הטיפ השבועי 2012

מחירי הדיור- קצת עובדות לשם שינוי

דיבורים יש בלי סוף על מחירי הדיור העולים ואם הם בועה אם לאו. לדיונים אלו משמעות מכמה וכמה כוונים. ראשית, זה יוצר תודעה ציבורית המנוצלת על ידי בעלי אינטרסים לקביעת סדר יום פוליטי. שנית,  הדבר גורם למשקיעים לקבל החלטות על מדיניות השקעות כזו או אחרת. וכמובן, הדבר מפרנס לא מעט פובליציסטים ופרשנים.

אם כך, אין לנו ברירה אלא לחזור לעובדות ולשאול באם מחירי הדירות באמת עולים אם לאו. אז אין ספק שבשנים האחרונות עלו מחירי הדירות באופן חד. אולם, החלטת השקעה בדירה איננה לטווח קצר אלא לטווח הארוך יותר ולכן- נקודת המבט שלנו ארוכת טווח יותר מהמיידית.

בגרף הבא, השווינו שלושה פרמטרים: מדד מחירי הדירות, מדד המחירים הכללי והשכר הממוצע במשק. הנתונים מאז תחילת 1994, שמאז יש סדרת נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

כפי שניתן לראות מן הגרף, בתקופה הארוכה של 19 שנים, היו שני "גלים" משמעותיים של עליית מחירי דירות: עד 1997 ומ- 2009. אולם בין שתי התקופות המחירים קפאו ואפילו, למרות האמירה הפופולרית של "מחירי הדירות לא יורדים בישראל", המחירים ירדו אף ירדו.

חשוב לזכור כי למרות האינפלציה הנמוכה בישראל, בטווח הארוך היא משמעותית ואסור להתעלם ממנה- כך, למשל, מרבית ההשקעות במשק יש להן מרכיב הגנה מפני האינפלציה.

דרך אחרת לראות את אותם הנתונים היא להתבונן על מחירי הדירות בניטרול המרכיבים האינפלציוניים, כלומר מחירי הדירות מנוכי מדד המחירים הכללי או השכר הממוצע במשק.

מהגרף ניתן להסיק כמה תובנות מעניינות:

באשר לדיון לגבי מחירה של דירה במונחים של חודשי עבודה (רלוונטי במיוחד לאלו המתלבטים בשאלת מגוריהם שלהם), התשובה היא כי עליית המחירים בשנים האחרונות (נאמר, 2008 – 2011) הנה קצרת מועד ולטווח הארוך קשה להניח שתימשך כך שרכישת דירה על ידי זוג צעיר צריכה להבחן בפרופורציות שונות לחלוטין.

מצד שני, למשקיע הסולידי אשר רוצה לרכוש דירה כהשקעה לטווח הארוך: במשך 19 שנים עלו המחירים בפחות מ- 24% ריאלי (מעט יותר מ- 1% לשנה). על כך נוסיף תשואת השכרה (3%-4% לשנה) וכעת יש למשקיע הסולידי שלנו בסיס להשוואה עד כמה ההשקעה בדירה כדאית לעומת האלטרנטיבות.

האם ניתן להסיק מהגרפים שעליית מחירי הדירות מיצתה את עצמה? חלילה- אף אחד לא יודע מתי נקודת השיא, אולם ברור שהיא לא תימשך לנצח ובנקודה מסויימת המחירים ייבלמו ואף יירדו.

האם ניתן להסיק מהנתונים באשר למדיניות השקעות? שוב- החלטה מסוג זה מורכבת יותר ויש להביא בחשבון שיקולים של פיזור השקעות, פסיכולוגיים ועוד.

אבל אם המטרה לנטרל אמירות לא מבוססות והכנסת מידע לדיון, חושבני שהנתונים הללו מוסיפים את המימד הדרוש של ביסוס הדיון על עובדות ולא על ססמאות.

תאריך פרסום: 21/12/2012

שכירים- הזדמנות אחרונה להחזרי מס

לקראת סוף שנת 2012 אנו חוזרים ומזכירים לשכירים את האפשרות להגיש בקשה להחזר מס בגין השנים שקדמו.

על פי מחקר שבוצע בזמנו על ידי משרד האוצר, לשני שלישים מהשכירים המגיעים לסף המס בישראל, מגיע החזרי מס. “משום מה", למידע זה לא ניתן פרסום ראוי.

דוגמה בולטת היא מורים. כמעט כל מורה, בשנה שיצא לשבתון זכאי להחזר מס. רוב המורים לא מבקשים את ההחזר הזה.

לפי החוק, ניתן לתבוע החזרי מס 6 שנים מתום שנת המס בגינה מבוקש ההחזר. כלומר, עד סוף שנת 2012 ניתן לתבוע החזר על שנת 2006. מה- 1/1/2013, אבוד.

המדובר בהליך מאוד פשוט, בטופס מאוד קל למילוי. טפסי 106 מופקים כך כאשר ליד כל סכום רלוונטי מצויין מספר השדה בטופס שיש לרושמו בו. מי שרוצה לוודא כי אכן הוא זכאי להחזר מס (כשהזוג נשוי, הטופס אמור לכלול את שני בני הזוג) יכול להעזר בסימולטור באתר מס הכנסה לבדיקת מצבו.

אנשים רבים חוששים "להכנס לכוונת" של מס הכנסה שאם הם יגישו פעם אחת בקשה להחזר, מס הכנסה ירדוף אותם. אולי זה היה נכון בעבר- אבל לא כיום. הבקשות להחזר (במיוחד כשסכום ההחזר נמוך מ- 10,000 שקלים) עוברות במסלול אוטומטי כמעט ללא שום בדיקה, ובודאי שאין למס הכנסה את הרצון או היכולת להתחיל ולטפל באנשים אלו.

לכן, לקראת תום השנה האזרחית, עשו טובה לעצמכם, לאוהביכם ואהוביכם ובידקו את האפשרות להחזר מס. מה אכפת לכם לקבל מתנה ממס הכנסה?

תאריך פרסום: 15/12/2012

בחירות 2013 ושנת הכספים 2013- זה הולך להיות יקר

הבחירות מתקרבות. כל המפלגות מבטיחות שיהיה לנו טוב. בתור מי שהתנסו כבר במערכת בחירות או שתיים, אנו יודעים כיצד להתייחס להבטחות אלו ומה באמת צפוי לנו למחרת הבחירות.

עם זאת, מאחר ופטור בלא כלום אי אפשר, ברצוננו להציף נקודה או שתיים מזוית הראיה הכלכלית במה שמחכה לנו.

ראשית, ישראל מגיעה לשנת 2013 ללא תקציב. תקציב המדינה לא הועבר ולאמיתו של דבר, חוסר היכולת להעביר את הגזירות היה אחד הגורמים להקדמת הבחירות. מאחר ובמקרה הטוב הממשלה תקום לקראת סוף פברואר 2013 (הממשלה הנוכחית הושבעה 49 ימים אחרי הבחירות לכנסת) אנו מגיעים למצב שבו אין סיכוי ממשי לאישור תקציב המדינה לשנת 2013 ברבעון הראשון של השנה.

אם אין תקציב, פעילות ממשלתית רבה פשוט משותקת. אם אין תקציב, אין מדיניות כלכלית ואין מדיניות מסים. כך יוצא שלמדינה יהיה הרבה פחות "שנה" כדי להשיג את יעדיה ו/או להתמודד עם האתגרים והבעיות.

יוצא מכך הוא שלמחרת השבעת הממשלה, חרב הגזירות תונף ובעוצמה רבה על ראשינו. לא רק שהצרכים  צריכים להיות מסופקים, אלא גם שיש לנו ממשלה חדשה שאין מורא הציבור עליה מאחר והבחירות הבאות- עוד רחוקות...

נושא שני שקל לשכוח, אולם הוא לא ייעלם, הוא מבצע עמוד ענן. עלות המבצע נאמדת לפי התקשורת ב- 1.1 מליארד שקל (כשדיוני התקציב יגיעו סוף סוף, נגלה שחשבונות משרד הבטחון מראים סכומים הרבה יותר גבוהים). בנוסף, המדינה החליטה לרכוש מערכות "כיפת ברזל" נוספות שמחירן יקר.

אם נסכים שאת מלאי התחמושת יש להשלים, את שיקום הנזקים יש לבצע ואת התשלום לאנשי המילואים יש לשלם- נותרנו עם השאלה הפשוטה של "מי ישלם את זה?” והתשובה פשוטה לא פחות- אתה ואני נממן את המבצע.

שוב, זה יגיע אחרי הבחירות, אבל יגיע- לא נתחמק מכך. אגב, גם הבחירות עצמן עולות לא מעט כסף (400 מליון שקלים?)

כך שמצבנו היום מזכיר את האיש שנפל מגגו של גורד שחקים. בסביבות הקומה העשירית מישהו שאל אותו מה קורה ותשובתו "עד עכשיו הכל בסדר", אבל האדמה חיכתה לו בהמשך.

תתכוננו, זה הולך להיות יקר...

תאריך פרסום: 8/12/2012

הקלה לתושבי הדרום עקב מבצע "עמוד ענן"

לאור ההתפתחויות בדרום הארץ, הודיעו רשויות המס (בתחילה הרשות למסים ואח"כ הצטרף גם הביטוח הלאומי) על דחיה בחובות הדיווח והתשלום של עסקים בדרום הארץ. נכון להרגע, הדחיה היא לשבוע עד ה- 21/11/12 אולם ברור שאם יהיה צורך, תינתן דחיה נוספת.

כולנו מצטערים שזו הסיבה בעטיה ניתנות לתושבי הדרום הקלות, אולם אם יש מישהו שמגיע לו- זה הם. בתקווה שבקרוב לא יזדקקו יותר לאותו סיוע.

תאריך פרסום: 17/11/2012

בעקבות השתלמות על ביטוח ומסוי פנסיוני

השבוע השתתפתי בהשתלמות מקצועית בתחום הביטוח הפנסיוני והמסוי עליו. ברצוני בשורות הבאות לחלוק כמה מהתובנות.

קשה להגיד שיצאתי מעודד מהשתלמות זו. תוחלת החיים עולה במהירות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2011 היו בישראל כ- 34,000 אזרחים בני 90 ויותר. התחזית היא ששיעור עצום מהצעירים החיים היום יעברו את גיל מאה. עלינו להערך לשנים רבות של זקנה, וזה עומד להיות יקר: החיים בכלל (והשירות הרפואי בפרט) מתייקרים, יש פחות (אם בכלל) הכנסה, הצרכים עולים והאפשרות להתבסס על עזרת הילדים מצטמצמת.

