכון להפסד בהשקעה במניות מצטמצם והולך.
דוגמה נקודתית אחת: מי שמשקיע בדירה, מביא בחשבון תקופת החזקה מינימאלית של 4 שנים (בגלל מס שבח). אבל אם אדם השקיע במניות והחזיק בהן 5 שנים, ב- 88% מהמקרים הוא יצא ברווח ריאלי מהשקעתו ורק ב- 12% מהמקרים הוא הפסיד.
האם מניות מסוכנות? לטווח הקצר בהחלט. לטווח הארוך- איננו בטוחים
תאריך פרסום: 28/8/2010
ביטוח לאומי- חידושים באתר
במסגרת שיפור השירות לאזרח, העלה המוסד לבטוח לאומי לאתרו מספר מחשבונים וסימולטורים אשר אמורים להציג קצבאות או נתונים שונים. לאמיתו של דבר, המדובר באיחוד של מספר מחשבונים שהיו פזורים בנקודות שונות באתר המוסד לבטוח לאומי.
כדי שנוכל לטעום את המחשבונים, ביצענו חישוב דמי אבטלה לאדם שעבד במשרה מלאה ושכרו היה 36,000 שקל לחודש (המכסימום לצורך חישוב קיצבאות). לפני שנמשיך, כמה לדעתך יקבל אותו אדם כדמי אבטלה? תזכורת: הוא שילם דמי ביטוח על 36,000 שקלים לחודש.
התשובה היא כי על פי מחשבון הביטוח הלאומי, דמי האבטלה שלו יהיו כ- 8,000 שקל (8,015 אם להיות מדוייקים). מדהים כל פעם מחדש, אולם אלו המספרים.
שימוש נעים במחשבוני המוסד לביטוח לאומי
תאריך פרסום: 22/8/2010
מה אני יכול לעשות? יש גבולות גם ליכולותי...
ג' הוא לקוח שהגיע אלינו כדי לטפל בבקשה להחזר מס. הגיע לו החזר והגשתי את הבקשה כדי שלהפתעתי ולזוועתו יתברר שהוא חייב להם לא מעט כסף. כאשר נכנסנו אל הנתונים, התברר שהאיש "שכח" להביא את אחד מטפסי ה- 106 שלו כך שלא ידענו שהיתה לו עוד משכורת מעוד גורם וששם נוכה פחות מדי מס
ש' היא לקוחה בעלת עסק מצליח בתחומה שבעקבות המלצתינו דואגת להפרשות נאות לקרנות פנסיה והשתלמות. אבל! את האישורים למס הכנסה על הפקדותיה היא לא מביאה וכל נסיונותינו להזכיר לה לא מועילים. בנקודה מסויימת נאלץ להגיש עבורה את הדו"ח השנתי כמות שהוא, בלי האישורים כדי שלא תקבל גם קנסות ואז היא תשלם מס ביתר, רק בגלל שהצעד הטכני של השגת האישורים או בקשת אישורים חדשים לא מתבצע.
מה אני יכול לעשות? אנו עושים המון עבור לקוחותינו, אבל יש נקודות שבהן איננו יכולים להיות נביאים, או לא רשאים לעשות דברים מסויימים למען לקוחותינו. אם הם לא דואגים לעצמם, יש גבולות גם ליכולותי.
לתשומת ליבך, קורא/ת יקר/ה למערכת היחסים שלך עם רואה החשבון שלך
תאריך פרסום: 13/8/2010
בטוח לאומי- צדק? שכל? פסק דין!
עוזי כהן ז"ל היה מלצר שהכנסתו נטו היתה כ- 10,000 שקל: 2,500 כמשכורת מעבודתו במלצרות במסעדה וכ- 7,500 טיפים ששולמו במזומן וכמובן ללא כל שיתוף של מס הכנסה והמוסד לבטוח לאומי.
בהיותו כבן 40, בעת בילוי על חוף הים ראה המנוח מספר צעירים טובעים וקפץ לעזרתם. למרבה האסון, הוא עצמו טבע ומת באותו ארוע.
תבעו האלמנה והיתומים מהביטוח הלאומי פיצויים וקצבאות על בסיס הכנסתו האמיתית של אבי המשפחה שנפטר. הביטוח הלאומי (אחרי שלא רצה לשלם כלל) היה מוכן לשלם על בסיס המשכורת בפועל, אולם ללא הטיפים מהם מעולם לא שולמו דמי ביטוח.
בית המשפט העליון, בפסק דין מהפכני ודרמטי קבע כי במקרה זה אין קשר בין תשלום דמי הביטוח לבין הקצבאות ובמקרה זה ואחרים, המוסד לביטוח לאומי חוייב לשלם קצבאות על בסיס של כ- 10,000 שקל למרות העובדה שדמי ביטוח שולמו בגין כרבע מסכום זה בלבד.
האם יש צורך להכביר במשמעויות של פסק דין זה? הבה נדמיין מקרה פשוט: חייל במשפחת פשע נפגע בזמן "עבודה" (נאמר, לפוצץ בית עינוגים בבעלותה של משפחה אחרת). אם המשפחה דאגה לרשום אותו כעובד בשכר מינימום באחת מחברות הקש שלה, הוא מבוטח טוב ויפה וימשיך לקבל קיצבאות בגין סחר הסמים שלו ושאר מעשים טובים מכספי המוסד לביטוח לאומי.
צודק? הגיוני? לשופטי בג"ץ הפתרונים. אבל מאז מתן פסק הדין (26/7/2010) זו ההלכה הנהוגה בארץ.
תאריך פרסום: 6/8/2010
מה עושים כשמס הכנסה פושט?
מאמר שאני חייב לעצמי ולקוראים הוא כיצד להתנהג בזמן ביקורת של רשויות המס. אבל בינתיים-
בכתבה מצויינת של ספיר פרץ בגלובס, מסופר כי בחצי השנה הראשונה של שנת 2010 בוצעו 3,635 ביקורות ניהול ספרים (בהשוואה ל 9,014 ביקורות בשנת 2009 כולה).
על פי אותם ממצאים, בכ- 35% מהמקרים נמצאו ליקויים חמורים ואפילו מאוד.
בכתבה, עשרה מומחים מובילים בתחומי המסים נותנים את הטיפים כיצד לעבור את הביקורת והחקירה בשלום.
מומלץ בחום.
תאריך פרסום: 1/8/2010
תרגיל בקריאת מספרים
בתאריך 16/7/2010 עדכן המוסד לבטוח לאומי קצבאות ילדים לילד השני והשלישי.
כדי לחסוך לקוראים את הטרחה, להלן קצבאות הילדים: בבסיס, הקיצבה לילד הנה 165 שקלים. בגין ילד שני: 195, ילדים שלישי ורביעי: 252 שקלים וזהו (נבדק עד הילד העשירי).
ועכשיו חידה: מי מגדיל את קצבאות הילדים לילדים 2-4 בלבד ולא לאחרים? התשובה פשוטה- מי שרוצה לעודד את המשפחות היולדות ילד אחד/ שניים ללדת עוד ילד או שניים וזהו (לא משנה שקיצבת הילדים נמוכה עד גיחוך).
מי יולד ילד אחד או שניים בלבד? בדרך כלל אלו יהודים חילוניים (ויותר ממוצא אשכנזי) מאשר האחרים.
מי "נופל" החוצה מאחר והוא יולד יותר ממספר ילדים זה? אהמממ. אולי החרדים והערבים?
בכוונת מכוון? ארור חושב עוון!
תאריך פרסום: 25/7/2010
חוויה חצי אנטרופולוגית
להלן מספר תגובות שקיבלתי מבעלי עסקים כאשר דיווחנו להם השבוע את סכומי המסים שעליהם לשלם החודש:
- פרופסור בטכניון: "הרגת, רצחת וירשת"
- בעלת חנות: "הרגת אותי"
- בעל בסטה בשוק: "שימותו, הגנבים"
- שיפוצניק: "שתמות"
אותי זה הצחיק
תאריך פרסום: 17/07/2010
בטוח לאומי לעובדים במשק הבית- עדכונים
להלן הודעת המוסד לבטוח לאומי- חשוב ביותר למעסיקים עובדים במשק הבית:
החל בחודש ינואר 2010 השתנו מועדי הדיווח והתשלום עבור עובדים במשק בית וכן השתנה אופן הדיווח:
מועדי הדיווח:
יש לדווח ולשלם 4 פעמים בשנה (במקום פעמיים בשנה עד כה), ב-20 בחודש (במקום ב-10 בחודש עד כה) במועדים האלה:
- ב-20 באפריל – בעבור החודשים ינואר עד מרס
- ב-20 ביולי – בעבור החודשים אפריל עד יוני
- ב-20 באוקטובר – בעבור החודשים יולי עד ספטמבר
- ב-20 בינואר – בעבור החודשים אוקטובר עד דצמבר
מועד התשלום הקרוב הוא 30 ביולי 2010. במועד זה עליך לדווח בשני שוברים עבור שני הרבעונים הראשונים בשנה הזאת: ינואר – מרץ 2010 ואפריל – יוני 2010.
לאחר מכן יהיה עליך לדווח בכל רבעון בהתאם למועדים המפורטים למעלה.
הפנקס לדיווח ולתשלום יישלח אליכם מעתה פעם בשנה (במקום פעמיים עד כה).
אופן הדיווח
בפנקס שנשלח אליךצורפו ארבעה שוברים לדיווח ולתשלום ושובר רזרבי בסוף.
