הדו"חות השנתיים- האם רלוונטים?

הערה מיקדמית: כל החברות המוזכרות במאמר זה נבחרו אקראית.

בתאריך 12/3/2009 פרסמה חברת נייר חדרה בע"מ את הדו"ח התקופתי והשנתי שלה לשנת 2008. הדו"ח משתרע על פני 431 עמודים מודפסים. לשם השוואה, הדו"ח (טופס K-10) של ענק הקמעונאות העולמי "אמזון" מחזיק 95 עמודים.

יקום מי שקרא את כל ה- 431 עמודים. לא נופתע אם מתוך הצוות שיצר את המסמך, מי שכתב קטעים בדו"ח עב כרס זה לא קרא את כולו(צורות התנסחות שונות, חריגות לשוניות אופייניות בקטעים שונים וכד').

ביצענו השוואה של התפתחות היהיקף (מבחינת מספר עמודים) של הדו"חות השנתיים והתקופתיים בשלוש חברות על פני השנים האחרונות:

שנה	שופרסל	מקסימה	דלק רכב
2003	85	61	74
2004	167	105	124
2005	195	112	99
2006	228	117	105
2007	215	124	111
2008	260	127	121

התופעה של התנפחות הדו"חות השנתיים למימדים מפלצתיים הינה, כנראה, תופעה רחבת היקף. כאשר הדו"ח אמור לספק מידע רלוונטי, כאשר הרלוונטיות של המידע יורדת באופן חד ככל שהוא מיושן יותר, מי יכול לקרוא כזו כמות של מלל ו"לעכל" אותה בזמן סביר? קל וחומר כאשר משקיע או אנליסט צריך לקרוא ולהגיב על כמה וכמה דו"חות שכולם התפרסמו בטווח זמן קצר.

יש לנו כאן תופעה של הגולם הקם על יוצרו- במקום הפגם של חוסר במידע, הדיווחים מטביעים את הקורא בעודף מידע. מה הועלנו? האם שיפרנו את השימושיות של הדו"ח לקורא הסביר?

בילדותנו, היתה מורה אשר במבחנים הזהירה את התלמידים: “אני קוראת רק את 20 השורות הראשונות של תשובתכם בבחינה. מה שנכתב בשורה ה- 21 ואילך לא קיים והציון יינתן רק על מה שנכתב בעשרים השורות הראשונות". מורה זו חינכה אותנו להבדיל בין עיקר וטפל ולתמצת את הדברים.

בעולמנו הנשלט על ידי המשפטפטת, לא נראה שנצליח לחסום את התנפחות הדו"חות. אבל אם נצליח לגרום לחברות לפרסם תמצית מקוצרת של 5-10 עמודים נביא תועלת גדולה לציבור המשתמשים בדו"חות הכספיים.

הערת הכותב

המאמר פורסם (בשינויי עריכה) בחוברת "רואה החשבון" גליון 15 ע"מ 99 תחת הכותרת "אפילו הכותבים לא קוראים" והועלה לאתר הלשכהכאן