הכוון המטריד השני הוא המיסוי הפנסיוני. חוקי המסוי הפנסיוני מסובכים עד אימה, היו מספר שינויי חקיקה מקיפים וצפויים עוד. כך, למשל, פיצויי הפיטורין שבעבר נחשבו ככלי שנועד לסייע למפוטר לעבור את תקופת הביניים עד למציאת עבודה, נכנסים היום לחישוב הפנסיוני ומשיכתם תפגע בפטורים המוקנים לאנשים בהגיעם לגיל פרישה. מעט מאוד רואי חשבון ואפילו סוכני ביטוח באמת מבינים את החקיקה, האפשרויות והחשבונות. כך נוצר מקצוע חדש של "יועץ פנסיוני" שאמור, בתמורה לתשלום, לסייע ללקוחותיהם לתכנן את עתידם באופן האופטימלי.

הבעיה השלישית, והמטרידה מכולן היא הציבור בארץ. במספר גדול של פעמים אנו ממליצים ללקוחותינו או לאחרים לפנות לייעוץ פנסיוני. אמת, הדבר עולה כמה מאות שקלים, אבל המשמעויות יכולות להיות הפרש של אלפי שקלים לחודש, כל חודש, מגיל 67 ועד מאה ועשרים. ברוב הפעמים, האיש נרתע ולא פונה לייעוץ. במקרים הטובים הוא שואל לעצתנו (ואנו מסייגים אותה כמה וכמה פעמים, גם בכתב) ובמקרים הפחות טובים הוא מחליט על דעת עצמו. במקרים הממש גרועים, האיש מבקש את עצתו של סוכן הביטוח שלו- עצה הניתנת לו "חינם" מאחר והסוכן מתוגמל על ידי חברת הביטוח כך שהאינטרסים של חברת הביטוח הנם לפחות חלק מהמשוואה...

כאשר אדם לא פונה לעזרה מקצועית לקראת רכישת רכבו, זה עלול לגרום לו נזק של, נאמר, 5,000 שקלים. סכום גבוה לכל הדעות- אבל רובינו מסוגלים "לספוג" הפסד זה. עכשיו נסה נא, קורא יקר, לתמחר את ההפסד ל 200 שקל לחודש, 12 חודשים בשנה, 13 שנים לפי תוחלת החיים הנוכחית לגבר, הרבה יותר כאשר המדובר באשה.

אדם שאינו פונה לייעוץ פנסיוני אצל יועץ פנסיוני הוא עבריין- חוטא כלפי עצמו ופושע כלפי ילדיו. כן, זה עולה כסף- הרבה פחות מצימר בצפון לסוף שבוע, והרבה יותר חשוב ודחוף.

תאריך פרסום: 28/10/12

נשים יקרות- כמה יקרות?

ישראל וישראלה ישראלי פרשו שניהם לגימלאות בגיל הפרישה- הוא בן 67 והיא בת 62. שניהם עבדו כל חייהם והפרישו ממשכורתם לביטוח הלאומי כחוק. החל מיום זה הם יקבלו את קצבת הזקנה (הזעומה) שלהם לכל יתרת חייהם. כמו כן, שניהם יקבלו את אותו הסכום מאחר וקצבת הזקנה הנה סכום קבוע על פי החוק ללא קשר להכנסות הזקן במשך שנות עבודתו.

אם כך, איפו הבעיה? הבעיה היא שגברת ישראלי תקבל הרבה יותר דמי זקנה מאשר מר ישראלי. מצד אחד, היא יוצאת לפנסיה בגיל צעיר ממנו ומהצד השני, תוחלת החיים של נשים גבוהה משמעותית מזו של הגברים (כמעט ב- 4 שנים). כלומר, הגברת תהנה מקצבת זקנה כ- 9 שנים יותר מאשר הגבר (מקור הנתון- OECD).

זו הסיבה ללחץ הממשלתי להעלות את גיל הפרישה לנשים- המשאבים שמוקצים לקצבאות הזקנה לנשים גבוהים משמעותית מאלו המוקצים לגברים. האם יש בכך הגיון?

ארגוני הנשים מוחים כנגד כוונה זו. טענתם היא כי הנשים עבדו קשה יותר במשך חייהן ורבות מהן פשוט אין להן עבודה בגילאים אלו בגלל אופי העיסוקים. כוונתי בשורות הבאות לנסות ולכמת את ההפרש הזה.

ראשית, חשוב להגיד כי כבר במבנה הנוכחי קיים כבר סיבסוד או "העדפה מתקנת" לנשים- כאשר סטטיסטית שכרו של הגבר גבוה משכרה של האשה, הוא מפריש יותר ממנה לביטוח הזקנה. ברגע שגבר ואשה מקבלים את אותה הגימלה, בהכרח חלק מתשלומיו של הגבר עוברים אל הגברת. להטבה או אפליה מתקנת זו אין מתנגדים רציניים.

אבל! כמה יקרה (expensive) הגברת לביטוח הלאומי יותר מאשר הגבר? התשובה היא כ 70%. אשה תהנה בממוצע מקצבת הזקנה שלה במשך 259 חודשים לעומת 152 חודשים בלבד לגבר. גם בחישוב מהוון, עדין עלותה של הגברת כ- 50% יותר מאשר הגבר.

ואם מישהו ירצה לאמר "שווה לי", נא לזכור כי השמיכה קצרה והתוספת הזו לנשים משמעה פחות כסף במקומות אחרים. ההפרש הוא כ- 100,000 שקלים לאדם (עשו לבד את החשבון בהשוואה לסכום העלוב של קצבת הזקנה).

הטענה כי יש נשים רבות המאבדות את עבודתן בגיל המבוגר ולא מסוגלות למצוא עבודה חדשה נכונה (אגב, יש גם גברים כאלו) אולם לתקן עוול אחד באמצעות עיוות שני זו לא שיטה הגיונית. יותר נכון לתת הקצבה נקודתית (למשל- הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה) מאשר סיבסוד פראי ולא הגיוני.

אז, בפעם הבאה שמישהו אומר "מגיע ל...” התשובה צריכה להיות "כמה? עד כמה אתה מוכן לשלם על ערך זה?”

תאריך פרסום: 20/10/12

זכויות למיעוטים דתיים- לא ליהודים

אחד הדברים היפים שהרשות למסים עושה מדי פעם הוא התחשבות בקבוצות מיעוט. כך, למשל, בימי איד אל פיטר, פעמים רבות הרשות דחתה את מועדי הדיווח והתשלום לדודינו (או נכדנו, תלוי באופן המדידה) המוסלמים כדי להקל עליהם ולאפשר להם לחגוג את חגם כראוי.

באמת יפה, בלי שמץ של ציניות- נכון להתחשב ולתת אורכה לאנשים שמספר ימים חוגגים כדי ללכת לקראתם. לא נגרע שום דבר מהמדינה בגין הליכה זו לקראת האזרח.

אבל! מה קורה כאשר הקבוצה הראויה להתחשבות היא היהודים? הצחקתם אותנו.

למי שלא יודע, בתחילת חודש אוקטובר נחגג בישראל חג סוכות. אחינו שומרי המצוות ישבו בסוכה שמונה ימים ומילאו את המצווה "והיית אך שמח". עבור שומרי המצוות, חודש אוקטובר התחיל ב- 9 או ב- 10 לחודש והימים שלפני כן לא היו קיימים. אותם אנשים נדרשים להגיש דו"ח חודשי ב- 15/10 בלי שום קשר או התחשבות.

מה היה נגרע מן העולם אם היתה ניתנת דחיה כללית בת מספר ימים מתוך התחשבות ביהודים? יודעים מה? לחילונים לא מגיע. איזה נזק היה קורה לאוצר המדינה אם היה מוכרז כי דתיים בלבד (נישומים או מייצגים) רשאים לדווח עד ה- 20 לחודש?

אבל לא, גובי המס בישראל לא מעלים על דעתם את האפשרות הזו, היא אפילו לא אופציה.

האם מפליא אותנו שיהודי טוב לפני שנים רבות (ישוע) הביע את שנאת העם לגובי המס דאז (מוכסים)? לפרטים- הברית החדשה.

תאריך פרסום: 13/10/2012

 

החסכון הפנסיוני שלך- באחריותך

פנתה אלי מכרה אשר איבדה את עבודתה על מנת שאבדוק את זכויותיה ומצבה. היא עבדה באחת העמותות הגדולות והחשובות במדינה אשר עושה מלאכת קודש בתחומה (בלי ציניות). למזלה, אותה גברת היתה מהמסודרות וכל המסמכים והנתונים במשך שנים רבות היו זמינים.

עד כאן החדשות הטובות.

כאשר בדקנו את הנתונים, גילינו לחרדתנו שמאז שנת 2008 (ואולי גם קודם) המעביד לא העביר את ההפרשות לקרן הפנסיה של אותה עובדת. כל חודש ניכו משכרה את ההפרשות לקרן הפנסיה על פי החקיקה והסכם העבודה. אבל הכספים לא הועברו אל קרן הפנסיה- לא הפרשות המעביד וגם לא הכספים שנוכו מן העובדת.

איך קוראים לזה? אינני יודע מה ההגדרה המשפטית, אני קורא לזה "גניבה".

המלצתי לעובדת לפנות בדחיפות לעו"ד המתמחה בדיני עבודה (ואפילו נתתי לה שם ומספר טלפון). כאשר ביררתי איתה אחרי מספר ימים מה קרה, התשובה היתה שלא קרה מאומה. היא סיפרה לי שמאחר והמדובר כנראה בבעיה של כלל הארגון, על כל העובדים להתארגן ולפנות במרוכז. טיפוסי, לא מאמין שמשהו יקרה.

אותו מקרה פרטי, כשמו כן הוא- פרטי של אותה גברת. אבל הוא מצביע על בעיה יותר כללית. כולנו מקבלים באופן סדיר דיווחים מקרנות הפסיה, חברות הביטוח וכד'. כמה מאיתנו באמת קוראים אותם? נעזוב את הקריאה המדוקדקת של המספרים (שזה באמת ליודעי ח"ן)- מבט שטחי שבאמת הכספים נכנסו?

הנסיון מלמד שרבים מאוד מאיתנו לא בודקים את הנתונים. אנו מקבלים את הדו"ח ובמקרה הטוב מתייקים אותו (במקרה היותר סביר- קוברים אותו במגירת ה"לטפל בהזדמנות" לנצח נצחים). ואז? או שאנו מגלים יום אחד שאנו אל מול הצרור הנקוב או שאנו בכלל לא יודעים שעשקו אותנו.

כאשר אנו שומעים בתקשורת את זעקתם של עובדי מעריב (זה לא בדיוק אותו המקרה), מדוע אנו חושבים שזה לא קשור אלינו? שבחשבון הפרטי שלנו זה לא קורה?

זה לא עניין תיאורטי, זה יותר מאשר העובדה שנזדקק לכספים אלו בזקנתנו או בימים קשים, זה פשוט שאנו קורבנות שוד, ואפילו לא יודעים מזה.

תבדקו, חברים שלי, תבדקו טוב טוב. זה שלכם. זה בידיכם.