שים לב, שנוספו פרטים שעליך לדווח בגב הטופס: שעות העבודה, נתוני השכר לכל חודש, סוג העבודה, ימי העבודה, ומספר ימי העבודה בכל חודש.
נא הקפד למלא את הטופס משני צדדיו – בחזית ובגב הטופס.
נא הקפד בכל דיווח לחתום בגב הטופס, במקום המיועד לכך, גם אם מדובר בבקשה לסגירת התיק.
אם אתה מעסיק יותר מעובד אחד באופן קבוע, וברצונך לקבל טפסים נוספים, נא פנה לסניף המוסד לביטוח לאומי, על פי הפרטים המופיעים בכותרת פנקס התשלומים שנשלח אליך.
תאריך עדכון: 10/7/2010
דיור מוגן- מורה נבוכים כלכלי
הכנסה של הורה מתבגר לדיור מוגן היא מצוקה- נפשית, רגשית וכלכלית. בתחום הכלכלי, המוסדות מציעים בדרך כלל מספר מסלולי תשלום שונים מתוכם עלינו לבחור והבחירה קשה.
ברור שעל כל אדם לקבל ייעוץ באשר למסלול האישי והפרטי שמתאים לו, אולם כשירות לציבור, העלינו גליון אלקטרוני פשוט שעשוי לסייע. בגליון האלקטרוני ניתן להזין מספר נתונים בסיסיים על המסלולים האפשריים ולקבל המלצה ראשונית.
מאחר והתשובה מה עדיף כלכלית תלויה במידה רבה במשך השהיה בבית הדיור המוגן, התשובה ניתנת במבנה של טבלה לפי אופק תכנון. בכל שנה יש "ציון" לכל מסלול כאשר המסלול המועדף מקבל את הציון 100.
אנו חוזרים ומדגישים שהמדובר בגליון פשוט, שאינו כולל את כל האפשרויות ושנועד להוות כלי ראשוני בלבד וברור שלא להחליף ייעוץ מקצועי
תאריך פרסום: 5/7/2010
קבוצות רכישה- סדר מיסויי?
בשנים האחרונות, שיעור גדל והולך של הבניה החדשה בישראל מתבצע באמצעות "קבוצות רכישה". כך, למשל, ההערכה היא שבשנת 2008 למעלה משליש מרכישות הדירות החדשות באיזור המרכז התבצעו בדרך זו.
קבוצת רכישה היא התארגנות של אנשים פרטיים לרכישת קרקע ובשלב מאוחר יותר לבניית מבנה מגורים עליה, כאשר קבוצת רוכשים זו היא בעליה הבלעדיים של הקרקע. לרוב קבוצות רכישה אלו מאורגנות על ידי גוף ניהולי הדואג לחיבור הרוכשים וקישורם לגורמים הפיננסים והביצועיים.
היתרון הכספי של קבוצות רכישה לעומת רכישה "קונבנציונלית" מקבלן הינו ברובו ייתרון מיסויי. בעוד שקבלן נאלץ לשלם מע"מ על שווי הקרקע, קבוצת רכישה לא חייבת בתשלום מע"מ על קרקע פרטית, כמו כן, הרוכשים ישלמו מס רכישה על הקרקע בלבד אולם לא על הבניה עצמה.
בתאריך 21/6/2010 פרסמה רשות המסים הדו"ח הסופי שהוגש על ידי הוועדה לבחינת היבטי המיסוי של פעילות קבוצות הרכישה. דו"ח הוועדה סוקר את דרך התנהלותן של קבוצות הרכישה, את היתרונות והחסרונות של ההתארגנות במסגרת של קבוצות רכישה, ואת היבטי המיסוי השונים הקיימים במסגרת התארגנות של קבוצות רכישה, הכוללים היבטי מס רכישה, מס ערך מוסף ומס הכנסה.
הנקודה המרכזית בהודעת רשות המסים ולמעשה בדו"ח עצמו היא כי על פי גישתם מאז ומעולם, רוכש המצטרף לקבוצת רכישה המתארגנת לשם רכישת דירות, רוכש דירה ולא קרקע.
אם טענה זו תתקבל, המדובר ברעידת אדמה שבה יידרשו עשרות ומאות אלפי רוכשי דירות לשלם סכומי מס גדולים.
האם תתקבל דעה זו? לדעתנו לא מאחר והדבר קרוב מדי לחקיקה רטרואקטיבית. אנו מניחים כי בסיכומו של יום החקיקה תהיה שמעתה ואילך רכישה באמצעות קבוצת רכישה תחשב (ברוב המקרים) כרכישת דירה ובכך יוקטן יתרונן לעתיד כמעט לאפס, אולם לא לעבר.
מצד שני, זו רק תחזיתנו וכפי שנאמר פעם על ידי אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית "קשה מאוד לעשות תחזיות, במיוחד בקשר לעתיד".
תאריך פרסום: 26/6/2010
פטור מדיווח מקוון
כידוע, במסגרת תיקון 161 לפקודת מס הכנסה נקבעה חובת הגשת דוח מקוון על ידי יחיד החייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה, שהיתה לו במהלך אותה שנה הכנסה מעסק, ממשכורת או מחקלאות, דוח ייחשב כדוח מקוון אם שודר באחד מהאמצעים הבאים:
1.דוח ששודר באמצעות מערכת המחשב של רשות המיסים (שע"ם) על ידי מייצגים (רואי חשבון, יועצי מס או עורכי דין) המחוברים למחשב שע"ם.
2.דוח ששודר באמצעות האינטרנט.
ועדת הכספים של הכנסת אישרה בתאריך 16/6/2010 תקנות מס הכנסה המאפשרות פטור מהגשת דוח מקוון ליחידים שהכנסתם השנתית (קרי מחזור או משכורת) וגם הכנסת בן זוגם מעסק, מחקלאות, ממשלח יד, ומעבודה אינה עולה על 75 אלף ₪ לכל אחד, ובתנאי כי ההכנסה השנתית החייבת של היחיד או כל אחד מבני הזוג אינה עולה על 75 אלף ₪. זאת ועוד, בהתאם לתקנות נקבע פטור מחובת דווח מקוון ליחיד שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל פרישה .
הפטור לא יחול על מי שהגיש תביעה לצורך קבלת מענק מס הכנסה שלילי. לפי אמדן של מנהל הרשות למסים, מר יהודה נסרדישי, סה"כ החייבים בדווח מקוון עומד על כ- 618 אלף נישומים כשהפטור שנקבע היום ישחרר מחובת הדווח המקוון כ- 200 אלף מתוכם.
יצויין כי ההקלה האמורה פוטרת את האוכלוסיות שנקבעו מחובת הגשת דוח מקוון ולא מחובת הגשת הדוח השנתי כעולה מפקודת מס הכנסה. תחילתן של תקנות הפטור הינה מיידית והן יחולו כבר עתה על הדוחות המוגשים בימים אלה לשנת המס 2009.
מצד אחד, ניתן לאמר "כל הכבוד" למס הכנסה על כך שהלכו לקראת ציבור הנישומים שהגזירה החדשה קשה להם והמדובר בכשליש מהנישומים!
מצד שני, ניתן לאמר "עכשיו נזכרתם?” חובת הדיווח המקוון קיימת למעלה משנה, הדו"חות היו אמורים להיות מוגשים כבר עד ה- 31/5/2010 (לפני כשבועיים). את מידת הלחץ והמצוקה של אותם נישומים קשי יום יכלתם לחוש בכל רגע בלשכות ההדרכה לציבור. עכשיו נזכרתם? באיזה מגדל שן אתם חיים שם בירושלים?
תאריך פרסום: 19/6/2010
מאמר חדש
פרסמנו במדור "מאמרי עסקים" מאמר חדש "שלושה סיפורים לא טובים". כאשר מקובל לספר באתרים ובספרות סיפורי הצלחה ושגשוג, בחרנו לספר שלושה סיפורים פחות מוצלחים מאחר ולדעתנו גם מכשלונות ניתן ללמוד.
קריאה מהנה (אם ניתן להנות מכך)
תאריך פרסום: 12/6/2010
שוק המניות- מה לעשות עכשיו?
שוק ההון לאחרונה מתנהג באופן תזזיתי ביותר. השוק מגיב בחדות לחדשות כגון התדרדרות המצב באירופה, התסבוכות הפוליטיות בישראל ועוד. עולה השאלה כיצד אם בכלל יש לפעול בימים אלו.
נביאי זעם טוענים שאנו רק בתחילת החלק הרע של המשבר והשוק יירד עוד הרבה ועמוק. “השוק המסכן מתפרק; אם אתם עדיין בפנים - מכרו את כל המניות וצאו מהשוק"- ראסל, "וול סטריט תרד 20% - ומכאן הדברים רק יידרדרו"- רוביני).
מצד שני, יש אנליסטים הטוענים כי המפולת מיצתה את עצמה ומרבית החדשות הרעות והסיכונים כבר גלומים במחירי המניות הנוכחיים. לטענתם הכלכלה הבסיסית איתנה והממשלות עכשיו מתגייסות לטפל בגורמי הסיכון שנחשפו כך שמכאן ואילך דברים רק ישתפרו. מעניין לציין כי בעולמה של התקשורת ההיסטרית אנשים אלו מצוטטים פחות וגם מקפידים יותר לשמור על חסיון שמם...
