הזעזועים האחרונים בעולם העסקים, קריסתן של חברות אשר עד לפני זמן קצר נראו היו יציבות מאוד ותופעות נוספות מציפות שוב את השאלה עד כמה ניתן לסמוך על הדו"חות הכספיים שאנו קוראים. למשל, ההון העצמי של AIG נכון ל 30/6/2008 עמד על כ- 78 מיליארד $ לעומת שווי שוק נוכחי של כ- 6 מיליארד $.

ככל שהכללים החשבונאים מתעצבים מחדש, מתבססים יותר ויותר על ערכים וירטואלים כגון שווי הוגן ונשענים על תקינה חשבונאית מורכבת,מסובכת ומסורבלת, עולה ביתר חריפות הבעיה עד כמה מייצגים הדו"חות הכספיים של החברות את המציאות הכלכלית והמהותית שלהן.

כקוראי דו"חות כספיים המקבלים החלטות על סמך קריאתנו זו, עלינו להתעמת עם הסוגיה לגבי המתאם בין הדו"ח הכספי לבין עובדות החיים.

השאלה תלך ותחמיר מאחר ולא נראה לנו כי מוסדות התקינה יעצרו את מסלול ההתקדמות שלהם בכוון ההסתמכות ההולכת וגוברת על הערכות ואמדנים. לפיכך, עלינו לשאול את עצמנו כיצד אנו "מתקננים" את הדיווח המוגש לנו כדי שאומדני והערכות מכיני הדו"חות לא ישבשו את הבנתנו במידה והם שגויים.

לדעתנו, הפתרון נמצא בדו"ח המרכזי והחשוב ביותר במסגרת הדו"חות הכספיים והוא הדו"ח על תזרימי המזומנים.

בדו"ח על תזרימי המזומנים אמורה להיות הפרדה וניטרול של ההפרשות, ההצטברויות ושאר ירקות כך שהדו"ח יראה ברמת דיוק טובה היכן הכסף: מהיכן הוא הגיע ולאן הוא הלך. כמאמרו של פולי (הגשש) במערכון המקסים "השליח בבנק" של יוסי בנאי (שניהם ז"ל). “ביד, כסף ביד".

קריאה נכונה של הדו"חות על תזרימי מזומנים אמורה לאפשר לקורא לנטרל דברים אשר אינם קשורים בתזרימי מזומנים, להעריך נכונה השקעות ומשיכות שבוצעו וכד' ובקצרה, להוות בסיס טוב לא פחות מדו"ח רווח והפסד לניתוח והבנת פעילותה של חברה.

הערת המחבר

המאמר פורסם (בכותרת "ביד, כסף ביד")  במגזין "רואה החשבון" גליון 12 (דצמבר 2008) ע"מ 112