תאריך פרסום: 6/10/2012

מעריב- מבט ככלכלן

לאור המצוקה של עיתון מעריב ועובדיו, בחרנו לשתף עם הקוראים חלק מהנתונים הכספיים הרשמיים של מעריב כפי שהתפרסמו בדו"חות הכספיים שלו שהוגשו לבורסה (מקור הנתונים: אתר מאיה של הבורסה)

על פי הדו"ח לתאריך 30/6/2012, יש למעריב גרעון בהון העצמי של כמעט 189 מליון שקלים! גרעון זה גבוה בכ- 50% מסך כל נכסי החברה על פי צד ה"אקטיב" במאזנה. התחייבויות החברה לנושיה יותר מכפולות מנכסיה. אגב, הפסדיו הצבורים של העיתן למעלה ממליארד שקלים.

אם נדבר על מצבם (העגום) של עובדי העיתון- ההתחייבויות לעובדי העיתון מעבר למה שנצבר בקרנות וקופות השונות עומדות על כ- 13 מליון שקל. שוב, סכום שכלל לא ברור מהיכן יגיע. למי שהסתחרר מהסכומים הגדולים, הפגיעה האישית בעובד ממוצע היא בכ- 20% מזכויותיו החוקיות, וזה לפני שמזכירים את הקושי הצפוי לאנשים שייפלטו לשוק אשר לא בדיוק ערוך לקלוט אותם...

בדקנו את התוצאות העסקיות של מעריב בשנים האחרונות: הפעם האחרונה בה הראה העיתון רווח היתה בשנת 2004 ובפעם שלפניה- 1999. ב- 14 שנים להן יש נתונים העיתון הרוויח שנתיים והפסיד 12 שנים.

הדבר מעורר מחשבות נוגות על הטייקונים שהשקיעו בעיתון: מקסוול, נמרודי, רכיב, דנקנר וכעת בן צבי. מה היה החשבון שלהם בעת ביצוע ההשקעה? האם הם לא בדקו את הנתונים? לא ראו לאן דברים מתפתחים?

לפני זמן- מה ציטטתי במקום אחר מאמר שטען שאלו המתלוננים על ירידת מחירי מניית פייסבוק כנראה לא קראו את התשקיף שלה. חוששני שגם כאן זה קרה- האינפורמציה היתה גלויה וידועה לכל מי שהתעניין או רצה (או צריך היה) לדעת.

תאריך פרסום: 21/9/2012

שנה טובה

שנשלם השנה המון מיסים ונחייך כי הרווחנו אפילו יותר
שבטוח לאומי יתעשר על חשבוננו כי לא נזדקק לקצבאות ולתמיכות
שהחלומות יתגשמו ושהפנטזיונרים יעשו

ובקיצור תהיה שנת עסקים גדולה

ערב ראש השנה התשע"ג

 

ים של דמעות/ חוקים ותקנות

על פי פרסום בתקשורת, הלין נשיא איגוד לשכות המסחר על עודף רגולציה באגף הפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחסכון. כך, למשל, מצויין כי משנת 2005 היו 232 תיקוני חקיקה. על פי נתוני האיגוד, המשמעות של שטף הרגולציה גרם לצמצום מספר החברות הפעילת בתחום בכ- 23% וחלק מהחברות הנותרות במגמת סגירה או מיזוג.

אנו שמחים כי גורמים נוספים מעלים את הנושא. במשרד האוצר יושבים כנראה אנשים שאינם מבינים או לא אכפת להם מה ההוראות, הצווים והמסמכים היוצאים ממשרדיהם מעוללים בשטח. התלונה משותפת, דרך אגב, למייצגים ולמשרדי המס האזוריים. גם פקידי השומה טובעים תחת שטף החוזרים וההוראות המכבידים עליהם לעשות את מלאכתם.

ספרנו כמה תיקוני חקיקה ראשית (בחוק מע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק הביטוח הלאומי) היו מאז תחילת שנת 2012: 17 תיקוני חוק. על כך צריך להוסיף אינספור תקנות, חוזרים, צווים, הוראות ושאר "ירקות". יקום המייצג או פקיד המס המסוגל להשתלט על מבול מטורף זה...

הדבר קורה גם בתחומים אחרים- ובנוסף, לפעמים החקיקה פשוט לא מביאה בחשבון את העובדות בשטח וקובעת דברים שניתן בקלות להגדירם כבלתי אפשריים. דוגמה בולטת היא החקיקה החדשה בדיני עבודה. תחת היומרה להגן על העובדים, הוכנסו המעסיקים למצב שבו כל מעסיק במדינה הוא מפר חוק בפירוש, לרבות המעסיק הגדול מכולם- המדינה עצמה.

וכמובן שאי אפשר בלי "נאה דורש נאה מקיים". כאשר החקיקה קובעת כי גם המדינה אמורה לעשות דברים מסויימים, דברים אלו קורים באיחור גדול מאוד או כלל לא. הדוגמאות רבות, אולם נסיים שוב בציטוט ממכתבו של לין לשר האוצר: “נקבע כי בעלי רישיון מחוייבים להגיב לפניית לקוחות תוך יומיים, לקבוע פגישה עם לקוח תוך 7 ימי עסקים, ולמסור לו מסמכים תוך 7 ימי עסקים. כדי לקדם את כלכלת ישראל מוטב היה לאמץ נורמות עבודה אלה באשר לשירות המדינה עצמו"

תאריך פרסום: 8/9/2012

שיפורי שכר ושכר עידוד ברשות למסים. מי ישלם?

על פי ידיעה שהתפרסמה בעיתון "כלכליסט" (המצטייר יותר ויותר כעיתון הראוי לקריאה) ב- 26/8/2012, ברשות המסים מתכננים רפורמה גדולה בשכר ובתגמול לעובדים.

רשמית, השיחות יחלו בחודש ספטמבר, אולם כולנו יודעים כמה דברים נידונים ונסגרים עוד לפני או במקביל לדיונים הרשמיים. המלל רב וסביר שחלק ניכר מן הידיעה הגיע ישירות מפי בעלי אינטרסים, אולם התמונה המצטיירת ברורה:

ברשות למסים מוכנים לשלם, ולא מעט ל"עובדים מצטיינים ועמידה ביעדים". רשמית, הרשות למסים טוענת כי גביה איננה מטרה אלא שיעור התיקים שנבדקים, מספר ביקורות וכד'. אולם כבר נאמר בתלמוד "הכל יודעין למה כלה נכנסה לחופה" ובוא לא נהיה תמימים.

בעידן בו מצד אחד המדינה מדווחת על מחסור חמור בהכנסות (גביית מסים), כאשר רואים כי הרשות למסים מגייסת כח אדם (פירסמנו ב- 4/2/2012), כאשר המסים עולים (היום)  וכאשר רואים כי משרד האוצר מוכן לשחרר את ידו הקפוצה לטובת בונוסים מוגדלים, המשמעות היא אחת:

תתכוננו לשלם עוד, ולא מעט.

תאריך פרסום: 1/9/2012

גזירות ומיסים? הטוב עוד לפנינו

לאחרונה אנו "מופגזים" עם גזירות כלכליות חדשות השכם והערב:

מס ערך מוסף עולה החל מה- 1/9, מס הכנסה עלה (ביותר ממה שהתקשורת האמינה לשקרים של משרד האוצר). יותר גרוע מכך, עלה המס על אלכוהול כך שהופך להיות יקר להטביע את צרותינו בבירה.

אבל כל זה עדין רק ה"מנה הראשונה" כי המנה העיקרית שמחכה לנו הוא הביטוח הלאומי, ובמיוחד נושא הזיקנה בביטוח הלאומי:

אין לנו ספק כי תשלומי הביטוח הלאומי יעלו ובאופן חד. חשוב לזכור כי כבר היום רוב האזרחים משלמים לביטוח הלאומי יותר מאשר הם משלמים למס הכנסה. הסנונית הראשונה כבר עברה עם העלאת דמי הביטוח הנגבים משכירים ויש עוד עליות ב"צנרת".

במקביל, אין כל שאלה לגבי עליית גיל הפרישה. הוא הועלה פעם אחת בעבר ויעלה שוב. איננו ודאים לגבי השאלה באם קיצבת הזקנה תקוצץ (אנו נוטים להניח שבמידה קטנה בלבד) אבל מה שברור לחלוטין הוא שהגימלאים ייפגעו.

כאשר תוחלת החיים עלתה במידה כה רבה וצפויה לעלות עוד, המתמטיקה חד- משמעית: צריך יותר כסף כדי לממן יותר שנות פנסיה. אין דרך להתחמק מכך. גיל הפרישה של 65 נקבע לפני למעלה מ- 100 שנים, כאשר תוחלת החיים היתה נמוכה לאין שיעור לעומת המצב כיום והצפי לעתיד. אנשים עבדו יותר שנים ולכן נצבר מספיק כסף. מאז, דברים רבים השתנו.

בהערת אגב, נשים צפויות להפגע הרבה יותר מהגברים. נכון להיום, גיל הפרישה לנשים הוא 62 לעומת 67 אצל הגברים. מצד שני, תוחלת החיים של נשים ארוכה מזו של הגברים. לכן, אין כל הצדקה כלכלית לאפליה לטובה זו של הנשים וגם אם היא תימשך (עקב לחצים פוליטיים), היא תצומצם.

קיימות טענות רבות נגד מגמות בלתי ניתנות להכחשה אלו, למשל- הבזבוז, חוסר היעילות ואפילו השחיתות במערכות הביטוח הלאומי (6 סמנכ"לים ועוד בעלי תפקידים ברמת סמנכ"ל). אולם, המדובר ב"כסף קטן" ביחס להתחייבויות של המוסד.

מישהו צריך לשלם את קצבת הזקנה שלך והמישהו הזה, כמה מפתיע, יהיה אתה.

תתכונן לשלם יותר, הרבה יותר...

תאריך פרסום: 25/8/2012

מה מעמדנו הכלכלי?

כולנו נאנקים תחת נטל יוקר המחיה. אנשים רבים מתלוננים על כך שהם אינם מצליחים לסגור את החודש. במיוחד כעת כאשר המחירים עלו ועולים (מחירי הלחם, הדלק, הביצים, הפירות והירקות ויהיה עוד).

שאלנו לא מעט אנשים היכן הם נמצאים לדעתם מבחינת ההכנסות וההוצאות או באיזה עשירון הם. מרבית  האנשים ששאלנו, רואים את עצמם כמעמד בינוני עד בינוני גבוה (נאמר, עשירונים 6-8).