אנו רוצים לטעון משהו שונה- לדעתנו, במצב השוק הנוכחי מסוכן מדי לביצוע כל פעולה שהיא ועלינו פשוט "לשבת על הפוזיציה" שלנו ולא לעשות שינויים.
כל חזאי שהצליח לפעמים מציג גם הסטוריה ארוכה ומפוארת של תחזיות כושלות. לפיכך, אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת לאן השוק פונה.
אולם, השוק מייצג כיום בעיה אחרת והיא עצבנות אדירה ותנודתיות חסרת תקדים אפילו בתוך כל יום מסחר לכשלעצמו.
בטבלה הבאה אנו מצגים את השינוי הממוצע היומי (בערכים מוחלטים) בכל חודש מאז תחילת השנה. כפי שניתן לראות, הזעזועים בשוק בחודש מאי היו עצומים והשינוי הממוצע היומי היה יותר מכפול מהשינוי הממוצע בארבעת החודשים הראשונים של 2010. הנתונים מציגים את אותה התמונה גם בתל אביב וגם בארה"ב.
|
|
ת"א 100 |
S&P 500 |
|
ינואר |
0.58% |
0.81% |
|
פברואר |
0.41% |
0.77% |
|
מרס |
0.42% |
0.40% |
|
אפריל |
0.48% |
0.68% |
|
מאי |
0.98% |
1.45% |
|
ממוצע |
0.57% |
0.82% |
|
ממוצע ינואר- אפריל |
0.47% |
0.66% |
ישנה מוסכמה האומרת שבזמן הוריקן לא יוצאים מהבית. השוק עובר כעת הוריקן. השערים מיטלטלים ברמות חסרות תקדים ולכן, כל מסחר כיום הוא פשוט כל כך מסוכן שהקטנת הסיכונים האופטימלית היא בפשטות לא לסחור. לפחות עד שלא תחלוף הסערה...
תאריך פרסום: 5/6/2010
31/5/2010- זמן סגירה
על פי החוק, יום שני ה- 31/5/2010 הוא המועד האחרון להגשת דו"חות שנתיים למס הכנסה בגין שנת 2009. אמנם, בפועל אם הדו"ח יוגש באיחור של מספר ימים (ובכוונה, אני לא כותב כמה- כדי להמנע מ"אבל יוסי אמר ש...”) לא יוטל קנס, אולם מבחינה חוקית מי שמגיש את הדו"ח החל מה- 1/6/2010 עבריין.
הפיסקה לעיל נכונה לגבי מי שמגיש את הדו"ח השנתי בכוחות עצמו ואינו מיוצג במס הכנסה על ידי רואה חשבון או יועץ מס. למיוצגים יש אורכות משלהם, על פי הסכמים של הלשכות עם מס הכנסה.
בהתבסס על נסיון העבר, סביר שניתן יהיה להגיש את הדו"חות ביום ב' הקרוב עד שעה 19:00 אולם הודעה על כך טרם פורסמה.
אגב, לשכות ההדרכה לציבור הנותנות שירות סיוע בהגשת הדו"חות (חינם ואנונימי) יפעלו עד ה- 10/6/2010 ובתל אביב אפילו עד ה- 29/7/2010 לפני שייסגרו.
לפיכך, מי שמגיש את הדו"ח בכוחות עצמו שיזדרז. ואם ייבצר ממנו לעמוד בזמנים, שיזדרז ויבקש מפקיד השומה אורכה מיוחדת (הניתנת בדרך כלל בלי בעיה) להגשת הדו"ח.
תאריך פרסום: 28/5/2010
קודם כל תרגעי
כן, יש על זה בדיחה ידועה (המופנית לעדה מסויימת), אבל לי יצא להשתמש במשפט הזה פעמיים השבוע מול לקוחות שכעסו על אנשים מסויימים. בשני המקרים המשפט המלא היה "קודם כל, תרגעי. זה לא שהוא אנס לך את החתולה, זה רק כסף". ובשני המקרים זה עבד והגברת נרגעה...
בשבועות האחרונים, ניתן לאמר שכלכלת העולם רועדת. המשבר הכלכלי של אירופה שולח גלי הלם לרחבי העולם כולו. הבורסות בארה"ב ובעולם כולו נפגעות (מאז תחילת הרבעון נפל מדד ת"א 25 בלמעלה מ- 10%). המומחים והחזאים הכלכליים מתחרים אחד בשני מי יספק נבואות זעם חמורות יותר ולפעמים נשמעים כמו תסריטאים של סרט אימה סוג ז' ועוד.
העניין הוא שהכל פסיכולוגיה. לא קרה שום דבר חדש בעולם. הצרות הכלכליות של אירופה (ומדינות מסויימות הן רק קצה הקרחון) ידועות מזה שנים רבות. שום דבר מהותי לא השתנה. האם יש סיבה כלכלית לכך שהאירו נחלש בחצי השנה האחרונה בלמעלה מ- 13% מול השקל מאז תחילת השנה?
נכון, אירופה עוברת משבר אדיר. הבעיות הן כלכליות, דמוגרפיות, חברתיות ועוד. קשה להצביע על פתרון ויש לא מעט אנליסטים המפקפקים בכוחה של היבשת להתאושש ולחזור למעמדה הקודם. אז מה? גם אם נניח שהכל נכון, עדיין זה לא סוף העולם. מול ירידת אירופה צומחות כלכלות ענק במזרח הרחוק, המצב בצפון אמריקה הרבה יותר טוב ודרום אמריקה פורצת קדימה.
מה זה אומר לנו? המשקיעים הקטנים, מה עלינו לעשות? כיצד עלינו לנהוג בסופה הכלכלית העוברת עלינו? איך נגן על נכסינו הדלים בזמן זה? מה לעשות? התשובה פשוטה: כלום.
הנסיון מלמד באופן חד משמעי שמי שפועל בזמן סופה, תחת לחץ, עושה טעויות. הסערה כל כך גדולה, שמה שלא נעשה ניסחף על ידי כוחות גדולים לאין שיעור מאיתנו ונטולטל לכוונים שלא ניתן לדמיין. פשוט צריך להמתין.
הסערה, שכפי שטענו לעיל הנה בעיקר פסיכולוגית וניזונה מתאוות התקשורת לסנסציה, לאסונות ולריגושים. בקרוב יימצא נושא חדש לכותרות הסמרטוטונים ואז הדברים יירגעו. לפחות בטווח הקצר הבורסות (גם באירופה) יתאוששו וניתן יהיה לקבל החלטות מתוך תכנון, שיקול דעת ומחשבה.
לסיכום, התשובה לשאלת ה"מה עושים?” היא כמו שהתחלנו: קודם כל, תרגעי.
תאריך פרסום: 21/5/2010
מעסיק עובדי חברת כוח אדם? זהירות מהביטוח הלאומי
על פי חוק הביטוח הלאומי, אם לעובד נגרמה תאונת עבודה, למוסד לביטוח לאומי יש את הזכות לתבוע את מי שגרם לו את הנזק לשיבוב (החזר הוצאותיו) למעט אם המדובר במעבידו או חברת הביטוח של המעביד.
מה קורה אם חברה מעסיקה עובד חברת כוח אדם ו(טפו טפו) נגרם לו נזק? חברת קוקה קולה וחברת הביטוח שלה גילו בשיטה הקשה את התשובה: עליהן לשבב את המוסד לביטוח לאומי. קוקה קולה העסיקה עובד באמצעות חברת כוח אדם שארעה לו תאונה במהלך עבודתו. המוסד לביטוח לאומי שילם לאיש את אשר שילם, ואז חיפש ממי ניתן לקחת בחזרה את הכסף.
בית המשפט העליון קבע (בסיכומה של סאגה משפטית ממושכת רע"א 10453/07) כי למוסד יש זכות שיבוב מול המקום בו עבד אותו עובד. לכן, על קוקה קולה ולמעשה חברת הביטוח שלה לשלם את דמי הפגיעה, ההוצאות הרפואיות ומה לא. הסכום המדובר: 702,765 שקלים במונחי שנת 2006 פלוס ריביות, הצמדות והוצאות משפטיות.
לסיכום, המשמעות מבחינתנו היא שאם אנו מעסיקים עובד באמצעות חברת כוח אדם יש לנו סיכון וחשיפה שאם משהו יקרה- זה יעלה לנו והרבה. לכן, עלינו להביא בחשבון בהחלטה להשתמש בשירותי חברת כוח אדם גם את הסיכונים ולעשות את הביטוחים הדרושים.
תאריך פרסום: 14/5/2010
בטוח לאומי- לפעמים ניתן להלום בחזרה
מול התנהגות לפעמים שערורייתית של מוסדות, פעמים רבות אנו חסרי אונים. מתברר שלפעמים ניתן להלום בחזרה. להלן ציטוט מכתבתה של רותי אברהם שפורסמה בחדשות מחלקה ראשונה:
------------------------------------------------------------
עיקולים שלא כדין פוגעים בשמו הטוב של אדם ומזכים בפיצוי. בית משפט השלום בתל אביב הורה לביטוח לאומי לשלם 50 אלף שקלים לעורכת דין רונית הרפז זיו, לאחר שחשבונותיה עוקלו שלא כדין. מדובר בעיקול בגין חוב של 2,500 שקלים, שביטוח לאומי דרש מהרפז-זיו, כבלתי מועסקת. לא עזרו כל פניותיה, והמסמכים שהציגה כי הועסקה כמטפלת על-ידי אתי הירשמן שאף דיווחה כי היא מעסיקה אותה, ביטוח לאומי הטיל עיקולים על חשבונותיה. בהחלטה על הפיצוי כתב השופט חגי ברנר כי הצגת אדם בפני צד שלישי כמי שאין מנוס מהטלת עיקול על נכסיו, מהווה פגיעה בשמו הטוב ומזכה בפיצוי.
השופט ציין בהחלטה כי נקודת המוצא היא שהמעביד ולא העובד הוא החייב בתשלום, וכי מרגע שדווח למוסד על-ידי המעבידה כי היא מעסיקה את הרפז-זיו, המוסד ידע כי זו אינה חייבת בתשלום. "המוסד ידע היטב כי החוב במלואו, ככל שהוא קיים, מוטל על המעבידה לבדה ושומה היה עליו לגבות את החוב מהמעבידה ולא מהתובעת".
בהתייחסו לטענות המוסד כי מפניותיה של המעסיקה נעדר מספר תיק הניכויים, כתב השופט כי "עם כל הכבוד לקשיים המנהלתיים שבפניהם ניצב הביטוח הלאומי בבואו לגבות דמי ביטוח מהמעסיקים, רק משום שאלה לא ציינו את מס' תיק הניכויים שלהם... אין הוא יכול להפוך את העובד לבן ערובה ולגבות ממנו חובות כספייים החלים על המעסיק לבדו. הדבר אינו ראוי וגם אינו חוקי ויש להצטער על כך שגוף ציבורי דוגמת המוסד לביטוח לאומי, עושה דין לעצמו ומשתמש בכלי רב העוצמה של פקודת המיסים... שלא למטרה שלשמה נועד, ונגד עובדת שברור בעליל כי אינה חייבת בחוב דמי ביטוח לאומי".
המוסד לביטוח לאומי, הדגיש השופט, "לא מילא את תפקידו כהלכה אלא עשה מלאכתו קלה, ובמקום לפנות ישירות לגב' הירזמן על-פי הפרטים שקיבל מהתובעת, העדיף לחפש את המטבע מתחת לפנס ולהטיל עיקול על נכסיה של התובעת, לא פעם אחת, אלא פעמיים ושלוש, גם לאחר שקיבל לידיו את מספר תיק הניכויים של גב' הירשמן".
בהחלטה לפסוק את מלוא הסכום, 50 אלף שקלים, ללא הוכחת נזק, כתב השופט כי "דווקא משום שמדובר ברשות שלטונית, ניתן לצפות כי יקפיד הקפד יתרה על שימוש זהיר ומדוד בסמכות מרחיקת הלכת הנתונה לו... וימנע מהטלת עיקולים על מי שאינם חייבים לו כסף". בית המשפט אף הטיל על ביטוח לאומי לשלם לעו"ד הרפז-זיו את שכר טירחתה, הגם שייצגה את עצמה. "התובעת לא שכרה עורך דין אך בהיותה עורכת דין שייצגה את עצמה היא זכאית לשכר טירחת עורך דין... לפיכך הנתבע ישלם לה שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים".
בית משפט השלום בתל אביב א 22407/08
תאריך פרסום: 7/5/2010
שתי מדינות לשני עמים
לא, אל דאגה, לא התדרדרתי לדיבורים על פוליטיקה (יש תועבות שאפילו אני לא ארד לכזו תת רמה) אלא בתחומנו- מסים ועסקים.
ידוע מזמן כי בגבולות הישות המתקראת "מדינת ישראל" קיימים שני עמים נפרדים בשתי מדינות שונות המוגדרות די- טוב מבחינה גיאוגרפית: מדינת תל אביב המאוכלסת על ידי תל אביבים (או גוש דן, למרחיבים) ומדינת ישראל הכוללת את כל היתר.
שתי המדינות מתנהלות באופן שונה, התרבות שלהן שונה, הכלכלה והעסקים שונות והשירות שהן מקבלות מהשלטון שונה לחלוטין. ועל כך אני רוצה לדבר כאן.
כבשנים קודמות, מס הכנסה פתח לשכות הדרכה לציבור בהן מסייעים עובדי האגף לציבור למלא את הדו"חות השנתיים שלו. המדובר בשירות מבורך לאותו מגזר אוכלוסיה המעדיף שלא לפנות לעזרה מקצועית בתשלום.
על פי הודעת מס הכנסה, בכותרת האלגנטית של "עוזרים לכם לשמור על מצב דוח טוב" תהיינה לשכות ההדרכה לציבור פתוחות עד ליום חמישי 10/6/2010 (כולל).
אבל, בשורה הבאה של אותה הודעה בדיוק נאמר כי הלשכה בתל אביב וגוש דן תישאר פתוחה עד ליום חמישי 29/7/2010. כלומר, כמעט חודשיים נוספים.
למה? מדוע? הכיצד?
תיאורטית, לכל אזרחי המדינה מגיע אותו שירות מהמדינה, לא? האם ניתן להחליט שבחיפה או ירושלים (ירושלים!) התקציב לחינוך / משטרה / בריאות לתושב יהיה נמוך יותר מהתקציב לתושבי מדינת תל אביב? האם מישהו מעלה על דעתו שבבחירות יוכרז כי הקלפיות בתל אביב ייסגרו בשעה 22:00 אבל בנתניה או ערד הן תיסגרנה בשעה 18:00?
נכון שיש שווים יותר, אבל כמו שנאמר בבדיחה הידועה "לא מהמקפצה".
זה שלשכת ההדרכה פתוחה זמן נוסף- טוב ויפה ואפילו כל הכבוד. אבל למה רק בתל אביב? נישום שמסיבות כלשהן (רשלנות שלו או סיבות אובייקטיביות) לא הספיק להגיש את הדו"ח עד תחילת יוני- מה הוא יעשה?
אם הוא תושב גוש דן או יכול להגיע בקלות אל גוש דן? יש לו פתרון.
אבל אם הוא תושב באר שבע או טבריה? שיילך לעזזל.
במחשבה שניה- מי הוא זה שבאמת צריך ללכת לעזזל?
תאריך פרסום: 30/4/2010
מס אמת? תלוי עבור מי אתה עובד
השבוע, בתאריך 19/4/2010 פורסם בעיתון "כלכליסט" עוד מחקר שבוצע על ידי הכלכלן יהודה תמר במסגרת יחידת המחקר של הכנסת.
על פי הכתבה, מתברר כי המדינה לא מעבירה את מלוא הטבות המס המגיעות לעובדיה לידיהם. מתברר כי במקרים מסויימים, בהם מגיעות הטבות מס לעובדי מדינה (אם עקב פניה ישירה ואם בעקבות תיאום מס) לא כל ההטבות מועברות לחשבונות העובדים. הדוגמאות שבכתבה מדברות על סכום שלא הועבר לעובדים בתחום של 390- 1,369 שקלים בשנה.
הסיבה לשיבוש זה, היא פגמים בתוכנת חישוב השכר של עובדי המדינה. בהתאם לידיעה בעיתון, החברה הממונה על הכנת המשכורות אף אישרה את קיום הבאגים האילו.
מעבר לעובדות היבשות (וזו לא הפעם הראשונה שעובדי מדינה מוצאים את עצמם מקופחים על ידי מעבידם) עולה השאלה איזה עוד שיבושים קיימים במערכות השכר השונות, ובראשם- מערכות השכר של המעביד הגדול במדינה: מדינת ישראל על זרועותיה השונות.
בעבר, בעבר פורסם מחקר אשר טען כי לפחות שליש מהשכירים המשלמים מס הכנסה מגיעים החזרים ולפעמים גדולים. כאן, יש פיסת מידע נוספת המבססת את הנתון.
מאז ומעולם ההמלצה היא לכל שכיר לבדוק בעת שהוא מקבל את טופס 106 באם מגיע לו החזר מס. בימים אלו, קיבלו מרבית העובדים במשק את טפסי 106 שלהם לשנת 2009. זה הזמן לבדוק.
מילא ששילמנו יותר מדי, אבל יותר מדי מס??? אני רוצה בחזרה את הכסף שלי.
תאריך פרסום: 24/4/2010
300 שקל? 317,573 שקלים!
עוד בתאריך 16/2/2008 פירסמנו במדור "הטיפ השבועי" על הבעייתיות שיש בהוראות ההפרשה לביטוח פנסיוני לעובדים ששכרם נמוך. המצב לא השתנה- עד היום לא נחקקו שום הוראות לתיקון העיוות.
על פי המצב החוקי כיום, עובד המרוויח שכר מינימום, יש להפריש בגינו פחות מ- 300 שקל לחודש לחסכון פנסיוני. בפועל, הרוב הגדול של סוכני הביטוח יתחמקו מלטפל בעובד ובהפרשות כל- כך נמוכות. העבודה הנדרשת הופכת את העסק כולו להפסדי עבור כולם (סוכן הביטוח, חברת הביטוח, המעסיק ואפילו העובד).
בתאריך 24/3/2010 פסק בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע (תע"א קוצוקר שרה נ' כלבו לתינוק דיסקאונט ואח' כב' השופט אילן סופר) בעניין כזה בדיוק (התובעת יוצגה ע”י עו”ד בני הנר).
המקרה, כמובן, מורכב יותר מאשר שייך לענייננו, אולם להלן עיקרי הדברים:
- התובעת עבדה אצל הנתבעת.
- לטענת התובעת ו/או חברת הביטוח, לא הופרש עבורה לקרן פנסיה.