לפיכך, רצינו לתת קצת נתונים על העשירונים הגבוהים במדינת ישראל- להלן נתוני העשירונים הגבוהים במונחי הכנסה ברוטו למשק בית (מקור- סקר ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הנתונים מבוססים על שנת 2010, מאז ועד היום, לא חל שינוי מהותי במדד:

 

עשירון טווח הכנסות
7 13,236-16,436
8 16,437-20,988
9 20,989-28,968
10 28,969 -

 

איפו זה מעמיד אותך קורא/ת יקר/ה? להערכתי, לפחות בעשירון השמיני אם לא למעלה מכך.

מה זה אומר על חוסר השוויות בנטל? מה זה אומר על מצוקתם של לפחות 60% - 70% ממשקי הבית בישראל?

האם יש צורך להרחיב? או שנותיר זאת לדמיונך הפרוע כקורא/ת?

תאריך פרסום: 17/8/2012

"יש שופטים בירושלים"

"יש שופטים בירושלים" היה משפט שנטבע על ידי מנחם בגין ז"ל וחודש לאחרונה על ידי אולמרט (יחי ההבדל הקטן). בסדר, יש שופטים בירושלים. אבל האם יש שכל או בני אדם בהנהלת הרשות למסים? תמהני

דוגמה אחת:

על פי החוק, היה צורך להגיש את הדו"חות השנתיים לשנת 2011 עד ה- 30/4/2012 או ה- 31/5/2012 (בהתאם לנסיבות). כל שנה מתפרסמים נהלי מתן אורכות בהתאם לסיכומים עם הארגונים המקצועיים של המייצגים. טכנית, ההבדלים בין השנים זניחים כך שניתן בקלות לשכפל את ההסכם של שנה אחת לשנה השניה.

מה קרה השנה? בתאריך 21/5/2012 פורסמו "דגשים בנוהל מתן אורכות" בו נכתב בפירוש כי מה שיחייב הוא הוראת הביצוע שתפורסם "בימים הקרובים".

הוראת הביצוע פורסמה רק ב- 26/7/2012, למעלה מחודשיים אחרי אותם "דגשים" ושלושה חודשים אחרי שאנשים הפכו לעבריינים לכאורה. באותה הוראה (שפורסמה, כזכור, בסוף יולי) מופיע חיוב להגיש כמות מסויימת של דו"חות עד ה- 28/6/2012- חודש אחורה. האם בכלל יש תוקף חוקי לכזו מן צורת התייחסות? אולי, אבל תוקף מוסרי- ברור שלא.

אמנם, ישנה ידיעה על כך שדו"חות שהוגשו עד 2/8/2012 ייחשבו כאילו הוגשו במועד. אבל זה לא חלק מהוראת הביצוע אלא "תורה שבעל פה". ככה עושים דברים? כאשר אתה השלטון?

דוגמה שניה:

מזה שנים יש מחלוקות ודיונים בין המייצגים לבין השלטונות לגבי שיטת ההכרה בהכנסות (על בסיס מזומן או מצטבר). הנושא טכני למדי, נידון בפסקי דין שהמרכזי בהם (קבוצת השומרים) ניתן בשנת בבית המשפט העליון ומהווה הלכה מחייבת.

בשנת 2005 (9/3/2005) פרסמה רשות המסים הודעה לעיתונות לפיה תיעשה בחינה מחודשת לסוגיה.

בתאריך 25/7/2012 (למעלה משבע שנים מהודעת הרשות דאז) פורסמה הוראת ביצוע בנושא. ההוראה משתרעת על פני שלושה עמודים ולמעשה מורכבת ממשפט אחד בלבד, לאחר ניטרול כל תיאורי הרקע. אותו משפט, אגב, מהווה הוראה שלדעת מרבית המומחים איננה חוקית ולא תעמוד במבחן משפטי.

נעזוב את הפרטים הטכניים של מה נאמר וכיוצ"ב. האם זה סביר שיקח לרשות שלטונית למעלה משבע שנים לבחון סוגיה? גם אם המדובר בסוגיה מורכבת ביותר (וזה לא המצב), האם אין צורך לתת ניתוח מפורט או הנמקות מסודרות במקום להסתפק בהוראה לאקונית של משפט אחד מדוע ואיך הגיע הרשות למסקנה שהגיעה?

אם אתה, קורא יקר, חושב שהבעיה היא רק שלנו- הנישומים והמייצגים, אז לא. את מה שנכתב כאן, את התלונות והטרוניות אנו שומעים גם במשרדי פקיד השומה מעובדי שטח הכורעים תחת הנטל הבלתי אפשרי של עומס עבודה, מחסור איימתני בכח אדם ושלל הוראות מירושלים שכל קשר בינן לבין המציאות בשטח מקרי בהחלט.

יש שופטים בירושלים, האם יש שכל ישר בהנהלת הרשות למסים? תמהני. לגבי תודעת שירות- אני יודע את התשובה השלילית.

תאריך פרסום: 2/8/2012

חדשות כלכליות

השבוע, חתם שר האוצר על צווים המבטלים ומפחיתים מסים על שורה של מוצרים. מצד אחד, זה חג לצרכנים (וליבואנים). כמובן שהציניקנים יאמרו שזה בגלל ריח הבחירות הקרוב, אולם חלילה לנו מלחשוד בכשרים. הרי השר אומר בפירוש שההפחתה נובעת ממסקנות ועדת טרכטנברג וארור חושב עוון.

אולם, משום מה, קטני אמונה שכמותנו, איננו יכולים להתנער מהשפעת הודעתו של אותו שר אוצר כי המסים בשנת 2013 צפויים לעלות. אגב, למי שלא הבין את ההודעה- המסים יעלו על השכבות החלשות ומעמד הביניים. העשירים לא רק שלא ישלמו יותר, גם יחלקו להם סוכריות. זה די הגיוני, העניים ומעמד הביניים אינם תורמים הרבה למסע הבחירות של המפלגה...

ובעניין אחר, המפקח על הביטוח הודיע על החמרות בביטוחים הפנסיוניים. כדי לחסוך את ההסברים המסובכים: מאחר ואנו חיים יותר וצפויים לחיות אפילו יותר, נוצרת לחברות הביטוח בעיה- אנשים שלא מתים צריך לשלם להם עוד ועוד. לכן, הביטוחים הפנסיוניים יספגו הרעת תנאים ממשית. אני מזכיר גם תחזית ישנה שלי: גיל הפנסיה צפוי לעלות: לגברים ויותר מכך לנשים. סורי, לקידמה יש את המחירים שלה.

תאריך פרסום: 14/7/2012

אשה- למטבח

בית המשפט העליון קבר השבוע סופית את סוגיית החישוב הנפרד בין בני זוג כאשר סירב לבקשה לדיון חוזר (גלוי נאות- הכותב השתתף במימון הבקשה) בפסק הדין בעניין שקורי, מלכיאלי וכהן. כבוד הנשיא גרוניס מודה שאמנם התוצאה קשה, אבל לשון החוק ברורה והוא מחזיר את הכדור אל המחוקק. נו, באמת.

המשמעות היא שכעת, כאשר בעל ואשה עובדים ביחד בעסק המשפחתי, המדובר ב"תאונת מס" שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. כאשר במרבית העסקים המשפחתיים הדמות הדומיננטית היא הגבר, ה"עזר כנגדו", האדם שהוא בוטח בו יותר מכל, אשתו, אם תעבוד- היא תעבוד חינם אין כסף. נראה לכם? אם כך, אין טעם שהיא תבוא לעבוד ועל כן- שתחזור למקומה הטבעי, למטבח.

מרתית? בהחלט. לפנות אל המחוקק? הצחקתם אותנו. מי יפנה? אותם ארגוני נשים שמשרד האוצר נפנף ורימה בהלכת ורד פרי? אל מי נפנה? אל אותו יובל שטייניץ שהכריז שבכוונתו להעלות מסים? אגב- אל תטעו, הוא מתכוון להעלות את המס על העניים, פחות על מעמד הביניים ועוד פחות על העשירים.

ואיננו יכולים שלא לתהות. בזמן שאהרון ברק היה נשיא בית המשפט העליון, היתה זוגתו אלישבע גם כן שופטת. האם מישהו העז להעלות על דעתו את הפעלת לשון החוק המפורשת כדי לתבוע מהם חישוב מאוחד? הצחקתם אותנו.

תאריך פרסום: 30/6/2012

גיוס עובדים ברשו ת למסים

 בתאריך 4/2/2012 פרסמנו במדור זה כי על פי ידיעות בתקשורת הרשות למסים מתכוונת לגייס מאות עובדים כדי לתגבר את כוחותיה.

השבוע התפרסמו באתר הרשות למסים 2 מכרזים לגיוס עובדים: 94 משרות מפקחים במס הכנסה ו- 47 משרות מבקרים במע"מ. ביחד, 141 עובדים חדשים הצפויים להצטרף לרשות למסים לאחר קורס בתחילת 2013.

מצד אחד, משמח לראות את הרשות למסים שבאמת נאנקת תחת מצוקת כח אדם מתגברת את שורותיה בעובדים חדשים כדי לשפר את השירות לקהל. מצד שני, החל מתחילת שנת 2013 יתוגברו שורות הרשות במספר רב של צעירים נמרצים ומוכשרים שתפקידם יהיה לגבות מסים. מאיתנו.

תאריך פרסום: 16/6/2012

 

מה שמותר לרב- אסור לשמש

כידוע, החובה החוקית להגשת דו"ח שנתי על שנת 2011 (למי שחייב) היא עד 30/4/2012. כרגיל, כפי שארע במשך מספר רב מאוד של שנים, פרסם מס הכנסה בתאריך 15/4/2012 הודעה על דחיית המועד החוקי ל- 31/5/2012 או 28/6/2012 (בהתאם לנסיבות).

במקביל, כמקובל מאז ומעולם, לנישומים המיוצגים על ידי בעלי מקצוע (יועצי מס ורואי חשבון) ניתנות אורכות נוספות בהתאם להסכמות שהלשכות המקצועיות הגיעו עם הנהלת הרשות למסים. על אורכות אלו אמורה להתפרסם הוראת ביצוע שמבהירה את המנגנונים הדרושים. כך, למשל, הוראת הביצוע שהסדירה את נהלי האורכות לשנת 2010 פורסמה ב- 11/5/2011.

השנה, משום מה, עד מועד כתיבת שורות אלו לא פורסמה כל הוראת ביצוע. לפיכך, לכאורה נישום אשר יגיש את דו"חותיו באיחור יהיה חשוף לקנסות (או, בכינויים החדש, עיצומים) גבוהים. אמנם, במכתב מתאריך 21/5/2012 פורסמו עקרונות הסדר הדחיות המרוכז, אולם באותו מכתב עצמו נאמר כי "הוראת הביצוע שבנדון שתפורסם בימים הקרובים" וכמובן מה שמחייב הוא הוראת הביצוע עצמה (שכאמור- לא פורסמה עדיין).