- העובדת השתכרה כ- 4,000 שקל כך שבמונחי היום יש להפריש בגינה כ- 300 שקל לחודש ובעבר הרבה פחות (כ- 200 שקל בשנת 2009 וכ- 100 שקל בשנת 2008).
- העובדת חלתה, אינה יכולה לעבוד וחברת הביטוח סרבה לשלם לה.
בית המשפט פסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין אבדן זכויות פנסיוניות בסכום של 317,573 שקלים. בפועל, החברה בכינוס נכסים אולם גם אם לא היתה, חיוב שכזה היה מכניס אותה לפשיטת רגל.
מה לעשות? מצד אחד, החובה החוקית ברורה. מצד שני, המצב בשטח הופך את הציות לחוק למסובך ביותר.
זה שקשה להיות בעל עסק בישראל, ידוע תמיד. זה שלהעסיק עובדים קשה ומסובך, גם בכך אין כל חדש. אבל המחוקק דואג לסבך ולסרבל דברים עד לרמה בלתי אפשרית. אם לצד העובדים עומדים ארגוני עובדים חזקים, הרי שהמעסיקים די בודדים במערכה והגופים המייצגים אותם הרבה יותר חלשים והרבה פחות נשמעים.
תאריך פרסום: 16/4/2010
בנק הדואר- לא רק עמלות נמוכות, גם השירות
אחת ההמלצות המקובלות בעת פתיחת עסק, היא הקמת חשבון בנק נפרד לטובת הפעילות העסקית, בנפרד מחשבון הבנק האישי של בעל העסק. לאמיתו של דבר, מעבר לסף מסויים (די נמוך) הפרדה בין הפעילות העסקית והפרטית הנה כורח המציאות.
יזמים לא מעטים, מתוך הידיעה על העמלות הנמוכות של בנק הדואר מעדיפים לפתוח את חשבון הבנק העסקי שלהם שם. אמנם, מהבחינה העקרונית יש הגיון בחסכון בהוצאות (תזכורת: השפעת הקטנת ההוצאות על הרווח בדרך כלל גדולה יותר מהשפעת גידול בהכנסות), אולם במקרה המיוחד הזה של בחירת חשבון בנק כנראה שלא תמיד זה נכון.
בנק הדואר מספק שירותי בנקאות בסיסיים בלבד. שיקים, הפקדות וכד'. שורה שלמה של שירותים הניתנים לנו בבנק המסחרי שלנו פשוט אינם קיימים שם. נושאים כגון ניהול השקעות או קבלת אשראי הינם מובנים מאליהם בבנק מסחרי, אולם לא ניתנים על ידי בנק הדואר.
בנוסף, בנק הדואר לא נותן ואינו מסוגל לתת (נכון להיום) שירות אישי. אישורי יתרות (למשל) הניתנים בכל סניף של הבנק שלנו באופן מיידי דורשים פניה להנהלת הבנק בירושלים ומתקבלים, במקרה הטוב, אחרי שבועיים שלושה.
חוסר הפרסונליזציה של בנק הדואר יכול להביא למצבים מגוחכים שבהם מוחזר שיק בנימוק "אין כיסוי מספיק" בגלל יתרה שלילית של שלושה שקלים. כל בר דעת בבנק המסחרי שלנו לא היה מחזיר על כך את השיק (לפחות לא בלי התייעצות עמנו או עם מנהל הסניף) אבל בבנק הדואר אין מי שמסוגל להחליט לאשר בכל זאת את השיק הזה.
מצד שני, אם נבדוק את חשבונות הבנק שלנו, נגלה כי למרות הכעס המתמיד על העמלות שהבנקים גו(נ)בים מאיתנו, בסיכומו של דבר הן לא מאוד גבוהות. אם נסכם את העמלות ששילמנו לבנק במשך השנה (ללא הריביות) נגלה כי יחסית להיקף הפעילות שלנו הן אינן מאוד גבוהות.
לסיכום- למרות שכל שקל חשוב, ולמרות שהבנקים הרוויחו את האנטגוניזם שלנו ביושר רב, לפעמים האלטרנטיבה פשוט לא אטרקטיבית ומבין שתי הרעות יש מקום לבחור את הפחות גרועה.
תאריך פרסום: 10/4/2010
הצדדים הסמויים של ניהול עצמי באמצעות תוכנה
לא פעם, יזמים מחליטים לחסוך ולנהל את חשבונותיהם בכוחות עצמם באמצעות תוכנה מסחרית הנרכשת. אגב, לעיתים רבות החסכון מדומה בלבד והעלות האמיתית גבוהה משמעותית מהעלות הנחזית.
עקרונית, הדבר אפשרי ואם ברצונך לעשות זאת, רואה החשבון שלך יידע להמליץ לך על תוכנה או שתיים (מבין הרבות מאוד הקיימות בשוק) שתתאים לצרכיך. מרבית התוכנות מאפשרות התנסות תקופה מסויימת ללא תשלום כדי שתוודא שהתוכנה שבחרת היא אכן זו שתתאים לך.
עם זאת, הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג- 1973 כוללות בנספח ה' (כללים לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת) מספר הוראות אשר על פי הנסיון, מרבית היזמים העצמאיים לא מקיימים. להלן מספר דוגמאות בולטות:
- תוכנה חייבת להתעדכן באופן מתמיד. שלטונות המס מפרסמים מעת לעת הוראות חדשות שיצרני התוכנה אמורים לעדכן במערכת שלהם. דוגמה נפוצה: מס הכנסה דורש מהתוכנה להיות מסוגלת לייצר קובץ מימשק תיקני. מתי לאחרונה בדקנו שאכן גירסת התוכנה שאצלנו היא אכן העדכנית ביותר?
- יש חובה לבצע גיבויים שוטפים של נתוני התוכנה. הכללים המקובלים בנושא גיבויים דורשים שהגיבויים יישמרו במקום נפרד (פיסית) מהמערכת הממוחשבת וכי תתבצע בדיקה מדי פעם שהגיבויים אכן ניתנים לשחזור. מאחר ובהוראות אין הגדרה למילה "גיבוי", סביר להניח שאם הדבר יגיע לכך, בית המשפט יקבע כי גיבוי אמור היה להכיל את האלמנטים דלעיל. האם את/ה אכן מבצעים גיבויים באופן מסודר של המערכת?
- מערכת חשבונות ממוחשבת, המפיקה תיעוד פנים, תצוייד במיתקן הגנה למקרה של הפסקת זרם החשמל. מרבית העסקים הקטנים (שלא לדבר על מחשבים ביתיים) אינם מחזיקים אל- פסק.
נכון, ברוב המקרים, אף אחד לא יבחין ולא יבוא בטענות. אולם אם תקרה תקלה, אנו עלולים להיות בצרה גדולה. אם המפקח הנמרץ הבודק את התיק שלנו יחליט שהוא מעוניין לבדוק את המערכת הממוחשבת (שלא לדבר על ביקורת ניהול ספרים "רגילה") אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב מביך, ואפילו מאוד מביך. תזכורת: מצב מביך מול שלטונות המס מתבטת פעמים רבות בתשלום, ואפילו גבוה.
תאריך פרסום: 2/4/2010
שכר עידוד במס הכנסה- מה הוא מעודד?
על פי ידיעות שהתפרסמו בגלובס וב- TheMarker, ביצעה יחידת המחקר ומידע של הכנסת (לבקשת מספר חברי כנסת) עבודה על שיטת שכר העידוד הנהוגה במס הכנסה והשלכותיה הציבוריות.
על פי המחקר המצוטט, עולים ממצאים הניתנים להגדרה כ"מדאיגים". הסיבה היא שמעבר לפרקטיקה הסבירה לשכר עידוד (מספר תיקים שטופלו, מספק ביקורות שבוצעו וכד') יש גם מדדים כספיים פרובלמטיים.
על פי נתוני המחקר, משרדי השומה נבחנים על פי "תשואת המס" המחושבת כתוספת המס הנגבית לכל שעת עבודה של מפקח. אמנם, הבחינה היא ברמת המשרד ולא לכל מפקח בנפרד, אולם ידוע הוא שהשדר המגיע מהנהלת המשרד משפיע על כלל העובדים (רוח המפקד).
בדו"ח מוצג האופן, שבו מדד זה אכן משמש גם לבחינה אישית שכזו, וכיצד הוא עלול להשפיע על קידומם בעבודה של מפקחי המס. אחת כזו אף פוטרה, לאחר שהציגה תשואת מס נמוכה. מפקחי מס, עמם שוחח הכלכלן תמר, סיפרו לו, שבשנת 2009 עמד יעד התשואה במשרד מסוים על 2,500 שקל לשעה. עובדים שלא עמדו ביעד זה, זכו להתראה. (מקור: גלובס).
שיטה נוספת היא קיומה של "ליגה" בה מתחרים משרדי המס השונים שבה כל אחד ממשרדי מס הכנסה (פקיד שומה) מתחרה במשרדים האחרים על הישגים מקצועיים הנמדדים, בין השאר, בתשואת המס וכד'. שוב המדובר בהישג של משרד ולא של עובד ולכאורה ביצועיו של עובד התורמים או פוגמים בהישגי משרדו לא אמורים להשפיע על קידומו האישי. האם זה אכן כך?
"מאחר שהתשואה היא אינטרס מובנה של כל המערכת - המפקחים, הרכזים ופקידי השומה - כולם מתגייסים להגדיל שומה", נכתב בדו"ח. בין השיטות הננקטות כדי להגדיל את השומות לפי הדו"ח: עיכוב שידורי פסקי דין עד שתחלוף שנה קלנדרית ותתקבל כפל תשואה - מאחר שהתיק טופל במשך שנתיים; הפעלת לחץ על נישומים כדי להגדיל תשואה; הסטת הכנסות בין שנים שונות ובין נישומים קרובים כדי לנפח את מספר הפעולות באופן שהמחשב לא יכול לעקוב אחריהן - וכך יכול המפקח לקבל תגמול גבוה יותר, ועוד. (מקור: TheMarker).
מה נותר לנו להגיד לאחר פרסומים אלו בעיתונות? רק לצטט את הנביא עמוס "לכן, המשכיל בעת ההיא יידום" (ה' י"ג).
תאריך פרסום: 28/3/2010
חדשות ועדכונים בנושא הדו"ח השנתי לשנת 2009
מס הכנסה פרסם השבוע שורה של הודעות הכרוכות בדו"ח השנתי לשנת 2009. להלן תמצית החשובות שבהן:
- על פי החוק, מרבית העצמאים חייבים להגיש את הדו"ח השנתי עד 30/4/2010. מס הכנסה הודיע (כבשנים הקודומות) על מתן אורכה גורפת לכל הנישומים עד ל- 31/5/2010.
- לשכות ההדרכה לציבור שבהן תינתן הדרכה חינם ואנונימית למי שמבקש להגיש את הדו"ח בכוחות עצמו תהיינה פתוחות מיום 11/4/2010 ועד 10/6/2010.
- פורסמה חוברת "דע חובותיך וחובותיך" המסייעת ומדריכה נישומים המבקשים להגיש את הדו"ח השנתי בכוחות עצמם.
- מס הכנסה מזכיר כי קיימת חובה לשדר את הדו"חות האישיים ישירות באמצעות האינטרנט ומי שלא יעשה זאת, יראו את הדו"ח שלו כאילו לא הוגש.
- פורסמו הקריטריונים לקבלת מענק הכנסה (מס הכנסה שלילי).
- פורסמה הקלה על פיה מי שמחזור הכנסותיו מעסק פחות מ- 300,000 שקל פטור מהגשת טופס 6111 (דיווח מפורט)
לידיעת המעוניינים ובעיקר- אותם המבקשים להגיש את הדו"ח השנתי בכוחות עצמם
תאריך פרסום: 19/3/2010
מס הכנסה ותכנון המשפחה
ישראל וישראלה ישראלי נשואים באושר (פחות או יותר), יש להם שני ילדים קטנים ושניהם מנהלים במשותף את העסק המשפחתי. הרווח מהעסק המשפחתי הוא 8,000 שקל לחודש לכל אחד מהם לפני מסים (שזה בקירוב השכר הממוצע במשק).
הבעיה היא שמבחינת מס הכנסה, כאשר בני הזוג נשואים, קשה מאד לתבוע חישוב נפרד וברוב הגדול של המקרים מס הכנסה יזקוף את כל הרווח על אחד מבני הזוג. ההקלה המרכזית שניתן לתבוע היא זקיפה של 45,000 שקל לטובת בן הזוג כשכל יתר הרווח ייזקף לחשבונו של בעל התיק (בן זוג רשום).
מחשב מס הכנסה ידוע בנטיותיו השוביניסטיות ובדרך כלל, תיק של זוג נשוי ייפתח על שמו של הבעל מר ישראל ישראלי. בכזה מקרה, ישראלה תדווח על רווח של 45,000 שקל וישראל על רווח של 147,000 שקלים. המס שיחול על בני הזוג ביחד: 18,383 שקלים לשנה (על בסיס נתוני 2009).
מה יקרה אם הזוג היקר יודיע (למשל, במועד פתיחת העסק) כי יש לפתוח את התיק על שם גברת ישראלה ישראלי ומר ישראל הוא "רק" בן זוגה הצנוע? על פי פקודת ונהלי מס הכנסה הדבר ניתן אם היא הדמות הדומיננטית בעסק. מאחר ובכל בית יהודי וישראלי הגברת היא הבוס האמיתי, הרי שקל להוכיח זאת...
בכזה מקרה, כאשר התיק במס הכנסה ינוהל תחת שמה של ישראלה ישראלי, מס ההכנסה השנתי שהזוג ישלם יהיה רק 12,473 שקלים. חסכון של קרוב ל- 6,000 שקל רק בתכנון נכון של הרישום במס הכנסה.
המקור העיקרי של החסכון (כשליש מכלל המס) הוא שהילדים נותנים נקודות זיכוי לאם אולם לא לאב. לכן, כדאי ורצוי לרשום את התיק במס הכנסה על שם האשה (כאשר ניתן).
כהערת אגב, מה אם הזוג ישראלי לא היה נשוי כדין אלא רק חיים ביחד כידועים בציבור? בכזה מקרה סך המס המשולם למס הכנסה היה 7,060 שקל בלבד. חיסכון דרמטי וקשה יהיה למס הכנסה לתקוף את החלטת הזוג שלא להנשא. ניתן לשלם אפילו פחות מכך אולם זה כבר עלול לגלוש לתכנון מס אגרסיבי.
אבל, לפני שמר ישראלי יציע לאשתו להתגרש כי זה משתלם מבחינת חוקי המס כדאי שיבדוק: ייתכן שהחשבון שלה יראה שעדיף לה להתאלמן.
תאריך פרסום: 12/3/2010
לקראת יום האשה הבינלאומי- נקודות זיכוי בגין ילדים לאשה- אפליה מתקנת או מקפחת?
על פי סעיף 66 (ג) (3) לפקודת מס הכנסה כאשר המדובר בזוג נשוי, נקודות הזיכוי בגין הילדים ניתנות לאם בלבד. סעיף זה קיים מאז ומעולם ולמעשה אפילו הוחמר לאחרונה כאשר הובטחו נקודות זיכוי נוספות לאם לילדים קטנים (במקביל לביטול פסק הדין בעניינה של ורד פרי).
בעולמנו, למרות שאנו ערב יום האשה העולמי, אנו חייבים לשאול (ולענות) מדוע ניתנות נקודות הזיכוי בגין ילדים לאם בלבד ולא אולי (גם) לאב. ההלצה המקובלת אומרת שכמו ביהדות, מי האם של הילד אנו כן יודעים....
הסיבה העיקרית היא שלמס הכנסה משתלם מאוד "לתת" את הטבת המס לאשה בלבד ולא לאב. בפועל, המדובר בהטבה אפסית ואם האבות יהיו זכאים לנקודת זיכוי ההטבה להורים תהיה אמיתית.
- על פי טבלאות המס, אשה המרוויחה פחות מ- 5,394 שקל לחודש כלל אינה מגיעה לסף המס. לשם השוואה, גבר המרוויח מעל 4,623 שקלים מתחיל לשלם מס הכנסה
- על פי הסטטיסטיקה, שכר שעה של נמוך משמעותית משכרו של הגבר (19% בממוצע).
- על פי הסטטיסטיקה, נשים רבות עובדות במשרה חלקית (הרבה יותר מאשר גברים).
- נשים רבות אינן עובדות בשכר אלא הן עקרות בית ומטפלות בילדים בלבד.
כתוצאה מכל אלו, שיעור גבוה מאוד של הזוגות בעלי הילדים כלל אינם נהנים מהטבת המס הקיימת בחוק אולם במידה רבה באופן תיאורטי בלבד.
מדוע זה? הרי הילדים ברוב המקרים הם של שני ההורים, וגם כאשר האם נותרת בבית ומתמסרת לגידול הילדים, משכורתו של האב היא זו המיועדת לממן את היחידה המשפחתית כולה. אגב, נקודת זיכוי לכל ילד היא 2,460 שקל לשנה- סכום בהחלט לא מבוטל במיוחד בגין בעלי ההכנסות הנמוכות.
לסיכום, יש כאן ברית בלתי קדושה של מס הכנסה כדי לתת "הטבה" חסרת ערך כמעט לחלוטין ושל ארגוני הנשים אשר מסתנוורים מהעובדה שיש כאן זכות לאשה כאשר מי שנפגעים במקרים רבים הם הילדים של אותם זוגות.
לפעמים, באופן אבסורדי, כדי להיטיב עם האשה צריך לדאוג לגבר...
תאריך פרסום: 6/3/2010
מעסיקים, הזהרו במעשי עובדיכם
מעשה בעוסק, בעל מספר מוניות המופעלות בעיקר על ידי נהגים שכירים שלו. באחד הימים, נתפס אחד הנהגים השכירים (אחד מתוך 14 נהגים שכירים) באי רישום תקבול.
מס הכנסה פסל את ספרי הנישום כולם. לא הועילו טענותיו של בעל העסק שיש כאן מקרה של עובד שחרג מההוראות. בית המשפט קבע כי על המעסיק היה להפעיל סדרים ופיקוח ממשי על עובדיו כדי שמקרה כזה לא יתרחש (מ"ה 518/08 פאולין גוטמן נגד פ"ש אילת).
לא פעם אנו נתקלים במקרה שבו שואל המעסיק מה יקרה אם יתברר שעובדו לא רשם תקבול. לפעמים השאלה היא בתום לב ולפעמים בנסיון לברר אם ניתן לבנות "אליבי".
התשובה שלילית- אם העובד שלך לא רשם תקבול (אפילו אם הוא ניסה לגנוב ממך, מעסיקו) אתה חשוף לתביעה פלילית, לפסילת ספרים ולסנקציות חריפות ביותר.