ולא נותר לנו אלא לתהות מדוע מתעכב פרסומה של הוראת הביצוע? על פי העקרונות המוזכרים לעיל אין הבדלים מהותיים בין הכללים השנה לכללים בשנים הקודמות כך שלכאורה אין כל סיבה לעיכוב. כאשר האזרח מתמהמה (מכל סיבה שהיא) הוא ישלם על כך וביוקר. כאשר הרשות מתעכבת במילוי חובותיה האזרחיות (ולפרסם הנחיות לנישומים זו חובה)- אין לנו מה לעשות ואפילו לבקש הסבר למהות העיכוב אין ממי.

תאריך פרסום: 9/6/2012

עד מאה ועשרים- התכוננת לזה?

מדינת ישראל מתגאה בתוחלת חיים ארוכה של אזרחיה. על פי נתוני ה- OECD, תוחלת החיים של גברים בישראל נאמדת ב- 79.7 לגבר וב- 82.2 לאשה. כאשר גיל הפרישה עומד על 67, המשמעות היא כי נותרו לגבר עוד כ- 13 שנות חיים בממוצע. (הנתונים להלן יתייחסו לגברים מאחר ובמקרה של נשים ישנן השלכות "פוליטיות" שברצוני להמנע מהן).

אחת המשמעויות העקריות של הגידול בתוחלת החיים היא הצורך להערך לכך, הן מצידנו והן מצידן של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וכד'. הדרך בה אנו אמורים להתמודד עם הנושא היא באמצעות תכנון פנסיוני ובעיקר- רכישת ביטוחים פנסיונים הולמים. הדרך העיקרית בה הגופים מתמודדים עם הנושא הוא באמצעות מקדם הקצבה.

מקדם הקצבה אומר מה היחס בין החסכון שלך לבין התקבול החודשי. כך, למשל, אם חסכת מליון שקלים ומקדם הקצבה שלך הוא 200, אזי תקבל מחברת הביטוח 5,000 שקלים לחודש עד ליומך האחרון. מספר זה  (200) מהווה כיום מדד מקובל למקדם הקצבה שניתן לקבל.

מה המשמעות של מקדם זה מבחינת חברות הבטוח? בהתבסס על שערי ריבית שונים, חברת הביטוח מכוסה ל- 21 -27 שנים. כלומר, רק במצב בו תוחלת החיים תעלה מעל לגיל 88 לגבר, חברת הביטוח נכנסת לסיכון של הפסד. כאשר נשמעות היום אמירות כי מקדם הקצבה אמור לעלות לכ- 220, זה אומר שחברת הביטוח תהיה מכוסה ל- 24-32 שנים כך שהחשיפה שלה תתחיל אם תוחלת החיים הממוצעת תעלה מעל 90.

אז נכון, על כולנו להערך מראש לקראת הזדקנותנו. חברות הביטוח כבר דאגו לעצמן. מה איתך קורא יקר? אתה כבר דאגת לעניין? תזכורת- בגיל 66 זה יהיה מאוחר מדי. למעשה, כבר היום זה כמעט מאוחר מדי.

תאריך פרסום: 2/6/2012

סעיף גדרון- יוק

יש לא מעט מקרים בהם ההתקשרות בין העובד למעביד מתבצעת בתנאים של עצמאי (פרילנסר). כלומר, העובד מוציא לחברה כל חודש חשבונית, ומקבל תשלום הכולל את הכל. למעסיק הדבר כדאי מאחר והוא ממלא בכך את כל תשלומיו ואין לו את כל ההתחייבויות ו"כאבי הראש" של מעסיק. לעובד הדבר כדאי לפעמים מסיבות פיננסיות ולפעמים זו דרישת המעביד- רוצה את הג'וב- כך אני עובד.

לפעמים, עם תום הקשר העסקי בין הצדדים, מופיע העובד עם טענות כשהעיקרית בהן היא שלאמיתו של דבר הוא היה שכיר של החברה ולכן הוא זכאי לזכויות שונות כגון חופש, הבראה, פנסיה וכיוצ"ב. ההלכה המקובלת היא שהדבר אפשרי ויותר מפעם אחת נקבע שהאדם אכן היה שכיר למרות שהדברים נראו מבחינה פורמלית אחרת ולכן- הוא זכאי לכל הזכויות והתשלומים של שכיר רטרואקטיבית.

ההגנה העיקרית של המעסיקים היתה באמצעות "סעיף גדרון" שעל פיו אם העצמאי יוגדר בדיעבד כשכיר, אזי שכרו יותאם לרמת השכר לה היה זכאי כשכיר ואם קיבל יותר מכך, הוא ישיב למעסיק את העודפים שקיבל. בכך, המעסיק הגן על עצמו מפני תביעות אפשריות.

לאחרונה, קבע בית הדין הארצי לעבודה (פס"ד רפי רופא ע"ע 110/10) הלכה חדשה: זכות ההשבה תעמוד לזכות המעסיק רק במקרים מיוחדים ונדירים ביותר. פסק הדין ארוך (46 ע"מ) ומפורט אולם המסקנה חד- משמעית: ה"שוט" שהיה בידי המעסיקים כדי להתגונן מפני תביעות של פרילנסרים לשעבר מאוד הצטמצם.

מקובל עלי שבמקרים רבים יש צורך להגן על העובדים בהיותם הצד החלש במערכת היחסים מול המעסיק. אולם, חשוב לזכור שיש גם מעסיקים הגונים רבים שנכנסו להסכם עם קבלן משנה בתום לב, ביושר והגינות ופתאום מוצאים את עצמם מול תביעות בסכומי עתק (למעלה מ- 100,000 שקלים במקרה של רפי רופא).

לפיכך, מי שמעסיק פרילנסרים, כדאי שידע שלפרילנסר אין שום סיכון בתביעה נגדו בגין זכויות מומצאות או מצוצות מן האצבע בכל עת שיחפוץ. כיצד להתגונן? כדאי שכל מעסיק כזה יתייעץ עם עו"ד המומחה בדיני עבודה.

תאריך פרסום: 27/5/2012

לידיעת הזכאים לקצבת זקנה מהמוסד לבטוח לאומי

על פי המצב החוקי עד לפני זמן קצר, אדם שהגיע לגיל המוחלט המזכה אותו בקצבת זקנה (70 בגברים 67-70 בנשים) ולא ביקש, איבד את זכאותו לכספים בגין 12 החודשים לפני בקשתו. כך יצא שהביטוח הלאומי הרוויח סכומי כסף גדולים ביותר מרשלנותם של אנשים אשר שילמו כל חייהם ולא דאגו לתבוע בהגיע היום. אגב, לא רק רשלנות או חוסר מודעות אלא יכולות להיות גם סיבות אובייקטיביות.

המוסד לבטוח לאומי פרסם השבוע כי תיקון חוק מהזמן האחרון מאריך את תקופת התביעה הרטרואקטיבית ל- 48 חודשים (4 שנים). כלומר, הקלה משמעותית על אותם אנשים שפספסו או איחרו. יותר מכך, על פי הודעת המוסד, ניתן להבין כי מי שמקבל קצבת זיקנה, יבוצע מהלך רטרואקטיבי להשלמה אם התביעה הוגשה אחרי 1/2/2008.

מצד אחד, יופי וכל הכבוד. אבל אי אפשר לתמוה מדוע בכלל יש מגבלת זמנים. מדוע לייצר התיישנות. להבדיל מתאונות (למשל) כאן אין בעיית הוכחה גם למי שהגיע לגיל 70 לפני שנים רבות. האם במקביל הבטוח הלאומי מוכן לוותר על חובות שחייבים לו מלפני יותר מ- 4 שנים?

תאריך פרסום: 19/5/2012

כסף כן קונה אושר, אבל במידה

מן המפורסמות הוא המתאם הבעייתי בין אושר ועושר. כך, למשל, ניתן לצטט מן המקורות "איזהו עשיר- השמח בחלקו" (אבות ד' א') מן הצד האחד ואת "אם אין קמח אין תורה" (אבות י"ג י"ז) מן הצד השני. גם בתרבויות אחרות ניתן למצוא פתגמים ומסרים דומים לשני הכוונים.

ועולה השאלה עד כמה יש קשר בין מצב כלכלי לרווחה או שביעות רצון מהחיים (למשל). החוכמה המקובלת אומרת (והדבר נבדק פעמים רבות על ידי פסיכולוגים רבים) כי ברמות הכלכליות הנמוכות, תוספת כסף תוסיף אושר, אולם מנקודה מסויימת- הקו משתטח כמעט לחלוטין ואין כל קשר בין תוספת הכנסה לתוספת רווחה אישית. השאלה המעניינת היא היכן עוברת נקודה זו.

מחקר חדש צוטט בכלכליסט שעל פיו, בארה"ב, נקודת המפנה נמצאת בהכנסה של 50,000 $ לשנה- ירידה מול "מספר הקסם" שצוטט בעבר: 75,000 $ לשנה. מספר זה נמוך באופן מפתיע, גם אם נתבסס על המספר הגבוה יותר, המשמעות היא כי מי שהכנסתו עולה על כ- 24,000 שקל ברוטו לחודש (כ- 16,000 שקל לפי המחקר החדש), לא יכול לצפות כי תוספת הכנסה תגדיל את אושרו. אם כך- למה לטרוח?

ומה בישראל? על פי מחקר של יורם יובל המצוטט בהרחבה, משפחה בת 4 נפשות המרוויחה ברוטו 14,000 שקלים לחודש הגיעה אל נקודת חוסר הרגישות שמעליה תוספת הכנסה לא תגדיל את האושר והתרומה לרווחה האנושית תבוא בדרכים אחרות.

בדקתי עם פרופ' יובל מה מועד הנכונות של הנתונים. המחקר בוצע על נתוני 2008 (לא כל כך מזמן) ומאז לא עודכן. על פי ההסברים שקיבלתי, העדכון צריך להיות פשוט למדי- אם יש סטודנט המחפש נושא לעבודה סמינריונית... ולכן, ניסיתי למדד את הנתונים דאז לערכים שוטפים על פי 2 שיטות: הצמדה למדד והצמדה לשכר הממוצע במשק.

על פי שיטות המידוד השונות, ניתן לצפות כי כיום נקודת המפנה למשפחה בת 4 נפשות תהיה בתחום ההכנסה המשפחתית ברוטו של 15,500 – 15,700 שקלים לחודש. מספר זה מעניין במיוחד מאחר והוא קרוב להפתיע למספר שצוטט לגבי ארה"ב. יצויין כי כאשר שאלנו אנשים מה נקודת המפנה לדעתם המספרים שננקבו היו גבוהים בהרבה מהנתון הזה.

אז מה? אין מה לעשות? זו מסקנה קצת פשטנית לדעתנו. ראשית, זה אומר שמנקודה מסויימת ראוי להתמקד בדברים אחרים ולא בעוד עבודה או הכנסה. שנית, יש לזכור שכמו בשירה של חוה אלברשטיין (מילים- חנוך לוין), כשיש כסף היאוש נעשה יותר נוח...