מעסיקים, הזהרו במעשי עובדיכם.
תאריך פרסום: 26/2/2010
מבצעי ביקורת ואכיפה של הרשות למסים
לאחרונה, חזר מס הכנסה לרחובות ומבצעי הפשיטות והביקורות המאסיביות.
חלק מהדברים "סקסיים" ומגיעים לתקשורת כמו שתי הצעירות שהגיעו לבילוי בדאנס בר בצפון תל אביב, אולם ישנן ביקורות רבות גם בענפים "משעממים ויבשים" כמו שלנו.
תזכורת לקוראינו: מותר לחוקרי הרשות להגיע בכל עת, לשאול כל שאלה ולבקש לראות כל דבר. אבל, הם תמיד יהיו מנומסים, אדיבים וברוב המקרים גם חביבים. אם מנסים להפעיל עליך לחץ (למשל על ידי איומים בעיכוב לצרכי חקירה) יש לך את מלוא הזכות לדרוש שהדבר יירשם. אל תתרגש ובוודאי אל תילחץ להגיד או להסכים לדברים שאינך מסכים להם.
אם תתפתה, תיכנע או תילחץ, לדבר עלולה להיות משמעות חמורה מאחר וקשה מאוד יהיה לטעון אח"כ שהדברים שונים. לכן, כאשר אתה לא משוכנע- אל תדבר ואם הדברים נראים לך יוצאים משליטה- דרוש להתקשר אל המייצג שלך (יועץ מס/ רואה חשבון/ עורך דין).
לסיכום: שתיקה שווה זהב וקור רוח הוא אמצעי ההגנה הטוב ביותר.
תאריך פרסום: 20/2/2010
בטוח לאומי- דו"חות, ניתוחים, מסקנות והצעות
השבוע פרסם המוסד לבטוח לאומי את הדו"חות הכספיים לשנת 2008 (מעניין איך כל גוף עסקי היה מגיב על פרסום דו"חות כספיים בפיגור של למעלה משנה). על פי הדו"חות הכספיים, הגרעון השנתי של המוסד לבטוח לאומי עולה על 22 מיליארד שקל (22,632,335,000 שקל אם להיות מדוייק).
קריאה יותר מדוקדקת של המספרים מגלה, כמובן, תמונה הרבה יותר מורכבת ומעניינת.
ראשית, הגרעון נובע כולו מגידול בעתודות הביטוח (נחזור אליהן בהמשך). בהתעלמות מגידול זה (יותר מכפול משנה שעברה), המוסד לבטוח לאומי הרוויח כ- 13.2 מיליארד שקל.
גם אם נסתכל על תזרים המזומנים של המוסד, הרי שעודף התקבולים על התשלומים שלו עומד על כ- 8.4 מיליארד שקל השנה. כלומר, כבר במבט ראשוני ניתן לראות שהגרעון מורכב מדברים ש(אולי) יגיעו בעתיד אבל ההווה שפיר לחלוטין.
אם ננסה לאתר את ה"רווח הגלמי" של המוסד, כלומר- עודף הכנסות על תשלומים למבוטחים, נגיע לסכום של כ- 14.7 מיליארד שקל (נאמר, 2,000 שקל לאזרח) או שיעור רווח גלמי של 27% על ההכנסות. לשם השוואה, בחברת ביטוח מדובר על "רווח גלמי" של כ- 15% ואפילו בקאזינו שיעורי הרווח הגלמי נמוכים יותר משמעותית מאלו של הביטוח הלאומי.
יצויין כי ההוצאה הגדולה ביותר בדו"חות הכספיים של המוסד היא שכר עבודה ונלוות העומדת על למעלה ממיליארד שקל (1,096,286,000 שקלים). התמונה כמובן מורכבת יותר, אולם זה המספר המופיע בדו"ח על הביצוע הכספי של המוסד...
החצי השני של התמונה הוא הגרעון בהון העצמי של המוסד.
מול קרנות ביטוח (האמורות לייצג את ההתחייבויות העתידיות של המוסד) בגובה של כ- 263.4 מיליארד שקל יש גרעון של כ- 126.9 מיליארד שקל. גרעון בהון של כ- 48% מההתחייבויות או בלשון יותר פשוטה- לביטוח הלאומי יש כסף לכסות רק חצי מההתחייבויות שלו לנו האזרחים. למעשה, התמונה אפילו חמורה יותר אולם נעצור כאן.
מה המסקנה המיידית? איך היה המפקח על הביטוח מגיב אם חברת ביטוח עסקית היתה מציגה גרעון של עשירית או מאית מהגרעון של המוסד לביטוח לאומי? המחשבה מצמררת- חצי מכספנו במקרה הטוב מונח על קרן הצבי.
ניתן "להרגיע" על ידי כך שנזכיר שאין כאן התחייבות חוזית של המוסד לאזרחים. המדינה תמיד יכולה להעלות את דמי הביטוח שנשלם ולקצץ את זכויותינו לקבלת גימלאות (ושני הדברים כבר קרו יותר מפעם אחת בזמן האחרון) כך שמהבחינה החשבונאית/ תקציבית של המוסד, המצב פחות חמור. מבחינתנו כנתינים, חוששני שההרגעה הזו מעוררת חלחלה....
אם כך, מה הצעותינו
לממשלה אנו מציעים שתאפשר לנו להקים ביטוח לאומי פרטי. אנו מתחייבים להעסיק יותר עובדים בפריפריה, לשלם משכורות יותר גבוהות בדרגים הנמוכים, לגבות מהתושבים פחות ולתת להם יותר מאשר הביטוח הלאומי ה"רשמי". זה יהיה רווחי מאוד לנו.
ולנו האזרחים, מה ההצעה הטובה ביותר? תתחיל לדאוג, מאוד תתחיל לדאוג....
תאריך פרסום: 13/2/2010
על שלושה פשעי ועל ארבעה לא אשיבם?
על שלושה פשעי חוק הביטוח הלאומי ועל ארבעה לא אשיבם? (כן, המקור כמובן מספר עמוס)
בימים אלו מגיעים לציבור ה"מבוטחים" פנקסי הביטוח הלאומי לשנת 2010. במקרים רבים, ואפילו רבים מאוד, מובחנת העלאה ניכרת בקביעת דמי הביטוח. התופעה מדווחת גם על ידי רואי חשבון ויועצי מס אחרים וקשה לנו להשתחרר מהתחושה שמחשב הביטוח הלאומי תוכנת השנה באופן "ליברלי ואופטימי" לגבי תחזיות הרווח של המבוטחים. בהערת אגב, הרינו להזכיר כי להגדיל את תשלומי המבוטחים רואי החשבון יכולים באופן קל מאוד. להקטינם- לא רק שאין לנו את האפשרות הממוחשבת, אלא זה גם הטופס היחידי בכל המערכת שעלינו להחתים את המבוטח אישית ואסור לנו לחתום בשמו בתוקף ייפוי הכוח שלנו (סירבול האפשרות להקטין דרישות תשלום מנופחות).
עד לרמת רווחיות של כ- 14,500 שקל לחודש, המבוטח ישלם לביטוח לאומי יותר מאשר ישלם למס הכנסה. עבור מבוטחת, נקודת האיזון גבוהה יותר ורק כאשר תרוויח מעל כ- 15,250 שקל היא תשלומיה למס הכנסה יהיו גבוהים יותר מאשר תשלומיה לביטוח הלאומי (ואם יש ילדים, נקודת האיזון עולה עוד). תזכורת לקורא הלא מקצועי: השכר הממוצע במשק עומד על כ- 8,000 שקל לחודש, כלומר הרוב הגדול של "עמישראל" ישלם דמי ביטוח גבוהים משמעותית ממס הכנסה.
אנשים המשתכרים שכר גבוה, משלמים דמי ביטוח על המקטע הגבוה של שכרם ללא שום זכויות כנגד תשלום זה. יכולה גברת ללדת (למשל) ודמי הלידה שתקבל יהיו מבוססים על מחצית מהשכר ממנו נגבו דמי ביטוח. אמר לי מנהל חברה גדולה במשק: “לא אכפת היה לי לשלם, אם הייתי יודע שהתשלום העודף עובר לסייע לחלכאים ונדכאים, אבל זה לא קורה".
על כן, הציבור מבין יותר ויותר כי המוסד לביטוח לאומי הוא עוד זרוע אכיפה של רשויות המס ודרך לחלוב כסף מהאנשים תחת שם אחר בבחינת "בלבל את האוייב".
על כן, יותר ויותר אנשים רואים לגיטימציה להתמודד עם הביטוח הלאומי ולהתחמק ממנו בדיוק כפי שהם רואים את זכותם להתחמק ממס הכנסה (למשל- על ידי התארגנות כחברה בערבון מוגבל).
על כן, אנשים מהססים פחות ופחות לתבוע את הביטוח הלאומי גם בנושאים שבעבר היו מוותרים אליהם מתוך המחשבה התמימה של "לא נורא, שישתמשו בזה אלו הזקוקים לכך". כאשר המבוטח חש עשוק, כאשר אין לו ברירה, הוא ימצא את הדרכים היצירתיות שלו.
ועל כן נצבר זעם ציבורי גדל והולך כנגד המערכת, כנגד המחוקקים, כנגד העומדים בראשה (למרות שלא תמיד הם אשמים). יבוא היום והזעם הזה ימצא דרכים לפרוץ וכבר היה מי שעשה את חשבון הגימטריה ש"ביטוח לאומי" (122) שקול ל"כל הזין".
תאריך פרסום: 5/2/2010
"הטוב והמטיב" בביטוח הלאומי
המוסד לביטוח הלאומי פרסם (בגאווה רבה) את העובדה שהקבצאות המשולמות על ידו מתעדכנות, החל מינואר 2010 בשיעור של 3.8% (קצת פחות משיעור עליית המדד).
אם זה לא היה הילד שלנו, זה באמת היה מצחיק. בשנה שעברה עלו הכנסות המוסד לבטוח לאומי בכ- 1.9% בהשוואה לשנה הקודמת, וזו היתה שנת משבר. לאור זאת, קיצבת זיקנה בסיסית (יש תוספות מסויימות) תעמוד על 1.384 שקל וקיצבת ילדים בסיסית תתייצב על הסכום האדיר של 165 שקל לילד לחודש (פחות מיום עבודה לפי שכר מינימום).
אה, כן- שכר המינימום עצמו לא יתעדכן. ההמונים שזה כל שכרם יצטרכו גם בשנה הקרובה להסתפק בשכר של 3,850 שקל לחודש.
נכון שזה כיף וכדאי לשלם ביטוח לאומי?
תאריך פרסום: 30/1/2010
מניות קטנות או גדולות- מה עדיף?
על פי נתוני הבורסה, מדד ת"א 75 השיג בשנת 2009 תשואה של כמעט 150%. תשואה זו גבוהה באופן מרשים לעומת התשואה שהשיג מדד ת"א 25 אשר היתה כ- 75% “בלבד".
תוצאה זו יוצאת דופן ועלולה להטעות את המשקיעים ולכן, ברצוננו להציג כאן פרספקטיבה רחבה יותר.
במהלך עשרת השנים 1/1/2000 – 31/12/2009 השיג מדד ת"א 25 תשואה מצטברת של 136% (כ- 8.98% לשנה בממוצע) וזאת לעומת 53% (4.32% לשנה בממוצע) שהניב מדד ת"א 75.
לטובת הקוראים שאינם מעודכנים בביטויים, מדד ת"א 25 כולל את 25 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר ומדד ת"א 75 כולל את 75 המניות שאחריהן. על פי ממצאי מחקרים רבים בארץ ובעולם, מניות של חברות גדולות מניבות בממוצע ולאורך זמן תשואה גבוהה יותר ממניות חברות קטנות. כהערת אגב, ממצא זה (חברות גדולות מניבות תשואות גבוהות) עומד בסתירה לתיאוריות הקיימות, אבל הממצאים חד- משמעיים.
כפי שצויין לעיל, למרות ששנת 2009 היתה יוצאת דופן, לאורך זמן מדד ת"א 25 מניב תשואה גבוהה יותר. להלן הממצאים לפי שנים:
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
-
-
-
תשואה שנתית, מדד
ת"א 25
ת"א 75
שנה
74.86%
149.81%
2009
-46.19%
-67.74%
2008
31.39%
7.70%
2007
12.49%
17.84%
2006
33.25%
18.66%
2005
22.57%
13.75%
2004
50.98%
87.95%
2003
-27.29%
-26.36%
2002
-9.25%
-6.72%
2001
4.42%
-14.35%
2000
-
-
קל לראות שברוב הגדול של המקרים, או שמדד ת"א 25 נותן תשואה עדיפה משמעותית, או שאם מדד ת"א 75 עדיף, אזי המדובר בהפרש לא גדול. אגב, מעניין לציין שכנראה רק בשנים שאחרי מפולת נותן מדד ת"א 75 תשואה עודפת משמעותית.
לסיכום, לפני שנסתנוור מהאטרקטיביות של המניות הקטנות יותר על פני הגדולות, חשוב לזכור שההסטוריה חושבת הפוך.
תאריך פרסום: 21/1/2010
לא לכל אחד מותר להגיד כל דבר
לפעמים אנשים שוכחים שיש עניין של תרבות דיבור המתבטאת גם בתרבות חשיבה.
השבוע התפרסם כי שלמה אליהו, הבעלים של חברת הביטוח "אליהו" ומבעלי המניות הגדולים בבנק לאומי הציע את ד"ר דוד קליין (נגיד בנק ישראל בעבר) כיו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי.
על פי התקשורת התבטאו באוצר "צריך לבדוק אם בכלל שלמה אליהו יכול להציע מועמד לתפקיד" (הארץ) ו"בנק ישראל מתנגד לכך ששלמה אליהו יוכל להציע דירקטור" (גלובס).
אז רבותי המכובדים והנפוחים בבנק ישראל ובמשרד האוצר: כותב שורות אלו בעל מניות בעקיפין בבנק לאומי (אזרח המדינה שהיא מחזיקה מניות בבנק) וברצוני להציע למשרת היו"ר והמנכ"ל כאחד את יובל המבולבל, כוכב הטלויזיה. הוא אזרח ישראל, מוכר ומוערך על ידי הרבה יותר אזרחים ממכם ובכלל- מי אתם?
ועכשיו ברצינות: צורת החשיבה האדנותית הזו של פקידים ממשלתיים יכולה להוציא אדם מדעתו: מי שמכם לטעון שמישהו לא זכאי להציע? תאמרו- אין לו זכות להחליט/ לדרוש/ למנות, אולי (למרות שהחוק בנקודה זו לא ברור). אבל להציע? לכל אדם מותר להציע כל דבר שהוא וגם אם מר אליהו התכוון ב"הצעתו" למשהו תקיף יותר, עדין אתם כמשרתי ציבור צריכים להקפיד על לשונכם ודרך חשיבתכם.
זו לא הפעם הראשונה שפקידים ממשלתיים (אם בענייני כלכלה או בנושאים אחרים) חושבים ומתבטאים כאילו הם אדוני הארץ, ולא כך היא. בפראפרזה על דברי לינקולן, ממשל העם, בידי העם, למען העם לא כולל עריצות שרירותית על העם.
ראוי שעובדי הציבור יזכרו שאני הוא זה שמשלם את שכרכם וזה שאתם אוכלים מתוך ידי, מחייב אותכם לדברים מסויימים: אתם מחוייבים בנימוס כלפי, בשמירה על כבודי (בדיבור, בחשיבה ובהתנהגות), בעבודה למעט האינטרסים והצרכים שלי, במתן הנמקות ענייניות כאשר אתם מסרבים להצעותי או בקשותי ובכלל- לזכור מי הוא המעסיק שלכם.
תאריך פרסום: 16/1/2010
מעשה בלקוח שרצה להיות בטוח
מעשה שאכן קורה. לקוח שלנו נמצא בסיטואציה מסויימת ומעורפלת מול אחת מרשויות המס באם עליו לשלם מסים על קטע מסויים של הכנסתו או לא.
מאחר והסיטואציה אכן לא ברורה, ובנסיבות המיוחדות של מקרה זה, המלצתנו ללקוח היתה שלא לפנות לרשויות ולא לעורר את השאלה (בדרך כלל, ההמלצה הנכונה היא הפוכה). הסיבה העיקרית להמלצה זו היה הסיכון הגבוהה שבקבלת התשובה "הלא נכונה" מאותה רשות. עם זאת, הזהרנו אותו שאם העניין "יצוף", קיים סיכון שיהיה צורך לשלם את המס המדובר.
הלקוח חש בחוסר נחת ממצב האי- וודאות, ובצדק. ובמקביל, אחרי שהתייעץ עם אחיו "שמבין", ובלי ליידע אותנו כתב מכתב לרשויות המס בו הסביר את עמדתו וביקש את אישורם.
השבוע, הלקוח קיבל את התשובה שביקש: רשויות המס כתבו לו שעמדתו אינה מקובלת עליהם וכי עליו לשלם את המס המלא.
כעת יש ללקוח את הוודאות שלו- הוא נדרש לשלם מס ברמה אשר מערערת את זכות הקיום הכלכלי של העסק שלו. מעבר לכך- יכולת התמרון והסיוע שלנו הופכת להיות מאוד מצומצמת ומוגבלת מאחר וכעת יש בכתובים עמדה רשמית של רשויות המס וקשה יהיה לשכנע מישהו במערכת לפעול בניגוד למכתב שהוציא אדם בכיר באותה מערכת.
יש לקחים רבים שניתן ללמוד מנושא זה. כל אחד שיסיק לעצמו את המסקנות המתאימות לו. אולם, ברצוננו להעלות שתי מסקנות חשובות.
ראשית, אנו חיים בעולם של חוסר וודאות. הדבר בלתי נמנע. אולם כפי שאנו מוכנים לקבל את העובדה שאיננו יודעים כמה לקוחות ייכנסו לחנותנו מחר, כך עלינו להשלים שיש עוד צדדים שבהם לא ניתן להשיג בטחון וודאות מלאים.
שנית- בתחום הייעוץ המקצועי בכלל ובמיוחד בתחומי המסים. לפעמים העצה המקצועית שקיבלת אינה משביעה את רצונך. אולם, במקרה כזה אסור לך לפעול בעצמך. לכל היותר, תפנה לאיש מקצוע אחר שיבנה אסטרטגיה שונה. אבל זה שהעצה לא מוצאת חן בעיניך לא אומר שפעולה אחרת היא הנכונה או תמנע ממך להסתבך קשות.
תאריך פרסום: 8/1/2010