(גלוי נאות- פוסט זה פורסם גם בבלוג האישי שלי)

תאריך פרסום: 12/5/2012

לשכות ההדרכה לציבור- עדכון

בתאריך 23/3/12 הודענו על פתיחת לשכות ההדרכה לציבור של מס הכנסה עד ה- 3/5/2012.

השבוע, ב- 1/5/2012 הודיע מס הכנסה כי מאחר ומועד הגשת הדו"חות נדחה, תוארך פעילות הלשכות עד ה- 31/5/2012. יפה מאוד מצידם, אבל בעצם

  1. הדחיה היתה צפויה ביותר. כבר שנים מועד ההגשה החוקי נדחה. לא ניתן היה לדעת זאת מראש ולתכנן בהתאם?
  2. עבור הרוב הגדול של עם ישראל, המועד האחרון להגשת דו"חות נדחה ל- 28/6/2012. אם כך, מדוע הלשכות עובדות רק עד ה- 31/5/2012?
  3. וכמובן, אסור לשכוח שבמדינת תל אביב, לאזרחים מגיע יותר- שם, בחו"ל בתל אביב, הלשכות תהיינה פתוחת עד ה- 26/7/2012, חודשיים יותר מעם ישראל, חודש אחרי המועד האחרון להגשת הדו"חות.

תאריך פרסום: 4/5/2012

יום העצמאות 2012

עכשיו, כשנאלמה תרועת הפסטיבלים (שירה המופלא של נעמי שמר) אנו יכולים להסתכל על מדינתנו ולראות מה יש לנו כאן. לא, לא בסיפוק וגאווה מאחר ומילים אלו לא מספיק חזקות כדי לתאר את הפלא שבנינו כאן, כן- אנחנו. מה שנעשה כאן פשוט מדהים.

ממדינה שלפני 64 שנים נאלצה כדברי אפרים קישון "לרמות בקלפים כדי לאזן את התקציב" ולבקש נדבות. אנו במקום ה- 42 בעולם בתמ"ג לנפש, לפני ספרד/ איטליה או ניו זילנד. ותחסכו ממני את "הם במשבר", זה שאנו לא במשבר כזה- צריך יותר מזה כסיבה לגאווה?

מקום 17 במדד הפיתוח האנושי, לפני אוסטריה או צרפת, למדינה שרק אתמול כלל לא היה ברור שתשרוד. זה לא סיבה לגאווה? עצם העובדה שביקשנו להצטרף ל OECD מהווה חוצפה ישראלית. זה שקיבלו אותנו- הרצל היה צוחק ואומר "אל תגזימו עם החלומות". אבל אנו שם, בפנים.

גם אם נסתכל על הצד השני של התמונה, לעוני, לאי השוויון נגלה שאנו במקום טוב באמצע. נכון, זה מחפיר שיש אנשים עם מצוקות, אבל זה נכון בכל מקום. רק שבישראל יש רבים שזה באמת אכפת להם. ישאל הקורא את הוריו על הימים בהם חולקה אבקת ביצים (מה זה?) בהקצבה לעומת היום כשבעיה גדולה היא השמנה עקב אכילת יתר. בסדר, על פי ה- OECD, אנו בתחתית הרשימה של מספר העניים בין המדינות העשירות (תזכורת: יש במדינה אוכלוסיות גדולות הבוחרות לחיות בעוני) אבל כפי שציינו לעיל, עצם השתייכותנו ל- OECD מעידה עלינו שאנו זנב לאריות ולא ראש לשועלים. אגב, אנו במקום הרביעי בצימצום העוני- שוב, אין לנו במה להתבייש.

להגיד שהכל טוב? ברור שלא. יש המון מה לעשות, יש בלי סוף דברים שצריך לתקן, שיבושים שראוי לפתור. אבל פעם בשנה, רק פעם בשנה, אפשר להסתכל במראה בגאווה. כן, בגאווה.

תאריך פרסום: ד' אייר התשע"ב

דחיה במועד הגשת הדו"ח השנתי

בתאריך 15/4/2012 פרסמה הרשות למסים הודעה (כהרגלה במזה שנים רבות) על דחיה במועדי ההגשה של הדו"ח השנתי.

מרבית הנישומים חייבים בהגשת דו"ח מקוון (שידור ישיר של הדו"ח ישירות למחשב הרשות למסים, כדי לחסוך לעובדי המדינה את הטורח שבהקלדתו). נישומים אלו זכו לדחיה עד יום ה' ה- 28/6/2012 (יוזכר כי לא די בשידור הדו”ח אלא יש להגישו פיסית למשרדי הרשות למסים).

אותם נישומים הפטורים מדיווח מקוון, חייבים להגיש את הדו"ח עד ה- 31/5/2012.

לנישומים המיוצגים על ידי בעלי מקצוע (יועצי מס, עורכי דין ורואי חשבון) יש בדרך כלל אורכות נוספות בהתאם להסדרים של הרשות למסים עם הלשכות המקצועיות).

תאריך פרסום: 21/4/2012

עבדים היינו? אנחנו! גם היום

כאשר הופקו בתחילת 2012 פנקסי התשלומים של מס הכנסה, מע"מ ובטוח לאומי נקבע בכולם מועד התשלום הקרוב ל- 18/4/2012 (דחיה קטנה עקב חג הפסח). נחמד מצד המדינה, אבל במידה- על שבוע בו המדינה מושבתת מוסיפים לנו יומיים- שלושה בלבד.

ערב החג, הודיעו לשכת רואי חשבון, לשכת יועצי המס ולה"ב כי בקשותיהם לדחיית מועדי הדיווח והתשלום התקבלו על ידי הרשות למסים. במקביל, הודיעה הרשות למסים כי החליטה (בלי להזכיר פניה של מישהו) על החלטתה לדחיית מועדים.

כפי שצוין על ידי ציניקנים, להצלחה אבות רבים (רק חשוב להזכיר מי הוא זה שנקרא בלשון הסלנג "בן אלף"). אולם ייהנו כולם מן הקרדיט- שיהיה להם לבריאות.

לכן, מועד הדיווח והתשלום למע"מ ולמס הכנסה נדחה ל- 23/4/2012.

עם זאת, פניה מקבילה של כל הגופים המתהדרים בנוצות הצלחתם למוסד לבטוח לאומי לא זכתה לתגובה כך שנכון להיום (והמוסד לא ישרת, כמובן, את עם ישראל בחול המועד) נותר מועד התשלום לביטוח הלאומי ה- 18/4/2012.

ואני תוהה- זו אותה הממשלה? זו מדינה אחת? שלטון אחד? אם כבר הולכים לקראת האזרח- כל כך קשה לייצר שיחת טלפון בין מנכ"ל המוסד לבטוח לאומי ליו"ר הרשות למסים?

קשה לשלול את התחושה שיש כאן מאבקי כח/ יוקרה בין גופים שונים. הבעיה היא שבהתגוששות הענקים הזו, מי שנשחק עד דק הוא האזרח הקטן. אני.

תאריך פרסום: 7/4/2012

מרתיח ביותר

לקראת חג הפסח, כאשר כולנו נכנסים לקניות, אם בתוקף היותנו מארחים או אורחים, עשה עיתון "הארץ" חסד עמנו הקוראים ופרסם השוואה מאלפת כדי שנגלה כמה ביוקר אנו משלמים.

מה שמייחד את הכתבה הזו הוא בכך שמחיר הדברים לא נמדד רק בשקלים אלא בדקות ושעות עבודה על בסיס שכר המינימום (זה שלטענת המדינה מספיק כדי לחיות). התוצאות מדהימות- עד כמה שיקר יותר לחיות כאן, כמה אנו צריכים לעבוד כדי לרכוש את אותם מוצרים  כמו במדינות שאנו רוצים להשוות את עצמנו אליהן.

דוגמאות: שישיית הייניקן (מיוצרת בישראל) עולה באה"ב ובקנדה קצת יותר משעת עבודה ובישראל למעלה משעתיים. שישיית קוקה קולה (שוב, מיוצרת בישראל) עולה בארה"ב ובבריטניה פחות מחצי שעת עבודה ובישראל יותר משעה (לפי שכר המינימום). ואם הנתונים גורמים לכם כאב ראש, למה לא לקחת אדויל ליקוי ג'ל (פחות משעתיים עבודה בניו יורק, למעלה מ- 4 שעות בישראל).

הדרך היחידית לתאר את התוצאות היא במילה "מרתיח". כתבה מומלצת ביותר, אבל לא לבעלי עצבים חלשים או לחץ דם גבוה.

תאריך פרסום: 31/3/2012

 

לשכות ההדרכה לציבור של מס הכנסה נפתחו

(פוסט זה חוזר כל שנה, וכל שנה מרתיח אותי מחדש)

ידוע מזמן כי בגבולות הישות המתקראת "מדינת ישראל" קיימים שני עמים נפרדים בשתי מדינות שונות המוגדרות די- טוב מבחינה גיאוגרפית: מדינת תל אביב המאוכלסת על ידי תל אביבים (או גוש דן, למרחיבים) ומדינת ישראל הכוללת את כל היתר.

שתי המדינות מתנהלות באופן שונה, התרבות שלהן שונה, הכלכלה והעסקים שונות והשירות שהן מקבלות מהשלטון שונה לחלוטין. ועל כך אני רוצה לדבר כאן.

כבשנים קודמות, מס הכנסה פתח לשכות הדרכה לציבור בהן מסייעים עובדי האגף לציבור למלא את הדו"חות השנתיים שלו. המדובר בשירות מבורך לאותו מגזר אוכלוסיה המעדיף שלא לפנות לעזרה מקצועית בתשלום.

על פי הודעת מס הכנסה, בכותרת האלגנטית של "עוזרים לכם לשמור על מצב דוח טוב" תהיינה לשכות ההדרכה לציבור פתוחות עד ליום חמישי 3/5/2011 (כולל).

אבל, בהמשכה של אותה הודעה בדיוק נאמר כי הלשכה בתל אביב וגוש דן תישאר פתוחה עד ליום חמישי 26/7/2011. כלומר, למעלה מחודשיים נוספים.

למה? מדוע? הכיצד?

תיאורטית, לכל אזרחי המדינה מגיע אותו שירות מהמדינה, לא? האם ניתן להחליט שבחיפה או ירושלים (ירושלים!) התקציב לחינוך / משטרה / בריאות לתושב יהיה נמוך יותר מהתקציב לתושבי מדינת תל אביב? האם מישהו מעלה על דעתו שבבחירות יוכרז כי הקלפיות בתל אביב ייסגרו בשעה 22:00 אבל בנתניה או ערד הן תיסגרנה בשעה 18:00?

נכון שיש שווים ויש שווים יותר, אבל כמו שנאמר בבדיחה הידועה "לא מהמקפצה". ניתן לחשב גם כמה תושבי תלאביבסטאן שווים יותר מתושבי מדינת ישראל: בהבאה בחשבון של ימי עבודה (בניטרול ימי שבתון וחגים) התל אביבים שווים בערך פי 3 יותר מהישראלים.

אגב, הביטוי "שווים יותר", בספרו של אורוול השווים יותר הם החזירים...

זה שלשכת ההדרכה פתוחה זמן נוסף- טוב ויפה ואפילו כל הכבוד. אבל למה רק בתל אביב? נישום שמסיבות כלשהן (רשלנות שלו או סיבות אובייקטיביות) לא הספיק להגיש את הדו"ח עד תחילת מאי (לפני המועד החוקי האחרון להגשה)- מה הוא יעשה?

אם הוא תושב גוש דן או יכול להגיע בקלות אל גוש דן? יש לו פתרון.

אבל אם הוא תושב באר שבע או טבריה? שיילך לעזזל.

במחשבה שניה- מי הוא זה שבאמת צריך ללכת לעזזל?

תאריך פרסום: 23/3/2012

 

חידושים חשובים באתר הרשות למסים

אתר הרשות למסים התפרסמו שני פריטים אשר יכולים להיות בעלי ערך לגולשים:

  • חוברת "דע זכויותיך וחובותיך" לשנת 2011- המדריך האולטימטיבי למי שמבקש להגיש את הדו"ח השנתי בכוחות עצמו, ללא עזרה מקצועית. המדובר בחוברת בת 110 עמודים, כתובה היטב ומעוצבת כהלכה המהווה מקור מידע לא יסולא בפז לאנשים החייבים או רוצים להגיש דו"ח שנתי בכוחות עצמם.
  • מחשבון מס הכנסה שלילי: המחשבון (באתר הרשות למסים) יקלוט את נתוניך האישיים ויתן לך אינדיקציה באם יש לך את הזכות לקבל מס הכנסה שלילי ובאילו סכומים המדובר. מאחר והבדיקה אנונימית, יהיה באפשרותך להעריך את מצבך ואם כדאי או כמה כדאי להגיש את הבקשה למס הכנסה שלילי.

תאריך פרסום: 16/3/2012

 

חקיקת המסים- הסחרחרת ממשיכה

בעבר התרענו על כמות תיקוני ועדכוני החקיקה ההופכים את המעקב אחרי חוקי המס לבלתי אפשרי.

להלן נתונים על מספר תיקוני החקיקה בחוקי המס העקריים במהלך שנת 2011:

  • חוק מס ערך מוסף: 2 תיקונים
  • חוק הבטוח הלאומי: 8 תיקונים
  • פקודת מס הכנסה: 9 עדכוני חקיקה

יקום מי שחושב שניתן לעקוב אחרי כל עדכוני החקיקה האלו. יוזכר גם כי בנוסף לשינויי החקיקה ישנם חוזרים ונהלים המתפרסמים על ידי רשויות המס, פסקי דין ועוד ועוד ועוד.

אנו עסוקים ללא הרף במירוץ מתמיד אחרי החידושים, העדכונים והשינויים. אנו עושים כל מאמץ כדי להתעדכן ולתת ללקוחות את הייעוץ הטוב והמתאים ביותר. להגיד שכולנו במקצוע מצליחים בכך? תמהני...

תאריך פרסום: 10/3/2012

 

מס הכנסה שלילי

השבוע פרסמה הרשות למסים את עלון המידע לזכאים לקבלת המענק בגין שנת 2011 (מס הכנסה שלילי). העלון מתפרס על 7 עמודים, כולל דוגמאות והערות חוקיות שונות ובראשן ההערה שהנוסח הקובע הוא נוסח החוק.

תוך הקרבה מודעת של הדיוק המשפטי, להלן תמצית החוזר באשר למי זכאי למס הכנסה שלילי. יודגש שהתמצית להלן מתאימה לרוב המקרים (ולא לכולם) אולם היא תיתן אינדיקציה סבירה למדי:

מס הכנסה שלילי יוענק למי שעומד בכל שלושת התנאים הבאים

  1. היתה לך הכנסה (מעבודה או עסק) בשנת 2011, הנך בן למעלה  מ- 23 ויש לך ילדים מתחת לגיל 19 (תנאי הילדים: עד גיל 55).
  2. לא היתה לך בשנת 2011 “זכות במקרקעין" (למעלה מ- 50% בנכס נדל"ן) חוץ מדירת המגורים שלך.
  3. הכנסתך החודשית הממוצעת בין 2,000 ל- 5,935 שקלים (אם יש לך יותר משני ילדים: 2,000 – 6,502 ילדים).

איך להגיש את התביעה

עליך לגשת לסניף דאר כלשהו אישית (רק אישית) בצירוף תעודת הזהות שלך והעתק שיק או אישור בנק על פרטי חשבון הבנק שלך. יש להגיש את התביעה עד ה- 30/9/2012.

לאחר הגשת התביעה, הרשות למסים תעשה את הבדיקות והחישובים שלה, ותקבל את ההודעות/ תשלומים הדרושים.

בהצלחה

תאריך פרסום: 3/3/2012

(ה)צ(ה)רות הון- היכונו

הצהרות הון הן אחד הכלים החשובים בידי הרשות למסים כדי לבחוק את שלמות וסבירות הדיווחים שלנו, העצמאים לשלטונות המס. מעבר לחשיבותה הכלכלית, להצהרת ההון גם חשיבות פסיכולוגית במניעת העלמות מס מאחר והנישומים חוששים (ובצדק) שהעלמותיהם יצופו בעת ובאמצעות הצהרת ההון שיידרשו להגיש.

על פי עקרונות שיטת העבודה של הרשות למסים, בעלי תיק (בעיקר- עצמאים ובעלי חברות) נדרשים להגיש הצהרת הון בסמוך (31/12 לפני או אחרי) לפתיחת תיקם. לאחר מכן, יש דרישה להגשת הצהרת הון נוספת כל 4-5 שנים.

במשך מספר שנים האחרונות, מס הכנסה הקל את הנטל ולא דרש מנישומים רבים להגיש הצהרת הון, במיוחד במקרים שבהם הנתונים לא "אותתו" על קיום סימנים שיש מקום להצהרת הון. הדבר היה הקלה גדולה לנישומים רבים מאחר והצהרת הון כרוכה בהשקעה גדולה של משאבים- זמן, עבודה ותשלום.

נראה כאילו לאחרונה השתנתה מגמה זו ומס הכנסה שולח דרישות להגשת הצהרת הון לכל הנישומים אשר לא נדרשו מזה מספר שנים להגשת הצהרת הון. בהתאם, נישומים רבים מקבלים את הטופס הגדול (בדרך כלל בדואר רשום) ומתחילים לעבוד. כמו כן, ידוע לנו על נישומים רבים שהוצאה להם דרישה אולם טכנית היא טרם הגיעה אליהם.

לפיכך, ההמלצה היא להיות מודעים לכך ולשמור את המסמכים אשר יתחילו בקרוב להגיע מחברות הביטוח, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות ועוד. אמת, ההמלצה היא תמיד לשמור על הדיווחים (שלא לדבר על קריאתם ובדיקתם), אולם ידוע שאנשים רבים מתרשלים בחובתם זו. השנה עקב המימד הנוסף של הצהרת ההון, הדבר מקבל חשיבות נוספת.

אם הנתונים הנדרשים לא יהיו זמינים, נידרש להשקיע זמן ומאמץ להשיגם. קצת מחשבה קדימה יכולה להביא לחסכון ניכר בזמן, מאמץ וכסף. חבל.

תאריך פרסום: 25/2/2012

על טבעי? על הפנים!

במסגרות שונות מתקיים דיון ער על כוחות על טבעיים ועל יכולותיהם של אנשים מסויימים לראות מעל ומעבר ולהגיע לתובנות אשר נמצאות מעבר לתחום היכולת האנושית. החסידים טוענים שיש הרבה יותר בעולם ממה שהאדם הפשוט תופס ואותם בעלי כוחות מסוגלים להגיע לרמות גבוהות יותר ולחזור עם תשובות והדרכות מ"שם". הפקפקנים מצקצקים בלשונם, מציינים שהדברים לא עמדו בשום בדיקה אובייקיטיבית והעדינים שבהם מסתפקים בכינוי החסידים כ"תמימים".

כמובן שלא לנו, רואי חשבון צנועים, להביע דעה בנושא הרה עולם זה. עם זאת, מאחר ופטור בלא כלום אי אפשר, תמהנו עד כמה חלק מאותם בעלי כוחות על מצליחים לצפות את מה שצפוי להם בעתיד המיידי שלהם.

בתאריך 19/1/12 הוגש כתב אישום נגד מיסטיקנית על השמטת הכנסות בסכום של כ- 600,000 שקל. המיסטיקנית שהצליחה כנראה לשכנע את לקוחותיה להפרד מיותר מ- 10,000 שקלים לחודש בתמורה ליכולותיה כשלה בהפעלת יכולות מיסטיות אלו כדי לחזות את הסיכון שתילכד על ידי מס הכנסה.

כנגד מתקשרת אחרת נפתחה בחודש פברואר 2012 חקירה גלויה ונתפסו מסמכים המעידים על הכנסות. ישנן עדויות על תקבולים שלה בסכומים של מאות אלפי שקלים בתמורה לתקשור שלה עם אנשים מהעולם הבא. אולם, הגברת לא הצליחה לזהות את ההתקשרות הבאה מאנשים מהעולם הזה- מהרשות למסים.

וכמובן, אסור לשכוח את רמי שקלים, העוסק לדבריו בנומרולוגיה, קבלה, ברכות וקמעות. האיש הצליח (אולי תודות ליכולותיו הנדירות) לצמצם את העונש שקיבל בבית המשפט כך שישלם "רק" קנס של 300,000 שקלים (בנוסף למסים) וישיבה בכלא של 45 חודשים "בלבד". הצלחה מרשימה למי שהקמעות והברכות שלו כנראה לא היו יעילות במיוחד בשימוש עצמי.

אולי אותם כוחות ויכולות נדירות אכן מסייעים למי שמשלם לבעל הכוח בתמורה להם. אבל בשימוש עצמי, כאשר מה שמונח על כף המאזנים זה תשלומי המס של אותם יחידי סגולה, הדברים כנראה יותר עגומים.

תאריך פרסום: 16/2/2012

העוול חוזר, בעיקר כלפי הנשים

עד שנת 2009, היה בישראל מצב מטורף שבו אלמנת צה"ל שנשאה בשנית, איבדה את זכויותיה לקצבה. בשנה זו, כדבריו של יו"ר הכנסת רובי ריבלין, תוקן עוול שהלאום עשה כלפי אלמנות צה"ל.

מה היה מאז הקמת המדינה ועד תיקון החוק? אלמנות רבות של חללי מערכות הבטחון היו נמנעות מלהנשא מהסיבה הפשוטה שהמשמעויות הכלכליות של מהלך זה היו חמורות מדי. לעיתים הן ויתרו על זוגיות, לעיתים נכנסו לזוגיות ללא נישואין (פעמים רבות לדאבון ליבן), כל אחת על פי נסיבותיה, ערכיה ותפיסת עולמה.

לפני כשבוע נפל דבר בעולם המסים של ישראל המזכיר את העיוות לעיל.

בהתאם לפקודת מס הכנסה, אם קיימת תלות בהכנסותיהם של בני זוג נשואים, כל ההכנסה הזוגית תיזקף על שם אחד מהם בלבד. כאשר בני הזוג עובדים ביחד, מניח המחוקק שיש תלות בהכנסותיהם. הסיבה לסעיף זה (66 ד') ברורה- למנוע מניפולציות, תיכנונים ו"משחקים" שמטרתם הפחתת מס לא ראויה.

אולם, מה כאשר בני הזוג מוכיחים שהם שניהם עובדים בעסק עבודת אמת, לשניהם תרומה (נאמר, ניהול מחלקות נפרדות) וכל אחד מהם מקבל חלק ברווח או שכר בהתאם לתרומתו ועבודתו?

בית המשפט העליון, בפסק דין המתייחס לשלושה מקרים דומים באופיים (מלכיאלי, שקורי וכהן) החליט שאין מה לעשות- המחוקק אמר את דברו ואין לסטות ממנו. כלומר, גם כאשר שני בני הזוג עובדים באופן מלא ואוטונומי, כל אחד תורם לעסק ומקבל רווח על פי חלקו, עדין כל הרווח ייזקף על אחד מבני הזוג ללא התחשבות בעבודה המשותפת.

בית המשפט העליון שלא נרתע במקרים אחרים לפסוק על פי רוח החוק ו/או מה שראוי ונכון (גם אם זה נגד את נוסח החוק), נרתע לעשות זאת כאן ובכך פגע ופגם בהגיון, בתחושת הצדק ובשוויון על פי החוק. הרי אם זוגתי ואני לא נהיה נשואים, לא תהיה לרשויות המס כל עילה או יכולת להתערב ורק עקב היותנו רשומים כנשואים המשמעות היא שנצא "פראיירים".

ישראלים לא אוהבים לצאת פראיירים. כפי שכבר היו דברים שגרמו לאנשים להגיב בפרובוקציות נגדיות, זה רק עניין של זמן עד שיקום זוג, ויתגרש רק כדי לשלם פחות מסים. ימשיכו לגור ביחד, לגדל ילדים ולהיות שותפים בחיים ובעסקים. רק יתגרשו כדי ששלטונות המס לא יעשקו אותם בעשרות אלפי שקלים בשנה. בדוגמה אחת, הראינו שמשמעות ההחלטה היא "תג מחיר" של 22,000 שקל לשנה.

מצד שני, יזכור נא הקורא הנבון לפני שהוא מציע לזוגתו להתגרש מסיבות כלכליות כי אם הגברת תעשה את החשבון המלא, היא תגיע למסקנה שאפילו יותר משתלם יהיה לה דוקא- להתאלמן...

תאריך פרסום: 10/2/2012

גיוס כח אדם לרשות למסים

על פי ידיעה בתקשורת, מתכוונת הרשות למסים לגייס עוד 500 עובדים בשנה הקרובה כחלק ממהלך רחב יותר של רפורמה.

הרשות למסים סובלת ממצוקת כח אדם קשה מאוד, במיוחד ב"יחידות הקו הראשון" של הטיפול באזרחים. כתוצאה, האכיפה נפגעת במידה קשה. יותר מפעם אחת פנו מנהלי הרשות למסים (עוד בזמנו של יהודה נסרדישי) בבקשה לתוספת כח אדם עם אמדנים לתוספת הגביה שהדבר יביא, כעת זה עומד לקרות.

אם הדבר אכן יתבצע, הוא לא יורגש באופן מיידי מאחר ותהליך הגיוס וההכשרה ידרוש שנה לפחות (קורס מפקחי מס נמשך כחצי שנה). אולם המשמעות היא שבנקודת זמן בעתיד הנראה לעין, הרשות למסים תקבל "זריקת מרץ" משמעותית ביותר.

כנישומים, מאוד נוח לנו חוסר היעילות והאכיפה על ידי הרשות למסים, ויש גם נישומים חסרי מצפון המנצלים את מצוקת כח האדם לצורך הקטנה לא תקינה של חבות המס שלהם. אולם, כאזרחים אנו מברכים על השיפור הצפוי ברשות למסים.

כהערת אגב, בחרנו שלא להתייחס הפעם לחדשות המרעישות ביותר בתחום המסוי מאחר ויש מקרים בהם ראוי להמתין עם התגובה ולהט היצרים זמן מה לצורך הצטננות, נאמר, שבוע.

תאריך פרסום: 4/2/2012

פנסית חובה לעצמאים- הלואי

על פי פרסום משבוע שעבר, מתגבשות הסכמות בין משרד האוצר לארגונים המייצגים את העצמאים בישראל (ובראשם, להב) אשר על פיהן תוטל חובת חסכון לפנסיה גם על העצמאים בישראל. זאת, לאחר צו הרחבה מלפני מספר שנים המזכה כל שכיר בבטוח פנסיוני.

מי שמכיר אותנו ו/או קורא פוסטים שונים שלנו יודע עד כמה שאנו כפייתיים בנושא ועד כמה אנו חוזרים ומזכירים ומציעים ומבקשים מהאנשים לחסוך בחסכון פנסיוני. אנו גאים להקרא "נודניקים" ובלבד שאתה, קורא יקר, לא תצטרך בבוא היום בזקנתך לבחור בין תרופות לבין חשמל לחימום הבית (ואני לא מתלוצץ, נתקלנו במקרים כאלו). קורע הלב לראות אנשים שבצעירותם חיו בפסגת העולם ולעת זיקנה, הם באשפתות.

לכאורה, בישראל רמת החסכון האישי גבוהה יחסית. אולם כאשר מסתכלים על הנתונים במבט קרוב יותר, מתברר שרמת החיסכון הפנסיוני בישראל הולכת ויורדת כאשר אנו לוקחים דוגמה רעה מהמערב בכלל ומארה"ב בפרט. כך, למשל, 57% מהמשפחות לא חוסכות עבור ילדיהן או, כ-99% מחוסכי הפנסיה מטילים את האחריות לרמת חייהם לאחר הפרישה - על הממשלה (וזה לא יקרה).

אז ברמה העקרונית, אנו נגד התערבות של המדינה בהחלטות הכלכליות של הפרט. אולם, קיימים מקרים בהם עקב כשל שוק על המדינה להתערב. כך, למשל, ישנה חובה חוקית לחגור חגורות בטיחות וכך נשמח להתערבות רגולטורית המחייבת אנשים לחסוך.

תאריך פרסום: 28/1/2011

לינט- תוכנה חופשית להנהלת חשבונות

השבוע שוחררה תוכנה חופשית להנהלת חשבונות בשם לינט.

תוכנה חופשית, למי שאינו מכיר את המושג, היא הרבה יותר מתוכנה חינמית. לא רק שהתוכנה נמסרת לך חינם, אלא גם הקוד הבונה את התוכנה פתוח לציבור וניתן להעתקה/ שינוי וכד'. ישנה פילוסופיה שלמה מאחורי הקונספט של תוכנה חופשית אולם מה שמעניין את רוב המשתמשים היא העובדה שהמדובר בתוכנה הניתנת לשימוש חינם.

היתרון התפעולי הגדול של לינט הנו העובדה שיש לה אישור אישור רישום במרשם התוכנות של רשות המסים על שם חברת מחשוב מהיר תעודת רישום מס' 00179402, בתוקף עד 31/3/2013. כלומר, ניתן מבחינה חוקית להשתמש בתוכנה לצורך ניהול חשבונות, הפקת חשבוניות מס וכיוצ"ב.

האמת חייבת להאמר שהתוכנה בעלת יכולות פחותות בהשוואה למתחרותיה בשוק במרבית התכונות (יש דברים בהן היא מתקדמת כגון ממשק נוח לסמארטפונים), אולם השאלה שמרבית האנשים ישאלו את עצמה היא התמורה לשקל וכאמור, לינט היא תוכנה חופשית.

לינט ניתנת להתקנה במחשב מקומי (בסביבת חלונות) או על גבי שרת מקומי. נכון להיום, ההמלצה היא להמנע מהתקנה על גבי שרת אינטרנט עקב נושאי אבטחה שהטיפול בהם טרם הושלם. יצויין כי התקנה על שרת מאפשרת גישה לתוכנה מכל מערכת כגון Mac ומכל מקום בו הוגדרה הרשאה מתאימה.

ניתן להריץ הדגמה של התוכנה באתר לינט, להוריד את התוכנה (נדרשת הרשמה קצרה), לחפש עזרה (לרבות פורום לתמיכת קהילה) ואף לרכוש תמיכה בתשלום (למי שרוצה יותר).

לדעתנו, תוכנת לינט יכולה להיות בהחלט פתרון סביר לאנשים אשר דרישותיהם צנועות ותקציבם מוגבל. עם זאת, תמיד חשוב לנסות את התוכנה ולבדוק את התאמתה לצרכים האישיים של כל אחד.

תאריך פרסום: 20/1/2012

עדכונים מחזית הביטוח הלאומי

כפי שקוראי אתר זה כבר יודעים, הביטוח הלאומי הוא מס הכנסה ב' וכבר מזמן הסיר מעצמו כל יומרה של ביטוח סוציאלי או הגנה וסיוע על האזרחים.

לאחרונה, עדכן המוסד את הסכומים והשיעורים לקצבאות ולתשלומים שהוא גובה. על פי פרסומי המוסד, השכר הממוצע במשק עלה ב- 3.8% לעומת השנה הקודמת, דבר שישפיע ישירות על דמי הבטוח המשולמים.

בכמה יעלו הקצבאות לנזקקים? על פי סעיף 1 בראש מסמך הבטוח הלאומי, הסכומים יוגדלו ב- 2.6% בלבד. למה? ככה! כן, יש למוסד כל מני תחשיבים ושיטות, אבל משום מה- תמיד התחשיבים והשיטות האלו משמעותן פגיעה בנזקק.

כך, למשל, קיצבת זיקנה (ע"מ 6 במסמך דלעיל) תעלה מ- 1,444 שקלים לחודש לסכום האסטרונומי של 1,481 שקלים. תוספת של 2.56% בלבד (אגב, מעניין שהעיגול הוא תמיד כלפי מטה ולא לתת לקשיש עוד חצי שקל...).

מפתיע? לא באמת ומי שבאמת בוטח במוסד לביטוח הלאומי רחמינו עליו.

תאריך פרסום: 14/1/2012

Page | by Dr. Radut